הדפס עמוד זה
חמישי, 23 נובמבר 2017 05:51

"מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II

הבנקים המרכזיים בעולם מדפיסים טונות של כסף אבל אין אינפלציה. האמנם אין אינפלציה?  מה בולם את האינפלציה?

כלכלנים רבים מתחבטים בשאלה זו. נגידת הבנק המרכזי האמריקאי, ג'נט יילן, הגדירה לאחרונה את השאלה כ"מיסתוריות האינפלציה":

“This year the shortfall of inflation... is more of a mystery”

ישנם כלכלנים, ביניהם רוברט קפלן מבנק הפדרל רזרב של דאלאס ש"מציעים" הסבר להעדר אינפלציה בדמות "בלמים מבניים" (structural drags on inflation) הנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות מואצות. נימוק זה מצריך הסבר.

התפתחויות טכנולוגיות בולמות אינפלציה

הגורם הטכנולוגי כ"בלם אינפלציה" קשה למדידה. פיתוחים טכנולוגיים בדרך כלל מוזילים את עלויות המחיה. ככל שחולפים הדורות גדל ונוסק קצב השינויים הטכנולוגיים. הטכנולוגיה מוסיפה לנו מוצרים חדשים שלא היו בעבר אך גם מוזילה ומורידה את מחירי המוצרים והשירותים של אתמול.

לפני 120 שנים נדרש אדם ממוצע להקדיש 80% משעות עבודתו כדי לקנות מזון למשפחתו, כיום די לנו ב-20% משעות העבודה שלנו כדי לקנות מזון (וביתרת ההכנסה נשפר את המגורים והבריאות, נשלם עבור חוג יוגה וטיול לחו"ל). אם נסתפק בתזונה הבסיסית ממנה ניזון סב סבינו (כדי להשוות כהלכה עלויות של מוצרי מזון דומים) – כנראה שנוכל לרכוש את אותו סל מזון בעשירית משעות העבודה שסבא-רבא שלנו עבד תמורת אותו סל. כיום אנחנו צריכים לעבוד יום-יומיים כדי לממן עלות נסיעה למרחק של כ- 1,000 קילומטרים. לפני 120 שנים היינו צריכים לחסוך למטרה זו שכר של 30 ימי עבודה או יותר. כך גם עלות התקנת אמבטיה בבית (רק עשירים יכלו לקנות אמבטיה). ביקור בתיאטרון (לא היה קולנוע) היה כרוך בשכר ממוצע של שבועיים עבודה וכיום העלות כמעט חינם עבור סרט טלוויזיה. כך בכל מוצר ושרות ובכל תחום. המספרים להמחשה בלבד.

המהפכה הקפיטליסטית-התעשייתית צברה תאוצה במאה ה-19. פיתוחים טכנולוגיים שהחלו עם פריצת הדרך שבהמצאת מנוע הקיטור, אפשרו יישומים שהוזילו מגוון מוצרי צריכה כגון מוצרי מזון, ביגוד ושירותי תחבורה (רכבות ואניות קיטור). כך ניתן לראות כמעט לכל אורך המאה ה-19 ירידות מחירים בכל סוגי המוצרים והשירותים. ירידת המחירים מוערכת בכ-50% לאורך 100 שנים.

המגמה הבסיסית בכלכלה ובטכנולוגיה בעת המודרנית היא דפלציה, ירידת מחירים קבועה ומתגברת יחד עם עלייה בתפוקה של האדם. אם במאה ה-19 היו צריכות לחלוף 100 שנים כדי שהמחירים ירדו ב-50 אחוז, הגיוני שכבר בתחילת המאה העשרים, המחירים ירדו ריאלית ב-50% תוך 60 שנים לכל היותר. כלומר בין השנים 1900 ל-1960. עליית התפוקה והפריון ימשיכו לדחוף מטה את המחירים והירידה הבאה של 50% במחירים נמשכה כנראה לא יותר מ-40 שנים. כלומר בין השנים 1960 עד 2000. שוב, המספרים להמחשה בלבד. משך השנים עד לצניחת המחירים הבאה במחצית – תתקצר עוד יותר יחסית לעבר. אנחנו חיים בתקופה של שינוי מבני מהיר בכלכלה העולמית, שינוי מבוסס טכנולוגיה שטרם נראה כמותו היסטורית. הגדרה שכוחה יהיה יפה גם בעתיד.

אנחנו מתקשים להבחין בירידת המחירים בגלל שערך הכסף נשחק במהלך המאה ה-20. במאה ה-19 כמעט ולא הייתה "מדיניות מוניטרית" אז ניתן היה להבחין בירידת מחירים.

צניחת המחירים מאפשרת לפוליטיקאים ליצור אינפלציה מסוג חדש. אם לפני מאה שנים, הדפסת כסף גררה בהקדם עליית מחירים, אז כיום הדפסת כסף גורמת, קודם כל, להאטה בירידת המחירים! במקום שמחירים ירדו ב-20% הם יורדים רק ב-4%. אינפלציה כזאת קשה מאד למדוד ואנחנו מתקשים לחוש בה. כיום צריך כנראה להתפרע הרבה יותר בהדפסת כסף כדי שמחירים יעלו כי הם קודם צריכים להפסיק לרדת. הדפסת כסף גורמת קודם כל לבלימת הירידה במחירים.

הציבור מחפש אמצעי הגנה מאינפלציה (כמו רכישת מטבע חוץ) כאשר הוא חש בעליית מחירים. לעומת זאת, אף אחד לא חש מאוים אם קצב ירידת המחירים מועט – אי אפשר למדוד או לחוש זאת. אינפלציה ממזרית מסוג חדש שמשחקת לידי הפוליטיקאים.

הטכנולוגיה אינה הגורם היחיד לבלימת אינפלציה, או לפחות לדחייתה, נביט בקצרה למעשיהם של בנקים מרכזיים בשתי מדינות:

בנק ישראל גובה מס מכל אזרחי ישראל

מאז משבר 2008 החל בנק ישראל לרכוש "דולרים" (הכוונה לכלל המטבעות הזרים). מטרת רכישת הדולרים הייתה לא לאפשר לשקל להתחזק וכך לתמוך בתעשיות היצוא (היצואנים מקבלים יותר שקלים עבור כל דולר). איך מימן בנק ישראל את רכישת הדולרים? באמצעות לקיחת הלוואות בשקלים מהציבור. הבנק מכר לציבור אגרות חוב (אג"ח) בשם מק"מ (מלווה קצר מועד) עליו אנחנו מקבלים ריבית. הנגיד סטנלי פישר חשש שהדפסת שקלים לקניית דולרים תגביר את האינפלציה ולכן "ספג" חזרה את השקלים באמצעות הנפקת מק"מ.

הנגידה שהחליפה את פישר, קרנית פלוג, אינה חוששת מאינפלציה והחלה לרכוש דולרים באמצעות הדפסת שקלים מבלי לגייס כסף באמצעות מק"מ. תחת ניהולה, אפילו פירעונות מק"מ מתבצעים בכסף מודפס! רואים זאת במאזן בנק ישראל: למרות שיתרות המט"ח עולות, יתרת המק"מ קטנה. הדפסת הכסף מגדילה את כמות השקלים (הפקדות הבנקים המסחריים בבנק ישראל וגם השטרות והמטבעות שבמחזור). לקרנית פלוג התרגיל מצליח בינתיים. האינפלציה סביב אפס.

2397 1

בנק ישראל מטיל עלינו מס כבד!

כסף הוא אמצעי חליפין שמייצג ערך כלכלי. כאשר תגדל באופן קבוע כמות הכסף שברשותנו תגדל אצלנו גם "תחושת העושר". נעלה את רמת החיים או נגדיל את שיעור החיסכון. טכנית, בנק ישראל "מדפיס" כסף שהרי כמות השקלים במשק צומחת.

אילו בנק ישראל היה יוצר כסף יש מאין ומעמיד אותו לרשות הממשלה למימון תקציב גרעוני כמו ב-1983, הייתה "תחושת העושר" של הציבור עולה. כמות הכסף בכיסי האזרחים הייתה עולה ויוצרת לחצי ביקוש בשוק. צעד ראשון אל אינפלציה.

לא כך קורה כיום. הכסף מודפס כדי לקנות דולרים (לרוב מיצואנים). יצואן מגיע לבנק עם ארנק מלא דולרים – ערך כלכלי שהרוויח ביושר. כאשר היצואן מחליף שקלים תמורת הדולרים – "תחושת העושר" שלו לא גדלה! השקלים מבטאים עבורו את הערך הכלכלי שהיה בארנקו רגע לפני ההמרה.

אילו בנק ישראל לא היה מתערב במסחר במטבע חוץ, השקל היה מתחזק וערכו היה מתייצב כיום על (נניח) על 2.5 שקלים לדולר. כל המוצרים והשירותים בישראל היו מוזלים מאד ורמת החיים שלנו הייתה עולה פלאים. אך בנק ישראל רוכש כמויות עצומות של דולרים מהבנקים המסחריים (יתרות מטבע החוץ נסקו אל מעבר ל- 110 מיליארד דולר). הרכישות של בנק ישראל דוחפות את שער הדולר ל- 3.5 שקלים ומייקרות לנו את חיי היום יום.

איך מצליח בנק ישראל להעביר אל הכספות שלו 110 מיליארד דולרים שמייצגים ערך כלכלי אמיתי? בנק ישראל הרי אינו בעלים של עסקים שיוצרים ערך כלכלי, הוא חלק ממוסדות השלטון. שלטון צובר כסף בעיקר בשתי דרכים: מיסים או נטילת הלוואות. בנק ישראל, כחלק מהשלטון, אינו יוצא דופן – בשנתיים האחרונות (לפחות) הבנק לא לוקח הלוואות. אם לא הלוואות, נותר להסיק שיתרות מטבע החוץ שהבנק צבר מקורן במיסים.

ואכן, בנק ישראל כופה עלינו לשלם מחיר כלכלי גבוה יותר עבור כל המוצרים (באמצעות ייקור הדולר), הערך הכלכלי שנגרע מאתנו מצטבר במרתפי הבנק בערמות של דולרים.

ובכן, המס שמטיל עלינו בנק ישראל הוא גבוה, מורגש מאד, אבל סמוי מהעין. בשער שקל של 2.5 שקלים לדולר היינו נהנים מדלק זול, מחיר נמוך עבור הבשר והלחם, חשמל זול וכרטיסי טיסה זולים. בנק ישראל מייקר את כל אלה. הפרש המחיר מצטבר למאות מיליארדי שקלים. לאן מועבר אותו ערך כלכלי שיוצא לנו מהכיס? מי זוכה בכסף? חלק מהמס הסמוי מגיע אל כיסי יצואנים והחלק האחר מגדיל את ערמת הדולרים במרתפי בנק ישראל. זהו מס לכל דבר, מס מדהים ללא צורך במנגנון גבייה.

ישראל אינה המדינה היחידה הנוקטת במדיניות זו, שותפים לנו סין, שווייץ ועוד, אבל אנחנו בצמרת המדינות העשירות . שליטי סין בולמים את העלייה המתבקשת ברמת החיים של הסינים וצוברים בשיטה זו יתרות מטבע חוץ שמגיעות ל- 3.1 טריליון דולר. הבנק המרכזי של שוויץ צבר 786 מיליארד דולר. ההשפעה האינפלציונית העיקרית על האזרח מתבטאת בהתייקרות מוצרים ושירותים עבור אזרחי המדינות. ומדויק יותר: מניעת הוזלה שמתבקשת מהמציאות הכלכלית באותן מדינות.

2420 3

בשנת 1983 השלטון בישראל (ממשלה + בנק ישראל) הדפיס כסף ולא צבר יתרות מטבע חוץ – התוצאה התבטאה באינפלציה גבוהה. בשנת 2017 השלטון בישראל מדפיס כסף אבל צובר דולרים. התוצאה: יוקר מתון ויתרות מטבע חוץ גבוהות.

המשק הישראלי כיום שונה מאד מישראל של 1983. אנחנו ממש נס כלכלי במלוא מובן המילה. היזמים הישראלים מייצרים ערך כלכלי מדהים למרות עניבת החנק הממשלתית, למרות הכורח לפרנס מאות אלפי אוכלי חינם בסקטור הציבורי-ממשלתי, למרות הרגולציה וביורוקרטיה, למרות שכל הפוליטיקאים כחלונים. נס אמיתי לא "ישראבלוף".

אלמלא הנס הכלכלי הישראלי שיוצרים יזמים ומיעוט של מקבלי המשכורות בישראל, לא היה נוצר ערך כלכלי אמיתי ממנו אפשר לגבות מיסים כה גבוהים לממשלה ולבנק ישראל.

לסיכום, האינפלציה בישראל אמיתית אך מתבטאת בעיקר באי-ירידת מחירים. למה אין אינפלציה בארצות הברית? בכתבה הבאה.

 

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

 

מוטי היינריך

 

עודכן לאחרונה ב רביעי, 20 דצמבר 2017 06:50

פריטים קשורים

דוד סלוטקי
מאמר מאלף.
אולי כדאי להסביר בכתבה נוספת מדוע חשוב לתמוך ביצוא, אם בכלל.
0
fake news
לפי הניתוח - כל הכבוד לבנק המרכזי
נניח שאילמלא התערבות הבנק המרכזי ( בארץ ו/או בארה"ב ) - שיעור ירידת המדד השנתית הייתה עומדת על 4% . כלומר , בין נובמבר 2008 לנובמבר 2017 - ירידה מצטברת במדד המחירים בשיעור כ 30% . במצב כזה , אדם מין הישוב יחזיק את חסכונותיו במזומן ולא יחפש אפיקי השקעה - רווח ריאלי של 30% ב 9 שנים לא הולך ברגל . ירידת מחירים מתמשכת היא חלום בלהות - אין שום תמריץ להשקיע - מזומן הוא המלך .בשנים 1929 - 1933 ירד מדד המחירים לצרכן ב 35% ואף אחד לא רצה להשקיע .ולכן באפט יושב היום על 46 מיליארד דולר במזומן.אגב - לחובי תיאוריות הקונספירציה בעניין הלמ"ס שמשרת אינטרסים של ההנהגה - האינטרס העליון של הממשלה הוא להציג אינפלציה בשיעור 3-4 אחוז כדי לעודד השקעות . מה לעשות הלמ"ס לא מספק את הסחורה...
0
@ לוי.
ל-fake news
30% ב-9 שנים זה אחלה בסבבה, כזה כאילו. נכון. אבל השקעה במניות אפל, למשל, אולי תניב תשואה של 60%. מה רע ? והשקעה בהקמת סטרט-אפ עצמאי אולי תניב תשואה של מאות אחוז.אלו כמובן ציפיות לעתיד, אבל גם התשואה של 30% ב-9 שנים, היא תוצאה הידועה במבט לאחור. לא מראש. אז אולי בכל זאת, גם במצב ההיפוטטי בו בנק ישראל לא מתערב (ואפילו לא קיים, על פי הצעת חברינו יעקב) - עדיין יהיו אנשים מן היישוב שיחפשו השקעות עם פוטנציאל תשואה יותר גבוה מירידת המחירים הריאלית. אפשרי ?
0
שחרורון
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
fake news אמר/ה :
בשנים 1929 - 1933 ירד מדד המחירים לצרכן ב 35% ואף אחד לא רצה להשקיע .ולכן באפט יושב היום על 46 מיליארד דולר במזומן..
לאף אחד לא היה אינטרס להשקיע חוץ מאלו שהשקיעו.ש"אף אחד" לא משקיע ו"כולם" חוסכים, הריבית על הלוואות יורדת, ואז זול לקחת הלוואה ו... להשקיע fake news אמר/ה :
אגב - לחובי תיאוריות הקונספירציה בעניין הלמ"ס שמשרת אינטרסים של ההנהגה - האינטרס העליון של הממשלה הוא להציג אינפלציה בשיעור 3-4 אחוז כדי לעודד השקעות . מה לעשות הלמ"ס לא מספק את הסחורה...
M3 בישראל עולה בערך ב 5% בשנה. כלומר, כמות הכסף עולה ב 5% (מה שמיצג אינפלציה). https://ieconomics.com/israel-money-supply-m3מה היה קורה לדעתך, אם הלמס היה מדווח על נתון ממשי ולא על ממוצע רנדומלי של "סל מחירים". מה היה קורה אם היה לחץ לעלות את הריבית ל5%? הממשלה לא הייתה יכולה לשלם את ההלוואות או לקחת הלוואות חדשות כדי לשחד בוחרים. בנוסף, מה היה קורה לשוק המשכנתאות.הלמ"ס משמש כסוג של סמכות פקטיבית שמתרצת את השארת הריבית ברמה נמוכה ושחיקת הכסף של כולם

0
fake news
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
"לאף אחד לא היה אינטרס להשקיע חוץ מאלו שהשקיעו.ש"אף אחד" לא משקיע ו"כולם" חוסכים, הריבית על הלוואות יורדת, ואז זול לקחת הלוואה ו... להשקיע"ממש דוגמא מהחיים - בין השנים 29-33 כולם לקחו הלוואות והשקיעו וכך נגמר השפל הכלכלי... כשאין אינטרס להשקיע גם אין אינטרס לתת הלוואות ( וגם אין מקורות להלוואות ) - כולם רוצים להחזיק מזומן ולהינות מרווחים ריאליים."מה היה קורה לדעתך, אם הלמס היה מדווח על נתון ממשי ולא על ממוצע רנדומלי של "סל מחירים". מה היה קורה אם היה לחץ לעלות את הריבית ל5%? הממשלה לא הייתה יכולה לשלם את ההלוואות או לקחת הלוואות חדשות כדי לשחד בוחרים. בנוסף, מה היה קורה לשוק המשכנתאות." בשנים 2003 - 2007 - הממשלה גייסה הלוואות ל10 שנים בריבית ממוצעת של 6.5% ( ומי שקנה את האג"ח הזה הרוויח המון ) . אפשר לחשוב שהפוליטיקאים משלמים את הריבית מכיסם . לגבי שוק המשכנתאות - תחשב ותראה מה היה קורה - התשלומים החודשיים היו קופצים - חלק מבעלי הדירות היו נאלצים למכור את דירתם ומחירי הדירות היו יורדים - כבר היו דברים מעולם . ומבחינת הפוליטיקאים - הם היו מתגאים בכך שהצליחו להוריד את מחירי הדירות ב 25% "מתוך דאגה לזוגות הצעירים " .בכל מיקרה - לפוליטיקאים "יותר עדיף" 5% אינפלציה על 0% אינפלציה - רק שהלמ"ס לא משתף פעולה .
0
fake news
ללוי
לפי "הגדרותיך ההיסטוריות " אנחנו עוסקים בוויכוח הנדסי . גם אני סבור שאל לממשלה להתערב . ההבדל היחידי - שכלל לא בטוח ש"השוק" יתן מענה יותר טוב מהממשלה למשבר - ולמי שדוגל במדינה חופשית זה גם לא משנה . ההתנגדות למעורבות הממשלה היא לטעמי מתוך הדאגה לחופש ולא על פי מבחן התוצאה . כל מה שאני טוען שבמבחן המעשה והתוצאה - המבחן ההנדסי - ההתערבות של ברננקי מנעה אסון - נכון - התערבות שבאה על חשבון חופש. תרגיל מחשבתי קטן - אילו ב 2009 היו מציגים לך תרחיש שכולל את הפעולות שנקט הפד ואת התוצאות הצפויות כמצב השורר היום - ( אינפלציה, תעסוקה וכו' ) - איזו סבירות היית נותן לתוצאה שקיימת בפועל ב 2017 ?לעניין אפל , סטארט אפ וכו' - בשנים 29-33 אף אחד לא השקיע באפל'ים של אז - פורד , ג'נרל אלקטריק , ג'נראל מוטורס וכו' - הדאו ירד בתקופב זו ב 80% !!!!
0
fake news
ועוד הערה ללוי
לעניין הערתך ל 30% כתוצאה שידועה במבט לאחור - על פי הניתוח במאמר - שאני מסכים עם רובו - בהיעדר מעורבות ממשלתית - הרי שבעידן בו אנו חיים - ניתן לצפות לירידה קבועה במדד המחירים לאורך זמן ( לפחות לאורך זמן בינוני ) - שנתיים עם ירידה במדד של 5% בשנה - "ישכנעו " את רוב הציבור להיצמד למזומן . אגב - למען הגילוי הנאות - לא אני המצאתי את התיאוריה - מילטון פרידמן טען כבר לפני מעל 30 שנה שחייבת להיות אינפלציה מינימלית ( 2% למיטב זכרוני ) -בין השאר כדי למנוע מיתון
0
@ לוי.
ל-fake news
לפחות מצידי, אנו אפילו לא בוויכוח.לגבי המטרה, שהיא החופש - בוודאי קיימת הסכמה מלאה. לגבי מבחן התוצאה - גם לא מעניין במיוחד מבחינתי, וגם קטונתי מהתמצאות בנושא. לכן לא הייתי מתיימר לתת סבירות לתרגיל המחשבתי שהצעת. אם כי הוא סותר כל ידע בסיסי שלמדתי (פעם) בכלכלה. אבל זה תקף, אולי, כמעט לכל בעלי הבנה מקצועית בכלכלה.הקושיות שהצגתי על התנהגות של משקיעים פוטנציאליים במצב של ירידת מחירים עקבית, היתה סתם לשם הדיון ההיפוטטי. ובהמשך לכך: האם נכון להקיש מהתנהגות משקיעים בתקופת משבר שנות ה-20, אל המציאות שמוטי מתאר, בה המדינה כלל לא מתערבת בכלכלה, ולא מדפיסה כסף (באמצעות איזה "פטנט" שלא יהיה), ותחת מציאות מתמשכת של שיפורים טכנולוגיים - המחירים הריאליים יורדים מידי שנה בשנה. ראשית, זה לא משבר. נהפוך הוא. זה חזון אחרית הימים. לכן זו לא התמודדות בין השוק לבין מענה הממשלה בשעת משבר.שנית, היות ומעולם לא היה מצב כזה, אין עובדות היסטוריות להשוואה, ואז תחזית על התנהגות המשקיעים מבוססת על תאוריה כלכלית. האם כל תאוריה, כלכלית או מדעית ובכלל, אף פעם לא מפספסת ?תחת אחרית הימים הזו, הנה תרגיל מחשבתי עבורך: לפניך 2 אפשרויות - לשבת על המזומן, ולהנות מתשואה שנתית ריאלית של 5%, או להשקיע בחברות טובות, המציגות המצאות חדשות, ריווחיות צומחת ושווי שוק הגדל מידי שנה בעקביות ביותר מ-5%. במה תבחר ?[וכן, הערכתי לתשומת לבך ל"וויכוח ההנדסי"].
0
שחרורון
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
fake news אמר/ה :
ממש דוגמא מהחיים - בין השנים 29-33 כולם לקחו הלוואות והשקיעו וכך נגמר השפל הכלכלי... .
בסופן של דבר, ככה בדיוק נגמר משבר, אנשים משקיעיםבמקרה של ה״שפל הגדול״ ההתערבות הממשלתית גרמה למשבר להמשך 7 שנים ו״להפתר״ עי מלחמת העולם, במקום להפתר אחרי 12-18 חןדשים כמו המשבר הקודםhttp://newsroom.ucla.edu/releases/FDR-s-Policies-Prolonged-Depression-5409״כשאין אינטרס להשקיע גם אין אינטרס לתת הלוואות ( וגם אין מקורות להלוואות ) - כולם רוצים להחזיק מזומן ולהינות מרווחים ריאליים.״שאין אינטרס להשקיע הריבית יורדת וקל לקחת הלוואות. אלו שמחזיקים מזומן ולא משחררים, מגלים אחרי 3 דקות שהם זקוקים ל: אוכל, מגורים, תחבורה, בגדים וכו. לא משנה כמה דפלציוני המטבע שלך, אתה צריך לאכול״בשנים 2003 - 2007 - הממשלה גייסה הלוואות...״ואנחנו עדיין משלמים את החשבון. בנוסף כמחצית מתקציב המדינה כל שנה הוא הלוואות. תעלה ריבית, המדינה תקח פחוצ הלוואןת, כלומר יהיה פחות כסף למושל התורן לשחד בוחרים ולחלק למקורבים.בנוסף, הלאת ריבית אכן תוריד מחירי הדירות, וזה נהדר. אבל כפוליטיקאי זה יפגע בבנקים וקבלנים (שכנראה שילמו וקנו הרבה פוליטיקאים) , בנוסף, יוציא לרחובות הרבה ישראלים שלא מוכנים לקבל אחריות למעשים שלהם וחושבים שדירה זה זכותכמושל, יש לך הרבה מה להפסיד מריבית גבוה, למרות שזה המהלך הנכון בטווח הארוך

0
fake news
לשחרורון - תקרא היטב את האמור בקישורים שאתה שולח.
"סופן של דבר, ככה בדיוק נגמר משבר, אנשים משקיעיםבמקרה של ה״שפל הגדול״ ההתערבות הממשלתית גרמה למשבר להמשך 7 שנים ו״להפתר״ עי מלחמת העולם, במקום להפתר אחרי 12-18 חןדשים כמו המשבר הקודםhttp://newsroom.ucla.edu/releases/FDR-s-Policies-Prolonged-Depression-5409"על פי הקישור ששלחת - ללא ההתערבות של רוזוולט ( שנבחר רק בשנה הרביעית למשבר )המשבר היה אמור להימשך " רק " 7 שנים ולא 14 שנה - Cole and Ohanian calculate that NIRA and its aftermath account for 60 percent of the weak recovery. Without the policies, they contend that the Depression would have ended in 1936 instead of the year when they believe the slump actually ended: 1943."אלו שמחזיקים מזומן ולא משחררים, מגלים אחרי 3 דקות שהם זקוקים ל: אוכל, מגורים, תחבורה, בגדים וכו. לא משנה כמה דפלציוני המטבע שלך, אתה צריך לאכול"לגבי אלו שמחזיקים מזומן - הם כמובן לא מחזיקים בו כתחליף לצריכה אלא כתחליף להשקעות שמבטיח 5% לשנה .
0
יעקב
דפלציה, אינפלציה ועושר
אם יש דפלציה ערך הכסף עולה ביחס לסחורות. זה לא אומר שאנשים יותר עשירים או שרמת החיים עולה - בהכרח. אם המשכורת נשארת קבועה - אז יכולים לקנות יותר סחורות במשכורת - ורמת החיים עולה. אבל אם כול המחירים יורדים (דפלציה) מן הסתם גם המשכורות יורדות... הכול נזיל... אין עוגן להשוואה. ההנחה של מוטי שלו בנק ישראל הרשה לשקל לעלות ל 2.5 לדולר כולנו היינו "יותר עשירים" מניחה שהמשכורות לא משתנות. אבל זה לא אפשרי. היצואנים (חלק נכבד במשק) לא היו יכולים להמשיך לשלם אותן משכורות בשקלים, נוכח ירידת שער החליפין.במצב של דפלציה - הערך של החוב (מבוטא בסחורות) עולה - כלומר - יותר קשה להחזיר חובות. לעומת זאת בעת אינפלציה - הערך של החוב יורד - כי מחזירים את החוב במטבע ששוה פחות (במונחי סחורות).החייב הגדול ביותר הוא הממשלה. לכן - דפלציה היא אסון לשממשלה, ולכן מלחמת החורמה של הממשלות בדפלציה והטענה של אינפלציה (רק קטנה, 3-4%) זה "טוב". טוב למי? ניחשתם. לממשלה, לא לאזרחים... כול מיליוני הפנסיונרים והחוסכים מפסידים מאינפלציה, והממשלה מרוויחה על חשבונם. זאת הסיבה שכול הכלכלנים שרים שירי הלל לאינפלציה...
0
יעקב
הסבר להיעדר אינפלציה
אולי אחד ההסברים להיעדר אינפלציה הוא שטריליארדי הדולרים הרבים שהבנק הפדראלי מדפיס כול הזמן מוצאים את מקומם במרתפי הבנקים המרכזיים של העולם (כולל בנק ישראל), ואינם ממשיכים ל"הסתובב בשוק" ?אשרי לה לארה"ב שה"עולם" מוכן לתת לה סחורות למכביר תמורת פיסות נייר שהיא מדפיסה, שסופם להירקב במרתף של בנק מרכזי סיני.
0
יעקב
יש אינפלציה...
לא רק מחירי הדיור משתוללים, גם מחירי המניות. רמת המחירים של המניות אינה סבירה כלל.הרבה כסף בשוק מחפש בנרות אפיקי השקעות... הכמות הגדולה הזאת של הכסף מצביעה על אינפלציה, כלומר על הגדלת כמות הכסף הנומינלי שבשוק.מעניין מאד איך כול זה יתפתח.מי שחושב של"גדולים" שם למעלה, ל"מומחים" או ל"כלכלנים" יש מושג כולשהו על מה שקורה - הוא טועה.אף אחד לא יודע ולא מבין מה קורה... זה לא רק אני...
0
fake news
הכל יחסי
כשהריבית קרובה ל 0 - מכפיל ממוצע 30 בשוק המניות נראה סביר יחסית לאלטרנטיבה . כנ"ל תשואה שנתית של 3% על השקעה בדירה .
0
fake news
מי שר שיר הלל לאינפלציה ?
הדבר היחידי שחלק אומרים - עדיף אינפלציה על מיתון .
0
יעקב
יעד האינפלציה הרשמי
הוא 3-4%.נדמה לי שאפילו מבקר המדינה ביקר את חוסר השגת היעד הקדוש הזה.כול הכלכלנים אומרים שאינפלציה (נמוכה, רק נמוכה) רצויה. והם מאד משתדלים להשיגה.
0
יעקב
פתקאות ו IOU
שאלה מעניינת: האם כדאי להדפיס ניירות של שקל, ולקנות בזה ניירות שהדפיסה ממשלת ארה"ב (דולרים), ולתת לממשלת ארה"ב את הדולרים כדי שהיא תתן לנו תמורתם (IOU ( I owe you - כלומר פתקים אחרים שעליהם כתוב שממשלת ארה"ב חייבת לנו כסף (אג"ח ממשלת ארה"ב).פתקים... פתקים... פתקים...בינתיים העסק עובד....
0
מוטי היינריך
יעקב, זה בדיוק מה שעושים
בנקים מרכזיים בעולם מדפיסים מטבע מקומי, קונים דולרים. בדולרים קונים אג"ח של ממשלת ארה"ב.חלק ניכר מיתרות המט"ח בסין ובישראל הם IOU של ממשלת ארצות הברית. אמריקה חייבת טריליוני דולר לכל העולם. היסטורית, מתישהו נוצר טריגר שמפוצץ את הבלון. בינתיים זה עובד יפה וכולם מרוצים.
0
fake news
בלון - תלוי בשיטת המדידה
תארו לעצמכם משפחה בעלת שווי נקי ( נכסים פחות התחייבויות ) בסך 10 מליון ש"ח ( נדל"ן , חסכונות , ני"ע וכו ' ) . בני המשפחה משתכרים נטו 400,000 ש"ח לשנה . המשפחה לווה בבנק מליון ש"ח - פי 2.5 מהכנסתה השנתית - מקביל ליחס חוב תוצר - 250% .האם המשפחה בבעיה ?נהוג למדוד בעיתיות של חוב ביחס חוב תוצר - אבל המדידה הנכונה צריכה להיות יחס חוב לשווי נקי .השווי הנקי של ארה"ב ( פרטים + חברות + ממשלה ) בתחילת 2014 עמד על כ 123 טריליון דולר - החוב הממשלתי עמד אז על כ 16 טריליון - כלומר - יחס חוב לשווי נקי של 15% .כלומר - אם הממשלה לא יכולה לעמוד בפירעון החוב - היא מסכנת 15% משווי נכסי אזרחי המדינה . אפשר לעמוד בזה .כמובן שהאמור לעיל אינו הצדקה ללקיחת הלוואות ע"י הממשלה - רק להעמדת הסיכון בפרופורציה הנכונה .יכול מאוד להיות שתכנית הפחתת המיסים של טראמפ בלי קיצוץ בהוצאות - או כמו שאמר מישהו פעם - " תוכנית הדאגה למיוחסים " - תעלה את החוב לרמות אחרות - ואז נצטרך להתחיל לדאוג.
0
אהוד גבאי
פייק ניוז – אתה טועה
משפחה ששוויה הנקי עומד על 10 מיליון יכולה בקלות לממש 1.5 מיליון מנכסיה ולחסל את החוב מבלי שמימוש חלק מרכושה ישפיע על שווי השוק של רכושה. אם אמריקה תנסה לממש 15% מערך נכסיה, דהיינו כ-18 טריליון דולר אז השווי נטו של רכושה ירד לריצפה.אין משמעות ל"שווי משותף" של פרטים+חברות+ממש לה. מדובר על חוב ממשלתי בלבד. אין לממשלת ארצות הברית רכוש סחיר שניתן למכור בסכומים שאפילו מתקרבים לקצה קצהו של החוב. ספק אם יש להם די קרקעות בבעלות פדרלית, כולל בניין הקונגרס, שניתן לממש.אין שום משמעות לשווי נטו של מדינה. זה סתם מספר. לוקחים את שווי השוק של פריט בודד בבעלות הממשלה ומכפילים במספר הפריטים שבבעלות המדינה. אבל מתעלמים מירידת המחירים אם המדינה תרצה למכור את כל הפריטים.
0
fake news
לאהוד גבאי- אני לא טועה .
השווי הנקי של ארה"ב מורכב בעיקר מרכוש בבעלות האזרחים והחברות. מס רכוש על כל האזרחים והחברות בגובה 15% מחסל את החוב .רק לידיעה - במשבר 2008 השווי הנקי של כלל הציבור ירד בהרבה יותר ולמרבה הפלא אמריקה שרדה .
0
שחרורון
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
fake news אמר/ה :
נהוג למדוד בעיתיות של חוב ביחס חוב תוצר - אבל המדידה הנכונה צריכה להיות יחס חוב לשווי נקי .השווי הנקי של ארה"ב ( פרטים + חברות + ממשלה ) בתחילת 2014 עמד על כ 123 טריליון דולר - החוב הממשלתי עמד אז על כ 16 טריליון - כלומר - יחס חוב לשווי נקי של 15% ..
אתה מניח שהחוב של פרטים וחברות הוא אפס, הנחה לא מציאותית בעליל

0
יעקב
מה כוחה של הממשלה?
הנכסים של ארה"ב הם הנכסים של האזרחים, כלומר של האנשים, לא של הממשלה.היכולת של הממשלה להחזיר את חובותיה (האג"חים) תלויה ברצון האזרחים לשלם את אשר הממשלה תנסה לגבות מהם.האזרחים יסרבו, ויחליפו את הממשלה, והממשלה החדשהנ תכריז פשיטת רגל - כלומר שמיטת חובות.ממשלת ארגנטינה, ועוד הרבה ממשלות בהיסטוריה, כולל כעת וונצואלה, עשו זאת.זה יהיה סופה של ארה"ב גם כן. ללא ספק. רק לא ידוע מתי. אולי תהיה מלחמה אטומית לפני זה.מי שחושב שארה"ב לעולם תכבד את האג"חים שלה והאזרחים האמריקאים יתנדבו לשלם טריליונים למחזיקי אג"חים מסין הוזה בהקיץ. כמו כול משחק פירמידה, העסק יתפוצץ לבסוף.בינתיים, בניגוד למשפחה העשירה, ארה"ב "מכבדת" את האג"חים על ידי הדפסת דולרים, לא על ידי מימוש נכסים של אזרחיה. כאשר אתה אומר "נכסיה של ארה"ב גדולים" - זה תיאורטי, זה טיוח, זה רמיה מילולית. עובדה ש"נכסיה של ארה"ב" לא מספיקים להחזר חובות, וממשלת ארה"ב מדפיסה דולרים.חוץ מזה - החוב של ממשלת ארה"ב הוא הרבה יותר גדול - החוב של הבטחות הביטוח הלאומי והפנסיות. מאות טריליוני דולארים....
0
יעקב
סטטיסטיקות על ארה"ב
תמצאו כאןhttp://www.usdebtclock.org/#
0
יעקב
סטטיסטיקות על ארה"ב דוגמה
למשל:החוב הכולל של ממשלה ארה"ב כ 20 טריליארד דולר.זה לא כולל התחייבויות כמו ביטוח לאומי ופנסיות.ההכלנסה השנתית הכוללת ממיסים 3.35 טר'ההוצאה השנתית כ 4 טר', החוב הכולל - כלומר כולל חובות של אנשים וחברות הוא כ 70 טר' - שוב - לא כולל התחייבויות סוציאליות - ביטוח לאומי ופנסיות.
0
fake news
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
שחרורון אמר/ה :
fake news אמר/ה :
נהוג למדוד בעיתיות של חוב ביחס חוב תוצר - אבל המדידה הנכונה צריכה להיות יחס חוב לשווי נקי .השווי הנקי של ארה"ב ( פרטים + חברות + ממשלה ) בתחילת 2014 עמד על כ 123 טריליון דולר - החוב הממשלתי עמד אז על כ 16 טריליון - כלומר - יחס חוב לשווי נקי של 15% ..
אתה מניח שהחוב של פרטים וחברות הוא אפס, הנחה לא מציאותית בעליל
אני לא מניח כלום - שווי נקי זה שווי נטו - כלומר לאאחר קיזוז חובות.

0
אירופאי
פרופסור דויס טוען שחוב ארה״ב בערך 165 טריליון
לא יודע עד כמה המספרים נכונים, אך יהיה מעניין לשמוע ביקורת.https://www.youtube.com/watch?v=EPjrFjAxwlw
0
שחרורון
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
fake news אמר/ה :
שחרורון אמר/ה :
fake news אמר/ה :
נהוג למדוד בעיתיות של חוב ביחס חוב תוצר - אבל המדידה הנכונה צריכה להיות יחס חוב לשווי נקי .השווי הנקי של ארה"ב ( פרטים + חברות + ממשלה ) בתחילת 2014 עמד על כ 123 טריליון דולר - החוב הממשלתי עמד אז על כ 16 טריליון - כלומר - יחס חוב לשווי נקי של 15% ..
אתה מניח שהחוב של פרטים וחברות הוא אפס, הנחה לא מציאותית בעליל
אני לא מניח כלום - שווי נקי זה שווי נטו - כלומר לאאחר קיזוז חובות.
תביא מקור או קטלג כבולשיטהיחס חובֿֿ לתוצר של ארהב הוא 106%https://tradingeconomic s.com/united-states/government-debt-to-gdpוזה רק הממשל הפדרלי.לא ברור איך הגעת ל 16 בלי להתעלם מרוב החוב

0
fake news
הבהרות לשחרורון
"לא ברור איך הגעת ל 16 בלי להתעלם מרוב החוב"חוזר שוב - מדובר בנתוני 2014 ואז החוב של הממשלה הפדרלית עמד על 16 טריליון והשווי הנקי ( networth ) עמד על כ 123 טריליון דולר .לעניין מקורות לשווי הנקי : https://en.wikipedia.org/wiki/Financial_position_of_the_United_Statesןמקור מפורט יותר : https://www.federalreserve.gov/releases/z1/current/z1.pdf
0
יעקב
משל המשפחה פגום
לפייק ניוזאתה כותב משל על משפחה שנכסיה 10 מיליון, הכנסתה 400 אלף והיא לוקחת הלוואה של 1 מיליון.מה ששכחת לציין הוא שלמשפחה יש הוצאות של 500 אלף - כלומר - ההוצאות שלה גדולות מההכנסות, וזה כבר הרבה שנים...חוץ מזה שכחת לציין איזה חובות יש למשפחה, חוץ מהנכסים.
0
שחרורון
חוזר: "מדפיסים כסף", אבל למה אין אינפלציה? חלק II
כאמור החוב של הממשל הפדארלי הו 16 מילארד דולר, אתה מחלק אותו בשווי הנקי של ממשלה+פרטים+חבר ותהיה ראוי לחלק את החוב של הממשלה+פרטים+חב ר ות בערך הנקי של ממשלה+פרטים+חבר ותאו לחלק את החוב של הממשלה בשווי הממשלהבכל מקרה אתה לא משווה תפוזים לתפוזיםבנוסף אתה מתעלם מ unfunded liabilities
0
ניר
עוג חלופה לשמירת יציבות השקל
הפתרון האמיתי לשער החליפין אינו פיננסי (לתת לשקל להתחזק) אלא לאזן את מאזן התשלומים. למדינת ישראל עודף דולרים ומחסור בהשקעות (במיוחד תשתיות). הדוגמאות רבות - נתב"ג מתפקע - הפתרון לתת ליזם רשיון להקים שדה תעופה נוסף. לזרז הקמת קווי רכבת נוספים.שחרור קרקעות לבנייה.אנרגיה סולארית (לא על ידי סבסוד אלא על ידי פישוט תהליך הרישוי, במיוחד מול חברת החשמל). ענף נוסף שנמצא בתת השקעה גדול הוא ענף התיירות. קיים מחסור ניכר בבתי מלון (רכיב היבוא בבינוי גדול מאוד). ותוספת קטנה לסיבות לאינפלציה בישראל בשנות ה-80. מנגנוני ההצמדה שהתפתחו גרמו להאצה ניכרת בקצב אינפלציה. כמובן שהגורם העיקרי היה הגרעון התקציבי, אבל ההצמדות האיצו מאוד את קצב האינפלציה.
0

3000 תוים נשארו