הדפס עמוד זה
חמישי, 11 אוגוסט 2016 04:45

רשות ממשלתית חדשה נולדה – "הרשות לחדשנות לאומית"

מבלי ששמנו לב, נולדה לעם ישראל ממש לאחרונה רשות לאומית חדשה. זו מתווספת אל מאות רשויות, מוסדות, וועדות ציבוריות – כולם שוחרי שלומנו, כולם דורשי טובתנו. האמנם?

מבלי ששמנו לב, נולדה לעם ישראל ממש לאחרונה רשות לאומית חדשה. זו מתווספת אל מאות רשויות, מוסדות, וועדות ציבוריות – כולם שוחרי שלומנו, כולם דורשי טובתנו. האמנם?

1652 1

"רשות החדשנות הלאומית" היא גרסה מורחבת של "המדען הראשי" של משרד הכלכלה – אלה שמחלקים מענקי מחקר ופיתוח לאנשי עסקים. חייבים לציין לאיזה "מדען ראשי" כוונתנו (כאן הכוונה ל"ראשי" של משרד הכלכלה), כי כיום כל משרד ממשלתי ראוי לשמו מתהדר ב"מדען ראשי" משלו. למשרד הבריאות יש כזה, גם למשרד החינוך ואפילו למשרד החקלאות. קיומו של "מדען ראשי" מעניק למשרד הממשלתי תדמית של חדשנות... התקדמות... עשייה.

לא נרחיב את היריעה – נחזור למדען הראשי בגרסתו החדשה – "רשות החדשנות הלאומית" שכפופה למשרד המסחר והתעשיה שמכונה כיום משרד הכלכלה. מי שעדיין לא יודע מוזמן לרשום לעצמו: ככל ששמו של המוסד "מפוצץ" יותר – הוא צפוי לעלות לנו יותר.

בגדול, מדובר במוסד ציבורי שלוקח מכל אחד מאתנו מיסים בכפייה, משלם לעצמו (לעובדיו המסורים) משכורות, החזר הוצאות, ופנסיה נדיבה. מה שנשאר מחולק כמענקים לאנשי עסקים ויזמים שמגישים את בקשות המו"פ בארבעה עותקים; אלה נערכו בעזרת מיטב המעכארים. 

הרשות החדשה אינה יוצאת דופן בפעילותה, כמוה יש אלפי גופים שמימונם נכפה עלינו ומשימתם הנעלה – העברת כספנו לאחרים לפי הכוונת הממסד הפקידותי-פוליטי. הכול לתכלית ראויה על פי האידיאולוגיה השלטת. אז למה להקדיש לרשות החדשה כתבה? סתם, כי היא "חדשה". כדי להדגים שוב איך מחיר הקוטג' עולה באגורה נוספת.

בשנה החולפת (2015) גייסו 693 חברות ישראליות 4.4 מיליארד דולר. בנוסף, 9.3 מיליארד דולר גויסו על ידי חברות בוגרות (הנפקות שניוניות) כל הגיוסים היו כמובן ממקורות פרטיים. ההשקעות הזרות, הגיעו לשיא של 85% מסך ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. מספר זה אינו כולל אקזיטים בשווי 8 מיליארד דולר, ואינו כולל מאות סטרטאפים שגייסו כסף ראשוני מחברים, בני משפחה ואנג'לים. כל אלה בלי טובות מה"מדען הראשי".

מה הקפו של תקציב המענקים של המדען הראשי לשנת 2016? כ-1.3 מיליארד שקל. כלומר, הרבה פחות מ-2 אחוזים מהיקף ההשקעות במיזמי הייטק בישראל. רובם של מענקי המדען הראשי מגיעים לחברות גדולות ומבוססות.  

ראו בתרשים ההשוואתי הבא עד כמה נמוכה ההשקעה הממשלתית במו"פ בישראל יחסית למדינות אחרות (וגם השקעה זו מכספי משלם המיסים – מיותרת):  

 

1652 2

 

 

ואולי דווקא מיעוט ההשקעה הממשלתית, זו אחת הסיבות שתעשיית ההיטק הישראלית מצליחה ומגיעה לשיעור הגיוס הפרטי הגבוה בעולם (יחסית לתוצר), ראו בגרף הבא:

 

1652 3

 

קיים הבדל גדול בין השקעה פרטית ל"השקעה" ממשלתית. הקרנות הפרטיות והמשקיעים הפרטיים מבצעים סינון מוקדם מייגע ובדיקות מחמירות לכל מיזם שפונה אליהם. מאחורי כל השקעה פרטית ניצבים "משקיעים מודאגים" ומנהלים שנמדדים לאורך זמן ברווחיות שיקוליהם. לא יעלה על הדעת שבוחני ההשקעות של קרן הון סיכון יאזינו בקשב להמלצתו של ראש עיריית קרית גת להשקיע במיזם של שמעון כהן כדי לעודד יזמי הייטק מהפריפריה. 

רשות החדשנות הלאומית לעומת זאת, היא גם "לאומית". וועדת ההשקעות חייבת לשמוע ולהתחשב בלחציו של ראש העירייה לטובת מתן "הזדמנות שווה" לשמעון. נשמע הזוי? לא כל כך!

במגילת היסוד של רשות החדשנות הורחבו "תחומי האחריות" של הרשות החדשה והיא נדרשת "לתרום להרחבת התעסוקה" וגם, איך לא – ל"צמצום פערים". עכשיו כבר ברור למה ראש העירייה ומזכיר ההסתדרות ישולבו במצגת של שמעון מקרית גת. גם מכתב של אריה דרעי יכול לעזור.   

"צמצום פערים והרחבת תעסוקה" – ניסוחים אלא אינם סתם מילים. מי שדרש לשלבם ידע בדיוק למה הכוונה ביעד החדשני הנוסף של רשות החדשנות: "אל תבלבלו את המוח עם טבלאות אקסל – יש גם שיקולים חברתיים במענקים".

כנראה שגם המדען הראשי עצמו מרוצה מהרחבת מטרות הרשות החדשה. מעכשיו אי אפשר לבוא אליו בטענות על ההפסדים המצטברים בהשקעות המדען הראשי, לרשות יש מעכשיו גם מטרות אחרות – לא רק הצלחת המו"פ, יש גם מטרות "חברתיות" – הוא יוכל תמיד לטעון "הצלחת מיזמים אינה חזות הכול, יש לנו יעדים חברתיים."

לכל רשות ציבורית יש גם מועצה (דירקטוריון). במועצת הרשות יכהנו גם "נציגי ציבור". "נציג ציבור" זה שם קוד לקבוצת האינטרס שדחפה את "הנציג". נא לא להתבלבל – לא אנחנו "הציבור". את "נציגי הציבור" ממנה "וועדת איתור". 

זו הסיבה לקרב שהתנהל על השליטה בוועדת האיתור. הנה תאורו של "הכתב הצבאי" של דה-מרקר:  

"על הרכב ועדת האיתור התחולל מאבק של ממש בין התאחדות התעשיינים לאיגוד ההיי־טק (IATI) המייצג מגוון גופי היי־טק, בהם קרנות הון סיכון, חברות מו"פ בינלאומיות וחברות היי־טק ישראליות. מקורות שהשתתפו במגעים אמרו כי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ניהל מלחמת חורמה כדי שהארגון המתחרה לא יקבל מעמד רשמי בהצעת החוק, והדבר עלה בידו."

כאשר פוליטיקאים מחלקים מיליארד שקל כל שנה – איך לא יהיה "מאבק"? ומי ינצח ב"מאבק" על המענק של רשות החדשנות הלאומית? לא בהכרח מי שיציג את המיזם בעל סיכויי ההצלחה והחדשנות, אלא מי שיודע לדבר ב"שפה" שאנשי רשות ממשלתית מבינים.  

"המדען הראשי" הוא כנראה קרן הון הסיכון הכושלת בעולם. לשכת המדען לא מפרסמת נתונים על ההפסד המצטבר של "הקרן". כלומר, גביית תמלוגים והערכת תועלת למשק לעומת השקעות. גם אין חשיפה של שיעור ההצלחה בגביית תמלוגים ממיזמים שהצליחו (כולם משלמים?). בשנת 2002 פורסם באופן חד פעמי שההפסד המצטבר הגיע ל-4 מיליארד דולר. פרסום ראשון ואחרון.

רשות החדשנות הלאומית מיותרת כמו גם משרד האב שלה – משרד הכלכלה. לא צריך לכפות על גב' כהן להשקיע בחברות הזנק, עם או בלי המלצתו של שרגא ברוש (נשיא התאחדות התעשיינים). ממשלה לא צריכה להשקיע כספי מיסים בעסקים.

מוטי היינריך

 

עודכן לאחרונה ב חמישי, 11 אוגוסט 2016 08:38

פריטים קשורים

אסף
מוטי מבריק כמו תמיד
עוד בזבוז כספי מיסים טיפוסי.
0
יוסי ברנע
מוטי רוצה לגזול פרנסה
מוטי מדוע אתה רוצה לגזול פרנסה ממי שרוצה להתפרנס בכבוד?( על חשבןן משלם המיסים?)
0
יעקב
משיג פחות תוצאות.
"ככל ששמו של המוסד "מפוצץ" יותר – הוא צפוי לעלות לנו יותר." - ולהשיג פחות תוצאות.
0
אילן
איין ראנד
הדבר הראשון שנזכרתי בו כשקראתי "המדען הראשי" זה מרד הנפילים. :oops:
0
לכותב/תומכיו
יש לי שאלה......
יהודה הראל אמר שחשוב שהמדינה תשקיע במחקר ופיתוח.אתם לא מסכימים איתו???
0
@ לוי.
תשובה למגיב 5
בילבי הלכה ברחוב וראתה בחלון הראווה של בית מרקחת את השלט הבא: האם את סובלת מנמשים ?פתחה את הדלת וקראה לעבר הרוקח: לא !אז לשאלתך 'אתם לא מסכימים איתו???' התשובה היא: לא !ובפירוט ...את הכסף של מי תשקיע המדינה ?ה"מדינה", כלומר הממשלה, משקיעה כסף שהיא נטלה בכח ממשלם המס. הרי היא איננה מייצרת כסף.איזו זכות מוסרית יש לה להפקיע את כספי וכספך לצורך השקעתו, בניגוד לרצוננו, במו"פ ? מדוע זה מנוגד לרצוננו ? כי לו חפצנו להשקיע במו"פ, היינו עושים זאת מרצוננו החופשי.זוהי התשובה העקרונית, והיא מייתרת את הצורך בכל נימוק נוסף.כמובן ניתן להציג גם תשובה מעשית: רוב הסיכויים שפעולת ההשקעה הממשלתית תלווה בביזבוז, חוסר יעילות, שחיתות, וכו'. זאת מניין ? כי אלו, בדרך כלל, התוצאות של פעולות הממשלה.ותמונת הראי של התשובה המעשית: השקעה פרטית היא, בדרך כלל, יותר מוצלחת. תאמר, ובצדק: מה אין כשלונות של השקעות פרטיות ? בוודאי, אבל על חשבון כספו של המשקיע. לא על חשבוני וחשבונך.לגבי אדון יהודה הראל, כבודו (הרב) במקומו מונח.כידוע, אפילו מייקל ג'ורדן האגדי פיספס לפעמים קליעות עונשין.
0
לאדון לוי הנכבד...
אדון לוי הנכבד...
אני באמת מצטער אך לא הבאת שום נימוקים , אלא סתם ניפחת מילים וסיסמאות באויר כגון "שחיתות, חוסר יעילות" זו לא תשובה.........אנסה לשאול את השאלה אחרת(אולי כבר לא אף אחד לא יענה).....אתה באמת חושב המדינה לא צריכה להתעסק עם שום משאב ציבורי במדינה: כגון ביטחון, תשתיות(כבישים, צנרת מים)????לשיטתך, במקום שאין יזמים פרטים המדינה לא צריכה לשדרג כבישים מהמרכז לבאר שבע ולקריית שמונה??
0
@ לוי
אדון לוי הנכבד משיב
נראה כי אינך מכיר את תפיסת העולם המיוצגת ב'קו ישר'. אם כך המצב, הרי שיהיה בלתי אפשרי לפרוס תפיסת עולם שלמה במסגרת תגובה לתגובה (ואם טעיתי - איתך הסליחה).אם הנושא מעניין אותך (ונראה שכן, אחרת לא היית נכנס לאתר, ואפילו מגיב), אולי כדאי שתקרא את החומר המפורט ב'הכשל ופתרונו'. הוא יספק תשובה מפורטת ומנומקת לשאלתך.ובכל זאת, בתמצית של תמצית: בבסיס הכל עומדות זכויות האדם לחיים, חרות וקניין. המדינה היא כלי, מכשיר, שמטרתו: הגנה על זכויות אלה. מכאן נגזרות הפעולות הלגיטימיות של המדינה - כגון צבא המגן על החיים מפני אויבים מבחוץ, משטרה המגנה על הקניין מפני פושעים, וכו'.ומכאן נובע כי פעולה של המדינה הפוגעת בחיים, בחרות ובקניין מהווה כפירה ביעודה. מדינה הנוטלת את כספך ו"משקיעה" אותו במו"פ - פוגעת בזכות הקניין שלך. היא גם פוגעת בזכות הקניין של יזמים שלא "זכו" לקבל ממנה מענק. כך המדינה, במקום להגן על זכות הקניין, היא היא זו שפוגעת בו !דומני שזהו נימוק. לא כל אחד חייב להסכים איתו, אבל זו שגיאה עובדתית לטעון שזה איננו נימוק.
0

3000 תוים נשארו