שונאי השוק החופשי למדו היטב את הסיסמה: "כשל שוק". כל פעם שחשקה נפשם בהתערבות ממשלתית, בזבוז כספי ציבור, והענקת הטבות לאנשי שלומנו – נשלפת הסיסמה הנדושה "כשל שוק" כדי להצדיק מעשיהם. בסיסמאות הם חזקים.
מה זה "כשל שוק"? הציבור והפוליטיקאי רואים בעיני רוחם מצב אידיאלי-דמיוני-אוטופי כלשהו – וכאשר מצב זה לא מתקיים במציאות, מכריז הפוליטיקאי שהסיבה היא "כשל שוק". כאילו שהשוק החופשי מבטיח התגשמות כל המשאלות והאוטופיות – והנה הוא נכשל. אבל, במציאות יש מגבלות, לא כל אוטופיה אפשרית, לא כל משאלה מתקיימת והשוק החופשי לא מבטיח כלום מלבד חופש. אם משאלה לא מתקיימת זה לא מצביע על "כשל שוק" – יותר סביר שזה מצביע על כך שלא כל הגשמת משאלה אפשרי. הצועק "כשל שוק" מרמז שכאילו יש לו פתרון חלופי לבעיה (מבוסס על כפייה ממשלתית). כלומר, יש לו דרך טובה יותר למימוש האוטופיה – אבל זו דמגוגיה. אין דרך כזו. גם התערבות ממשלתית אינה מביאה התגשמות כל המשאלות... רחוק מזה.
הנה דוגמה מתחום שהיה בחדשות לאחרונה: הוריקן הארווי וביטוח נגד שיטפונות בארה"ב.
השוק החופשי איננו מציע ביטוח נגד נזקי שיטפונות (לפחות לא במחיר סביר). מדוע? כי ביטוח נגד שיטפונות לא אפשרי – זה נוגד את מהות הביטוח. העיקרון של הביטוח הוא קיומו של סיכון נפוץ לאוכלוסייה גדולה, מול אסון נדיר הפוגע במעטים. למשל – ביטוח נגד שריפה. שריפה היא סיכון שעלול להתרחש בקרב בסיס רחב מאד של אנשים – שריפה עלולה לפרוץ בכל בית או עסק – ולכן כולם מעוניינים לבטח עצמם, ובסיס המבוטחים רחב מאד. לעומת זאת – אירוע שריפה הוא נדיר למדי, ונניח שאחד מ- 10,000 בתים מבוטחים נשרף בשנה (סטטיסטית). לכן הפרמיה הנמוכה למדי, של 10,000 מבוטחים, צוברת מספיק כסף כדי לשלם פיצוי לקורבן האחד של השריפה.
לא כך המצב בנושא שיטפונות. לא כולם נתונים בסכנת שיטפון – הסכנה חלה למעשה רק על בתים באזורים בהם פני השטח נמוכים. באזור הידוע מראש כמועד לשיטפון. כלומר – בסיס המבוטחים הפוטנציאליים הוא קטן. רוב גדול של בעלי הבתים לא יעשו ביטוח נגד שיטפונות כי בתיהם לא נתונים לסכנה זו. וכאשר מתרחש שיטפון הוא לא מכה בבית בודד אחד (כמו שריפה) אלא מכה בו זמנית בעשרות או מאות בתים באזור השיטפון – לכן הנזק גדול מאד. נזקי שיטפונות הם סיכון שחברות הביטוח המסחריות לא יכולות לבטח (במחיר סביר) כי מדובר בנזק גדול ובבסיס מבוטחים קטן.
למרות זאת השוק החופשי ממלא את תפקידו למופת. הוא מסמן בבירור לבעלי הבתים: אל תבנו באזור מועד לשיטפון, לא נוכל לבטח אתכם נגד הנזק. אם יקרה שיטפון – הנזק עליכם. בכך הביטוח עוזר לקוני הבתים, ולחברה בכלל, להימנע מנזקים גדולים, על ידי הקטנת הבנייה באזורים מועדים.
כאשר הוריקן בטסי היכה בחוף מפרץ מקסיקו ב- 1968, הרג 76 בני אדם וגרם נזק גדול, ראו פתאום האנשים שאין מי שיפצה אותם על הנזק כאן קפצו הפוליטיקאים האמריקאים (ליתר דיוק – הנשיא ג'ונסון והמפלגה הדמוקרטית) וצעקו "כשל שוק", "למה חברות הביטוח לא מבטחות נגד שיטפונות"? הם דרשו שהממשלה העשירה והכול-יכולה תקפוץ ותעמוד בפרץ, תתקן את הכשל, ותציע ביטוח ממשלתי נגד שיטפונות. כך חוקק הקונגרס בשנת 1968 את תכנית הביטוח נגד שיטפונות (NFIP – National Flood Insurance Program). בעל הבית ישלם פרמיה "ברת השגה" (נמוכה) והממשלה תכסה, מהמיסים, את הנזקים הגדולים שהפרמיות הנמוכות לא מכסות. התוצאה: האנשים בונים חופשי, חופשי, והרבה – באזורים מועדים לשיטפונות, והנזקים עולים עם כל סערה חדשה.
נקודה נוספת: אנו רחמנים בני רחמנים וכאשר אסון טבע (שיטפון) מכה, קשה לעמוד מנגד ולהגיד לנפגעים "אכלת אותה, למה בנית שם?" בעת אסון נוצר לחץ על הממשלה לסייע לנפגעי האסונות מכספי הציבור. לכן, חשבו חכמי הקונגרס: אם ממילא עוזרים לנפגעים מכספי הציבור – בואו לפחות נחייב אותם בפרמיה כלשהיא (אפילו נמוכה). נגבה כסף במשך השנים שלפני האסון, כדי לכסות לפחות חלקית את הפיצוי שממילא נשלם בעת אסון. ייתכן שזה היה ההיגיון מאחורי ביטוח השיטפונות הממשלתי. אבל – האנשים חכמים יותר. אם ממילא הממשלה עוזרת בעת חרום – מדוע לעשות ביטוח שיטפונות בכלל? כך יצא ש- 80% מבעלי הבתים ביוסטון (שהוצפה לאחרונה בעקבות הוריקן, ולא לראשונה בהיסטוריה) לא היו מבוטחים נגד שיטפונות, למרות הפרמיות הממשלתיות הנמוכות והמסובסדות. בכל ארה"ב, רק כ- 50% מבעלי הבתים, באזורים מועדים לשיטפון, טורחים לעשות ביטוח ממשלתי נגד שיטפונות (כלומר לשלם פרמיות שנתיות נמוכות).
צריך לציין שחלק גדול של בעלי הבתים שנפגעים בשיטפונות, בעיקר לאורך חופי הים, הם אנשים עשירים, והבית על החוף הוא לרוב הבית השני או השלישי שלהם (בית קייט שאינו מאוכלס ברציפות). בתים על החוף יקרים, והם לא בהישג ידם של עניים. עשירים יכולים בהחלט להרשות לעצמם לבנות את בית הקיט מחדש פעם ב- 30 או 40 שנה, כאשר הוריקן פוגע באזור שלהם. הם לא מסכנים, וההנאה של מגורים על החוף אולי מצדיקה את ההשקעה. אין שום סיבה שהבנייה מחדש תיעשה על חשבון הציבור, כפי שנעשית היום.
כאן רואים את ה"באג הדמוקרטי" בפעולה. אנשים אוהבים לקבל "מתנות" מהממשלה, כלומר כסף של אחרים. פוליטיקאים אוהבים גם הם לקחת כסף מאנשים (מיסים) ולחלק לאחרים (תומכיהם), ובדרך – משהו לעצמם. לאנשים "חברתיים" (סוציאליסטים) נוח להגיד "כשל שוק", ופחות נוח להגיד "הבאג הדמוקרטי". נוח להסתיר את הגניבה (גניבת כספי ציבור כדי לסייע לעשירים נפגעי שיטפונות) תחת סיסמה שקרית "כשל שוק".
יעקב
הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר
משמעות הדברים
על בסיס הטענה המובאת כאן גם השקעה בצבא ובבטחון היא "מתנת" הממשלה לציבור העשירים משום שלעניים אין מה להפסיד, אין רכוש, אין אמצעי ייצור ואין מלאים, לעומתם לעשירים יש המון מה להפסיד ועל כן חיל האויר מגן למעשה על העשירים וכך גם צוללות חיל הים. כלומר כל מעשה שנובע ממניעים אידאולוגיים או פוליטיים נועד לרצות את העשירים ולא את מי שחי כאן בעל כרחו.דמגוגיה
הצבא מגן על הרכוש והנפש של כולם, וגם העניים חיים יותר טוב במדינה עשירה ומסודרת.מה שאתה כותב הוא דמגוגיה.המדינה לא צריכה לבנות מחדש, על חשבונה, בתים של אנשים (שנחרבו בשיטפונות), לא עניים ולא עשירים, בייחוד לא עשירים.רלטביזים נגד אוביקטביזם
האוביקטביסט (מגיב 1) אומר: אני קורא לדברים כמו שהם. נטילת כספם של אנשים באיומי רובה וחלוקתו מחדש היא פסולה. לא משנה אם את אוהב את המטרה או לאהרלטיביסט (מגיב 2) אומר: כדי שיתקיימו דברים אני צריך לקרוא להם. נטילת כסף תחת איומים היא ביזה אם היא למטרה שאני לא מסכים איתה (ביטוח שטפון) או לגטימית אם היא למטרה שאני מסכים איתה (צבא)לאוביקטביס ט יש את קאנט, עשרת הדברות או את האלוהים של הנוצרים הפרוטסטנטים והחוקה האמריקאית. כלומר, אמת אבסולוטיתלרלטיב יסט יש את דויד יום ואת הפוסט מודרניזם. כלומר, אין אמת אבסולוטית או בגישת הפוסט מודרניזם הכל זה מבנה חברתי (למשל: כולל מגדר, ומי אמר שיש רק שני מינים...)ליעקב הדמגוג
הצבא משתדל להגן על עצמו ועל כל אלה שלמזלם יהיו מחוץ לטווח הפגיעה של אמצעי הלחימה.אלה שנמצאים בטווח הלחימה, ורכושם יהיה חשוף לחוסר יכולת ההגנה של הצבא, ייפגעו ואת הפיצויים עבור הרכוש ו"חוסר הפיצויים" לנפש ישלמו שאר האזרחים, כך שההגנה היא לכאורה בלבד, ואין חברת ביטוח שתהיה מוכנה לבטח אזרחים כנגד חוסר היעילות של הצבא.במדינות עשירות אין ערובה לחיים טובים יותר לעניים כטענתך, וארה"ב כמו גם סין יכולות לשמש דוגמא מצוינת לכך - עוני מרוד במדינות עשירות. גם חלק מארצות ערב נכללות בקטיגוריה הזו.המדינה לא בונה דבר על חשבונה, תמיד על חשבון משלמי המיסים, שמהם נגזל פרי מאמציהם וכישרונם בחסות החוק, אבל מרבה לחלק טובות הנאה ישירים ועקיפים לכל המקורבים ובעלי ההשפעה, כך היה וכך יוסיף להיות כל זמן שתתקיימנה מדינות ומי שישלוט בהן יהיו בני אדם.באג דמוקרטי?
היו מספיק נשיאים רפובליקאים מ1968 והחוק לא בוטל. אולי השם ""הבאג הדמוקרטי" כבר לא רלוונטי?חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
עידן אמר/ה : הכוונה היא לא למפלגה הקומוניסטית האמריקאית (המכונה המפלגה ה״דמוקרטית״). הכוונה היא לשיטה המתבססת על דיקטטורת ההמון (קרי ״דמוקרטיה״), ועלה מתבססות שתי המפלגות הגדולות בארהבהשאלות האמיתיות
1. מאחורי חילופי מחמאות ה"דמגוגיה" ניצבת שאלה ענקית: האם מיסוי הוא מוסרי ?איין ראנד התנגדה ספציפית למס הכנסה, אך צידדה במס רכוש. דומני שהיא לא מתייחסת, איפוא, למיסוי כלא מוסרי.2. לשאלת המיסוי קודמת שאלה יותר בסיסית: האם קיומה של מדינה הוא מוסרי ? שהרי מדינה משמעה שלטון.האובייקטיביזם, כמוצג ע"י ירון ברוק לא רואה את המדינה כגוף לא מוסרי, ואפילו לא כרע הכרחי. נהפוך הוא, הוא מציג את המדינה כטוב הכרחי !הרצאת ירון ברוק בנושא Objectivism Is Radicalhttps://www.youtube.com/watch?v=nobSkuX72k8אכן שאלות חשובות
נטילת רכוש של אדם אחר כנגד רצונו ובעזרת אלימות (או איום להשתמש באלימות) זה שוד לפי כל מילון שתבחר. מיסוי הוא בדיוק זה. מיסוי הוא שוד המבוצע עי חבורת שודדים המכונה ״ממשלה״.הדרך היחידה לצדקת מיסוי היא על בסיס רלטביזים/צביעות/דו פרצופיות והתעמלות מנטלית. הבעיה שזה פותח פתח להצדקת כל דבר אחר בעולםאין רנאד אמרה: n a fully free society, taxation—or, to be exact, payment for governmental services—would be voluntary.שזה לפי הבנתי לפחות, התנגדות נחרצת לכל סוג של מיסוי2. אני חושד שאתה צריך להגדיר מה זה ״מדינה״ ומה זה ״שלטון״ לפני שאתה בכלל דו בזה. הנה הצעה:״מדינה״ היא אזור גאוגרפי הנשלט עי ממשלה״ממשלה״ או ״שלטון״: חבורת בריונים חמושים, שלוקחים לעצמם את המונופול על הפעלת אלימות.לשחרורון
אם, כדבריך, איין ראנד אמרה: governmental services, משמע שהיא תומכת בקיומו של שלטון (שמימונו יעשה מתוך התנדבות ולא בכפיה).האם גם היא, כמוך, מגדירה את השלטון כ: "חבורת בריונים חמושים, שלוקחים לעצמם את המונופול על הפעלת אלימות" ?חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
אני לא יודע איך איין ראנד מגדירה ממשלה וקצת קשה לשאול אותה. אני כן יודע איך אני מגדיר ממשלה, ולפי ההגדרה שלי ממשלה שאינה משתמשת באלימות אלא מספקת שירותים באופן ולנטרי, כמו שראנד תארה אותה, היא לא ממשלה (וזה דבר חיובי)לשחרורון
אין נחיצות לשאול את איין ראנד היום מה דעתה על 'ממשלה', כי דעתה לא הוסתרה. היטיב לבטא אותה ירון ברוק, המכהן כנשיא מכון איין ראנד בארה"ב. ודעתה, דומני, שונה מהותית מדעתך, והיא: ממשלה, שפרושה שלטון המחזיק במונופול על הפעלת כח, היא רצויה. היא לא רע הכרחי, היא טוב הכרחי !ועוד: , מה כוונת דבריך "מספקת שרותים באופן וולנטרי, כמו שראנד תארה" ? האם את ההגנה על הזכות לחיים (מאויב חיצוני או בריון מקומי), איין ראנד לא רואה כ ח-ו-ב-ת-ה של הממשלה, אלא רק אם יתחשק לה לספק שרות זה ?ועדיין אין כל בעיה לחלוק על דעתה של איין ראנד. היא לא 'תורה למשה מסיני'.כן חשוב, להבנתי, בכל דיון וויכוח, שנקודת המוצא של כל מתדיין תהיה ברורה לכל. אחרת זה יהיה דיון בסגנון מגדל בבל (מה שקורה אפילו כאן, ב'קו ישר', מידי פעם).ולמען ההבנה שלי -תחת הגדרתך ש"מדינה היא אזור גאוגרפי הנשלט ע"י ממשלה" ...ראשית, האם לא חיוני להוסיף להגדרה גם אוכלוסיה, שכן אין כל משמעות לשליטה על טריטוריה ריקה (למשל אנטארקטיקה, או הירחים של צדק) ?והאם לתפיסתך, בכל אזור גאוגרפי עם אוכלוסיה, כל חוק איננו מוסרי ? חוק, במובן שלמישהו זכות מוסרית לאכוף אותו בכח. ואם כל חוק איננו מוסרי, האם לא יהיה גם חוק 'לא תרצח' ?זכויות האדם והמדינה
למושג "זכויות האדם" אין שום משמעות ללא מדינה שתגן עליהם ותאכוף אותם.בהיעדר מדינה שולטים חוקי הג'ונגל, לפיהם כול דאלים גבר, והחיים הם, כמו שכתב תומס הובס ב 1651:"solitary, poor, nasty, brutish, and short".המושג "זכויות האדם" הוא העיקרון שלפיו אנו שואפים שהמדינה תתנהל. אין למושג "זכויות האדם" שום משמעות בנפרד מהמושג "מדינה".חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
הנה הקטע בשפת המקור של הובס, אנגלית יפה של שנת 1651, בו הוא מתאר איך חי האדם במצב ה"טבעי" (דהיינו ללא מדינה)."Whatsoever therefore is consequent to a time of Warre, where every man is Enemy to every man; the same is consequent to the time, wherein men live without other security, than what their own strength, and their own invention shall furnish them withall. In such condition, there is no place for Industry; because the fruit thereof is uncertain; and consequently no Culture of the Earth; no Navigation, nor use of the commodities that may be imported by Sea; no commodious Building; no Instruments of moving, and removing such things as require much force; no Knowledge of the face of the Earth; no account of Time; no Arts; no Letters; no Society; and which is worst of all, continuall feare, and danger of violent death; And the life of man, solitary, poore, nasty, brutish, and short."https://www.phrases.org.uk/meanings/254050.htmlשימוש שגוי במילה "דמגוגיה"
דמגוגיה זו הצגת של רעיון באופן מניפולטיבי. לפעמים בסיוע "עובדות" שפועלות על חושי האדם ומוחו כגון סגנון דיבור, שקרים "קלים", הפחדה ואפילו בדיחות.אין בכתבה אפילו קמצוץ מכך. "המודל" למדינת חופש שאנחנו מציגים באתר, תוך ביקורת על הקיים, כמעט ואינו קיים בוויכוח הציבורי כיום. הוא על סף הדמיון מבחינת האפשרות הפוליטית ליישמו. נהיה מאד מרוצים אם מדינת ישראל תאמץ לפחות חלקים מהמודל. לא נשלול דרך זו רק בגלל שאינה אידיאלית ומושלמת.אנחנו רואים תפקיד לארגון החברתי הקרוי "מדינה" באספקת שרותים מסוימים ומצומצמים לחברי הארגון (האזרחים) במינימום של כפיה ובעיקר אספקת מוצרים שכיום נחשבים ל"ציבוריים" ובראשם ביטחון המדינה מאויבים. שרות שאין דרך מעשית לממנו שלא בכפייה.אולי בעתיד הרחוק יפתחו אפליקציה שתבטיח את כיבוד זכויות הפרט והביטחון במקום צבא ומשטרה. מי שירכוש את האפליקציה (ויתקין אותה נכון) יהיה מוגן ממחבלים ומפושעים. מי שלא יתקין – יישאר חשוף, בעיה שלו. עד אז נזדקק לצערנו לארגון הדפוק הקרוי "מדינה".הדיון באותה אפליקציה דמיונית קצת מוקדם מידי.חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
יעקב אמר/ה : לא אם אתה הולך לפי העקרונות של אחת האומות המוצלחות בהיסטוריה - האומה האמריקאית. לפי החוקה האמריקאים האדם קודם למדינה וזכויות הבסיס נגזרות מאלוהים ולא מהמדינה. כלומר, יש זכויות בסיסיות שאפילו המדינה לא יכולה לקחת מהאדם.אם המקרה הוא הפוך (המדינה קודמת לחוקה), כמו שקיים היום ברוב המדינות בעולם, אז באמת חוקי הגונגל שולטים וכל דאלים גבר. כל מה שאתה צריך לעשות זה לשחד את האוחזים ברובה הממשלתיחוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
@ לוי. אמר/ה : הבא ציטוט או קטלג כבולשיטבנוסף, הספקת שירותים (כמו הגנה) היא משהו שעולה כסף ואין שום סיבה שלא תשלם עליו באופן ישיר. המדינה יכולה לספק שירותי הגנה ולהגיש לך את החשבון. אתה יכול להחליט לרכוש שירותי הגנה מהמדינה או מכל עסק אחרחוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
"האדם קודם למדינה וזכויות הבסיס נגזרות מאלוהים ולא מהמדינה."בסדר.פנה לאלוהים שיגן על הזכויות שלך...דרך אגב - ידוע שמלכים טענו שהם שולטים בזכות שקיבלו ישר מהאלוהים. The divine right of kings.יכול להיות שאלוהים שלח מלכים לכדור הארץ כדי שיקימו מדינות ויפעילו כוח, ויגנו על זכויות האדם שהאלוהים נתן... לך תדע...לשחרורון: ציטוט. ואפילו שניים
1. ממאמר של איין ראנד "מהותה של ממשלה" (מופיע גם כנספח לספר 'קפיטליזם האידאל'), בערך בתחילת עמוד 4: "... נזקקים בני אדם למוסדות שיעדם הוא הגנה על זכויותיהם ... . זהו תפקידה של ממשלה - של ממשלה ראויה - זהו תפקידה היסודי, ההצדקה המוסרית היחידה לקיומה והסיבה לכך שאדם זקוק לממשלה".2. מתוך הרצאה של ירון ברוק, נשיא מכון איין ראנד בארה"ב (בתרגום חובבני שלי לעברית): אנו מאמינים בממשלה. אנו מאמינים שממשלה היא טוב הכרחי. לא רע הכרחי..."https://www.youtube.com/watch?v=nobSkuX72k8 (דקה 4:45 מתחילת ההרצאה)לגבי הספקת שרותי הגנה ע"י המדינה ...השאלה אם אתה בוחר לשלם עבור שרותים אלה היא שאלת המיסוי: בכפיה, או "מיסוי" בהתנדבות ?שאלה נכבדה. אבל השאלה אליה יש להתייחס היא שאלה שונה, הרבה יותר מהותית : האין זו חובתה של המדינה לספק שרותי הגנה ? האין זו תמצית ההצדקה לקיומה ? אליבא דאיין ראנד, התשובה לשתי השאלות - חיובית.ושוב, לגיטימי לחלוק עליה. היא לא היתה עם משה רבינו בהר סיני. אבל הדיון יהיה יותר ממוקד אם נקודת המוצא של כל מתדיין תהיה ברורה.חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
אז, בוא נעשה סדראני מוכן לקבל את ההגדרה שלך לממשלה (כגוף שחייב לספק הגנה וכו), כל עוד הוא ממן את עצמו ללא אלימותזה מתישב עם תפיסת העולם שלי וזה מבחינתי סתם עוד ארגון שבחר לקרוא לעצמו ממשלה. יכול לקום ארגון מתחרה, שיגדיר לעצמו חובה להגן על אנשים כמו ״ממשלה״ ויקרא לעצמו ״המלך״זה ממש לא משנה. כל עוד את לא יוזם שימושבאלימות אני איתךעכשיו בוא נדבר על איך ״ממשלה״ תממן את עצמהממשלה על פי איין ראנד
כמו אמא, גם ממשלה יש רק אחת !זהו לא "סתם עוד ארגון" כעסק או מלכ"ר, הפועל בשוק תחרותי. זהו גוף מונופוליסטי, שלו בלבד יש את המונופול על הפעלת כח.לכן "ממשלה" ו"מלך" לא יכולים לדור בכפיפה אחת באותה המדינה. הפעלת הכח שבידי הממשלה משמשת למטרה אחת בלבד: הגנה על זכויות הפרט - לחיים, חרות וקניין, על נגזרותיהן השונות (דוגמא לנגזרת של זכות הקניין היא אכיפת קיומם של חוזים פרטיים).זו, להבנתי, תפיסת העולם האובייקטיביסטית של איין ראנד, ביחס לממשלה. באשר לאופן מימון הממשלה, השאלה מאד שאלתית, כמאמר הגשש. ברמת הידיעה שלי, אינני יודע האם איין ראנד תומכת במיסוי חובה, או ב"מיסוי" בהתנדבות.(אולי יש מישהו שיכול לעזור ?)נ.ב. עדיין נשארה פתוחה שאלה שהצגתי בתגובה 11 (בסיפא).חוזר: "כשל שוק" והבאג הדמוקרטי
לא ברור לי למה אתה טוען שאין ראנד זה לא דבר אלוהים, ועדיין מתעקש להשען עליה לגמרי. השאלה האמיתית היא לא מה אין ראנד חושבת, אנחנו לא נדע, זה לא באמת משנה ולא מקדם את הדיון לשום מקום. מעניין אותי מה אתה חושב אני אענה על השאלה שלך ואז אשאל שאלה בחזרה"ואם כל חוק איננו מוסרי, האם לא יהיה גם חוק 'לא תרצח' ?"דבר ראשון, צריך להגדיר חוק.חוק: חוק הוא דעה עם רובה. כלומר, חוק הוא דעה של קבוצה קטנה של אנשים (חלק מחבורת האנשים המכונה "ממשלה"). בנוסף לכך, יש איום לשימוש באלימות אם לא תכבד את הדעה של אותם אנשים (זה יכול להיות לא לרצוח, לא לחנות באדום לבן או לא לפתוח את העסק שלך בשבת)כיון שלדעתי זה לא מוסרי ליזום (או לאיים) שימוש באלימות. חוק לפי ההגדרה הזאת הוא לא מוסרי. לא משנה מה החוק אומרזה לא אומר שאני בעד רצח. רצח זה, כמובן, גם לא מוסרי. אני לא צריך חוק כדי להבין את זה.בגדול יש 2 קטגוריות של חוקיםקטגוריה 1: חוקים מיותרים. אופן פעולה שהייתי נוקט בה אפילו אם לא היה חוק (לא תרצח, לא תגנוב, לא תפסיק לנשום, לא תשלח את הילדים שלך למופע של משה דץ)קטגוריה 2: דעות שנכפות עלי באלימות. למשל: אני לא מעוניין בשירותי החינוך הממשלתיים אבל אני חייב לשלם עליהם. אני לא מעוניין בשירותי בית הנשיא, אבל חייב לממן אותובנוגע ל"לא תרצח" ספציפית רוב האנשים לא ירצחו גם בלי חוק. אלו שירצחו, שום חוק לא ימנע מהם לרצוח.עכשיו השאלה שלי.למה "ממשלה יש רק אחת"? למה קבוצת אנשים שקוראת לעצמה "ממשלה" יכולה להפעיל כח אבל קבוצת אנשים שקוראת לעצמה "להקת המחול הקיבוצית" לא יכולה להפעיל כח.?ל 21
אין צורך לדון במושג "מוסרי". כל אחד מגדיר אותו בדרכו שלו. לא כן לגבי "חוקי" שהוא מוגדר באופן ברור בספר החוקים. החוקים נועדו ליצור צורת התנהגות שתיתן אוכלוסיה את מירב הבטחון (כוללת את זכות הקניין) וכמה שפחות אלימות. זו המטרה העיקרית ואולי היחידה של ממשל. אנשים מתאגדים למדינה או שבט או כל אירגון אחר משום שכך קל יותר, קריא זול יותר, להגן על הפרט. זה נכון בעיקר במאבק כנגד אירגונים אחרים כמו למשל מדינות, החומדים את רכוש הפרט ומאיימים על חייו ובטחונו. מאחר שאי אפשר להגן תמיד על הפרט נוצרו העונשים שמטרתם להרתיע אחרים מלפגוע בביטחון הפרט ובכך לשפר את מצב הביטחון בעתיד. ההגנה מפני מדינות אחרות, בעיקר הגנה צבאית היא הסיבה העיקרית לקיומן של ממשלות.לשחרורון (21)
מספר הערות לטענותיך + תשובה לשאלה ...א. "חוק הוא דעה של קבוצה קטנה": לא בהכרח קבוצה קטנה. לחוק 'לא תרצח' תהיה, מן הסתם, הסכמה של כל האוכלוסיה, למעט רוצחים ומתנגדים מוסריים לכל חקיקה שהיא. במדינת החופש, חוקים יתקבלו ע"י משאל עם, ולכן זו תהיה, הגדרתית, דעת הרוב (לפחות מקרב ממשתפי המשאל).ב. "איום בשימוש באלימות": אכן, חוק 'לא תגנוב' או 'לא תאנוס' מאיים בשימוש באלימות כלפי גנבים ואנסים. היש דרך מוסרית אחרת להתמודד איתם ?ג. "לא צריך חוק כדי להבין" שרצח איננו מוסרי:לא חל על כולם. והראיה, הרוצחים שרצחו, והמנסים לרצוח שנכשלו. שלא לדבר על גנבים, שודדים, אנסים, ושאר פראי אדם לא מוסריים. ד. "אלו שירצחו, שום חוק לא ימנע מהם לרצוח":ללא חוק 'לא תרצח', האין סכנה שלכל שודד בנק תהיה אצבע יותר קלה על ההדק ? וללא 'לא תגנוב' - האם לא תהיינה יותר גניבות ? רוצחים, גנבים, וכו' - לא האיסור המוסרי ירתיע אותם. חוק, ועונש (אלימות) לצידו - האם לא ירתיעו לפחות בחלק מהמקרים ?לגבי שאלת הממשלה: אנרכיה, או ממשלות מתחרות - נא ראה מאמר של איין ראנד 'טבעה של ממשלה'. https://www.aynrand.org.il/the-nature-of-governmentכתבה דמגוגית
לוקחת מקרה פרטני והופכת אותו למייצג את הכשל של שליטה ממשלתית.ללא רגולציה ופיקוח שוק חופשי הופך מתאוריה יפה להשתלטות בריונית של תאגידים שמפעלים לובסטים לשנות חוקים לטובתם כפי שקורה למשל בתעשיית הנשק והתרופותולסיום לתאגידים הגדולים לא הייתה בעיה לקבל כסל ציבורי כדי לכסות את הפסדי הענק שיצרו בתאוות בצע בלתי נשלטת בקריסה ב2008משה מתאר מצב קיים
משה, אתה מתאר את המצב הקיים. בכל המדינות קיימת רגולציה פרטנית על כל תחום. הבנקים מפוקחים מכף רגל ועד ראש וכך היה גם במשבר 2008.דווקא המערכת הקיימת בה הממשלה מנהלת למעשה את הבנקים, מפקחת על תעשיית התרופות, מפעילה רשות אימתנית להגבלת קרטלים ומונופולים – כל הרעות החולות שאתה מתאר שרירות, קיימות ומתרחבות. אם הכול תלוי בממשלה, אז וודאי שתאגידים ישקיעו בלוביסטים כדי להשפיע על החלטות הממשלה לטובתם. אין דרך אחרת בכשל הממשלתי הקיים.ואם הפוליטיקאים הם שמנהלים את הכלכלה, אז יש להם לגיטימציה לתחושת "האחריות" כאשר עסק גדול בקשיים.האמונה שלך שהממשלה כל יכולה היא שהביאה למצב הקיים ממנו אתה מאד לא מרוצה, כפי שמשתמע מדבריך.האקטואליה מוכיחה את טענותיך
יעקב, מילטון פרידמן גאה בך על הדברים "הגאוניים" שכתבת. הבעיה עם כלכלנים היא שאין להם מושג במדע ובחוקי הטבע. התגברות משבר האקלים העולמי, רק מראה כמה הדברים שכתבת לא עומדים במבחן הזמן (של 4 שנים בסך הכל).בואו ניתן לחברי המפלגה הרפובליקנית (שכמו דונלד טראמפ טובים מאוד בפיזיקה ומתמטיקה) לעשות חישובים פיזיקליים שיראו לאן המים יכולים להגיע.