הדפס עמוד זה
ראשון, 27 ינואר 2013 03:15

מפולת החול והזהב הגרמני

האם מלאי הזהב עליו מדווח הבנק המרכזי האמריקאי אכן מגובה בפועל במטילי זהב? באמריקה מתרבות הדרישות לשקיפות ולביקורת "חיצונית" של כמות הזהב ואיכותו. דרישות אלה נדחו עד כה. מה יש להם להסתיר?

 תיאוריית הכאוס גורסת כי אירוע שולי יכול לעיתים להסתיים, בתגובת שרשרת, ולגרור לתוצאה "לא פרופורציונאלית" – משק כנפי הפרפר באמזונס יכול לגרום, בתנאים מסוימים, לסערה באירופה... או קריקטורה של מוחמד בחוברת זניחה ולא מוכרת במדינה קטנה בקצה אירופה, בדנמרק – גורמת למהומות המוניות בקרב מוסלמים במלזיה? או התנקשות אחת בסרייבו, על ידי צעיר מתוסבך בן 19 גוררת למלחמת עולם עקובה מדם שנמשכה 4 שנים – מלחמת העולם הראשונה. 
 
כילדים התנסינו בבניית מגדלים בחול שעל שפת הים. בנינו שכבה על גבי שכבה, גרגר על גרגר. לבסוף, גרגר בודד אחד שהתגלגל לצד המגדל – גרר אחרים וגרם למפולת של כל מגדל החול או חלקו. למה גרגרי החול הראשונים שהערמנו לא גרמו למפולת? באיזה שלב נגרמה? למה דווקא בצד זה של המגדל ולא באחר (ואולי גם בצד האחר)?

 

1343 1

קשה לחזות מה יהיה הגורם (הטריגר), מתי ובאיזה שלב תיגרם תגובת השרשרת הבלתי צפויה, מה תהיה עוצמתה ומשכה. אבל, ברור לנו שצריכים להתקיים מספר תנאים מקדימים: ברור לנו שככל שמגדל החול יהיה גבוה יותר – גדלה הסבירות להתרחשות מפולת, ברור לנו שהמערכת המדוברת צריכה להגיע למצב קריטי, משהו כמו המסה הקריטית של אורניום מועשר הנדרש לתגובת שרשרת גרעינית – אם מסת האורניום תהיה נמוכה מהכמות והצפיפות הקריטית – לא תתרחש תגובה גרעינית. בכימיה ניתן לחשב במדויק את המסה הקריטית – במגדל החול המתמוטט אנחנו חסרי מידע.    

ברור לנו גם שככל שהזמן מתקדם ויש לנו תחושה נוחה מהמגדל הנאה שאנחנו בונים, שמחזיק מעמד בינתיים, אנחנו קרבים יותר לרגע בו יקרה "תיקון" דרמאטי. קל לנו לשגות באשליה שמה שהיה הוא שיהיה... בינתיים הכול בסדר... אבל הסיכון הפוטנציאלי גדל מתקרב.

כתבנו בעבר על הפוטנציאל המשברי שהולך ומצטבר בעולם בעשורים האחרונים, על הר החוב העולמי שצומח לגבהים חסרי תקדים היסטורי, על פוטנציאל ההרס שבהדפסת הכסף על ידי הבנקים המרכזיים בעולם (ראו לינקים בסוף כתבה זו).

אין לנו מושג מתי והיכן ייפול גרגר החול האחרון שיגרום למפולת. זה יכול להיות הורדת דירוג החוב של ארצות הברית, זה יכול להיות החלטה של ממשלת סין לקנות זהב במקום אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית, או קבוצת פנסיונרים יפנים אוסקה שחחליט למשוך את כספי הפנסיה ולהחזיק במזומן... וזה יכול להיות, לדוגמה, סיפור הזהב הגרמני.

1343 2

איפה הזהב הגרמני?

מדינות רבות בעולם מחזיקות עתודות של זהב (בנק ישראל לא מאמין בהשקעה בזהב). ארצות הברית מחזיקה ברזרבות הזהב הגדולות בעולם (8,133 טון), אחריה גרמניה עם 3,396 טון ששוויים כ- 131 מיליארד יורו. בתקופת "המלחמה הקרה" מול הגוש הקומוניסטי העבירה גרמניה, משיקולי בטיחות, את רוב הזהב לאחסון בניו יורק, בצרפת ובבריטניה. בשנים האחרונות מתרבים הקולות בגרמניה הקוראים ל"החזרת הזהב הביתה". ואכן, לפני מספר ימים הודיע הבנק המרכזי של גרמניה (הבונדס בנק) כי הזהב הגרמני יועבר מכל העולם אל מרתפי הבנק בפרנקפורט.

במקביל, מתרבות הכתבות ו"תיאוריות הקונספירציה", בעיקר בארצות הברית, שכמויות הזהב הרשומות בספריו של הבנק המרכזי האמריקאי אינן מגובות בפועל במטילי זהב במרתף. גם בארצות הברית מתרבות הדרישות לשקיפות באשר למלאי הזהב, לביקורת "בלתי תלויה" של הכמות והאיכות. דרישות אלה נדחו עד כה על ידי הגורמים הרשמיים. מה יש להם להסתיר?

לפני מספר ימים שוחחתי על כך עם ידיד גרמני, אוליבר, שטען בעקשנות שהזהב לא יגיע לגרמניה וכי מיד עם פרסום הדרישה הגרמנית תזומן פגישה בדרג בכיר ב"ארבע עיניים", בה "הבכיר" האמריקאי ישכנע את "הבכיר" הגרמני שצריך "למתן" את הדרישה הגרמנית הקשוחה, כי זו עלולה להיות "גרגר החול" שיצית ריצה עולמית על הזהב (run) שאין לדעת כיצד תסתיים.

לאוליבר לא היה שום מידע פנים, פשוט ניחוש אינטליגנטי. הבוקר קיבלתי לינק לכתבה בעיתון הגרמני דר-שפיגל ובו דיווח יבש כי הבנק המרכזי הגרמני החליט להחזיר לגרמניה רק 700 טון זהב, פחות משליש מהזהב שמאוחסן בחו"ל, וגם כמות זו תועבר "בהדרגה" עד לשנת 2020...

זו דוגמה לאירוע שיכול להתפתח ל"גרגר החול" האחרון(?)...

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 18 יולי 2016 04:03

פריטים קשורים

3000 תוים נשארו