הדפס עמוד זה
רביעי, 07 ספטמבר 2011 00:00

דר' ירון זליכה בהרצאה בקרית אונו - היכן הוא טועה?

החשב הכללי באוצר (לשעבר), מציע פתרונות בהרצאה מתוקשרת: פיצול כפוי של חברות ופיקוח על מחירים. חבל שאדם מוכשר כמו דר' ירון זליכה לא חופר שכבה נוספת ומגיע אל שורש הבעיה – בחישתן של ממשלות ישראל בכלכלה.

דר' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, הוא בהחלט אישיות ציבורית חיובית שהעז בעודו עובד מדינה למתוח ביקורת גלויה ולא שגרתית על החלטות ממשלה ובנק ישראל אשר גרמו נזק לכלכלת ישראל. חבל לדוגמה, שתוכנית ההפרטה שלו, באמצעות חלוקת מניות לציבור של חברות ממשלתיות בוטלה. ראש הממשלה אריאל שרון העדיף כמובן "הפרטה" דרך מכירת גרעיני שליטה ריכוזיים. 

דר' זליכה 

 – הרצאה שמופצת וזוכה לאלפי צפיות ביו-טיוב. בהרצאתו הזכיר דר' זליכה את אדם סמית שאמר לכאורה: "אם תתנו לכל השחקנים להתחרות בתחרות חופשית ללא התערבות הממשלה, תגיעו למקסימום רווחה ומינימום עוני ובלבד שכל השחקנים שווים בכוחם". ומי, לדעת זליכה, תפקידו למנוע מצב שיש שחקנים חזקים יותר? הממשלה, כמובן. "כך גם תפקידה לדאוג לכך שייחלשו! כמו שהממשלה יודעת לאפשר מיזוגים היא צריכה לדעת לאפשר פיצולים. לא שחקנים חדשים שיכנסו! תחרות עושים מזה שלוקחים חמישה שחקנים והופכים אותם לעשרה." 

הרצאתו של דר' זליכה זוכה לכיסוי תקשורתי נרחב אך ללא כל ביקורת. ספק אם זליכה תרגם או סיכם נכון את דבריו של אדם סמית (הקטע שהדגשתי). סמית לא גרס שכל המתחרים "יהיו שווים בכוחם" – אין שום דרך שבשוק תחרותי לכולם יהיה "כוח שווה" ולא תיתכן רגולציה שמסוגלת למדוד או לכפות זאת. ובכלל – למה "כוח שווה" זה טוב? ומי צריך להבטיח את ה"כוח השווה"? אבל ייתכן שזו סתם פליטת פה, או טעות ניסוח של דר' זליכה. 

דר' זליכה בהחלט צודק באבחנה שהמשק הישראלי מייצר תוצר נמוך מידי. עוגה קטנה מידי שמניבה רמת חיים נמוכה משמעותית מאשר במערב כאשר יוקר המחיה גבוה מאשר במערב. אבל את זה גם יודעים הצעירים בשדרות רוטשילד ואת זה כבר ידענו לפני שלושים שנה.

אוקי, יש בעיה. המחלוקת היא על הפיתרון. זליכה אינו חלק ממחאת האוהלים ויש להניח שאינו מצדד בהעמקת ההטבות ומדיניות "החלוקה מחדש" שמנהיגי המחאה דורשים. אך הוא בהחלט אינו רואה את הממשלה כבעיה, אלא כאחראית לפיתרון. הוא מאמין שממשלה צריכה "לעודד תחרות" ולשמור על התחרות באמצעות מפקחים "חזקים". לדוגמה – להעצים את כוחה של הרשות להגבלים עסקיים. 

דר' זליכה גורס שהממשלה צריכה לפצל בכוח את חברות כרטיסי האשראי, את חברות הביטוח, את הבנקים וכך גם חברות בענפים אחרים. הממשלה צריכה לדאוג שפלח השוק של כל עסק לא יהיה גדול מ-7 עד 10 אחוזים מהשוק ולא לאפשר מיזוגים בין חברות. זליכה הוא חסיד ממשלה ש"מנהלת נכון" את הכלכלה באמצעות רגולציה הדוקה.

"המודל האמריקאי" לפיצול חברות

חברות החשמל הגדולות בארצות הברית פוצלו כבר בתחילת המאה העשרים. ההיסטוריה הכלכלית מראה שדווקא הטייקונים של אז, בהנהגת סמואל אינסול שעמד בראש חברת אדיסון להפקת חשמל בשיקגו, הם שלחצו על הממשל "לפצל" את החברות ו"לעשות סדר". משנת 1882 ועד 1905 הייתה בארצות הברית תחרות "רצחנית" וחופשית בין יצרני חשמל. חברות קטנות וחדשות מיהרו לאמץ כל חידוש טכנולוגי וכרסמו בגדולים. בערים רבות פעלו במקביל 5 או 6 רשתות חשמל מתחרות. המחירים צנחו חדות וכושר הייצור צמח במהירות. בעקבות לחץ של חברות חשמל ותיקות קמו גופים רגולאטורים (PUC – Public Regulatory Commissions) אשר כצעד ראשון בהשלטת "סדר"... חילקו אזורי שרות בלעדיים. לחברות החשמל הותיקות הובטחה בלעדיות אזורית (הן "פוצלו" לאזורים), הובטחו מחירים ומתח רווחים נדיב. מסתבר שה"מונופול הטבעי" כלל לא היה טבעי... אלא פוליטי. 

הצעדים נומקו כרגיל ברצון להגן על הצרכנים... אך התוצאות הגנו על יצרני החשמל... וכך שומר הממשל עד היום על מתח הרווחים של חברות החשמל בארצות הברית... חברות החשמל הפרטיות הגדולות ידעו כבר לפני מאה שנים כי למועצות הפיקוח, שהמינוי שלהן פוליטי, יהיה אינטרס מובהק בשמירת איתנות ויציבות החברות המפוקחות. כך גם קרה – התרגיל הצליח והתחרות שותקה.

פיצול ענק הטלפונים "בל" בארצות הברית לחברות קטנות "בייבי בלס" מהווה מופת לכל חובבי כפיית פיצול על ידי הממשלה. מעטים יודעים שהפיקוח הממשלתי ההדוק על ענף הטלפונים פשוט "הוזמן" על ידי "הטייקונים" ובשנת 1918 הולאמה כל רשת הטלפונים על ידי המדינה. בדו"ח השנתי לבעלי המניות (1917) הופיעה הצהרה מוזרה של נשיא החברה לפיה "שרות הטלפון המתקדם, היעיל והכלכלי ביותר לציבור יכול להתקיים רק תחת פיקוח ממשלתי הדוק ולא תחת מערכת תחרותית". שנה לאחר מכן הולאמה רשת הטלפונים על ידי הממשלה הפדראלית בנימוקים של "ביטחון לאומי". (שימו לב: מלחמת העולם הראשונה, שבכלל התרחשה באירופה, ולא על אדמה אמריקאית – עומדת להסתיים... אבל הנימוק הביטחוני תמיד עובד ונשמע טוב...). 

ההלאמה בוטלה די מהר, ולאחר הליכים משפטיים ארוכים פוצלה חברת "בל" הגדולה ל- 7 חברת בייבי בל שהמשיכו להחזיק בבלעדיות אזורית מוגנת שהבטיחה מתח רווחים ומנעה תחרות בזכות הנימוק המנצח – היותן "מונופול טבעי". רק בשנת 2006 אושרו מחדש מיזוגים והתאפשרה תחרות בגלל לחץ מטכנולוגיית הסלולר.

חברת מייקרוסופט מחזיקה כמעט במונופול על מערכות הפעלה למחשבים, ובשליטה כמעט מוחלטת בתוכנות אופיס כבר למעלה מעשרים שנה. חברת גוגל היא כמעט מונופול על תוכנת חיפוש תכנים באינטרנט כבר מזה עשור. המונופול שלהן נובע מעדיפות טכנולוגית. אילו הממשל היה "מפצל" את חברת מייקרוסופט לפני 15 שנה – ספק אם ענף המחשוב בעולם היה נמצא כיום ברמתו הנוכחית. מונופולים פרטיים אלה קידמו את האנושות בצעדי ענק. כוחות השוק דאגו לכך שהם לא יגזימו במחיר המוצרים. מייקרוסופוט כמונופול, גם יכלה לדרוש 5000 דולר עבור תוכנת חלונות – אבל במחיר כה גבוה הכנסותיה היו מצטמקות ומאות מתחרים היו רואים במחיר הגבוה הזדמנות כדאית לכרסם בה – כך שולט השוק גם במחירי המונופול. בהעדר מגבלות ממשלתיות על מערכות מחשוב ושירותי אינטרנט – צצה עם הזמן גם תחרות לחברות אלה.

הטעות של ירון זליכה

הארכתי בתיאור "המודל האמריקאי" כדי להקדים תרופה למכת "הטיעון המנצח" שגם באמריקה היו פיצולים כפויים... באמריקה "הקפיטליסטית"...

אין לממשלה, או ל"מומחה" כלכלי, שום כלי שיכול לעזור לו להחליט מה צריך להיות הגודל האופטימאלי של חברה במשק, או מה צריך להיות פלח השוק "הסביר" של מתחרה בשוק, או אפילו כמה מתחרים "צריכים להיות" בכל ענף. בשוק תחרותי ופתוח (ללא זיכיונות ממשלתיים בלעדיים, וללא חסימת יבוא מתחרה) ייתכן שהמציאות הכלכלית תגרום לשנים מתוך שלושה מתחרים להתמזג. אם הם בחרו כך סימן שהתועלת הכלכלית מפעילות ממוזגת גבוהה יותר – יעילותן הכלכלית לאחר המיזוג תעלה. אם בתנאים אלה הממשלה תאסור על המיזוג – החברות הנפרדות ימשיכו לפעול באופן פחות יעיל וירתקו אליהן הון מיותר וכוח אדם מיותר שיכול היה להניב תוצר נוסף בענפים אחרים במשק שזקוקים לאותו הון ולאותם משאבי האנוש. ייתכן גם שכושר התחרות נגד המתחרה השלישי יקטן כתוצאה מהפיצול הכפוי (כי החברות יפעלו באופן פחות יעיל). קשה לקבוע אם כפיית פיצול תגרום לירידת מחירים, או אולי דווקא תתרום לעלייתם. 

אפילו אם בתנאי תחרות חופשית ומלאה ייווצר מונופול בענף מסוים - הוא יוכל להאריך ימים אך ורק אם יקפיד על מחירים כה נמוכים שלא יהיה כדאי להתחרות בו - מה רע? בינתיים, כל המונופולים נוצרו ונוצרים בלעדית בחסות הממשלה או בבעלותה. 

אם אנחנו רוצים מחירים נמוכים ושכר גבוה אז אין מנוס מתיקון יסודי של הכלכלה הישראלית. אם נבסס תיקון כזה על תקווה והנחה שיימצאו "רגולטורים חכמים" – העניין אבוד מראש. עוגת התוצר במשק אכן קטנה מידי והיוקר מרקיע שחקים. אבל, המציאות אינה נובעת מהעדר "רגולציה חכמה ויעילה", אלא מהעדר די תחרות ברוב התחומים. 

הממשלה וחוקי המדינה הם שמונעים תחרות באמצעות חוקי עבודה שאינם מאפשרים פיטורים, "קביעות בעבודה", חוקים שמקדשים את נשק השביתה והפעלת הכוח, על ידי מערכת מכסים ומגבלות יבוא, על ידי העדפת ענפים באמצעות סבסוד, על ידי הגנה על הבנקים באמצעות חסימת הקמת בנקים חדשים וכן באמצעות חוקים שיוצרים חסמי כניסה לענפים רבים באמצעות זיכיונות, רישיונות ודרישה ל"תקן ישראלי". 

גם חופש העיסוק במקצועות שונים מוגבל חדשות לבקרים על ידי "הסדרה" של ענפי תעסוקה שמקשים על מתחרים חדשים להיכנס לתחום "המוסדר" – רישיונות למתווכי דירות, רישיונות לשיפוצניקים, בלעדיות הענקת רישיונות ללשכת עורכי הדין שמבטיחה להקשות עוד יותר על התחרות, ואפילו "הסדרת ענף הדוגמנות". הרגולציה הממשלתית על כל ענפי המשק מתהדקת מחודש לחודש. מומלץ לעקוב בעיתונות על שלל הצעות החוק שבדרך. יש אפילו דרישה לפיקוח על מחירי הפופ קורן בקולנוע... כל צעד "קטן" כזה מסבך ומייקר לנו את חיי היום יום בעוד עשרות שקלים שמצטברים ליוקר הגדול.

ירון זליכה טוען "שאינו מפחד מפיקוח על מחירים". אם קיים פיקוח ממשלתי על מספר המתחרים בשוק אז כמובן שצריך פיקוח גם על המחירים... צריך יהיה להבטיח לחברות "המפוצלות" רווחיות כי הרי הממשלה היא שמנהלת אותן בפועל בהכתיבה את גודל פלח השוק. מי שייהנה מהפיקוח של זליכה הן החברות כי תהיה להן טענה מוצדקת – אם אתם מכתיבים לנו כמות המכירות אז אתם, הממשלה אחראיים גם לשרידותנו הכלכלית ולכן נגיש "תחשיבים" לועדת המחירים הממשלתית ו"נוכיח" לכם שדרישתנו מוצדקת. גם אגד ודן מגישים "תחשיבים" לממשלה להצדקת הסובסידיה לתחבורה ולהצדקת העלאת המחיר.

"פיצול" חברות הוא צעד חיובי – רק אם השוק יפצל, או יסגור אותן או יצמיח מתחרים חדשים. ביטול רוב החקיקה הכלכלית, פתיחת המשק לתחרות מלאה וסגירת משרדי הממשלה הכלכליים הם שיבטיחו זאת. זליכה אומר שהוא "לא מפחד מפיקוח" – אנחנו כן מפחדים. אנחנו גם מצטערים שאדם מוכשר כמו דר' ירון זליכה לא חופר שכבה נוספת ומגיע אל שורש הבעיה במשק הישראלי – בחישתן של ממשלות ישראל בכלכלה. 

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:54

פריטים קשורים

אריה פרלמן
מונופול הדבשבשוק חופשי אמיתי כפי שאתה מתאר, מר פלוני יכול לפרוס צי של עשרה, מאה או אלף (תלוי כמה כסף ישקיע) משאיות שיעמדו בצמתים וימכרו דבש לקראת ראש השנה. אחר כך הוא יוכל להקים - מטר וחצי ליד הסופר - חנות מיוחדת לדבש ומוצריו. אם יהיה ביקוש - אין שום סיבה שלא יצליח.
0
דבשת
איך שוברים מונופול?נניח שמחר הממשלה מסירה את כל החוקים הכלכליים. בגלל ביטול המכס, ינסה פלוני ליבא מוצר מזון מסוים, נניח דבש. בכך הוא יוצר תחרות לתאגידי המזון, שהבעלים שלהם חולשים גם על רשתות השיווק. בצר לו יפנה פלוני לרמי לוי, אבל יצרניות המזון יגידו לרמי לוי "או פלוני או אנחנו". רמי לוי לא יכול לותר על מכירת המוצרים של הספקיות, ולכן יאלץ לותר על פלוני.מסתבר שגם בלי הגנות ממשלתיות [שצריך לבטל בהחלט], המונופולים עברו מסה קריטית שתשאיר אותם אוליגופול. איך פותרים את זה בלי ממשלה?
0
יפתח
רק הערות קטנותהתלוננת על חוסר תחרות בגלל רישיונות למתווכי דירות, רישיונות לשיפוצניקים, ועורכי הדין. דווקא אלו הדוגמאות שמצאת? יש עשרות מתווכים שרבים על כל דירה שמוצאת למכירה, אני ברגע יכול לאתר איזה 20 שיפוצניקים שפועלים באזור שלי, ואין לי ניסיון עם עורכי דין אבל השמועות אומרות שיש בישראל הרבה יותר עורכי דין מאשר כל מקום אחר בעולם (יחסית לאוכלוסיה). אז דווקא אלה הדוגמאות למחסור בתחרות? אם כבר אלה דוגמאות של ענפים עודף תחרותיים במשק.אפשר היה למצוא דוגמאות אחרות.פיקוח על מחירים אינו אותו דבר כמו סובסידיה. אפשר לפקח על מחירי מקסימום וכל הטיעון שכתבת לא רלוונטי.אם עסקים יתלוננו שהם לא רוחיים כשיש להם "רק" 10% מהשוק (עשרות או מאות אלפי לקוחות!), הם רשאים למכור את העסק.כתבת "אפילו אם בתנאי תחרות חופשית ומלאה ייווצר מונופול בענף מסוים - הוא יוכל להאריך ימים אך ורק אם יקפיד על מחירים כה נמוכים שלא יהיה כדאי להתחרות בו - מה רע? בינתיים כל המונופולים נוצרו ונוצרים בלעדית בחסות הממשלה או בבעלותה". זאת הנחה שלך שהיא לא עומדת במבחן המציאות. כמו הדוגמה שזליכה נתן, (כמעט) מונופול עושה נזק עצום, למחירים למשכורות ולאבטלה, ככה שלהגיד "מה רע" זה פשוט אטימות. ולא כל כך מהר צומח למונופול מתחרים כי גם ברמת מחירים גבוהה יש למונופול יתרון גדול שעסקים אחרים לא שמחים להתחרות בו.גם הדוגמאות של מיקרוסופט או גוגל לא טובות. ראיתי אישית חברות קטנות שניסו להתחרות במיקרוסופט או בסיסקו והיו יותר טובות מבחינת המוצר והמחיר, אבל נכשלו קשות. בינג עם מוצר מעולה והשקעות של מילארדים בקושי נגסו משהו בגוגל. קשה מאוד להתחרות במתחרה אחד גדול, ובודדים בכלל מנסים.כתבת "אין לממשלה, או ל"מומחה" כלכלי, שום כלי שיכול לעזור לו להחליט מה צריך להיות הגודל האופטימאלי של חברה במשק," אבל אתה מתעלם מזה ששוק חופשי גם לא מוצא את הגודל האופטימלי של חברה במשק. חוץ מזה, קשה להגיד מה בדיוק האופטימום, אבל קל להגיד "זה הרבה הרבה יותר מדי". השוק החופשי בהחלט יכול להנעל בחברה אחת גדולה או בודדות גדולות שלא מתחרות בינהם, ככה שהפתרון שאתה מציע הוא לא פתרון. כשאתה מתחיל מההנחה שהשוק החופשי מוצא פיתרון אופטימלי ברור שזה נראה הפתרון הטוב, אבל זאת רק הנחה (שרבים לא מסכימים עימה, מטעמים חזקים).
0
דן בן מנחם
שתי הערותהדוגמאות שהבאת אינן מעידות על כך שפיצול אינו יעיל אלא להפך, כאשר הממשל מעניק מונופולים אזוריים לחברות עסקיות הן חונקת את השוק, כפי שעולה בדוגמאות. א. יוקר המחיה המטורף בישראל הוא בדיוק תוצאה של מונופולים ואוגוליפולים אדירי עצמה, כמעט בכל תחום: מזון, בניה, תקשורת וכו'. אלו לא רק קובעים מחירים היקרים ממחירים של מוצרים זהים בכל מקום אחר בעולם, אלא גם מנצלים את כוחם להטלת מכסי מגן גבוהים שמונעים תחרות אמיתית. אפשר להסכים עם העובדה שמבנה שוק זה הוא תוצאה של פעולת הממשלה שעודדה זאת. ולכן היא גם זו שצריכה לתקן זאת.ב. . נושא חשוב נוסף שד"ר ירון זליכה מעלה בהרצאותיו, הוא מבנה שוק ההון שמעדיף בצורה קיצונית את בעלי ההון על חשבון כל שאר האוכלוסייה.העדפה זו באה לביטוי בהענקת אשראי זול ובלתי מוגבל לבעלי הון למיניהם על חשבון שאר הציבור. נסה פעם לקחת הלוואה להקמת עסק ותראה במה מדובר. אחד המאפיינים של תופעה זו הוא הריכוזיות ומבנה הפירמידה של החברות הגדולות וכן החזקת חברות פיננסיות וחברות ריאליות ביחד, דבר שמאפשר העברת הכסף (ברובו של הציבור) מכיס אחד לשני.אפשר להוסיף לאלו גם את נושא שוק העבודה, הפריון, הכסף השחור והחינוך שכולם בעלי השפעה מרחיקת לכת על הכלכלה. כל אלו מעידים על כך שיש צורך דחוף בשינוי מבני של המשק ודרך הקצאת הכספים - את זה יכולה לעשות רק הממשלה.
0
דורון רז
ולמה שלא תפנה אליו את השאלה הזו?ומדוע?
0
אאא
הרבה טעויות יש שםלמשל,הטענה שלו כי אין קשר בין צמיחה לבין הוצאות על ביטחון.זליכה מתעלם מהעובדה שצמיחה היא פרמטר בעייתי שכולל גם גידול באוכלוסיה.מדינה שיש בה מלחמה,אבל במקביל מגיעה אוכלוסיה תציג כביכול נטרול של הוצאות המלחמה ע"י הצמיחה שיצר גידול האוכלוסיה.גם הראיה של זליכה במדינות ה OCED כאיזה מודל אבסולוטי להצלחה,קצת מגוחך לאור העובדה שברור כיום כי רמת החיים במדינות האלה היא פשוט תוצר של הלוואות עתק שלא ניתן להחזיר.הטענה של זליכה כי ישראלים לא צורכים מספיק קצת מגוחכת.גם הראיה של מסחר ושרותים כשקולים ליצור ויצוא,קצת מגוחכת.
0
אאא
אה כןאני חושב שפישמן צדק בתקרית שזליכה מתאר.למה צריך לשלם זיכיון,רשיון,הי תר לכל דבר ?גם אולרמט צדק בויכוח שלו עם זליכה.זה לא תפקיד של פקיד להציע רפורמות שמישהו אחר ישלם את המחיר הפוליטי (הכבד) של יישומן.
0
אאא
למה צריך להיות עו"דכדי לייצג אדם בבית משפט ?למה לרו"ח אסור לעשות מה שעו"ד עושים ? למה מי שרוצה להיות מאמן כדורגל צריך קורסים של 15 שנים ?ואם אתה שחקן עבר,אז רק 3-4 שנים ?למה חברות ניקיון צריכות רשיון ? חברות שמירה ? גני ילדים ?למה העירייה מחליטה כמה גלגלי סחורה מותר לחנויות להוציא אל המדרכה ובכך למעשה קובעת את הפדיון שלהן ?בשביל כל דבר,בכל תחום,צריך רשיון,זכיון,הית ר.....
0
אלון גולדמן
"משנתנה רשות למשחית להשחיתאין מבדיל בין צדיק לרשע"זליכה מניח כמובן מאליו שתפקיד הממשלה הוא להתערב בכלכלה והשאלה היא רק איך עושים זאת. אך כפי שהוא הודה, עצותיו לא תמיד התקבלו, למה ? פשוט בגלל שגם ל - "עמלקים" (להגדרתו) יש כוח והשפעה על הפוליטקאים - אין דרך להמנע מכך, הפוליטיקאי צריך אמנם את הציבור בקלפי אך הדרך להגיע אל הציבור היא גם דרך בעלי ההון.השאלה שהייתה צריכה להישאל היא האם יש לתת לממשלה את הסמכות להתערב בכלל, לא לטובת "הציבור" ולא לטובת "העשירים". ניתן לחפש את התשובה ברובד העמוק - הפילוסופי, אך גם ברובד השטחי "הפרקטי" ניתן לנסח את השאלה אחרת:האם עדיף שוק חופשי לחלוטין שבו הממשלה לא מעורבת כלל או שעדיף שלממשלה יהיו סמכויות נרחבות להתערב בכלכלה אך ההחלטות שיתקבלו בהכרח לא יהיו הטובות ביותר אלא ישקפו איזושהי פשרה בין כל קבוצות הלחץ למינהם: עניים, עשירים, חרדים, ערבים, נהגי מוניות, אמהות חד הוריות וכו...לדעתי כמובן אסור לממשלה להתערב עוד ברובד הפילוסופי. אך גם לפי השיטה "הפרקטית" עדיף שוק חופשי אפילו אם אינו מושלם מאשר כלכלה מנוהלת שהיא בעייתית הרבה יותר ומלאה גם בחוסר צדק וגם בחוסר יעילות.
0
אלון גולדמן
חדשנות, טכנולוגיה, חברות ענקמיקרוסופט, המונופול בה"א הידיעה מאבדת מכוחה. לא בשוק הפי-סי, שם היא חזקה מאי פעם, כוחה של מיקרוסופט יורד פשוט משום שכל שוק מחשבי הפי-סי מבוססי אינטל הולך וקטן לטובת מחשבים מסוג חדש - סמארטפונים וטאבלטים. אלו פלטפורמות אחרות, מבוססות על מעבדים מסוג ARM המיוצרים ע"י אפל, סמסונג, אנוידיה, פריסקייל ואחרים. מערכות ההפעלה החדשות הן IOS של אפל ואנדרואיד של גוגל.אלו השמות החמים היום. ענקיות העבר - מיקרוסופט ואינטל חייבות להמציא עצמן מחדש או שיאלצו לפנות את מקומן.זהו שוק דינאמי מאוד ומדהים בעיני, דוגמא נהדרת לשוק חופשי, רק המחשבה על מעורבות ממשלתית בשוק זה מעבירה צמרמורת.הלוואי שגם ענפים ותיקים יותר יראו כך...
0
אלון גולדמן
אלירן, שוק הסלולר בחוש לחלוטיןמה זאת אומרת היכן ממשלת ישראל בוחשת בשוק הסלולר ?!מה זה פיקוח על מחירי הקישוריות ?מה זה חוק ניתוק זיקה ?למה מפעיל וירטואלי צריך רשיון?ואם כבר, למה בכלל צריך אישור מהמשלה לצורך הקמת חברת סלולר ?
0
אלירן חכמון
אני חולק.קודם כל לפי מה שזכור לי מההרצאה, הרבה הסקות מסקנה שנעשו על ידי מוטי היינריך, לא מדוייקות בעליל. לפי מיטב זכרוני הנושא של הרגולציה במחירים והפיקוח הועלה רק בשביל לתקן את המצב הקיים, ולאזן את הכלכלה החולה, ולא בתור מתודה כלכלית קבועה.עניין החלוקה של 10% יותר או פחות של חברות הוא עניין לדיון בפני עצמו.השאלה שלי היא היכן בדיוק הייתה בחישה של ממשלת ישראל בהתנהלות השוק החופשי של חברות הסלולר בארץ? האם איזשהו איזון נוצר בזכות עצמו? הרעיון הוא התערבות כאשר השליטה חזקה מדי, או כאשר המחירים מופקעים בצורה חסרת בסיס, ולא התערבות על בסיס יומיומי. אני די בטוח שלכך הייתה כוונתו.
0
יפתח
הפתרון של זליכההפתרון של זליכה הוא מעולה לדעתי.אמנם יש כאן התערבות של ממשלה, אבל אין כאן התערבות *מזיקה* של הממשלה. אין כאן צורך בהרבה פקידים, אין כאן מקום לפוליטיקה (שזה פתח ללחץ של ועדי עובדים או של טייקונים), אין כאן צורך בתקציב ממשלתי (ולכן אין צורך במיסים או הלוואות), אין כאן התערבות ממשלתית בניהול עסק, לא במחירים ולא במוצרים ולא בכח אדם ולא בכלום. אפילו אין כאן צורך ברגולטורים "חכמים" במיוחד - סה"כ יש כאן מינימום של מתחרים. במקום אפשרות של מתחרה אחד (כמו בשוק חופשי) יש מינימום של 10 מתחרים, אבל ה10 מתחרים הם לא מנוהלים ע"י הממשלה ובזה נגמרת ההתערבות הממשלתית.
0
יפתח
מיקרוסופטבכתבה נכתב: "אילו הממשל היה "מפצל" את חברת מייקרוסופט לפני 15 שנה – ספק אם ענף המחשוב בעולם היה נמצא כיום ברמתו הנוכחית."אני חושב הפוך, אם מיקרוסופט הייתה מפוצלת לפני 15 שנה לדעתי ענף המחשוב היה *הרבה* יותר מפותח מאשר רמתו הנוכחית.גם המחירים היו הרבה יותר נמוכים וגם התחרות הייתה פותחת פתח למקוריות שהייתה מתבטאת ברמה גבוהה יותר של פתרונות. למעשה התגובה של אלון מדגימה עד כמה מיקרוסופט עשתה עבודה גרועה בקידום הענף - עד כדי כך שהיא מאבדת את היתרון הענקי שהיה לה.אלון גולדמן כתב: "מיקרוסופט, המונופול בה"א הידיעה מאבדת מכוחה. לא בשוק הפי-סי, שם היא חזקה מאי פעם, כוחה של מיקרוסופט יורד פשוט משום שכל שוק מחשבי הפי-סי מבוססי אינטל הולך וקטן לטובת מחשבים מסוג חדש - סמארטפונים וטאבלטים. "כמו שנאמר, כאן יש שוק דינאמי מאוד שמשתנה בקיצוניות במספר קטן של שנים. ברוב הענפים מי שגדול מדי לתחרות פשוט נשאר גדול מדי לעשרות שנים.גם שים לב שכשמוחלף שחקן אחד בשחקן אחר אין כאן שיפור בכלום. אין הבדל אם מיקרוסופט הייתה מפתחת את האייפון בעצמה או אפל פיתחה את האייפון, קיבלת שוק של שחקן חזק אחד שקשה מאוד להתחרות מולו והוא מרשה לעצמו את כל המשתמע מחוסר תחרות (מחירים גבוהים שגוררים פחות תעסוקה ומשכורות נמוכות, לפעמים גם שירות או מוצר גרוע). החולשה של מיקרוסופט לא עוזרת לנו (הלקוחות) אם היא מוחלפת בענק אחר. השיפור בתחרות מתקיים רק כשמספר השחקנים גדל, וזה נדיר מאוד כשיש מתחרה אחד גדול.אם הייתה מעורבות ממשלתית שהייתה מתחילה ומסתיימת בפיצול מיקרוסופט למספר חברות קטנות (יחסית) אז היה כאן גם את היתרונות של שוק חופשי (כמו למשל מוצר שהצרכן רוצה) וגם ללא החסרונות של מונופול (במחיר זול) והיינו מרוויחים בגדול. אני מבין לגמרי למה "מיקרוסופט" בניהול ממשלתי מעביר צמרמורת, אבל למה פיצול כפוי גורם לצמרמורת אני לא מבין.
0
אלון גולדמן
פיצולים ומערכות הפעלהמיקרוסופט מחזיקה במונופול בתחום מערכות הפעלה למחשבי פיסי. במרוצת השנים קמו לה מתחרים רבים טובים וזולים, linux ubuntu היא דוגמא טובה למערכת הפעלה מצויינת ידידותית ובנוסף לכל גם חינמית. בכל זאת זה לא תפס.למה ?האם זה רק בגלל הדורסנות של מיקרוסופט ?הרי הטריק העיקרי של מונופול - להשתמש בכיסיו העמוקים כדי לשבור את מתחריו - לא רלוונטי כאשר המוצר המתחרה הוא חינם.אולי עדיף לשוק המחשבים שמערכת ההפעלה תהיה מונופול ?מגמת איחוד מערכות ההפעלה בולט גם בתחום החדש של סמארטפונים וטבלטים. כיום קיימות מערכות ההפעלה הבאות:WINDOWS PHONE 7, SYMBIAN, WEBOS, IOS,ANDROID.כנראה שרק לשתי האחרונות צפוי עתיד מזהיר, כל השאר יעלמו.יתכן גם שהשוק יהיה רובו ככולו ANDROID והמערכת של אפל תתפוס רק נישה קטנה יחסית - כפי שקרה בעולם הפיסי - ווינדוס מול מקינטוש. אם היו מערכות הפעלה רבות המתחרות בינהן - למשל בעקבות החלטה ממשלתית להגביל את נתח השוק המירבי של כל מערכת הפעלה יחידה, יתכן שהיינו מקבלים מערכות הפעלה טובות וזולות מהחלונות של מיקרוסופט אך הנזק שהיה נגרם לשוק כתוצאה מחוסר האחידות לא היה מצדיק זאת. כל שאר התוכנות היו יקרות יותר כי היו צריכים לפתח אותן עבור כמה מערכות הפעלה שונות.אכן, זו רק תיאוריה, יתכן שאני טועה, אך אתה מציע לקחת רובים (ממשלה) ולפגוע פגיעה ממשית וודאית במיקרוסופט כשאפילו לא בטוח ששאר השוק ירוויח מכך, אינך יכול לדעת מראש.
0
אלון גולדמן
לפצל חברה כמו מיקרוסופט.... מצמררכאשר מדובר בחברת פנסיה או ביטוח, שכל קיומה נובע מחטאים ממשלתיים חוזרים נשנים, שהופרטה בצורה לקויה וששליטתה בשוק היא לחלוטין שרירותית ונובעת מכישורי החברה במינוף פוליטיקאים ולא מכישוריה ביצירת מוצר איכותי, במקרה זה פיצולה לא מעביר צמרמורת - אני לא אומר שזו הדרך הטובה ביותר לטפל בעניין אך אני מודה שצמרמורת אין לי.לעומת זאת, ביל גייטס, אדם שיצר במו ידיו מוצר חדש ששינה את העולם, יצר שוק ענק יש מאין, אולי זה היה קורה גם בלעדיו אך העובדה היא שהוא עשה זאת ובלעדיו המוצר הספציפי שלו פשוט לא היה קיים.מה שאתה בעצם אומר לו זה תודה רבה ביל, עשית מוצר מצויין אך ישבנו פה חבורה של בירוקרטים שלא יצרנו כלום בחיים שלנו והחלטנו שלטובת הכלל צריך לקרוע ממך חלקים מהבייבי שלך שלא היה קיים בכלל אילולא יצרתו. אנו מדגישים שאנו פועלים לטובת הכלל ולא לטובתך, אם לא היית יוצר לא היית חייב לנו כלום אך מכיוון שיצרת, ועוד יצרת מוצר מוצלח מדי (אך לא מוצלח מספיק לטעמנו) אתה צריך להפגע. האם תחליט בשבילו איזה חלק עליו למכור או שתיתן לא לבחור איזה מ"ילדיו" הוא אוהב פחות... ?סלח לי אך זה מצמרר.
0
אברהם
זליכה צודק בתנאיהבעיה של המונופולים במשק נוצר ע"י הממשלה הריכוזית ולכן עליה לפרק בעצמה את המונופולים והפירמידות ולהפריד בין החזקות הון של הציבור לפעילות ריאלית בכדי למנוע ניגודי עניינים ובכדי לתת לכולם שוויון הזדמנויות אם הם ראויים לכך מבחינה עסקית עניינית.רק לאחר שהמדינה תבטל לגמרי את הסופסידיות ואת החוקים הכובלים כגון חוקי העבודה או הרישיונות אזי תוכל לתת למשק לעשות את שלו.
0
שי בוסקילה
ממש כךראיתי את ההרצאה של ד"ר זליכה ואני חייב להגיד שאני מסכים עם כל מילה שמוטי אומר פה.
0
תומר
שני דברים שחסרים לי בכתבה1. אין התייחסות לקרטלים, לבעלי ההון שבעצם מתאמים ביניהם מהלכים ומחירים מאחורי הקלעים.2. גם לזליכה וגם פה אין התייחסות לשיטה המוניטרית שמאפשרת הלוואות ביחסי רזרבה מטורפים שמאפשרת לטייקונים להיות טייקונים.
0

3000 תוים נשארו