טראמפ נבחר.
כרגיל, כל סקרי דעת הקהל טעו בחיזוי הבחירות בארה"ב. הם תמיד טועים. ותמיד לכיוון אחד – תמיד לכיוון ה"תקינות הפוליטית" או "החברתיות", או שאר שמות התואר שתרצו לקרוא לדעה הסוציאליסטית במקורה – זו השלטת בחוגי האליטות והתקשורת.
מחצית הסקרים הם תעמולה למען המועמד שהתקשורת תומכת בו, והמחצית השנייה – ניחוש המבוסס על תחושות בטן, שמקורן בהשקפתו האידאולוגית של הסוקר. אין שום גרם של אובייקטיביות, או שמץ יסוד מדעי מדויק בסקרי דעת קהל.
הניו יורק טיימס, למשל, כתב בעקביות, כל הזמן, שהסיכוי של קלינטון לנצח הוא 90-95% ושל טראמפ 5-10%. "החישוב" התבסס על שקלול כל הסקרים שהתפרסמו.
יעקב
יש עוד מקור לטעות בסקרים
הטייה שנקראת "רציית הסוקר".וזו הטייה שבדרך כלל נוטה לכיוון ה"נכון פוליטית", כי לא נעים להודות שהדעה האמיתית שלך היא הדעה המושמצת.מאד מוזר שמכונים רציניים לא מנסים להתגבר על ההטייה הידועה הזו. אני בטוח שיש דרכים לקבל אינדיקציה עד כמה העונה לסקר הוא כנה.הטייה - בחלקה מכוונת
סייד קשוע - (סייד קשוע הוא עיתונאי, תסריטאי, סופר ופובליציסט ערבי ישראלי. בעל טור סאטירי במוסף "הארץ", ובעבר בשבועון "העיר". חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2005 ופרס קוגל לספרות בשנת 2011. ויקיפדיה) - כתב קטע בהארץ 3 ימים לפני הבחירות. הוא יספר שהרצה בשתי אוניברסיטאות בארה"ב, בפנים המדינה (לא בניו יורק או לוס אנג'לס) ובנסיעותיו ברכב דרך ערים ועיירות בפנים המדינה הוא ראה רק שלטים התומכים בטראמפ, ולא שלטים של הילרי. מי שמסתכל בעיניים על מה שקורה סביבו - רואה. עושי הסקרים מסרבים לראות את מראה העין, ומנבאים תוצאות לפי תחושת בטן.