אשליית המודלים הכלכליים
עדיין לא ברור מהי "כלכלה" ומהם "מדעי הכלכלה". המדעים המדויקים מאפשרים לנו לנתח תופעות שנצפות באמצעות חושינו האנושיים לעיתים באופן ישיר ולעיתים באמצעות מכשירים שמתרגמים את התצפיות באופן שנוכל להבינן באמצעות חושינו האנושיים.
באוניברסיטאות מלמדים כלכלה באמצעות גרפים שנועדו להמחיש תרחישים מציאותיים. עם השנים זכו התרחישים בשלל נוסחאות מתמטיות, חלקן סבוכות, לקוחות מתחום הפיזיקה, כאלה שתיארו לפני כן רק תופעות טבע. מדע מדויק בהחלט. נוסחאות שהפכו ל"מודלים משוכללים" מתיימרות לתאר תהליכים כלכליים. כל שצריך כדי לחזות מצב כלכלי עתידי הוא לחשב נגזרת שנייה של הנוסחה, להציב ערכים – יש!
נוסחא מתמטית יכולה לתאר בדיוק גבוה למדי את מסלול מעופו של קליע. הנוסחה יכולה לתת לנו תוצאה טובה לגבי מיקומו המדויק של הקליע גם בעתיד. כלומר, אם ירינו אותו הרגע – נוכל לדעת היכן יימצא הקליע בעוד 3 שניות. המדעים המדויקים מאפשרים לנו ליצר מכוניות, מחשבים ולוויינים. בעזרתם ניתן לחזות במדויק איך תגיב "המכונה" בעתיד אם נקיש צרוף מסוים במקלדת, או נלחץ על דוושה. כל פיזיקאי או מהנדס שישתמשו בנוסחה – יגיעו בתנאים זהים לאותה תוצאה שחוזה את "העתיד" ההנדסי.
"המכונה" היא אוסף של חומרים, כימיקלים, חלקיקים וזרמים אלקטרונים חסרי בינה עצמאית, ללא רגשות, ללא רצונות ושאיפות. לעומת זאת, "כלכלה" עוסקת בבני אדם הנבדלים אחד מהשני בתכונות וביכולת, בהעדפות ואמונות, באהבה ובשנאה. ה"חלקיקים" בכלכלה הם בני אנוש, לא אלקטרונים. הניסיון לחזות את העתיד באמצעות מודלים מתמטיים כלכליים הוא במידה רבה ניחוש.
האמונה כי נגיד בנק מרכזי יכול לחזות את שיעור האינפלציה, לכוון אותה, ולשלוט בה בכוונון עדין – עוד יותר הזויה. נגיד הבנק המרכזי של יפן החליט להדפיס כסף "ככל שיידרש" כדי להגיע לאינפלציה של 2% בשנה. מירב הסיכויים שצפויה לו "הפתעה", וכנראה – קטסטרופאלית. נגיד הפדרל רזרב האמריקאי רוצה לכוון את שיעור האבטלה במשק ל- 6.5%, ונגידי בנק ישראל מאמינים שהם שולטים בשער הדולר. לכל "מהנדסי הכלכלה" יש גם נוסחה ל"אקזיט" (או "אסטרטגיית יציאה") – כלומר, איך יוצאים מהמעגל הנצחי של קניית דולרים מתמדת בישראל, או איך מפסיקים את ה"הקלה הכמותית" בארצות הברית (הדפסת כסף על ידי הפד לקניית אג"ח, בעיקר ממשלתיות, בשוק הפתוח). נחיה ונראה איך נוסחת האקזיט תפעל – גם כאן יש סיכוי גבוה ל"הפתעה".
נדמה להם שבידם הגה או ג'ויסטיק שתוכנן על ידי מהנדס – כלי שפועל במדויק על פי נוסחה. נסובב שמאלה ונחזיר שני סיבובים ימינה וכך נתיישר. אילו כלכלה הייתה מדע מדויק אז כבר מזמן היה מוכרע הויכוח בין כלכלנים למה נכנסים למיתון כלכלי ואיך יוצאים ממנו – האם יוצרים גירעון ממשלתי ומדפיסים טונות של כסף, או להיפך – מקצצים בהוצאות המדינה. ראו את הסרט הבא שמהלל את האינפלציה שממשל רוזוולט ב-1933 תכנן כדי להילחם בשפל הכלכלי.
העולם הכלכלי מסובך מידי להצגה בנוסחה ולחיזוי העתיד באמצעותה. הוא מסובך, בלתי צפוי ויקר מידי לניסיונות ניהול מרכזי על ידי פקידי מדינה ופוליטיקאים. אין להם שום ידע מדעי לניהול מדיניות מוניטארית (באמצעות הבנק המרכזי) או ידע מדעי לניהול תקציב המדינה והכלכלה (על ידי הממשלה) שמאפשר להם להשיג תוצאות אופטימאליות לרווחת האזרח. הם מציגים עצמם כ"קברניטי הכלכלה", אבל יכולת הכוונון והשליטה שלהם באירועים היא במקרה הטוב אשליה, במקרה הרע – זדון פוליטי, ובכל מקרה – "פעילותם" גורמת לנזק מצטבר לכלל האזרחים.
מוטי היינריך
הבוז למדע הוא מיותר
לכל תרופה יש תופעות לוואי - ובכלכלה ידוע שמדובר בתופעות לוואי קשות.הרי לא תיתן לחולה שפעת הקרנות נגד סרטן.זה הכל - לא צריך להוסיף שנאה טפשית למדעניםלאליהו, אין כאן שנאה למדענים
יש כאן הבהרה שמדעי הטבע שונים מהותית ממדעי החברה. מדעי הטבע מאפשרים תחזיות מדויקות מספיק כדי לשרת אותנו ביעילות סבירה, ומדעי החברה - לא.למיטב הבנתי ההבדל נעוץ בעיקר בגודל המדגם עליו עושים המדענים את הממוצעים שלהם (מספר מולקומלות המים בטיפה גדול ממספר האנשים שחיו על פני האדמה ב 10000 השנים האחרונות) ומזמן המחזור (מחזור כלכלי אורך כמה עשות שנים, ומחזור פיזיקלי (של אור, למשל) פחות ממיליארדית השנייה. היות שיש מעט מחזורים על אוכלוסיה קטנה מאד, מדעי החברה אינם מסוגלים, ולעולם לא יהיו מסוגלים, לתת תחזיות מדויקות כמו מדעי הטבע.זה פשוט לא נכון
מדעי הטבע נותנים תחזיות - בתנאים מסויימים, וכך גם מדע הכלכלה.אבל מחוץ לתנאים האלו - מדען שיתן תחזית - יתפקד ממש כשרלטן.למשל - הדפסה ארוכת טווח של כסף, מדיניות גרעונית חזקה וקבועה, וריבית שלילית.הם מכניסים אותך למצב כלכלי לא ידוע אבל מאוד נפיץ (כי זו התנהגות "משוגעת").התנהגות דומה לכניסה של מטוס בשלבי הניסוי הראשוניים לסופת טורנדו חזקה.כל מדען מכובד היה ממליץ לך להתרחק כמו מאש ממצבים כאלו, שמהווים בעצם הימור בקנה מידה אדיר.אבל אם תמצא שרלטן ותשלם לו מספיק כסף - הוא יגיד מה שתרצה.ודאי שזה נכון, יתכן שזה לא מדוייק
יש הבדל מהותי בין מדעי הטבע למדעי החברה. במדעי הטבע אנחנו יודעי בודאות להגדיר את התנאים אשר בהם מודל מתימטי מסויים הוא נכון.אנחנו גם יודעים בוודאות להגדיר את התנאים בהם מודל כל שהוא הוא חסר כל משמעות.יש לי ספק סביר שבכלכלה אנחנו מתקרבים לאפיין את תחום הפונקציות המתימטיות. א. יכולת בדיקת הידע שלנו בכלכלה הינו מצומצם, אין יכולת לבודד משתנים ולבסס את הבנת המודל והשפעת כל משתנה עליו.ב. מדעי הטבע כן יכולים לחזות תופעה טיבעית בודאות מדהימה. ולחילופין הם יכולים להבהיר שכרגע אין למדע עדיין מספיק כלים להתמודד עם תופעות מסויימות. לא כך במדעי החברה ובניהם כלכלה אשר בהם ישנה אקסטרפולציה של מודלים על תנאי התחלה אשר יתכן שהן לחלוטין לא תואמי מודל. לא תמצא אפילו פיזיקאי אחד אשר ישתמש בפיזיקה ניוטונית בתנאים אשר יחסות מתבקשת ולא משנה כמה תשלם לו או לה (או שהוא לא פיזקאי על פי הגדרה).אין כוונתי לומר שכלכלה כמדע הינה מיותרת, יש מקום לחקור יש מקום ללמוד ויש מקום להסיק מסקנות מהמודלים הקיימים ולתקן לעתיד. אך לשים כיום את הכלכלה במקשה אחת עם מדעי הטבע ולתת להם אותו משקל, זה פשוט לא נכון.האם הכלכלה מדע?
כמו כול מדעי החברה, הכלכלה היא הירהורים על תופעות מסובכות שקיימות, אך ספק אם ניתן להבינן עד הסוף. בקיצור: הכלכלה אינה מדע כמו המדעים המדויקים או ההנדסה. הכלכלה היא במקרה הטוב, מסכת של סיפורים אודות סוג מסויים של תופעות...הנה מאמר בניו יורק טיימס שמספר שפרס נובל לכלכלה ניתן, בשנה האחרונה, לשני כלכלנים שהתיאוריות שלהם סותרות זו את זו. לא יכול להיות ששתיהן נכונות - אז איך שתיהן זכו בפרס נובל, ועוד באותה שנה ?http://www.nytimes.com/2013/10/21/opinion/yes-economics-is-a-science.html?emc=edit_ty_20131021&nl=opinion&nlid=9857027זה, באופן כללי, המאפיין של "מדע" הכלכלה. לכול משפט או טענה מתחום הכלכלה, יש "כלכלנים" מכובדים שטוענים שההיפך הוא הנכון!מצד אחד - לא יפה ללעוג לאנשים שמנסים בכנות להבין תופעות של העולם שלנו. מצד שני - מוצדק ללעוג לכאלה שלוקים בהובריס, וחושבים שהם מבינים מה שמסובך בעצם הרבה יותר מאשר הם מבינים.לא רואה בעיה בהגדרת כלכלה כמדע
גם פיזיקה בזמנו של אריסטו נחשבת מדע למרות שחלקים נכבדים במשנתו הינם שגויים מהיסוד.בנוסף גם למדעי הטבע יש נושאים בהם קיימים דיעות חלוקות. למשל http://en.wikipedia.org/wiki/Interpretation_of_quantum_mechanics#Comparison_of_interpretationsההבדל שהפיזיקה של אריסטו כמו גם מדעי החברה בכללם לא מתקרבים לרמת הבשלות הקיימת במדעי הטבע היום. לפיזיקאי ממוצע יש את הכלים להתמודד עם הצהרות חדשות אם עם מודלים חדשים.אני לא מצליח בפיזיקה למשל לראות את האפשרות (כמו שאליהו מציג) ״אבל אם תמצא שרלטן ותשלם לו מספיק כסף - הוא יגיד מה שתרצה.״ -- והוא לא יהיה למושא צחוק וקלס של סטודנט לפיזיקה ממוצע. בכלכלה אנחנו לא שם, עדיין, ואולי לעולם.אתה יכול לקרוא לכול דבר "מדע"
מאחר וה"מדע" נהנה מיוקרה רבה (בצדק) נוטים היום לקרוא לכול דבר "מדע" - כמו למשל "מדעי המיגדר" (סיפורים על נשים) או מדעי ה"שונות" (על הכושים). אני נוטה לחשוב ש"מדע" פירושו משהו מדויק וממשי יותר מאשר סתם סיפורים.הכלכלנים היום, (מרביתם - בייחוד אלה שבשרות הממשלה) - טוענים שהם יודעים יותר טוב ממך מה טוב בשבילך, ולכן יש להם (בשם ה"מדע") זכות וחובה לכפות עליך (ועל כול החברה) דפוסי התנהגות שהם מאמינים בהם. (למשל הדפסת כסף).הם טוענים, בדיוק כמו אנשי הדת, שיש להם גישה למקור ידע מופלא, שלאנשים רגילים אינו נגיש. האם יש תועלת בכלכלנים? מאחר ויש כלכלנים בשרות של כול שיטה וכול מישטר, השאלה היא: איזה כלכלנים?מסכים אבל עדיין
מסכים איתך לחלוטין ומצער על השימוש הלוקה במושג מדע כיום.ומדע לעניות דעתי הינו כל נושא אשר נחקר במתודולגיה מדעית. אני אישית לא מצליח לחשוב איך אפשר לשלב את המיתודה המדעית עם ״מדעי המגדר״ או ״מדעי השונות״ (לא ידעתי שזה קיים). אך יצא לי לשוחח עם סטודנטים למדעי החברה (לא כלכלה) באירופה וכל קשר בין מדע ללימודיהם היה מקרי בהחלט.אני לא כלכלן אך מספר מחקרים (מועט) שיצא לי לקרוא בהחלט מנסים לשמור על סטנדרד מדעי. כך שאין לי בעיה לקרוא לזאת מדע. למרות שברור לי שכלכלה הינה מהותית יותר מורכבת ומיבנית יותר מסובכת לבדיקה כמו גם שהיא מדע הרבה יותר צעיר מהמדעים המבוססים יותר. כך שמציק לי בדיוק כמו לך שמתיחסים ליכולת החיזוי שלה כליכולת החיזוי של מדעי הטבע. אולי ביום מן הימים, כרגע היא לדעתי לא רחוקה מהידע של אריסטו בתחום מדעי הטבע., תחום מעניין אך לא הייתי לוקח אותו כתורה מסיני.וכמובן שכפיה גם אם היא נכונה איננה מתקבלת עלי.לא רק שאלה של "בגרות"
אני לא מסכים שהבעיה של הכלכלה היא בעיה של בגרות, ושבמרוצת הזמן אנו עשויים להבין את הכלכלה יותר לעומק ולהגיע לרמה הדומה למדעי הטבע.רמת הסיבוכיות של הנושא היא כזו שלא ניתן להבינו עד הסוף. התנאים הכלכליים, הטכנולוגיה, האדם עצמו, כול אלו משתנים בקצב מהיר מאשר היכולת של ההבנה האנושית לעקוב אחרי השינויים.עולם הטבע הוא הרבה יותר סטאטי, חוקי הפיסיקה לא כול כך משתנים ... לפחות אני חושב ככה... גם אם איננו יודעים עדיין את כולם.בכלכלה קשה אפילו למדוד את המשתנים שאנו דנים עליהם - למשל אינפלציה - האם המדידות שלנו (המשתנות כול הזמן) תקפות? לא ידוע.שלא לדבר על כך שלא ניתן להסכים על שום פרמטרים של העבר (כמה הייתה האינפלציה או התל"ג או האבטלה) בשנת 1933 למשל...הכול נזיל, הכול "בערך", והכול תלוי במי שאתה שואל.מדעי ה"שונות"
התכוונתי ל afro-american studiesגם אני מרגיש כך לגבי כלכלה
אך אני מסרב להתנבא הרי עד ניוטון (ולבניץ) והמצאת (או גילוי) חשבון דיפרציאלי, התמודדות עם מהירות ותאוצה היו בלתי אפשריים.אולי יקום הניוטון הכלכלי אשר ימציא את פסיכוהיסטוריה האסימובית ויהפוך בעיות כלכליות בלתי פתירות למבחן בבתי ספר תיכוניים.אני אישית שותף לספק הרב שלך עקב הבעיות שציינת ואילו שלא ציינת. אך מי שמכיר אותי יודע שאני קטן אמונה כמו כל המתמטיקיים פרה ניוטוןלתכנן כיוון כלכלי אבל לא מספר מדויק
באמצעות נקיטת צעדים כלכליים אפשר לתכנן מגמה לכיוון יעד מספרי אליו רוצים להגיע.מדע ומדע בדיוני
"ימציא את פסיכוהיסטוריה האסימובית"זה גולש לתחום המדע הבדיוני.אני לא מתעסק בזה...ל 12: זו האמונה (הטפלה) הרווחת
.כלכלה ותרמודינמיקה סטטיסטית
כשעשיתי את הדוקטורט של בכימיה פיסיקלית הופתעתי לגלות שהמשוואות הבסיסיות של הכלכלה ושל התרמודינמיקה הסטטיסטית הן אותן משוואות. מבחינה מתמטית הבעיה היא אותה הבעיה: בכימיה יש לך הרבה תת-מערכות שכל אחת מהן רוצה להישאר עם מינימום אנרגיה, בעוד האנרגיה הכללית במערכת נתונה, בעוד שבכלכלה יש לך אוסף של "משקים" שכל אחד רוצה להגיע למקסימום הון, אבל ההון הכללי בשוק נתון. (בזמנו עוד לא הרמתי גבה לגבי הטענה שההון הכללי אינו יכול לגדול). מכאן והלאה ניתן למצוא מקבילות כלכליות לכל הגדלים התרמודינמיים: טמפרטורה, לחץ, אנטרופיה, וכו'. אז איפה ההבדל?כל מי שלקח קורס בסיסי בתרמודינמיקה סטטיסטית אמור להגיד לך שהמשוואות המקובלות הן קרובים שנכונים אם מתקיים לפחות אחד מהשניים: גודל המערכת הוא אינסופי, והזמן שהמערכת התקיימה עד שהגיעה לשיווי משקל הוא אינסופי. במדעי הטבע זה המצב: מספר החלקיקים האופייני הוא מסדר גודל של מיליארדי מיליארדים לכל הפחות, ויחידת הזמן האופיינית לתגובה כימית היא אלפית השנייה או פחות מזה. בכלכלה יש לך פחות מ 10 מיליארד אנשים (וזה כולל את "המערכת" ו"הסביבה") והפעילות הכלכלית הבסיסית (נאמר, קנייה ומכירה) מתבצעת על ידי כל אחד מהם בתדירות של בערך פעם ביום.לכן אותן משוואות מתארות מצויין מערכות "טבעיות" ומתארות מאד גרוע מערכות "אנושיות".ועוד משהו
בעיניי - כל מדע איננו אלא אוסף סיפורים. ההבדל בין מדע לבין מיתולוגיה הוא שאת הסיפורים המדעיים ניתן, לפחות להלכה, לבדוק. אני לא חושב שיש בעיה עקרונית לבדוק את הטענה שקיים קשר הפוך בין מחירים לבין ביקוש. אבל אין שום אפשרות לבדוק את הטענה ש"הבורסה עלתה היות שהמשקיעים מאמינים במדיניות הממשלה". לכן הטענה הראשונה היא מדעית, והשנייה מיתולוגית. אם אפשר לבדוק אמפירית מה התוצאה של הדפסת כסף, ניתן לטעון לגבי זה טענות מדעיות באופיין. אם כל מה שניתן הוא להפעיל שכל ישר - טענות לגבי התוצאות של הדפסת כסף הן בחזקת מיתולוגיה. ולא משנה לגבי זה אם המיתולוגיה היא סוציאליסטית או קפיטליסטית.ניתן גם לומר שיש אנשים שטובים יותר בניחוש העתיד. למשל, שהשכל הישר הקפיטליסטי (או הסוציאליסטי) מוכיח את עצמו בדיעבד כצודק לעתים קרובות יותר. זה מעניין, וזה יכול להיות אפילו נכון. זה לא הופך את התחזיות הללו ל"מדעיות".כלכלה. ושלטון.
המאמר, ומרבית המתדיינים, עסקו בשאלות: האם הכלכלה מדע מדויק? עד כמה היא בכלל מדע?השאלה החשובה אחרת: האם על השלטון במדינה חופשית לעשות בכלל שימוש בתובנות מדע הכלכלה? האם על השלטון להנהיג "מדיניות כלכלית"?נניח שהכלכלה התקדמה באמת למדרגת מדע מדויק.נניח שמדע הכלכלה גורס, ומוכיח, שסובסידיה לנצרך עדיפה על סובסידיה למצרך. האם במדינה חופשית על השלטון לחלק בכלל סובסידיות, למצרך או לנצרך ?ונניח שמדעני הכלכלה תמימי דעים שחינוך ציבורי נותן מענה טוב מחינוך פרטי. האם במדינה חופשית השלטון צריך לספק שרותי חינוך? בנקודת המוצא של העולם ה"קפיטליסטי" המקובל, לשלטון יש תפקיד מרכזי בכלכלה ובחברה. מתפקידו, ובאחריותו, להנהיג וליישם מדיניות כלכלית-חברתית שתייצר שגשוג, תמנע מחסור, תספק חינוך ובריאות, תרבות וספורט, תסדיר את הפעילות העסקית בתחומים השונים כחקלאות, תקשורת, וכיו"ב. בנקודת המוצא של מדינה חופשית, תפקידו המרכזי של השלטון הוא הגנה על הזכויות הטבעיות לחיים, לחרות ולקניין. השגת שגשוג ורווחה, צמצום העוני, אספקת חינוך, בריאות, תרבות וכו' - הם עניינם הבלעדי של הפרטים, על בסיס רצונם החופשי.ואכן, לעומת ימים עברו, המדינה המודרנית כיום מיטיבה להגן על הזכות לחיים ולחרות הבסיסית (לא להיות מחוסל, או מושלך לכלא, בפקודת השליט ועושי דברו). אבל, בעולם המכונה "קפיטליסטי" בו אנו חיים, זכות האדם הטבעית לנהל את חייו בחרות, וזכותו לקניין, רחוקות מלהיות מוגנות. והאבסורד הוא שהפוגע המרכזי בזכויות אלה הוא השלטון עצמו, שנוצר כדי להגן עליהן. ומהו כלי העבודה שלו ? המדיניות הכלכלית-חברתית. היא האנטי של החופש.לאיציק יוגב
"שקיים קשר הפוך בין מחירים לבין ביקוש"אפילו טענה פשוטה זו אינה נכונה תמיד. תלוי במוצר. למשל: מחירי הנפט עלו מכ 20 דולר ל 100 דולר לחבית, אבל הצריכה לא ירדה אלא עלתה. יש מוצרים שהביקוש להם "קשיח", ואנו לא יודעים בדיוק אלו הם..."ניתן גם לומר שיש אנשים שטובים יותר בניחוש העתיד"לא ניתן לאמור דבר כזה. אפילו אם אכן מישהו ניחש יותר נכון, אינך יודע אם בגלל שהוא טוב בזה, או שזה היה מקרי, אקראי.ישנו הסיפור של דן כהנמן, שהוזמן על ידי בנק גדול להרצות בטכס חלוקת הבונוסים השנתיים לסוחרים הכי מוצלחים של הבנק, שהרוויחו הכי הרבה במסחר באותה שנה. הוא ביקש מהבנק את רשימות הזוכים ל 10 השנים האחרונות. מסתבר שאין שום קשר בין הרשימות - כלומר - ה"כוכבים" של השנה היו בשנה שעברה מחוץ לרשימה, וההיפך. כלומר: מי שחשב שיש אנשים שיש להם ידע מיוחד או כישרון במסחר - התבדה. עניין הרווחים הגדולים שה"כוכבים" השיגו בשנה כולשהי היה דבר מקרי לחלוטין.אנו נוטים תמיד לחפש כללים או חוקיות במאורעות המרחשים. אנו מאמינים בזה. לא ברור שיש בכלל חוקיות כזו בתחום הכלכלה.כלומר - כנראה שכן יש, אבל רק הדברים הבסיסיים, המובנים מאליהם - למשל - שלא טוב לבזבז כסף לריק... וגם על זה יש חולקים ומקרים יוצאי דופן.מהו שוק
די במבט חטוף בפריטים הפזורים על השולחן לפניכם, על מנת להבין את המורכבות של השוק. כל פריט כמעט מורכב מחומרים שונים שהובאו וייוצרו במקומות שונים בעולם. כל חלק במערכת כמעט ולא מודע לחלקים האחרים. ובעזרת תורת המחירים ניתן לחבר אינספור שברירי שניות עבודה של אינספור עמלים לכדי שלל מוצרים המתחרים על כיסו של הצרכן. אין, לא הייתה ולא תהיה מערכת ממשלתית שיכולה לנתב דבר שכזה "מלמעלה". הרי זוהי סתירה פנימית!