חמישי, 20 יולי 2017 05:26

החוק להפללת לקוחות הזנות

גבר שנזקק לשרותי זנות צפוי לקנס ואף למאסר – האם נדרשת התערבות המדינה במקצוע העתיק?

בס"ד

על הפרק עומדות כיום מספר הצעות חוק, שכולן מבקשות להגדיר את צרכן הזנות כעבריין פלילי. העונש המוצע: קנסות, ואף מאסר.
נקודת המוצא לחוק מוצגת היטב בדברי ההסבר לאחת ההצעות:

צריכת זנות היא תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האישה וחירותה, בשוויון זכויותיהן של נשים בחברה, ובזכות האישה על גופה. על מנת למגר את התופעה של זנות וסחר בנשים, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים, אלא יש להקטין את הביקוש לזנות, ולפעול נגד הגורם המרכזי המניע את "תעשיית" הזנות – צרכן הזנות.

התמיכה בהפללת לקוחות הזנות חוצה יריבויות פוליטיות ואידאולוגיות. תומכות בה זהבה גלאון ה"סמולנית", שולי מועלם ה"מתנחלת", שלי יחימוביץ' ה"סוציאליסטית" ושרן השכל ה"קפיטליסטית". ולצידן עוד עשרות רבות של ח"כיות וח"כים מכל הקשת הפוליטית.

2394
"אישה יפה" בכיכובם של ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר

הנושא עקרוני וראוי לדיון. להלן מחשבות מנקודת המבט של מדינת החופש...
הדיון מתמקד במישור העקרוני של זכויות אדם. הדיון לחלוטין לא עוסק במישור היישום "ההנדסי" של החוק בשטח – אפשרויות היישום, קשיים צפויים, בעיות שתיווצרנה, וכו'.

על מי חל הדיון?

כאשר מדובר על אישה שמכריחים אותה בכפיה לעסוק בזנות (=סחר בנשים) – הסוגיה איננה זנות, אלא פגיעה (חמורה) בחרות.
לכן, מקרה כזה לא רלבנטי להצעת חוק הפללת לקוחות הזנות. הוא צריך להיות מטופל על פי חוק להגנה על החרות, ואכיפתו היעילה ע"י המדינה.

כאשר מדובר על זנות מצד קטינים, או מוגבלים בשכלם – שוב, הבעיה איננה זנות אלא פגיעה בחרות. כיצד? בבסיס עומדת ההנחה שתנאי הכרחי לחרות היא יכולת בחירה. לקטין ולמוגבל בשכלו אין יכולת בחירה. (המונח "קטין" בעייתי. ראשית, יש חשיבות לגיל: לא הרי קטין בן 3 כקטין בן 17.5. שנית, יש חשיבות לרזולוציה פר אדם: קטין א' הוא "ילדותי" וחסר יכולת בחירה. לעומתו קטין ב', בגיל זהה לא', מאד בוגר שכלית ורגשית. יכולת הבחירה שלו לא נמוכה משל בוגר).

נשארנו עם מי שאיננה נכפית בכוח לעסוק בזנות, איננה קטינה, ואיננה מוגבלת בשכלה.

הטענה העקרונית נגד החוק:

העוסקות בזנות הן נשים אוטונומיות אשר בחרו מרצונן החופשי לעסוק במקצוע זה, גם אם הוא מגונה בעיני רבים. הזונה והלקוח מבצעים, אפוא, פעולת חליפין חופשית בשוק (עבור מצדדי מדינת החופש, זהו טיעון בסיסי שלא דורש הבהרות.)

הטענות בעד החוק המפליל:

• העדר רצון חופשי:
הרוב המכריע של העוסקות בזנות לא עושות זאת מבחירה חופשית אמיתית, אלא כתוצאה מנסיבות חיים אליהן נקלעו – מצוקה אישית וכלכלית חמורה, עבר של התעללות מינית, התמכרות לסמים, וכו'. כך שהזונה היא בעצם קורבן.

האם כל אישה שנקלעת לנסיבות חיים קשות בוחרת לעסוק בזנות? מן הטענה משתמע כאילו לפני כל אישה כזו קיימת רק אפשרות אחת – זנות. או, שאמנם קיימות עוד אפשרויות, אך הזנות היא ברירת המחדל. האמנם? כלום אין לפניה "מיליון" אפשרויות שונות, שהזנות היא רק אחת מהן? ולגבי ברירת המחדל – דווקא זנות? מדוע לא עיסוק בגניבה או בקבצנות, האין זה יותר מתאים?

בפועל, חלק בוחרות לעסוק בזנות, וחלק (כנראה הרוב) לא. איך ניתן לומר שאלו שלא בחרו בזנות – זו בחירה חופשית, בעוד שאלו שכן בחרו בזנות – זו איננה בחירה חופשית?

כדי שבחירה תוגדר כ'לא חופשית', יש לבדוק רפואית (פסיכולוגית/פסיכיאטרית), לגופו של כל מקרה ומקרה, שהאישה היא בסטטוס "אי כשירות משפטית". האם הכללה גורפת לכל העוסקות בזנות היא טענה בת תוקף?

באשר לטענה הגורפת שזו איננה בחירה חופשית – האין עצם הטענה עצמה מהווה עוול מוסרי, בהתערבותה הפטרנליסטית ברצון הנשים שבחרו לעסוק בזנות?

בחירה בזנות כתוצאה מהתמכרות לסמים – האם מישהי עוסקת בזנות כתוצאה מהתמכרות לסיגריות? לקולה? לגרעיני חמניה?
נו באמת?! כמה עולה חפיסת סיגריות, או פחית קולה, או 1/4 קילו גרעינים, וכמה עולה מנת הרואין?
וואלה, נכון, אבל... מדוע מנת הרואין כה יקרה?! האם הרואין נדיר בטבע כמו זהב? כמו מסי וסטף קרי? או שהרואין נדיר ויקר בגלל היותו בלתי חוקי? האם מחיר ההרואין היה גורר לעיסוק בזנות, אילו הסם היה חוקי?

• פגיעה בגוף האדם ובכבודו:
"הזנות שונה ממקצועות אחרים בהיותה כרוכה בפגיעה חמורה בכבוד האדם. זנות דומה לסחר באיברים, המנוגד למוסר ולחוק, ולכן אין להתיר פעולת חליפין הפוגעת בגופו או בכבודו של הזולת". (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2008).

הטענה חזקה. הניסוח טוב. אך... האם זה נכון?
מדוע מפגש בין לקוח לזונה מהווה פגיעה בגופה? מדוע זו פגיעה בכבודה?
אם מדובר על לקוח שהפעיל אלימות בכפיה – הבעיה איננה זנות, אלא אלימות בכפיה, ויש לטפל בה תחת כותרת זו.
אם לא הייתה כפיה, האין "פגיעה בגוף ובכבוד" קורות גם במפגשים מיניים נורמטיביים, אפילו בקרב זוגות נשואים?

(לא ממש קשור לנושא, ובכל זאת ...) היות והטענה משווה בין הזנות לבין סחר באיברים, מבחינת פגיעה בגוף – היש הבדל בין סחר באיברים לבין תרומת איברים?

• פגיעה בזכות האישה על גופה:
שוב, טענה חזקה. אבל ... האמנם? מיהו הפוגע בזכותה זו?
אם מדובר על אונס של זונה, העבירה היא אונס, ואין כל רלבנטיות לעיסוקה של הנאנסת. אם זה לא אונס אלא במסגרת עבודתה של הזונה, מהי בדיוק הפגיעה?
האם זו שגיאה לטעון שדווקא האיסור על זנות הוא הוא הפוגע בזכות האישה על גופה, בנוסף על הפגיעה בחופש העיסוק שלה?

• פגיעה בחברה:
מי זאת ה"חברה" הנפגעת? היש כזו ישות – "חברה", או שזוהי ישות מדומה? ואם לא קיימת ישות כזו, כיצד יכולה להיות בה פגיעה? ('ישויות מדומות' הוא נושא למאמר בפני עצמו)

• הזנות לא מוסרית:
ספק אם קיימת איזושהי תורה מוסרית – דתית או הומניסטית – המהללת את הזנות. סביר שכל תורה כזו תגנה את הזנות כבלתי מוסרית. אז מה?! האם זה מתפקידה של המדינה לחנך את אזרחיה? לכפות עליהם להיות מוסריים? המוסר נמצא במגרש היחסים שבין אדם לבין מצפונו, או אלוקיו. במדינת החופש, המוסר הוא לחלוטין מחוץ לתחום מגרש היחסים אדם-מדינה. כל עוד פעולה איננה פוגעת בזכויות החיים, החרות והקניין של הזולת, גם אם היא בלתי מוסרית בעליל – איזו "זכות" יש למדינה להוציאה אל מחוץ לחוק?

• יציאה ממעגל הזנות:
מיגור הזנות יביא ליציאת העוסקות בכך מן העיסוק הפוגעני והלא מוסרי, במיוחד אם זה ילווה גם בהענקת תמיכה ושיקום לנשים אלה.

נשמע מצוין, אבל מדוע זה צריך להיות עניינה של המדינה, ובחסות חוק? וכי קיים איסור להקים עמותות "ליציאה ממעגל הזנות" שתספקנה תמיכה ושיקום?

סיכום

לכל אדם הזכות לשפוט האם הזנות היא לא מוסרית. לכל אדם הזכות לבחור לעזור למסכנות העוסקות בזנות.

מנקודת המוצא של מדינת החופש, השאלה היא זו: האם הזנות – בין אם מצד העוסקות בכך ובין אם מצד הלקוחות – מהווה פגיעה בזכויות האדם? אם כן, הרי זה מתפקידה של מדינת החופש להגן על הנפגעים ולהעניש את הפוגעים. אם אין כאן פגיעה, אין זה מעניינה של המדינה להתערב. אפילו שמצב העוסקות בזנות אכן קשה ביותר, עקב בחירתן הרעה. עזרה להן, כלכל אדם שמצבו רע, היא עניין לגמילות חסדים מרצון.

לוי.

מקורות:

דיון בחוק הפללת צרכני זנות (YNET).

משרד המשפטים מסתייג מהחוק להפללת הלקוח (וואלה).

השיח ההגמוני על הזנות וחוק הפללת לקוחות הזנות מאת גדי טאוב.

עודכן לאחרונה ב חמישי, 20 יולי 2017 05:56
שחרורון
bigotry of low expectations
כל השטות של ״זכויות נשים״ וזנות כדוגמא מבוסס על ההנחה (השגוייה) שנשים הם כמו ילדים: הם לא אחראיות למעשיהןזונה? הגבר אשםאם חד הורית? מישהו אחר ישלםרוצה ילדים? המעסיק ישלםרוצה להתקבל לאוניברסיטה? אף אחד לא מצפה שציגי ציונים כמו גבריםכל הםמניסטיות שמגנות על נשים משיגות את האפקט ההפוך - הן מציגות נשים כחסרות ״agency" כלומר חסרות יכולת לקבל החלטה- ולכן מעודדות תןפעות כמו זנות
0
סקפטי
מה עם תמיכה
אם הזנות היא פגישה בכבוד האישה ובגופה, איך זה שכל אתרי ההיכרויות מפוצצים במודעות של נשים המחפשות תמיכה?
0
יעקב
אוהבים לעסוק בנושא
הכנסת שלנו והפוליטיקאים מאד אוהבים לעסוק בנושא. בכול הכנסתות דנו בזה וחוקקו חוקים כאלה ואחרים. הזנות נושא מאד קרוב לליבם. אפשר לחשוב שהיא הבעיה המרכזית בחיי המדינה. הנושא גם פופולרי בעיתונות - הוא מוכר עיתונים, הוא פשוט ומושך, והוא מביא לחברי הכנסת כותרות ושורות בעיתון.זה הנושא העתיק ביותר בעולם ותמיד יהיה אקטואלי... זנות ופורנוגרפיה.
0
יאיר
הנושא "המוסרני". - פשוט חשש מתחרות
כפי שהאוניברסיטאות התנגדו להקמת המכללות. וכפי שהמשטרה מתעללת בחברות השמירה והאבטחה הפרטיות. וכפי שעורכי הדין יוצאים נגד חברות השגת הזכויות הפרטיות, וכפי שראשי הדת יוצאים נגד "הכתות". כך גם "הנשים הממוסדות" החוששות מתחרות שתאפשר לגברים לקבל מין ללא השתעבדות למערכת כובלת ארוכת טווח ויקרה - יוצאות נגד נושא הזנות.,בדרך כלל שמישהו טוען למען הצורך "בהסדרה" . ואחת היא אם מדובר בהתנגדות ל"אובר" במוניות, או התנגדות לפיצול דירות, או לשימוש באופנים חשמליים. מה שמסתתר מאחורי הנימוקים המוסרניים ו"הדאגה לשלום הציבור" הוא פשוט המשך נושא ה"גילדות" הוותיקות. אותה רוח שעמדה לפני חמש מאות שנה מאחורי ההתנגדות לשימוש במכונת הדפוס בימי הביניים, היא זו שנושבת מאחורי ההתנגדות של "יפות הנפש" לתופעת הזנות.
0
שמואל רמת גן
חידוד הנושא
זה חוק מגוחך. מה עם מכוני המסאז'ים שם הטיפולים מסתימים בהרפיה? שירותי ליווי? והכי קיצוני. גבר יוצא עם בחורה לדייט. מביא לה בונבונירה, לוקח אותה למסעדה, והערב מסתיים במיטה. זה לא תשלום עבור שירותי מין? ומה זה זנות? אולי שגברים יקימו סקס רק עם אישה חוקית + חופה וקידושין, ללא אמצעי מניעה - כי יש איסור על שפיכת זרע לריק. מי יאכף את החוק הדבילי הזה?
0
שמואל רמת גן
פאן אחר לחוק של הזונות
ופאן אחר. למה כל חברות הכנסת יפות הנפש, שמנסות להגן על האישה, מגינות על המסתננים השורצים בדרום תל אביב, מטרידים מינית נשים לאין ספור וגם אונסים? איפה כאן זהבה גלאון, שלי יחימוביץ', תמר זנדברג את שות.
0
בובה
למה לעשות חוקים כאשר אפר לעששות כסף
יש הרבה מדינות שכבר כן מכניסות כסף לקופת המדינה מתעשיה הזאת.רק בישראל לא מבינים שאין סיכוי לגמור זנות.אז אולי כדאי לעשות כסף;)
0

3000 תוים נשארו