הדפס עמוד זה
שישי, 01 ספטמבר 2017 17:06

רוב הדיון הכלכלי אינו רלוונטי

השיח הכלכלי מתעלם מעימות עם שיטה כלכלית מעוותת מיסודה שמבוססת על מעורבות מסיבית של הממשלה ומנגנונה הביורוקרטי בכל תחומי החיים במדינה. "שיח שרברבים" טכני על "מה הממשלה צריכה לעשות".

לישראל הון אנושי מצוין, כך מעידים הישגיה הטכנולוגיים. מאז הקמת המדינה הושקעו בה יותר מ-350 מיליארד דולר ממקורות חוץ. עקב צרוף זה, ישראל היתה אמורה להיות בין המדינות העשירות בעולם, אך היא רחוקה מכך. רוב העובדים, שפריונם כשני שליש מזה של העובד האמריקאי, משתכרים שכר עלוב, ורבים עניים. מאות אלפי משפחות גומרות בקושי את החודש, לכודות בצבת שבין מחירים מופקעים לבין שכר עבודה נמוך.

לישראל הרבה כלכלנים טובים, חלקם מצוינים. למרות מעורבות רבים מהם בהכוונת הכלכלה במסגרת משרד האוצר, בנק ישראל, במשרדים אחרים, ובוודאי בדיון הציבורי – בעיות הבסיס הקשות של כלכלת ישראל אינן נפתרות זה שבעים שנים.

חכמי משפט כבר הבחינו שריבוי עורכי דין במדינה מעידים על הרבה סכסוכים משפטיים. אולי במדינה שיש בה הרבה כלכלנים טובים, בעלי תפישת עולם מסוימת – יקשה למצוא פתרונות כלכליים.

המחשבה הכלכלית בישראל עוצבה בתחילת שנות החמישים על ידי הפרופסור דן פטנקין המבריק. התנ"ך לפיו הרביץ בנו את משנתו היה הספר "כלכלה" מאת פרופ' סמואלסון, חסידו של קיינס שהטמיע בהכרה של דורות מכלכלני ישראל תפישת עולם הגליאנית-מרקסיסטית. לפיה, חיי הכלכלה הם בטוי ל"כוחות" ערטילאים, שאפשר להשפיע על התפתחותם השפעה קריטית בעזרת צעדים "טכניים". לפיכך, תפקידה של הממשלה לבצע ולהשתמש באותם כלים כגון: מניפולציה של כמות הכסף ושערי הריבית, מיסוי, השפעה על יחסי ההיצע והבקוש, אספקה של שרותים צבוריים אסטרטגיים כמו חוק וסדר, משפט, חינוך, בריאות, תחבורה ואפילו "תרבות" וספורט. בעזרת "כלים" אלה ואחרים, ניתן להשקפתם לכוונן את הכלכלה כך שתטיב עם כולנו.

אליבא לחסידיו של קיינס, התערבות הממשלה באה לא רק כדי להתגבר על תופעת מחזור העסקים, ככוונתו המקורית של קיינס, אלא גם כדי ל"טפל" ב"כשלי שוק" למיניהם, או להשיג מטרות "חברתיות".

כך נוהגת הממשלה בישראל בעקביות. זאת על אף שבישראל, בה מעורבות הממשלה בכלכלה היא כה מסיבית, עד כי קשה להבחין ב"כשלי שוק" כי בקושי יש "שוק". בין שפע המונופולים, הקרטלים ומיני הסדרים כובלים, נותר מעט לכלכלת שוק ולתחרותיות של ממש, ולכן מעולם לא התקיים בה "שוק" שיכול היה "להיכשל".

בישראל נגועת המעורבות הממשלתית והמונופולים, השוק קיים בדמיונם של שונאי הקפיטליזם. הם מייחסים לשוק, ולהפרטה שלא הייתה, את כישלונות השיטה הלניניסטית ששלטה בכלכלת ישראל.

מאז שנות העשרים במאה שעברה, נאכפה בישוב היהודי על ידי השמאל ובחסות חיים ויצמן וההסתדרות הציונית, שליטה ריכוזית מוחלטת על הכלכלה. שליטה של פוליטיקה שמאלנית רדיקלית ושל הבירוקרטיה שצמחה סביבה. השמאל הכלכלי שהנהיג את ההסתדרות הציונית ולאחר מכן את המדינה יישם הלאמה נרחבת, וזאת כדי לעצב כלכלה ברוח הלניניזם (בן גוריון הכריז אז ש"מטרת הציונות היא להיות חוד החנית של הרבולוציה במזרח התיכון, משימה שאין לעכבה במימרות דמוקרטיות"). למימוש החזון המרקסיסטי יזם בן גוריון למעשה "מלחמת מעמדות" ברוטאלית שהרסה כמעט כליל את הסקטור הפרטי בארץ ישראל.

לרוב כלכלנינו אין הרבה עניין, ובוודאי אין בקיאות, בעקרונות השיטה הכלכלית הנהוגה בארץ ובתפקודה. אין להם עניין בנדרש לעשות כדי להבריא אותה. הם מדמיינים שקיים אצלנו מבנה כלכלי סביר, ומסתפקים בתפקיד של שרברבים-טכנולוגים, ובעיקר – הבטחת פעילותה ה"תקינה" של מסחטת המיסים הנקראת "משרד האוצר", המספקת זרימה תקינה של מיליארדים לפוליטיקאים ולביורוקרטיה. אלה נחוצים לשיחוד בוחרים ולבניית עוצמה פוליטית משחיתה נוספת.

עיקרו של הדיון הכלכלי המתקיים בארץ הוא "שיח שרברבים" טכני במושגים כמו "צמיחה" "פריון" "הכנסה לאומית לנפש", או גובה המכס על נעלי ילדים.

השיח הכלכלי מתעלם מעימות עם שיטה כלכלית מעוותת מיסודה שמבוססת על מעורבות מסיבית של הממשלה ומנגנונה הביורוקרטי על כל תחומי החיים במדינה. שיטה שחוסמת אותנו מהצטרפות אל צמרת המדינות העשירות בעולם.

דניאל דורון,
מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי

עודכן לאחרונה ב שישי, 01 ספטמבר 2017 17:21

פריטים קשורים

שחרורון
מלחמה היא שלום; חירות היא עבדות; בערות היא כוח
דבר ראשון, טוב להשלים חור בהשכלה ולהכיר מוסד שבשמו יש את המילים ״קידום״ ו״חברתי״, ובאמת מנסה לקדם תפיסה הגיונית ולא את קארל מארקסדבר שני, הכל מתחיל ונגמר בחינוך - או יותר נכון משרד האמת. אנחנו מעבירים את ילדנו דרך מערכת ה״חינוך״, ומלמדים אותם להיות נאמנים ל״מדינה״, מקפידים להטמיען newspeak, ומאיימים בעונש לכל מי שיעז לעלות במוחו crimethink. אין פלא שאנחנו ״איידס המוח״ המכונה סוציאליזם מתפשט
0
אמנון
לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה
כולנו מכירים בעובדה שהכלכלה החברתית והמנוהלת על ידי הממשלה היתה חשובה מאוד להקמתה והישרדותה של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. מה שמלמד על חשיבות שימור היכולות של המדינה, (באמצעות החוק) להתערב בכלכלת המדינה כדי לעצב עובדות חברתיות חשובות לעם ולעתידו. בשל חוסר בחוקים ותקנות ברורים ומדויקים נוצר מצב אבסורדי שבו למדינה יש אפשרויות יתר להתערבות אבל מי שמרויח מכך בטווח הקצר לפחות הם מספר מצומצם מאוד של חברות ענק פרטיות , וציבורים של מקבלי תמיכה כלכלית מהמדינה מבלי לשאת בשום נטל, ולאו דוקא העם העובד ,לומד ומשרת . במשחק הזה אין ספק שרב רובם של תושבי המדינה הפסיד בגדול לכל מי שממש לא איכפת לו מעתיד המדינהאו שהתרגל לחשוב שהוא ,הוא המדינה!!הציבורי ם החילוניים ,הדמוקרטיים ,העובדים במדינת ישראל הם הקובעים את המדיניות הכלכלית בישראל. בכך שאינם מאוחדים פוליטית הם מתירים לכל השאר לנהל את הכלכלה.זה מה שקורה פה!!!רק במדינה שאת ענייניה מנהל מיעוט שאינו מאמין או רוצה בה כמו שהיא, ממשלות מושחתות מתערבות בכלכלה וחברות פרטיות שולטות בממשלה ובכלכלה. עד אשר לעם ישראל לא יהיה בית פוליטי אחד ,שום ניתוח פוליטי כלכלי חברתי לא יהיה מבוסס . 1
0
שחרורון
חוזר: רוב הדיון הכלכלי אינו רלוונטי
״כולנו מכירים בעובדה שהכלכלה החברתית והמנוהלת על ידי הממשלה היתה חשובה מאוד להקמתה והישרדותה של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה״ - לא עובדה אלא דעה, ודעה שלא ״כולנו״ חולקים. אין לח ספק שאופן ניהול השלטון השפיע ועדיין משפיע על אופי המדינה. ניהול שונה לא היה מאפשר קיום מדינה? לא בטוח. האם ניהול שונה היה משיג תוצאה טובה או רעה יותר? אולי״מה שמלמד על חשיבות שימור היכולת של המדינה...״ - לא נכון. זה לא נובע. הטיעון שלך הוא סוג של Appeal to consequences: יש לאפשר לממשלה לכפות את דעות חבריה על הכלל כי זה הציל אותנו מחורבן בית שלישי בעבר ויציל בעתיד״...לעצב עובדות חברתיות חשובות לעם ולעתידו״ - ״עם״ הוא שם עצם מופשט שמעיד על קבוצה של אנשים (כמו שיער זה קבוצה של עצים). הטענה כי קבוצה קטנה של בני תמותה יכולה לקבל החלטה עבור כ 8 מליון איש היא מגוכחת. לכל אדם יש העדפות ורצונות משלו ולפעמים הם נוגדים לחלוטין העדפות ורצונות של אדם אחר. לטעון שברגע שאדם נהיה חבר ממשלה מעונקים לו כוחות קסם לקבוע ״מי צודק״ זה אבסורדי לחלוטין. למעשה, זה מקור התסכול שלך (ואתה גם זהית אותו במדיוק): יש קבוצות קטנות של אנשים שמנצלים את הרובה הממשלתי לטובתם.תמיד יהיו קבוצות מיעוט, כי המיעוט הקטן ביותר הוא האינדבידואל. לכן, ביטויים כמו ״טובת הכלל״ או ״בית פוליטי אחד״ הם כסות לכפיית רצון של קבוצת מיעוט מסויימת על כל השאר
0
יעקב
בסדר, לא נדון יותר בבעיות כלכלה
מעכשיו והלאה אנו מדברים רק על פילוסופיה, כמו מר דניאל דורון.
0
תחריראל
פילוסופיה היא ראשית מעשה
יעקב אמר/ה :
מעכשיו והלאה אנו מדברים רק על פילוסופיה, כמו מר דניאל דורון.
יעקב, למה להרוס?מר דניאל דורון תופס את השור בקרניו, מצביע על תודעה ציבורית קלוקלת שלא מאפשרת לאתר מצויין זה להשפיע על אנשים רבים יותר. זו הדרך, ואין בילתה, לשנות את המציאות, קרי לשחרר יותר כלכלה ממלתעות השלטון.מכיוון שאין לשוחרי החירות אופציה לכפות את השקפתם על אחרים (מעצם ההגדרה), הדרך היחידה לשנות משהו זה לשכנע. כדי לשכנע, צריך להבין את הבעיה. מר דורון עושה זאת במדוייק!

0
מומחה לקנוניות
אנשים לא באמת מאמינים בממשלה
הם נכנעים לה.כמה שאנחנו אוהבים לחשוב על הממשלה בתורלא יוצלחים וטיפשים האמת שהם רעים וחכמים.לכן בהדרגה הם השתלטו על השוק.בוא נודה על האמת הממשלה זה כמו המלך המודרני,הוא חזק ומתחנפים אליו.רוצה כוח ושליטה.אז אוקי בדמוקרטיה אפשר ומותר לקטר זה החידוש.ההצבעה לא משנה הרבה כי ה"מלך" הגביל בפועלאת הנסיכים שיורשים אותו לרשימה מצומצמת שכוללתרק נסיכים "רעים" ולא לטובת העם.ונגיד אם נתקן כל מה שאמרת נהיה קרובים יותר לשוויץ גם שם לא גן עדן.וביננו נשאר רחוקים משם כי המצב המלחמתי כאן גורעתקציבים רבים והשחיתות כאן תמיד גבוהה בהרבה בגללשמקום כאן הרבה פחות יציב רוחנית משוויץ.הפיתרון כמו שאני תמיד אומר לשנות את השיטה הכלכלית של כסף מחוב.לא אמרת על זה כלום,מאוד יתכן שגם אתה לא מביןשזה הסיבה העיקרית למצב הכלכלי הקשה.
0

3000 תוים נשארו