הדפס עמוד זה
חמישי, 15 ספטמבר 2016 03:27

סוציאליזם סופני בוונצואלה – חלק 3 – הגשמה

השלב האחרון בסוציאליזם – הגשמה. וונצואלה הגיע לסוף. ההתדרדרות והתמונות המחרידות הן תוצאה בלתי נמנעת של תהליך שראשיתו בכרסום זכויות הפרט לקניין ולחופש.

(לינק ל-2 הכתבות הקודמות כאן    וכאן)

וונצואלה הגיעה כבר לפני מספר שנים לשלב של "אין כסף". המערכת הפיננסית הבינלאומית הפסיקה לייחס לוונצואלה יכולת פירעון של חוב, ההלוואות התייבשו. עוד קודם לכן הונהג פיקוח הדוק על מטבע חוץ, אותו ניתן לרכוש רק בשוק השחור. "מחסור במטבע חוץ" יכול להיווצר רק כאשר המדינה מתערבת בשערי המט"ח וקובעת שער חליפין שנמוך ממחיר השוק. ואז, כמו בכל מוצר אחר – אף אחד לא מוכן למכור מט"ח בשער הרשמי. תעשיינים מעטים שנותרו לא מצליחים לייבא חומרי גלם ועצרו את המכונות. מפעלים שלא הצליחו לייצר במחיר שהממשלה קבעה הולאמו, כמו כל מפעלי העיבוד לאורז – עליהם הצבא השתלט כבר ב-2009. 

מדורו העלה את שכר המינימום... אבל כמו בכל מדינה עם תכנון מרכזי של הכלכלה – מדפי הסופרמרקטים ריקים. כאשר ממשלה מפקחת על מחירים וקובעת מחירים "חברתיים" מתחת למחירי השוק, היצרנים סוגרים מפעלים ונוצר מחסור במוצרים. הצעד המתבקש הבא הוא השתלטות המדינה גם על מערכת השיווק וחלוקת רישיונות לציבור – הממשלה מכתיבה כמה ואיזה מצרכים מותר לכל אדם לקנות. בשפה המכובסת קוראים לכך "תלושי מזון". מחירי המוצרים נמוכים ושווים לכל נפש, אבל המדפים ריקים – אין מוצרים. 

 

1660 1

 

מנגנון השוק החופשי פותר בעיה של מחסור באמצעות העלאת מחיר המוצר החסר. כך מאותת מנגנון המחירים ליצרנים היכן יש מחסור ומה כדאי לייצר. עליה בייצור מגדילה את ההיצע ואז המחירים שוב יורדים ומתייצבים. משטר סוציאליסטי מסרס את מנגנון המחירים בשוק. אין מחירי שוק ולכן כל המערך הכלכלי משתבש.

לפני מספר חודשים הופסק ייצור הבירה בגלל מחסור בשעורה מיובאת. חברת קוקה קולה עצרה את הייצור עקב מחסור בסוכר. מפעל החיתולים ומוצרי הגיינה של היצרן האמריקני קימברלי-קלרק חדל לייצר עקב מחסור בחומרי גלם. המפעל שהעסיק 971 עובדים הולאם – אין סיכוי שפקידי הממשלה יצליחו לייצר במפעל המולאם אפילו חיתול בודד. הנשיא מדורו מאיים להשליך לכלא כל בעל מפעל שיפסיק לייצר. 

העדר השקעה בתשתיות גרר למחסור בחשמל. הקיצוב אינו רק במוצרי צריכה אלא גם בחשמל. התושבים נקראו לחסוך והנשים התבקשו לא להשתמש במייבשי שיער... באזורים מאוכלסים בצפיפות יש הפסקות חשמל יזומות של מספר שעות ביום. יום העבודה בסקטור הציבורי קוצר ל-6 שעות כדי לחסוך בחשמל ובמקומות מסוימים קוצר שבוע העבודה ליומיים...

המחסור במזון הביא להתארגנות של קבוצות חמושות שבוזזות את המעט שנמצא על מדפי הסופרמרקטים. משלוחי מזון נבזזים בדרכים והצבא נאלץ לאבטח מאפיות ומשלוחים. רוב השכר החודשי של משפחה ממוצעת נועד לקניית מזון. הגשמת הסוציאליזם מחייבת גם התדרדרות של הסדר החברתי – אדם לאדם זאב, לא סולידאריות ולא חמלה, אלא חזירות ואלימות – אלה מאפייניו של סוציאליזם.   

 

 

1660 2                                                 מהומות מזון בוונצואלה The Guardian

 

מערכת הבריאות קרסה לחלוטין. אם אין חשמל אין גם מכונות הנשמה. אין תרופות ורופאים שוטפים ידיים במים מינראלים מבקבוקים. ניתן לקנות תרופות רק בשוק השחור. התמונות המחרידות שבהמשך מקורן בכתבה ב"הארץ" שתורגמה ה-"ניו יורק טיימס". אין בכתבה מילה אחת על סוציאליזם. הכתב האמריקאי מתייחס רק ל"משבר הכלכלי" וסיבת המשבר לגרסתו היא "...מתבררות ההשלכות ההרסניות של חוסר התכנון". כאן מחקנו מילה חריפה באמצעותה תיארנו את השטויות של כתב העיתון: אלו הן "ההשלכות ההרסניות" של תכנון-יתר מרכזי, ולא של "חוסר תכנון". הרס הכלכלה והחברה נובע אך ורק מהגשמת האידיאולוגיה הסוציאליסטית הגורסת תכנון וניהול ריכוזי של הכלכלה. ההרס בלתי נמנע בכל מדינה שתבחר מסלול זה.       

 

1660 3

1660 4

1660 5

 

בשלב זה של הגשמת הסוציאליזם, אין מנוס מהגבלה פיזית של חופש הפרט. המשטר חייב לסגור את גבולות המדינה כדי למנוע מהתושבים לברוח למדינות שכנות וכדי לעצור הברחות של מוצרים אל תוך המדינה. באוגוסט 2015 נסגר הגבול עם קולומביה (למעלה מ-2,400 ק"מ). ספק גדול אם סגירת הגבול תתבצע ביעילות של המשטרים הקומוניסטים בברית המועצות ובמזרח אירופה.

המשטר גם חייב להגיב בכוח רב נגד ההמונים שבוזזים חנויות, במקומות שונים ממש מוכרז עוצר. בהמשך, חייבים להפעיל את מנגנוני המשטרה החשאית כדי למנוע מראש פעילות של "אלמנטים" קונטרה-רבולוציונריים. כדי לחסום את "מתנגדי המשטר" חייבים לסגור את המדינה גם בפני כתבים זרים – עורך עיתון נדון ל-4 שנות מאסר על פרסום תחקירי שחיתות. לכן, סוציאליזם לעולם מנוגד לחופש הפרט ומחייב גם הגבלה של חופש הביטוי.

בתגובות לכתבות באינטרנט על וונצואלה, ניתן תמיד למצוא מגיבים שמתרעמים על תיאור המשטר בוונצואלה כ"משטר סוציאליסטי" – "זה אינו סוציאליזם" הם טוענים. טעות בידם, גן העדן הסוציאליסטי נמצא רק בדמיונם – אין דרך אחרת להגשים סוציאליזם. 

הגשמת סוציאליזם מחייבת פגיעה קשה בחירויות הפרט ובראשם שלילת זכות הקניין. מכאן והלאה ההתדרדרות מהירה וגוררת פגיעה ביתר החירויות. 

שליטי וונצואלה לא עשו "טעויות תכנון", זו הנוסחה היחידה להגשמת סוציאליזם, ואלה תוצאותיה. תהליכי הביניים דומים בוונצואלה או בשבדיה – למשוואה הסוציאליסטית יש פיתרון בודד; ולכן התוצאה הסופית זהה בקובה, במזרח אירופה, או בצפון קוריאה.

כמעט כל מדינות המערב צועדות בכיוון של וונצואלה בלחץ "הבאג הדמוקראטי" ולהט אידיאולוגי קליט ושגוי. השאלה מי מהן תגשים סוציאליזם ומי תצליח לעצור את התהליך החברתי בשלב מוקדם יותר. 

מוטי היינריך

 

הערה:

מסתבר שנזקי הסוציאליזם בוונצואלה זולגים אל אזרחי מדינות אחרות. בוונצואלה היו חברות בינלאומיות רבות, בייחוד אמריקניות. כאשר מפעל דשנים ענק של תאגיד קוך מולאם, או מפעל זכוכית של תעשיות גוארדיאן – חברת האם בארצות הברית רושמת הפסד בגין ערך המפעל שנמחק. הפסד זה מוכר לצרכי מס ומקטין במיליארדי דולרים את הכנסות רשות המיסים של מדינת האם. גם שווי המניות של התאגיד נפגע ונפגעים חסכונותיהם של אזרחי מדינות אחרות.

 

עודכן לאחרונה ב שישי, 16 ספטמבר 2016 03:04

פריטים קשורים

א
אין מילים
sad cry :oops:
0

3000 תוים נשארו