חברה ממשלתית חדשה קמה: השוק הסיטונאי. הזדמנות לעקוב כיצד נולד עיוות, ולחזות איך אינטרסים פוליטיים הופכים למוקד כוח פוליטי חדש, מקור לחלוקת ג'ובים והטבות וכלי ליצירת זכויות כלכליות יש מאין לחוג סגור.

לגליזציה של מריחואנה, קוקאין ו-LSD תניב הכנסות ממיסוי של 47 מיליארד דולר", לדברי ג'פרי מירון, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת הארוורד. לגליזציה של סמים באמריקה תמיט מכה אנושה על הפשע המאורגן. לא רק באמריקה.

"הסתרת הנוף" לבניין וותיק (+חסימת אוויר ואור) הוא טיעון מנצח נגד בניה גבוהה חדשה. שופטים פוסקים פיצויי עתק לבעלי דירות גובלות בבניה חדשה. אילו פסקו כך לפני 80 שנים לא הייתה צומחת שום עיר. מרשם לשיתוק.

המושג נשמע כתיאור של פעולה אחראית, כמינוח מדעי שקול. ניסוח מורכב של נגיד הבנק גורם לאזרח המצוי לדלג למדור הספורט או הפשע... ייתכן שמכבסת המילים הרשמית מיועדת להשגת תוצאה זו. במציאות מדובר ב"קסם" פשוט.

יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו ל- 70 מיליארד דולר. מדיניות צבירת הדולרים והשקעתם מוכתבת בעיקר על ידי איש אחד: סטנלי פישר. רוב הסיכויים שיקשה על בנק ישראל לרדת מגב הנמר הדוהר. זה לא ייגמר טוב.

"מתפרת העצמאות" במצפה רמון נסגרה לאחר 30 שנות פעילות. העובדות פוטרו והייצור הועבר לסין. המתפרה בקשיים מזה שנים ובשנת 2000 הפכה לקואופרטיב של העובדות. המתפרה מייצגת פרק בסיפור מדינת הרווחה הישראלית.

ירידת כושר התחרות לא גררה ירידה ברמת החיים בארה"ב כי לממשלת סין שצוברת דולרים יש השקעה "בטוחה" - הלוואות לממשל האמריקאי. יכולת הממשל להנפיק אג"ח מאפשרת את המשך מדינת הרווחה, גם את רווחת וולסטריט.

"גלובליזציה" הייתה קיימת מאז ומתמיד. לפני הולדת הכינוי השתמשו במונח "סחר חוץ". למדינת ישראל יש היסטוריה "מפוארת" של מלחמה בגלובליזציה. אי אפשר "להילחם בגלובליזציה" מבלי לירות לעצמנו ברגל. האם זה טוב?

האם השריפה בכרמל היא "אסון לאומי"? האם המדינה צריכה להיות "מבטח-על" ולפצות את בעלי הרכוש שנשרף?