פוליטיקאים מדברים על "צמצום הרגולציה". מדברים, אך במקביל מכבידים את הנטל: הזדמנות לחזות איך מתגבשת רגולציה חדשה לנגד עינינו – אסדרת ענף מתקיני המזגנים.

"מדינת חופש" – משטר שלא מתערב בחקלאות, בתעשייה, בתקשורת, ובכל תחום כלכלי. שאול אלוביץ' מבעלי בזק, לא היה נדרש לאישור משרד התקשורת (שלא קיים) ולא ל"קשרים" עם שר תקשורת (אין שר). "תיקי נתניהו" לא היו נולדים.

כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". והשנה – למה מתו כ-5 מיליון אוקראינים ברעב בתחילת שנות ה-30?

פוליטיקאים בישראל שולפים פתרונות ל"משבר הדיור". רעיונות שכבר נוסו במדינות במערב מזה כ-100 שנים ונכשלו. אם נחזור על האיוולת – הכישלון בלתי נמנע גם כאן. נדרש מנהיג אמיץ לשינוי כיוון.

גם אם ישקיעו את הכסף הכבד הנדרש, לא נקבל "אנרגיה מתחדשת" נקיה שתחליף גז-פחם-נפט. מציאות שהמערב לומד בדרך הקשה. זינוק מחירי האנרגיה הוא השיעור הראשון. סוגרים תחנות כוח ואוסרים קידוחים חדשים לפני שקיימת חלופה אמיתית.

על מה מבוססת זכותכם למכור את האופניים או את המקרר המשומש שלכם? למה אתם רשאים לנקוב בכל מחיר שתרצו עבורם? למה כל הרווח שלכם?

ממשלת השינוי הזמינה עוד 3 צוללות "מיותרות" מגרמניה, ובעלות כפולה. 3.5 מיליארד ₪ לחתיכה – הון תועפות. לצה"ל יש הוצאה יקרה יותר: אילו הרמטכ"ל וחבריו היו מוותרים על "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיה השמנה, אפשר היה לקנות כל שנתיים צוללת גרמנית משוכללת, חדשה מהניילונים... רק מ"התוספת"...

מאז קום המדינה הורשעו לפחות 24 פוליטיקאים רמי-דרג (ח"כים, שרים) בעבירות שחיתות וגניבה של "כספי ציבור", המספר אינו כולל לפחות 60 ראשי ערים. ספר שפורסם (2012), מציג 95 אנשי ציבור שהיו מעורבים בשחיתות לפני שנות ה-90.

תשלום עבור נסיעה ברכב פרטי אל תוך גוש דן לא מייצג את "מחיר" השימוש בתשתית הכבישים, אלא מס. הגודש יימשך. עדיף מצב הגודש הקיים ללא מיסוי מאשר גם גודש וגם מיסוי.

"אגרת גודש" בגוש דן אושרה בקריאה ראשונה. המטרה: לכפות עלינו שינוי בהרגלי נסיעה ולאפשר לאחרים להגיע בנוחות לת"א. במה עדיפים "האחרים" עלינו? עובדי המגזר הציבורי יקבלו "תוספת גודש" בתלוש, סמכו על ועד העובדים – אבל אותי מאלצים לוותר על נסיעה במכוניתי. מה ההצדקה להעניש נהג שלא חטא?