אין להניח שבפרק הזמן הקצר שסבן החזיק בבזק נתגלו מרבצי נפט מתחת למרכזיות בזק, או שפוטנציאל השוק של החברה התרחב פלאים. אפילו ההתייעלות הארגונית בחברה אינה ההסבר לקפיצת הערך.

ככל שהחוב של המדינה גדול יותר ביחס לתוצר (שווי כל המוצרים והשירותים שמפיקים תושביה) – עתידה הכלכלי נחשב לרעוע יותר. האם אנחנו באמת יודעים את המספרים האמיתיים?

אהוד ברק וישראלים רבים אחרים מעסיקים עובדים זרים כי ישראלים וישראליות מסרבים לעבודות אלה ודומות להן. לפי הביטוח הלאומי, רבע מהמשפחות בישראל עניות. מה מונע מ"עניים" לצאת לעבוד?

היומרה להבחין מראש בטעויות, ולהפעיל רגולציה על פעילות כלכלית כדי למנוע ממישהו לשגות – היא מעבר לכוחו של פקיד ממשלתי. פיקוח על איש עסקים יכול לבצע רק מישהו מהליגה שלו – רק איש עסקים מתחרה מהענף.

פשיטת רגל היא הדרך בה השוק מסלק עסק שלא מצליח להפיק את המרב מהמשאבים שעומדים לרשותו. המדינה והפוליטיקאים נוהגים להתעלם מהחלטת מיליוני הצרכנים ולהציע לפעמים "סיוע", כסות לרווח פוליטי.

הבנק השוויצרי קרדיט סוויס נתבע השבוע על ידי 3000 משקיעים שנטלו משכנתאות מהבנק לקניית בתים באתרי נופש מובילים בארצות הברית. מדובר באתרי נופש של המאיון העליון ביניהם ביל גייטס וסגן הנשיא ארה"ב לשעבר...

האידיאולוגיה הירוקה טומנת ראשה בחול ומתעניינת רק בחוליה האחרונה שבשרשרת הייצור: קרני השמש. נכון, הן יותר רומנטיות מפחם או גז, אך התהליך המלא הנדרש להפיכתן לחשמל כלל אינו "ירוק" ואפילו יקר מאד.

העובדה שאנרגיה סולארית אינה כדאית כלכלית – מוצנעת לרוב. בעלי הפאנלים הסולריים לא משתמשים בחשמל שהם "מייצרים" אלא מוכרים אותו לחברת החשמל. אבל גם חברת חשמל אינה יכולה לעשות בו שימוש. הסבר בהמשך.

במסגרת החוק מחליטים פקידי מדינה כמה דירות צריך לבנות והיכן, מה תהיה גובה התקרה, מספר הדירות בבניין ועוד. החוק מתעלם מדרישות צרכני המגורים, האזרחים. בית המשפט קנס אזרח שחילק דירה בת"א ב-230 אלף שקל.

הכינוי הרשמי למשבר הוא "משבר האשראי" - אין בו תשובה לשאלה מדוע המערב בחובות כה כבדים. לא רק פורטוגל ויוון אלא יפן, ארצות הברית, בריטניה ועוד. צריך לקרוא לילד בשמו הנכון: "משבר מדינת הרווחה".