הדפס עמוד זה
שני, 03 אוקטובר 2011 00:00

מתקדמים בנתיב היווני - ובשדרות רוטשילד פונים שמאלה

הסרט אותו אנו חיים בישראל, הוא תסריט שהתרחש במערב לאורך תקופה ארוכה. תהליך של צבירת חוב ציבורי שמתקרב לקיצו ומכונה "משבר החובות הריבוניים". הלחץ הציבורי המוצלח של מנהיגי המחאה יאיץ את התהליך.

"תמונה שווה אלף מילים". נתקלתי בקטע הבא שנסרק מתוך העיתון "ישראל היום" (23/12/10). צילום של דיון בועדת הכספים, על רקע דיאגרמה של עיקרי הוצאות תקציב המדינה; ומתחת, ממש במקרה – כתבה עם כותרת אופיינית לתהליך המתמשך של חלוקת הטבות על ידי פוליטיקאים לסקטורים מוגדרים, או אפילו לציבור גדול. על חשבון מה? 

ההסבר למשבר החובות הריבוניים במערב מתומצת לתמונה בודדת . 
1198


כדי להבטיח "רווחה לכול" כדאי גם להאריך את חופשת הלידה כמו בחלק ממדינות אירופה הנאורות ל- 52 שבועות. ולמה שלא נשווה גם את מענקי הלידה לאיטליה המתקדמת? מדוע שלא ניישם את שבוע העבודה הקצר (35 שעות) ואת הפסקת הצהריים הארוכה הנהוגים בצרפת הנאורה? למה שלא נצא לפנסיה בגיל 55 כמו ביוון שעובדי הציבור בה הגיעו להישגים סוציאליים מדהימים? ומדוע שלא נעניק "דיור בר השגה" כמו בשבדיה המתקדמת (בשטוקולם יש תור של כ-10 שנים לדיור בר השגה ותשלומים ב"שחור" לדיירים ולבעלי דירות)?

התשובה בעמודה השמאלית בדיאגרמה – "החזר חובות". זו הדרך המקובלת במערב למימון טוב ליבם של הפוליטיקאים – הגדלת חובות המדינה. כך מציעים גם הפרופסורים של תנועת האוהלים. כבר כיום סעיף זה הוא הכבד בסעיפי תקציב המדינה, נטל שהיקפו גדל בהתמדה וקרוב היום בו היקפו יהיה כפליים מתקציב הביטחון אליו מתייחסים כ"עול כבד" על צוואר המשק. 

מישהו צריך לשלם עבור כל "הזכויות". אפילו מובילי תנועת המחאה חוששים לדרוש את מימון הוצאות הרווחה הנוספות רק באמצעות הגדלת נטל המס. לכן הם דורשים גם את "פריצת מסגרת התקציב", כלומר להגדיל את הוצאות המדינה ללא הגדלה מקבילה של הכנסות – ליצור גירעון. אבל פער בתקציב צריך לכסות – אין ניסים. אפשר להדפיס כסף, אבל אפילו קיצוני המוחים לא מעזים להציע (בינתיים) "פיתרון" זה. כך נותרת רק אופציה אחת למימון ה"צדק החברתי": לקחת הלוואות. 

מי שעדיין לא הבין את הסיבה למשבר החובות הריבוניים במערב צריך רק להביט על כותרות העיתונים בישראל. במשך עשרות שנים עמדו הפוליטיקאים במערב בפני דילמה זו וברוב המקרים קנו שקט ציבורי "עד לבחירות" על ידי נטילת הלוואות חדשות. יש רק בעיה קטנה – הלוואות צריך לפרוע, או להגדיל את מנת ההלוואות בכל קריז, כדי "לגלגל" את החוב לעתיד. עד שמגיעים לנקודה בה אף אחד אינו מוכן יותר להעמיד לרשותך הלוואה חדשה, וכשאין כסף לפרוע הלוואות מגיעים למצב של "חדלות פירעון" של מדינה. יוון נמצאת ערב הכתרתה בתואר זה לאחר שכספי "החילוץ" האירופאי האחרון אוזלים גם הם. 

את הר החובות נצטרך לפרוע באמצעות ירידה ברמת החיים בעתיד. זה לא יקרה בקדנציה של סגן שר הבריאות הנוכחי – ליצמן. הוא יהיה אז פוליטיקאי בדימוס, בגיל מתקדם מאד ואף אחד לא יזכור את תרומתו למשבר העתידי. צעירי "מחאת האוהלים" הם שיצטרכו לאכול את הדייסה הסוציאליסטית שבושלה בישראל לאורך שנים על אש בינונית – כעת הם תורמים להגדלת הלהבה. אם נתניהו ייכנע ל"דרישותיהם הצודקות" תהיה לנו מדינת "צדק חברתי" לתפארת אבל כולנו נהיה יותר עניים. 


מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 05:27

פריטים קשורים

גרי
אליהוכתוב במנוע החיפוש של ויקיפדיה העברית: שיחת משתמש:הייתשלהדו סוראה את דבריו של רדלר במרכז הדף (פרק 7).
0
אליהו, חיפה
על מה אתם מדברים?החוב של ישראל יורד באופן מאוד יפה בשנים האחרונות. ממצב שבו היינו תלויים בערבויות האמריקאיות להשרדות כלכלית, עברנו למצב שבו ישראל היא השלישית בצמצום היקף החוב מבין המדינות המפותחות.http://www.scribd.com/doc/50721993/Public-Debt-by-Country-OECD-Ranking-by-Public-Debt-Reductionכל הביקורת בעיתונות על הממשלה והאוצר - נובע מזה שההסכמה על צמצום החוב היא גורפת. משותפת לכל הפקידים ולכל שרי האוצר מאז 2003:רוצים ביטוח סיעודי - תשלמו יותר מס.רוצים חינוך מגיל 3 - תבוטל הורדת המיסים לשכבות הביניים.רוצים ביטוח שיניים לילדים - תוציאו תרופות מצילות חיים מסל הבריאות.זאת בדיוק ההתנהלות הנורמלית: רוצה יותר - תשלם, או שתצמצם במקום אחר.זה לא האידיאל - אבל זאת התנהגות סבירה.לכן אין מה לדבר "מתי החוב ירד" - הרי הוא כבר יורד: 85 מיליארד שקל בשנה מוקצים להחזר הקרן,בנוסף ל38 מיליארד - עלות הריבית על ההלוואות , בזמן שהיקף החובות חדשים הוא 59 מיליארד. ההפרש: 3.5 אחוז מהתוצר הוא הירידה הצפויה בחוב. אם נמשיך בקצב הזה, תוך 20 שנה ישראל תתנהל ללא חוב בכלל (כמובן שבגלל מלחמות ומיתונים זה לא בדיוק יקרה, אבל זה הקצב).צריך לדבר ולפעול נגד הרגולציה בארץ - שמהווה עול גרוע בהרבה מכל המיסוי והחובות, ולא על בעיות שהפיתרון שלהן כבר מיושם בשטח.
0
דוד
למגיב 5קפיטליזם זה השיטה מכל השיטות הידועות שהכי רחוקה מחזירות ועושק וג'ונגל....
0
אאא
קפיטליזם הוא אכןחזירות ועושק וג'ונגל...אבל הוא עובד.והוא עדיף על כל האלטרנטיבות שנוסו עד היום.
0
תמים
אין כוונה לפרוץ את המסגרת הנוכחיתוגם אף אחד לא יעשה זאת.יקחו קצת מפה ויתנו קצת לשם, שום דבר ממשי.צריך לטפל בחוסר התחרותיות ובשוק ה"חופשי" שיש לנו.
0
יוסי היים
מאמר טוב. יישר כוח!
0
דוד
האם לדעתכם ישסיכוי שהחוב יקטן? ואיך אפשר לשכנע אנשים שצריך לצמצם את הסוציאליזם כי מדרך כללסוציאליזם נתפס כדבר טוב וקפיטליזם או שוק חופשי נתפס כחזירות, עושק, ג'ונגל...
0
יבגני
פעם היו כאלה שהבינו כמה מסוכן החובסלאזר בפורטוגל, למשל.עצוב שהפוליטיקאים היום מעדיפים פופוליזם...
0

3000 תוים נשארו