כולם תוקפים את "הרפואה הפרטית" אבל מתעלמים מ"רפואת הקשרים" הענקית. מאות אלפי ישראלים נהנים חינם משרות רפואי עדיף וללא תשלום על חשבון משלם המסים. "רפואה ציבורית" היא אוטופיה. חלום בלתי אפשרי.

תחת הרגולציה הנוכחית אפילו נוח היה מתקשה לבנות את התיבה המפורסמת...

הסיפור המצויר מעמוד השער של "קו ישר" ניתן להורדה בפורמט PDF. "איך כלכלה צומחת ומדוע היא לא?". הקומיקס ממחיש איך קפיטליזם וחופש מאלצים את היזם שתמריצו רווח אישי, להעלות את רמת החיים של האחרים.

נתוני התוצר הלאומי (תמ"ג) מצביעים על צמיחת הכלכלה בארצות הברית. יש נתונים שונים סותרים בתחומי כלכלה רבים. אבל ייתכן שאין סתירה. אולי הכלכלה לא באמת צומחת כפי שמדווחים רשמית?

הרבנות הראשית, הרבנים הראשיים והמועצות הדתיות - כפופים למדינה החילונית ומצהירים לה אמונים. אילו אליהו הנביא היה "איש של המלך אחאב" – האם היינו משאירים לו כיסא בליל הסדר? מי היה זוכר אותו בכלל?

קיימת מדינה ולה "משטרת תרבות". למשטרת התרבות כפופה "ועדת הטלוויזיה". תפקידה להחליט במה רשאים ההמונים לצפות בטלוויזיה בשנה הקרובה. בוועדת הטלוויזיה יושבים אנשים חכמים שיודעים מה טוב לעם הנבער.

אין דרך "להילחם בפערים" זולת משטר כפיה ופגיעה בחופש הפרט. משטר ממלאי טפסים לקצבאות ולהטבות. מי שמאמין בחופש הפרט ובזכותו ליהנות מפרי עמלו צריך לראות בפוליטיקאי שמכריז על "מלחמה בפערים" - סיכון אישי.

המודל הסוציאליסטי מתנגד לחופש הפרט, דוגל ב"חינוך העם" וב"הקרבה". האם מישהו בישראל מאמין שאלי ישי וכחלון יגיעו לעבודה בתחבורה ציבורית? האם לנשותיהם ולבאי ביתם לא "ישמרו" חניה כאשר הם מבקרים את אבא?

אל מבחר המיתוסים הירוקים מתווסף מיתוס הערגה ל"מדינות אירופה הנאורות" – שם כולם רוכבים על אופניים. כמה רומנטי. ואם לא על אופניים, אז "כולם" נוסעים בתחבורה הציבורית, ובמיוחד ברכבת.

המציאות מוכיחה שכמעט בכל מקרה בו ממשלות קבעו מה צריך להיות מחירו "הנכון" של מוצר, כמה לייצר או לייצא ואיזה רווח צריך להבטיח ליצרן או לקמעונאי – נגרמו נזק וסבל רב לאזרח מן השורה.