חמישי, 29 דצמבר 2016 19:49

תעלומה: למה קפאה האוכלוסייה היהודית בתל אביב?

מדהים! בשנת 1961 גרו בתל אביב כ- 380,000. עד לשנת 2013 הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בתל אביב בערך ל- 362,000. מה קרה מאז ליהודי תל אביב?

מספר היהודים במדינת ישראל עמד בשנת 1955 על כ- 1.5 מיליון. חלפו 60 שנה ומספר היהודים בישראל זינק יותר מפי 4 והגיע ל- 6.3 מיליון יהודים בשנת 2015.

מה קרה למספר היהודים בתל אביב באותה תקופה? כמעט ולא השתנה! בשנת 1961 גרו בתל אביב כ- 380,000. בשנת 2013 הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בתל אביב בערך ל- 362,000. תל אביב גם פחות צפופה מאשר הייתה ב-1948! באותה שנה רחוקה גרו בתל אביב 9.7 תושבים לדונם קרקע. כיום, אחרי כמעט 70 שנים, הצפיפות ירדה ל- 8.1 תושבים לדונם.

 

1685 1

  

נתונים מדהימים אלה נראים על פניהם כבלתי סבירים. ב-1955 כמעט כל שכונות עבר הירקון של היום טרם נבנו. אפילו חלקו של רחוב אבן גבירול טרם נבנה שלא לדבר על הבניינים שממזרח לאבן גבירול. ראו בצילום – רח' אבן גבירול 68 פינת דוד המלך בשנת 1961. הביטו באופק רחוב דוד המלך – האזור של בית חולים איכילוב הוא גבעה ריקה.

 

1685 2

  

מאז שנות ה-50 התרחבה העיר לכל כיוון. נוספו שכונות רמת אביב, בבלי, הצפון החדש והגוש הגדול. כך גם במזרח העיר ובצפון מזרחה לכיוון שכונת תל ברוך. למרות זאת, הנתונים היבשים מראים כי האוכלוסייה התמעטה, או קפאה.

מה קרה מאז ליהודי תל אביב?

יש לנו רק השערות. בשנות ה-50 וה-60 גרו ברובה של העיר משפחות עם ילדים, לפעמים אפילו שתי משפחות התגוררו בדירת 2 חדרים משותפת. כיום גרים בחלק ניכר של הדירות קשיש או מבוגר בודד בדירת 3 חדרים. בכרם התימנים אין יותר תימנים עם משפחות מרובות ילדים, בקושי יש תימנים. כך גם בשכונת התקווה שהייתה משופעת במשפחות ברוכות ילדים. גם בדירות המושכרות אין צפיפות. ב"דירת שותפים" גר לכל היותר צעיר אחד לחדר. 

כבר בשנות השבעים, הבריחו המחירים הגבוהים בתל אביב משפחות צעירות אל הערים סובבות תל אביב. קבלנים מראשון לציון פרסמו: "במחיר דירה קטנה בתל אביב תוכלו לקנות בראשון לציון דירה גדולה + מכונית. 

על פי השערה אחרת: רוב הדירות בתל אביב מושכרות. לרוב גרים בהן שניים עד שלושה צעירים שותפים שחלקם לא טורח לשנות את הכתובת במשרד הפנים, ולכן אינם נספרים כתושבי תל אביב.  לעומתם טוענים אחרים, שמספר שוכרי הדירות שאינם רשומים כתושבים אינו כה גבוה כי בעלי דירות דורשים לרוב מהשוכרים שחשבון הארנונה והמים יירשם על שמם. שוכרים מבוגרים יותר, שזקוקים לתו חניה או לגן ילדים חייבים ממילא לשנות את הכתובת במשרד הפנים.  

שאלנו (באמצעות ידידה) את האחראית בעיריית תל אביב על "מידע ועיון" גב' רבקה פרשל גרשון. היא אימתה את הנתונים, אבל לא הצלחנו לקבל הסבר כלשהו לתופעה.

אין ספק שחלק ניכר מהאשמה מונח על כתפיו של חוק התכנון והבניה הדרקוני שמסרבל את תהליכי הרישוי ומרבה איסורים ומגבלות על הבנייה. עיריית תל אביב נגועה מאז ומתמיד באידיאולוגיה בולמת בנייה והתחדשות. אפילו ראש העיר הנוכחי של תל אביב הכריז לא-פעם על התנגדותו לתוספת דירות במסגרת תכניות תמ"א 38 שלדבריו "מעשירות עשירים". ואכן, המטייל במרכז המורחב והמבוקש של תל אביב יבחין בקלות שהנוף האורבאני נשלט על ידי בניינים ישנים (ומכוערים לרוב).

אדריכלי העירייה אימצו בחדווה תכניות שימור נדיבות של אלפי בניינים בעיר – תכניות שמונעות התחדשות ותוספת דירות. בשמה של רומנטיקה מלאכותית משמרים כמעט כל בניין עם מרפסת מעוגלת, בנייני רכבת ("שיכון") ישנים ואפילו בנייני משרדים מכוערים. מחלקת השימור העירונית תמיד תמצא את הנימוק למה הבניין ראוי לשימור, למה לאסור תוספת דירות. 

בשנת 2003 הזמינו אדריכלי העירייה ו"פעילים" אחרים, אונס קבוצתי של התפתחות העיר מארגון אונס"קו (ארגון החינוך והתרבות של האו"מ. ארגון שוחר "שימור היסטוריה" זה שלל השנה את הזיקה ההיסטורית של יהודים להר הבית ולכותל המערבי). ארגון אונסק"ו הכריז על אלפי בניינים במרכז תל אביב כעל "אתר מורשת עולמית" שזכה לכינוי המפוצץ "העיר הלבנה".

האקט המכונה ע"י אדריכלים "ההכרזה", פגע קשות בזכויות הקניין של בעלי דירות ובניינים (זכויות שמקוצצות ממילא על ידי חוק התכנון והבניה) והקפיא את היצע הדירות באזור המבוקש ביותר במדינת ישראל. אסור לבנות, אסור להוסיף קומות. גם בניינים שאינם לשימור באזור "ההכרזה" מוגבלים בבניה לגובה. 

האדריכל הוותיק צבי גבאי שתכנן בניינים רבים בתל אביב (כולל את מגדל נווה צדק) מצוטט בכלכליסט: "באף מקום בעולם לא הקפיאו כתם כל כך גדול בעיר לטובת איזשהו נושא שנקרא אונסק"ו כמו שנעשה בתל אביב."

פקידי האדריכלות העירונית התל–אביבית מוחים כף למלך הערום – "העיר הלבנה" ומדקלמים בהתלהבות האחד את דברי חברו. הבעיה היא שהאידיאולוגיה תורגמה לחוקים מגבילי בנייה. 

מאז "ההכרזה" (2003), קשה להאמין שלתל אביב הגיע אפילו תייר בודד אחד מחו"ל כדי לחזות בפלאי "העיר הלבנה"; או אפילו שקל את תל אביב כיעד תיירות בזכות ההכרזה של אונסקו. הכוונה לתייר ששילם עבור הטיול מכיסו... כן, יש להניח שהגיעו "תיירים" על חשבון הקופה של ארגונים ציבוריים...

לתפקיד הילד בסיפור על "המלך העירום" נכנס האדריכל הצרפתי הנודע ז'אן נובל. בביקור בתל אביב, לאחר שהאזין לסיפורים על "העיר הלבנה", בעמדו על אחד הגגות בעיר שאל בתמיהה: "הם אמרו לי שהעיר לבנה. אתה רואה לבן? אני לא רואה שום לבן..." (מתוך "עיר שחורה – עיר לבנה" של שרון רוטברד).

זו תמונת המצב נכון להיום. יש להניח שהבנייה החדשה המתוכננת ("מתוכננת" מזה למעלה מ- 20 שנים) תעלה את מספר תושבי תל אביב, אם כי ללא פרופורציה לגידול האוכלוסייה בישראל.

כך או כך, ליזמים בישראל אסור לבנות על פי הביקוש ובתל אביב בפרט. הבנייה המוגבלת מתוכננת על ידי הפוליטבירו בירושלים ובתל אביב,  לשמחת בעלי הדירות בתל אביב שערך רכושם נוסק. מי צריך יהודים נוספים בתל אביב? 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 29 דצמבר 2016 20:25
אפרים
נתונים חלקיים
הנתונים החשובים הם השינוי במ"ר בנוי למגורים ולצרכים אחרים בתקופה האמורה. להערכתי סך המטראז' שנבנה בת"א בתקופה לא שונה ואולי אפילו גדול יותר מהממוצע הארצי .
0
אדיר
באמת שערוריה שרק מתלוננים כל הזמן על הצפיפות שם בזמן שהמצב השתפר
שמעתי לאחרונה עובדה שהייתי שמח אם הייתי יכול לאמת שבגלל שאף עירייה לא רוצה שיבנו אצלה מגורים אבל כן משרדים מחירי המשרדים בערים בארץ לא עלו כמעט או עלו ממש קצת לעומת מחירי הדיור למגורים, כמובן בגלל שמשרדים מכניסים להם הרבה יותר ארנונה וכמעט ולא דורשים שירותים ציבוריים.
0
אפרים
ועוד נתון מעניין שחסר
במסגרת האילוצים הקיימים , בהנחה שכל בעלי הנדל"ן בת"א יחלו במימוש מיידי של זכותם לבנות לדיור ( לפי החוקים הקיימים ) , כמה דירות יתווספו לת"א ב 3 השנים הקרובות ?
0
יעקב
לא קשה להבין
משפחות עם ילדים עזבו את ת"א בגלל היוקר. הנשארים בת"א הם זקנים וצעירים רווקים שלא טורחים לרוב לשנות כתובת בת"ז. ויש גם משקיעים זרים ודירות ריקות.חוץ מזה - אין בניה חדשה למגורים כמעט. כלומר - אין שכונות חדשות. מתי גמרו לבנות את רמת אביב ג'? 1980?
0
יעקב
מעניין אם יש רישום של יחידות דיור
צריך להיות כזה במחלקת הארנונה - כמה יחידות דיור יש בת"א (להבדיל מאוכלוסייה).
0
עמוס
בתל אביב כן משנים כתובת
בתל אביב בשביל החנייה משנים כתובת.המשפחות בתל אביב הם מיוטיוב ילדים
0
די לשקרים
אונסקו לא שלל שום זיקה היסטורית
קראו את ההחלטה. אל תיפלו בספינים של נתניהו.
-1
יעקב
לא לאופניים
"בתל אביב בשביל החנייה משנים כתובת" לא לכולם יש מכונית. לא כולם צריכים מכונית.
0
דוד
תל אביב
האם לא ידעתם שקיימות בארץ, באותו מקום עצמו, שתי ערים עם השם "תל אביב"? ישנה תל אביב של ימים א-ה. זו עיר צפופה ומזהמת וקיימת תל אביב של סופ"ש וזו עיר ריקה ונעימה. אני ועוד רבים אחרים מתגוררים בעיר של סופ"ש ומדירים רגליהם מהעיר בשאר ימות השבוע. כתובתי הקבועה היא במקום נחמד, שקט ולא צפוף, בנגב. חלק מהאשמה על התמעטות האוכלוסיה הרשומה בת"א היא עלי.
0
גרי
יחידות דיור בתל אביב-יפו
197,152 דירות בעיר, 50,526 משפחות עם ילדים:http://www.cbs.gov.il/publications16/local_authoriti es14_1642/pdf/434_5000.pdf
0
יעקב
תודה, גרי
רואים שרק בכרבע מהדירות בעיר יש משפחות עם ילדים.אם נספור כמה ילדים יש בממוצע במשפחה, נגלה כנראה ירידה גדולה לעומת 1960.עובדה ברורה היא שאין בת"א שכונות חדשות, ומעט בנייני מגורים חדשים ב 30 השנים האחרונות.אולי זה רק טבעי - אולי אין בת"א עתודות קרקע, אולי צריך להתעלם מהגבולות המוניציפליים המלאכותיים ולהסתכל על כול גוש דן ביחד (ת"א, ר"ג, גבעתיים, חולון, בת ים, פ"ת, כ"ס וכו').
0
גרי
בונים שכונות חדשות:
הגוש הגדול ופארק צמרת.
0
@ לוי.
עתודות קרקע, ר"ל
טענת המחסור ב'עתודות קרקע' נשמעת מצויין.האמנם ? המונח 'עתודות קרקע' רואה רק את המישור.בערך החל מכיתה ג' בבית ספר יסודי, אנו יודעים שקיים מרחב. תלת מימד.אין כל בעיה אובייקטיבית להוסיף כמה דירות שרוצים בתל אביב (ובכל מקום אחר). פשוט להוסיף קומות.the sky is the limit - תרתי משמע.
0
דורון
גוש דן
המאמר אולי לא לוקח בחשבון שגוש דן הוא כעת למעשה עיר אחת.לכן אין טעם להתמקד רק בתל אביב.תל אביב הרי מכותרת בערי גוש דן האחרות ולכן פשוט אין לה לאן להתרחב.מסיבה פשוטה זו אוכלוסייתה אינה יכולה לצמוח הרבה.
0
דורון
גוש דן
יש האומרים שחוסר עתודות קרקע אינו תירוץ, כי אפשר לבנות לגובה. אבל באמת למה לגור במגדל גבוה שאפשר לגור בבניין מגורים נורמלי בסביבה שקטה באחת מערי גוש דן האחרות?
0
גרי
למה לגור
דורון - אנשים מוכנים לשלם יותר על דירה במגדל בתל אביב מאשר על דירה בבניין רגיל באור יהודה או ראש העין - עובדה.
1
יעקב
נמצאה האבידה
עובדים זרים. בת"א יש עשרות אלפי עובדים זרים. החל מהמטפלות של הקשישים בצפון ומרכז ת"א ובהמשך השכונות ה"שחורות" כמו התחנה המרכזית הישנה ושכונת שפירא, וגם חצי משכונת התקווה. (בשכונת התקווה יש גם כמה מאות ערבים - משתפ"ים משוקמים).ספק גדול אם אנשים טובים אלה רשומים במשרד הפנים בכלל, ובטח לא כתושבי ת"א.
0
יעקב
מה עם ערביי יפו?
מעניין אם יש סטטיסטיקות על זה. האם יש ריבוי טבעי אצלם? האם גם אצלם זוגות צעירים עוזבים את יפו? אם לא - היכן הם גרים?
0
חשבון פשוט
זו לא השאלה הנכונה
אפרים אמר/ה :
הנתונים החשובים הם השינוי במ"ר בנוי למגורים ולצרכים אחרים בתקופה האמורה. להערכתי סך המטראז' שנבנה בת"א בתקופה לא שונה ואולי אפילו גדול יותר מהממוצע הארצי .
גם אם מה שאתה אומר נכוןמניין לנו לדעת שבתל אביב לא היה צריך להבנות פי 10 יותר מטרז׳ בהשוואה לשאר חלקי הארץ?על בעיית התשתיות שכידוע לכל הנן גזירה משמייםולא מאפשרות בנייה כתב כבר הבלוג במאמר אחר.

0

3000 תוים נשארו