סטודנטים אמריקאים ממוצא אסייתי שנדחו על ידי אוניברסיטת הרווארד החליטו: די, עד כאן. ה"אסיאתיים" שנחשבים ל"תלמידים מוצלחים" תובעים את האוניברסיטה על אפליה בתנאי הקבלה לטובת שחורים והיספנים שזוכים ל"אפליה מתקנת". 

רמ"י ונת"י הם גופים ציבוריים עם תקציב ענק ומאות עובדים. מידי פעם, מאז ומתמיד, נחשפות "פרשיות שחיתות" – גם בימים אלה. האם אפשר לבער את השחיתות?

חוב ההלוואות שנטלו סטודנטים למימון הלימודים באמריקה שני בהיקפו אחרי חוב המשכנתאות, גדול מהחוב על כרטיסי אשראי ועל רכב. למה בעצם צריך בארה"ב תואר אקדמי כדי להשיג מקום עבודה, גם אם אין קשר בין הלימודים לג'וב המוצע? זה לא היה כך תמיד.

מתמחים במשפטים עתרו לבית המשפט לפסול 27 שאלות "קשות מידי" במבחני לשכת עורכי הדין. איך מחליט בית המשפט העליון אם שאלה "קשה" או "קלה"?

דורות של אזרחים באמריקה תכננו את תקופת הפרישה וסומכים על עמידת הממשל בהתחייבויותיו. רב הסיכוי שההתחייבויות לא יקוימו, אורח החיים לו קיוו עלול להפוך לאירוע המוני רב-נפגעים. מגה פיגוע כלכלי.

אנחנו מתקרבים אל מציאות שכמעט כולם זכאים לפיצויים, באחד מהימים, על בנייה בסמוך לנו. איזו "זכות" שלנו נפגעת כאשר השכן בונה?

עתידה של סדרת הילדים המצליחה "או-בוי" נטחן בבית המשפט כבר שנתיים. פסק הדין היה יכול להיות מהיר ופשוט במדינת חופש. אבל כאשר מעורבת רגולציה ואידיאולוגיה אישית (נפוצה) של השופטים...  

העיתונות הכלכלית מתריעה על קריסה צפויה של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי הוא הונאת פונזי לאומית וחייב לקרוס, אבל מוקדם מ"הצפוי".

 באספות רבות של בעלי דירות בבניינים ישנים תמיד יימצא השכן שיפלוט: "הלוואי שרעידת אדמה תהרוס את הבניין, או שלפחות ייסדק ללא תקנה, ואז ייבנה מחדש כמו שצריך...". ספק בדיחה, ספק כמיהה נסתרת. 

האם המדינה צריכה להיערך לצונאמי שקורה אחת ל-1500 שנים, או לרעידת אדמה שקורית אולי אחת ל-100 שנים? האם "המדינה" היא בכלל גוף שמסוגל "להיערך"?