עשור של שגשוג מתמשך במשק יוצר "עודפים" במטבע חוץ. שער הדולר אמור היה לרדת אפילו ל-2 ₪ לדולר. מחירים אמורים היו לצנוח. בנק ישראל בולם מלאכותית את התחזקות השקל ומונע את הוזלת עלות המחיה בישראל.

בשפל הכלכלי הגדול (1931), הקים אל קפונה, המאפיונר משיקגו, בתי תמחוי לארוחות חינם לעניים. ראו איך תורמים היום מזון בטקסס, אבל השמאל מתנגד לסולידריות.

ראו עדכון בסוף הכתבה.

זה אינו מאמר תעמולה לטובת נתניהו. לשוחרי מדינת החופש והקפיטליזם בישראל היו סיבות טובות להאמין שנתניהו יביא לתפנית חדה במאפיינים הסוציאליסטים של ישראל. למרבית האכזבה, ביבי כראש ממשלה לא דמה לנתניהו כשר אוצר, אפילו לא ברטוריקה.

 פלא הקורונה הישראלי: לאחר שני סגרים, אנחנו במצב טוב מאשר 41 מדינות "נאורות" מבחינת מספר המתים היחסי. אפילו טוב משווייץ. טוב ממדינות שלדעת "המומחים" אצלנו, עשו "הכול נכון"

תחקיר חריף ב"ידיעות אחרונות" חשף את התנהלות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. "קו ישר" מציין לשבח את פעילותה בתקווה שתהיה מודל חיקוי לשרים אחרים.  

הפוליטיקאים שבויים במלכודת האמונה ב"תפקידה של המדינה" ומחויבים "להילחם" בקורונה. זאת למרות שבינתיים אין דרך מוכחת מדעית איך נלחמים. פוליטיקאי לא מסוגל להודות "אנחנו לא בטוחים... לא ממש יודעים, משערים, מנסים".

דינמיקה של משבר כלכלי שכמעט ואינו ניתן לעצירה. פוליטיקאים מנסים לדחות את הקריסה באמצעות חלוקת מאות מיליארדים. ימין או שמאל בשלטון – את מה ש"צריך לעשות" הם לא יעשו...

על שיקגו עבר סוף שבוע סוער במיוחד – נפרצו ונבזזו רוב החנויות ברצועת חנויות היוקרה המכונה "המייל המרהיב". התקשורת המרכזית באמריקה לוקה בטירוף בעצם הצגת הפרעות כ"מחאה חברתית".

אז למי שייך נחל האסי? קיבוץ ניר דוד הוא דוגמית לתסביך הסתירות הנפשי-אידיאולוגי של הקיבוצים ובייחוד קיבוצי "השומר הצעיר". לחיות בשקר. 

אנחנו שוכחים מי זו "המדינה", זו שאמורה למלא את התפקיד שאנחנו מייעדים לה. המדינה היא יעקב ליצמן וגבי אשכנזי, אריה דרעי ומשה בר סימן טוב; גם השכן ממול מהעירייה וגם האידיוטית מלמטה, זו שעובדת בבנק ישראל.