הדפס עמוד זה
שישי, 11 אוקטובר 2013 05:56

...אז מה "המצב" באמריקה?

מעטים חוששים באמת לחדלות פרעון קרובה של ארה"ב, גם הבורסות לא מתרגשות. לראשי 2 המפלגות אין שום כוונה לקיצוץ אמיתי בתקציב הנדיב של הממשל. שוקי ההון מניחים שתימצא גם הפעם הדרך להמשך מימון גירעונות הממשל.

בשולי העולם חוששים לחדלות פירעון של ארצות הברית אם הרפובליקנים יתעקשו הפעם שלא לאשר העלאה של תקרת החוב הפדראלי ( שהועלתה כבר בערך 50 פעמים מאז שנות ה-40...). לעומת זאת, שוקי ההון בעולם לא מאמינים להפגנת השרירים התורנית של הרפובליקנים ונכון להיום מסכי הבורסות לא שותתים אדום. כיוון שלראשי שתי המפלגות אין שום כוונה לעשות קיצוץ אמיתי בתקציב הנדיב של הממשל הפדראלי, שוקי ההון מניחים שהפוליטיקאים ימצאו גם הפעם את הדרך להמשיך במימון הוצאות הממשלה.

1410 1

חברת הויסינגטון (Hoisington Investment Management) מנהלת תיקי השקעות גדולים עבור גופים מוסדיים בארצות הברית כגון קרנות ציבוריות וחברות ביטוח בהיקף שגבוה מ-4 מיליארד דולר. מידי רבעון מפיקים כלכלני חברת ההשקעות דו"ח יבש למדי שסוקר את ההתפתחויות הכלכליות שבכותרות. דווקא הדו"ח האחרון ל- 2012 נותן תמונה טובה של "המצב" וגם חלק מהדו"ח העדכני לרבעון השני של 2013 (באנגלית): הנה תקציר (מעורב) של הדו"חות ששופכים אור על נחיצותו של שינוי יסודי בכיוון אליו אמריקה גולשת. דורשי השינוי מוגדרים בתקשורת העולמית כ"שוליים ההזויים של המפלגה הרפובליקנית":

החקיקה האחרונה הסירה את אי הוודאות המיידית שבמצוק הפיסקאלי (ב-2012) אך העלאות המיסים שב"פשרה", יחד עם העלויות הנוספות שנובעות מחוק ביטוח הבריאות של אובמה יהיו מכשול כבד על צמיחת המשק האמריקאי, בעיקר לאור קו המגמה העלוב של הכנסות משקי הבית. כתוצאה, קשה לראות כיצד יתממשו ההכנסות שבתחזיות הרשמיות.

עיקר המיסים הפדראליים החדשים יוטלו על בעלי הכנסות גבוהות יחסית (מעל 400 אלף דולר בשנה לפני מס), כולל "מס יסף" על בעלי הכנסות גבוהות. לדוגמה: אזרחים שמגיעים למדרגת המס הגבוהה ישלמו (מס שולי) מס בשיעור של 39.6% במקום 35% עד כה. מיסים אלה יקטינו את ההכנסה הממוצעת של משק בית ב- 2.6%. השפעת מיסוי היתר תורגש על ידי כל משקי הבית ואלה לא יוכלו לספוג העלאה זו בקלות.

ברבעון האחרון (של 2012), ובייחוד במהלך החודשים נובמבר-דצמבר הייתה עלייה משמעותית בהכנסה הריאלית הכוללת בארה"ב. קפיצה זו בהכנסות בולטת על רקע הירידה הרצופה בהכנסות בארבעת החודשים שקדמו. הפרסום הנרחב לתוכניות להעלאת המיסים אחרי דצמבר גרם לפעילות ערה של הקדמת הכנסות כדי לחסוך במס הצפוי. אינספור חברות לקחו הלוואות של מיליארדי דולרים והקדימו תשלומים וחלוקת דיבידנדים, חברות ענק, בנקים וחברות השקעה הקדימו תשלומי בונוסים שתוכננו לתחילת 2013. תרגילי מס אלה שוכפלו פי כמה על ידי חברות פרטיות קטנות.

פעילות יוצאת דופן זאת "תשפר" (ואכן שיפרה) את ביצועי הכלכלה ברבעון האחרון של 2012, אבל התיקון יתבטא במהלך 2013.

המס השולי הכולל הגבוה ביותר מזה 27 שנים

המס השולי הכולל שישלמו בעלי ההכנסות הגבוהות יגיע ל- 46.3% – שיעור המס האפקטיבי הגבוה ביותר מאז 1986. העלאה כה חדה במיסוי משתווה רק להעלאה דומה שבוצעה בשנת 1937, הכלכלה האמריקאית שהראתה אז סימני התאוששות מ"המשבר הגדול" חזרה והתדרדרה למיתון קשה בשנים 1937-1938 ויחד עם גורמים נוספים העמיקה והאריכה את השפל הגדול.

במדינות (states) בעלות מיסוי גבוה כמו קליפורניה, אילינוי, ניו יורק וניו ג'רסי יעמוד המס הכולל על יותר מ- 50%.

העלאת המס תשפיע לשלילה על הצמיחה. האינדיקאטור הידוע כ"מכפיל המס" יעמוד בשנים הקרובות, כפי הנראה, על 2- או 3- . כלומר, כל 1000 דולר של מס נוסף יגרעו מהתמ"ג 2,000 – 3,000 דולר. העלאות המס שמרוכזות במדרגות המס הגבוהות יהיו אבן רחיים על הפעילות הכלכלית.

מיזמים כלכליים בעלי סיכון גבוה רגישים מאד להעלאת שיעורי המס. חלק מהפעילות הכלכלית עוברת בתנאים אלה למדינות בעלות מיסוי נמוך יותר. חלק אחר מהפעילות הכלכלית מנותב לדרכים שפקידי מדינה אינם מסוגלים לדמיין...
(…ways that tax code writers are unable to imagine).      

בערך 500,000 עסקים פרטיים קטנים שמעסיקים מעל 15 עובדים יושפעו ישירות מהעלאות המס. חלק מהעלאות המס ישורשרו אל הספקים, הלקוחות ושכר העובדים.

צמיחה והכנסות משקי הבית 

הצמיחה השנתית ברבעונים האחרונים עמדה על 1.6% (בחישוב שנתי) שזה פחות מהצמיחה הממוצעת לאורך שנות ה-2000  שעמדה על 1.8%. אבל נמוכה דרמטית ביחס לממוצע הצמיחה של 223 השנים האחרונות: 3.8%.

רמת החיים של משקי הבית תמיד מתכווצת בזמן מיתון, אך זו התקופה הראשונה בתולדות המיתונים בארצות הברית שההתכווצות נמשכת גם לאחר המיתון – בתקופת ה"התאוששות". רמת החיים חזרה לרמה של 1995 – ראו גרף למטה.

למרות העלייה במספר המשרות החדשות, במחצית הראשונה של 2013, הלחץ להתגברות ההתדרדרות ברמת החיים גבר. שלושה רבעים מהמשרות החדשות נוצרות בתעסוקות בהן השכר הוא הנמוך ביותר. למעלה מ-80 אחוז מהמשרות החדשות שנוצרו הן משרות חלקיות. אחוז המשרות המלאות בקרב האוכלוסייה הבוגרת הוא הנמוך מזה שלושים שנה.   

הכנסה שנתית חציונית למשק בית אמריקאי (אלפי דולרים)


1410 2
השלכות על הכנסות הממשלה וחובות הממשלה

אפקט "מכפיל המס" יבטיח שהכנסות הממשלה מתוספת המס לא יעמדו בתחזיות. בנוסף, הצמיחה המובנית בהוצאות הממשלה יגרמו לגירעון מתמשך מעל לטריליון דולר בשנה, כאשר יחס חוב-תוצר ימשיך במגמת העלייה.

יחס חוב-תוצר קפץ בסוף 2012 ל - 103.5 אחוזי תוצר וצפוי להגיע ל- 107 אחוזים לקראת סוף שנה זו. "הפיצוץ המתרחב" בתוכניות הקצבאות (entitlements) ימנע את חילוץ הכלכלה מתוואי הצמיחה השטוח, כי החקיקה החדשה התעלמה לחלוטין מהצורך ברפורמה בקצבאות הממשל.

בשלוש השנים האחרונות הוצאות הממשל הפדראלי עמדו על 24% מהתמ"ג – הרמה הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הוצאות הממשל צומחות בחדות בעיקר בגלל שבערך 10,000 אזרחים אמריקאים חדשים מגיעים מידי יום (ובמשך 17 השנים הבאות) לזכאות מלאה לתגמולי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות פדראלי למבוגרים (Social Security and Medicare). חישובים מראים שתוך 25 שנה יגיע היקף הוצאות הממשל הפדראלי לשיעור בלתי נתפש של 40 אחוז מהתמ"ג – כל זאת בהנחה, שהממשלה תוכל להמשיך וללוות את הסכומים הנדרשים לכיסוי התחייבויותיה.

השחיקה בצמיחה

העשור הראשון של המאה הנוכחית (2000-2009) מתאפיין בצמיחה הנמוכה ביותר ב-22 העשורים שחלפו מאז 1790, למעט משבר שנות ה-30. שנות ה-60 היו העשור האחרון בו הצמיחה הממוצעת עמדה מעל הממוצע הרב-שנתי מאז 1790. הגרף מראה שההתדרדרות הכלכלית אינה תופעה חדשה. הצמיחה הממוצעת ב-13 השנים של המאה הנוכחית עמדה על 1.8% – מחצית מהצמיחה הממוצעת הרב שנתית (3.8%).


1410 3

המספרים בראש העמודות מציינים את דרוג העשור בצמיחה מאז 1790. מספר 1 מציין את העשור בעל הצמיחה הגבוהה ביותר. הקו האופקי מציין את ממוצע הצמיחה הרב-שנתית.

גם מדדים אחרים מצביעים על התחזקות מגמה זו. ההכנסה הריאלית החציונית של משקי הבית עומדת על הרמההנמוכה ביותר מאז 1995. "מדד האומללות" , סכום אחוז האינפלציה ואחוז האבטלה, עומד מעל הממוצע הרב-שנתי. שיעור הילודה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז שהתחילו בסקירתו בשנת 1920. הגידול באוכלוסייה הכולל הגירה חוקית והערכה של הגירה בלתי חוקית הוא הנמוך מאז 1940. אחוז הצעירים בגילאים 25 עד 34 שעדיין גרים בבית ההורים עומד על שיא כל הזמנים. אחד מכל 6.5 אמריקאים נתמך בתלושי מזון (food stamps) בעוד שאחוז משקי הבית שבכלל משלמים מס פדראלי נמצא בשפל של כל הזמנים (כלומר, היתר כלל לא מגיעים לסף הכנסה שמחייב מס). אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, שהוא המדד האמין ביותר לביצועי שוק העבודה עומד קרוב לרמה הנמוכה מזה שלושים שנה.

הסתמכות על ניתוח הגיוני יחד עם ניתוח אמפירי מוביל למסקנות עגומות. אפשר להסתמך על הלוגיקה של הוגי דעות כלכליים רחוקים כמו דוויד יום, דוויד ריקרדו, ועד לכלכלנים דגולים נוכחיים כמו ג'ון טיילור מסטנפורד, רוברט בארו מהרוורד, ריינהרדט ורוגוף ואחרים. המחקרים האמפיריים על נתונים מאז שנת 1800, כולל מחקרים על תקופות קצרות יותר שנערכו בארה"ב, אירופה, איטליה ושבדיה, כולל אינספור חוקרים מארצות אחרות – מובילים לאותן מסקנות:  אמריקה לא תוכל להמשיך למסות את עצמה ולקוות לצמיחה, ואילו התקציבים הגירעוניים המתמשכים ידרדרו את ארצות הברית לעוני.

לא קיים תקדים היסטורי שגירעון מדינה מתמשך הביא לשגשוג. לעומת זאת ישנן דוגמאות רבות לאימפריות שקרסו תחת כובד החוב הממשלתי: ממלכות בסהר הפורה, האימפריה הרומאית, צרפת של שושלת בורבון. ארצות אחרות החזיקו מעמד במצב של חוב גבוה תוך אומללות ועוני מתמשך.  

"We cannot tax ourselves into prosperity ... We can, however, deficit spend ourselves into poverty.”

"הפשרה" שקרוב לוודאי תושג בין הדמוקרטים לרפובליקנים לא תשפיע על "המצב".

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב ראשון, 24 יולי 2016 04:07

פריטים קשורים

3000 תוים נשארו