תנועת המחאה הפנתה את תשומת הלב ליוקר המחיה בישראל. העלאת הנושא הוא ההישג היחיד של המחאה – בכך מתחילה ומסתיימת ה"הצלחה". כל עוד נתעלם מהגורם האמיתי ליוקר, לא יעזור אם נאלץ מישהו להוזיל מחיר מוצר מסוים.

4% מסכום הקרן הלאומית יוקצו למטרות "מועילות" שהממשלה תחליט עליהן. "מטרות מועילות" הן קוד מקובל לחלוקה על פי מפתח פוליטי. האוצר רצה לנהל את הכסף, גם בנק ישראל רצה – פישר ניצח. איך לנהל את הקרן הלאומית?

המשק האמריקאי מספק בחודשים האחרונים חדשות טובות כגון התאוששות בתעסוקה ואופטימיות בחנויות. הכול טוב – האור בקצה המנהרה בוהק. האם אלו אורות הרכבת שדוהרת מולנו?

החוק יהפוך אלפי ישראלים נוספים לעבריינים. במסווה של "טובת הציבור" הולך ומצטמצם חופש הפרט. הדרישה ההמונית לזנות לא תיעלם. צפויה עלייה במחיר שירותי הזנות בגלל הצורך באבטחה והגנה נגד שוטרים ומלשינים.

מידי פעם אני מקבל מיילים ששואלים מדוע אין באתר פרק על יחסי עבודה וזכויות עובדים. ערב השבתת המשק (בזמן העלאת הכתבה השביתה עדיין לא "סופית") הוא עיתוי ראוי לפרסום תקצירו של פרק עתידי.

ב"פורום הכלכלי הבינלאומי" שמתקיים בימים אלה בדאבוס עולה רעיון מקורי לצמצום אבטלת צעירים: חקיקה בינלאומית שתאלץ צעירים לעבוד ב"התנדבות" ללא שכר במשך שנתיים...

"ארגון ציבורי" הוא לרוב הונאה חוקית. כל ארגון כזה הופך מהר מאד לעסק פרטי של מנהליו ועובדיו הבכירים. את רשות השידור צריך לסגור ולא לפתוח מחדש.

כולם מסכימים עם "חלוקה מחדש של העוגה": דפני ליף רוצה חלוקה שתעניק "דיור בר השגה" בשינקין, רוחמה אברהם חלוקה שתיטיב עם הפריפריה, לפיד ידאג ל"למעמד הביניים". אף אחד לא קורא להפסיק לחלוטין לחלק את העוגה.

ח"כ אריה ביבי מקדם הצעת חוק: תמיכה למשוררים, מלגות, מכון לשירה עברית, מועצת המשוררים ועוד. כל חוק חדש מוסיף "רק" אגורה אחת למחיר הקוטג'. בכנסת הנוכחית אושרו עד כה 128 הצעות חוק פרטיות.

הכלכלן שלמה מעוז שפוטר מ''אקסלנס'' צודק בתיאוריו, עם עובדות קשה להתווכח. הוא טועה בפרשנות המשתמעת ממחאתו. מספרם הנמוך יחסית של ה"מזרחיים" בג'ובים "עיליים", אפילו בדור השלישי מעלייתם אינו נובע מאפליה.