הכנסת העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממש מפגרת, אותה יזם ח"כ איציק שמולי: לאסור את השימוש במילה "מפגר". במקום זה מוצע המונח "מוגבלות שכלית התפתחותית".
ההצעה מפגרת, מגוחכת וזוועתית במספר היבטים, כפי שאפרט בהמשך. אומר שמולי: "המילה מפגר היא פוגענית ומעליבה". נכון. אז מה? זה נכון שלא יפה לנבל את הפה ולהשתמש במילים לא יפות ומילים גסות בשיח הציבורי. תפקידם של ההורים בעיקר, ושל מערכת החינוך, לחנך את הילדים לדבר יפה.
אין זה תפקידה של הכנסת להכתיב לאנשים מבוגרים, ועוד בחוק, באיזה מילים להשתמש. ח"כ שמולי נבחר להיות ח"כ, הוא לא נבחר להיות האבא המחנך שלנו. ריח טוטליטרי חזק נודף מהניסיון להכתיב בחוק לאזרחים איזה מילים מותרות ואיזה אסורות. במדינה חופשית מכבדים את חופש הביטוי, זכות שמובטחת גם לפי חוקי היסוד שלנו.
"חופש הביטוי" זו לא מילה מתה שמכניסים בחוקי היסוד לקישוט. חופש הביטוי פירושו שיש לאדם זכות לאמור מה שהוא רוצה, כולל מילים שח"כ שמולי חושב שאינן יפות. חופש הביטוי פירושו – שהמדינה והכנסת לא צריכים להתערב ולהכתיב לאנשים מה מותר ומה אסור לאמור. חופש הביטוי פירושו, במיוחד, חופש לאמור מה שמישהו אחר לא אוהב (בשביל לדקלם סיסמאות שכולם אוהבים לא צריך לעגן בחוקה את עיקרון חופש הביטוי).
ח"כ שמולי וחבריו חושבים שהיותם ח"כים הופכת אותם לאלוהים – שמותר להם הכול, לדחוף אפם לכל עניין, לחוקק כל דבר, ולכפות על אנשים צורות דיבור תקינות פוליטית. תכונת ייסוד של כל משטר טוטליטרי היא שהוא מנסה להכתיב לאדם מה מותר ומה אסור לחשוב. הניסיון להכתיב את השימוש במילים הוא ניסיון להכתיב מחשבות. בספר 1984 מספר ג'ורג' אורוול כיצד השלטון מנסה לשלוט על האנשים על ידי אכיפת שפת דיבור חדשה – שפת התקינות הפוליטית שנקראה Newspeak.
הצעה זו מפגרת ואידיוטית בהיבט נוסף – בחוסר התועלת להשגת המטרה "הנעלה" כביכול. שמולי אומר שהמילה "מפגר" פוגעת בדימוי העצמי של הילד וביכולתו להשתלב ולחיות חיים רגילים ככול האפשר. אכן היא פוגעת. אבל מעכשיו יקראו לו "מוגבל שכלית". מילה אחת הוחלפה במילה אחרת. מעכשיו המילה הפוגענית והמורידה את הדימוי העצמי תהיה "מוגבל שכלית". שמולי מנסה לטעון שמוישה (המפגר) ייפגע פחות, אם איציק יקרא לו "מוגבל שכלית" (ביטוי תקין לפי החוק המוצע) במקום להשתמש במילה הוותיקה והשימושית "מפגר". זו טענה מפגרת ואידיוטית. המילה "מוגבל שכלית" היא פוגענית ומעליבה בדיוק כמו המילה "מפגר".
מוטב שחברי הכנסת ייסוגו מהצעה רעה זו, פן יחזקו את הדימוי המפגר שכבר יש להם בציבור.
יעקב
ש: האם החוק מוגבל לשלטון?
מהכתבה נראה שהחוק מכוון לספר החוקים (ולמשרדי הממשלה הפועלים לפי החוקים והתקנות)אם כי לא ברור למה צריך *חוק* בשביל זה.האם קראת את ניסוח החוק?
או שהתבססת על מידע מכתבה ב ynet?"מפגר" זה לכתוב כתבה משתפכת בהתבסס על כתבה של YNET בלי לקרוא את החוק
בפועל אחרי המון דברי הסבר, הצעת החוק אומרת:"לפיכך, מוצע בזאת להחיל את השימוש במונח "בעל מוגבלות שכלית התפתחותית" בחקיקה בישראל על מנת לשמור על כבודם של בני אוכלוסייה זו."כלומר היא מגבילה רק את הניסוח של חוקי המדינה.האירוניה היא שהמילה מפגר בעצמה נולדה כניסיון לייפות את המציאות
שעון מפגר פירושו שעון מאחר. פיגור פירושו עיכוב או איחור. הביטוי ילד מפגר נולד כניסיון לייפות את המציאות ולהעמיד פנים שהילד הזה צפוי להתפתח כמו כל ילד אחר, פשוט ייקח לו קצת יותר זמן: הוא מתעכב מעט, מאחר, או במילה ספרותית ונקיה (דאז): מפגר.אבל כשמילה נייטרלית מודבקת למציאות שלילית, מה שמשתנה זה לא המציאות אלא המשמעות של המילה, שהופכת לשלילית. וזה מה שקרה למילה מפגר.להכתיב ניסוח בחוק - טיפשי
מה מנסה, אם כן, שמולי לעשות? להכתיב לחברי כנסת, בחוק, כיצד לנסח חוקיהם? היש דבר טיפשי מזה? חברי הכנסת, עוד יותר מבני תמותה פשוטים, חופשיים להתנסח כמיטב ידיעתם. הנסיון להטיל מגבלות ניסוח על חקיקת חברי הכנסת הוא לא פחות טיפשי ואבסורדי מהנסיון להטיל מגבלות על חופש הביטוי של האזרחים.מכבסת מילים - שקר
הצעת החוק הזו אופיינית לבעלי אידאולוגיה שמאלית : אם המציאות "לא יפה" או לא נראית כמו שהם חולמים - הם מנסים לטייח זאת או להעלים זאת או לייפות זאת על ידי מכבסת מילים. זה המקור לביטוי "תקינות פוליטית". יעני: אם לא תקרא לילד המכוער בשמו הילד יהיה כנסיך.השקר הוא התופעה הכי בולטת ושולטת בארצות קומוניסטיות וסוציאליסטיות.הדוגמה הכי פשוטה היא הארצות המפגרות. השם ה"תקין" הוא: "הארצות המתפתחות". אולי הן מתפתחות ואולי לא, אבל עובדה היא שהן מפגרות. אבל הס מלהזכיר זאת, המסכנים יעלבו וייכנסו לדיכאון עמוק. לא מהרעב, האלימות, השחיתות והדיכוי ששורר בארצותיהם, אלא מהמילה "מפגר" שבה מכנים אותם.או "תהליך השלום". זה לא תהליך ולא שלום, אבל אלו מילים יפות... לפחות זה...בריחה מהמציאות - תופעה אופיינית
הבריחה מהמציאות והנסיון לחיות בעולם דמיוני של ניסוחי שקר היא תופעה עמוקה ואופיינית.החוק הקטן, הטיפשי וחסר החשיבות של שמולו לא הנושא - זו רק דוגמה קטנה.