רביעי, 26 ספטמבר 2018 15:26

מי אשם במשבר הלוואות הסטודנטים בארצות הברית?

חוב ההלוואות שנטלו סטודנטים למימון הלימודים באמריקה שני בהיקפו אחרי חוב המשכנתאות, גדול מהחוב על כרטיסי אשראי ועל רכב. למה בעצם צריך בארה"ב תואר אקדמי כדי להשיג מקום עבודה, גם אם אין קשר בין הלימודים לג'וב המוצע? זה לא היה כך תמיד.

אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות של אובמה ב-2012 היה נטל חוב הסטודנטים שחצה אז את קו טריליון הדולר – סכום עצום. עורך דין צעיר בן 35 בשם רוברט אפלבאום שהתמודד עם פירעון הלוואה שלקח למימון לימודיו בסך 80,000 דולר העלה את הנושא לכותרות, כבר בשנת 2009. אפלבאום החל להחתים על עצומה שדורשת מהממשל למחוק את הלוואות הסטודנטים, בהצביעו על התועלת שתפיק הכלכלה האמריקאית מתספורת על חוב של כטריליון דולר ככלי ל"המרצת הכלכלה".

נטל הלוואות הסטודנטים המסובסדות, שהממשל הפדרלי יזם בשנות ה-60 (במסגרת היוזמה החברתית הגדולה של ממשל ג'ונסון), הפך לנושא פוליטי כעבור כ-50 שנים. סך כל החוב של הלוואות סטודנטים עמד בסוף 2017 על כ- 1.4 טריליון דולר. משקולת מאיימת נוספת על כלכלת ארצות הברית, דה מרקר פרסם כתבה אינפורמטיבית טובה.

ראו בהמשך את יתרת חובות משקי הבית בארה"ב שמגיעים לסכום של כ-13 טריליון דולר. מדובר בחוב הפרטי, לא חוב של הממשל הפדראלי! בערך בהיקף של כ-70 אחוזים מהתוצר השנתי של ארצות הברית. חוב הלוואות הסטודנטים הוא הרכיב השני בהיקפו אחרי המשכנתאות והוא גדול היום מסך החוב על כרטיסי אשראי או על הלוואות לרכישת רכב!

2471 1

חובות הסטודנטים התופחים הם נטל כבד על בוגרי האקדמיה וחולפות לעיתים שנים רבות עד שאמריקאים צעירים מצליחים לפרוע אותם. לעיתים תכופות ישנם זוגות צעירים ש"מתחילים את החיים" עם נטל חוב משותף של כ- 150 אלף דולר.

סך חובות הצרכנים בארצות הברית חזר לאחרונה לרמתו הגבוהה ערב משבר 2008 (ראו את הגרף שמפרסם בנק הפדרל רזרב של ניו יורק, האותQ מציינת רבעון). אף אחד לא אוהב חוב, אבל הלוואות אינן תמיד רעיון רע. חוב הכרחי בעולם העסקי למימון התרחבות של עסק. עסק שנוטל הלוואה מניח שההשקעה תניב תשואה גבוהה שתאפשר את פירעון החוב וגם רווח.

רכישת השכלה גבוהה כמוה כהשקעה בעסק – רכישת כישורים שיניבו הכנסה גבוהה בעתיד. כך לפחות אמור להיות. מסתבר שאצל מיליוני אמריקאים צעירים שנטלו הלוואות ללימודים "המודל" לא מתגשם, הלימודים האקדמאים לא משפרים מהותית את ההכנסה והם "תקועים" עם הלוואות.

הנתונים מראים שכ-11% מהלוואות הסטודנטים הן חדלות פירעון (פיגור של למעלה מ-90 יום בפירעון התשלומים). שיעור חדלות פירעון כפול ומשולש יחסית להלוואות לרכישת רכב, או הלוואות בכרטיסי אשראי. ראו כתבה בוולסטריט ג'ורנל. המציאות גרועה מנתון זה (11%). שיעור חדלות הפירעון אינו משקף את הקושי האמיתי בפירעון ההלוואות כי כמחצית מהלווים עדיין לומדים ואחרים עדיין לא מועסקים – ולכן אינם נדרשים עדיין לפרוע את ההלוואות הממשלתיות. הבנק הפדראלי מעריך כי אחוז הסטודנטים בקשיי פירעון חוצה למעשה את קו 22%.

השיעור הגבוה של בוגרי אקדמיה בקשיים נראה על פניו בלתי סביר. בכל ענפי ההלוואות האחרים, כולל משכנתאות, שיעור חדלות הפירעון נמצא בירידה – אפילו תלולה, מאז 2011, ראו בגרף למטה.

2471 2

בוגרי האוניברסיטאות חויבו, עד כה, לפרוע הלוואות לימודים עד תקרה של 10% מהכנסתם לאחר הלימודים. לאחר 10 שנות פירעון הלוואות – נמחקה יתרת החוב. כלומר, משלם המיסים האמריקאי נשא בחלק ניכר מנטל החוב לסטודנטים (ריבית מסובסדת וגם פירעון יתרת הקרן).

עכשיו יש שריף חדש באמריקה והנשיא טראמפ הכביד את נטל פירעון חובות הלימודים: תקרת התשלומים עלתה ל-12.5% מההכנסה, ויתרת החוב תימחק רק אחרי 20-25 שנות פירעון. דרישת הרפובליקנים הייתה "קיצונית" יותר – שהסטודנטים יואילו לפרוע את החוב במלואו...

האנליסט פטריק ווטסון מספק הסבר מעניין ולא מפתיע לנסיקה בשכר הלימוד ולאחוז העולה בשיעור חדלות הפירעון על הלוואות סטודנטים. הצרפתים טוענים שמאחורי כל תסבוכת "חפש את האישה". אנחנו מתעקשים, מאחורי כל תסבוכת צריך לחפש את הממשלה. ווטסון מצא את הממשלה.

הסטודנטים שלקחו הלוואות למימון הלימודים האמינו שהם עושים את הצעד הנכון. הם רצו מקום עבודה הולם וידעו עד כמה תואר אקדמי נחוץ היום. ווטסון מעלה שאלה שמערערת לכאורה את המובן מאליו: מדוע בעצם תואר אקדמי הפך להיות המפתח לתעסוקה מתגמלת? הרי זה לא תמיד היה כך?

מסתבר שבעבר הלא-מאד רחוק, עד תחילת שנות השבעים היה נפוץ בחברות אמריקאיות רבות מבחן כישורים למועמדים למשרות בחברה. רשמית זה נקרא "מבחן איי.קיו.", אבל מדובר היה בגרסה של מבחן פסיכומטרי "רזה". בשנת 1971 אסר בית המשפט העליון בארצות הברית על אפליה בקבלה לעבודה באמצעות מבחנים כלליים, והתיר רק מבחן שנועד לבדוק כישורים ייחודיים לתפקיד המוצע. בית המשפט העליון הסתמך על חוק הזכויות האזרחיות משנת 1964 (שוב, ממשל ג'ונסון).

התקדים נקבע בעתירה שהגיש עובד שחור נגד תחנת כוח חשמלית שפועלת במדינות קרוליינה (.Griggs v Duke Power Co). השופט העליון קבע שאין צורך להוכיח "כוונה לאפליה" ודי בדרישה למבחן קבלה לעבודה כדי להפר את "שוויון ההזדמנויות" הנדרש על פי חוק. בית המשפט אסר למעשה קיום של מבחנים כלליים בעת קבלה לעבודה. בית המשפט הוסיף כי נטל ההוכחה חל על המעסיק. עליו להוכיח כי מבחן הקבלה לעבודה הכרחי לבדיקת כישורי מועמדים לג'וב הספציפי וכי אינו מהווה אפליה רדיקלית.

הנטל הרגולטורי בלתי אפשרי ויקר למעסיקים. צריך למעשה לחבר מבחן קבלה נפרד לכל עיסוק בחברה וגם להוכיח שאין בכך אפליה (כלפי מיעוטים אתניים), ולאחר מכן גם להתמודד מול כל מועמד מסורב בבית משפט כאשר נטל ההוכחה על המעסיק. בית המשפט אסר למעשה על מיונים לעבודה. אבל מיון מועמדים לעבודה הכרחי, מה עושים?

מסתבר שפסק הדין לא התייחס למיונים של קבלה ללימודים במכללות ובאוניברסיטאות. מעסיקים החלו לדרוש ממועמדים לעבודה תואר אקדמי מתוך הנחה סבירה שהצלחה באקדמיה מעידה לפחות על כישורים מינימליים. כך הפך עם הזמן תואר אקדמי למפתח להשגת מקום עבודה, לרוב ללא קשר הכרחי לנושאי הלימוד. מעסיקים החלו לדרוש תואר אקדמי ללא קשר לכישורים הנדרשים במשרה, עובדים הלכו ללמוד באוניברסיטה אפילו במחיר של הלוואות מעיקות, ואוניברסיטאות העלו את שכר הלימוד נוכח הביקוש הגואה והידיעה שסטודנטים יכולים לשלם כי המדינה מממנת.

כך התייקרו הלימודים מעשור לעשור. פוליטיקאים קפצו על העגלה והקלו בכל פעם על הלווים באמצעות "תיקונים" לחוק. כל "תיקון" הגדיל את סחרור המערכת וגרר גם ייקור חוזר של שכר הלימוד...

בית המשפט העניק למעשה לאקדמיה מונופול על מבחני כניסה ומיון לעבודה. רק לאקדמיה מותר להפלות על סמך מבחני כניסה. כל מונופול ממשלתי מונצח וגורם לעיוותים. במקרה זה נוצר הר חובות שחלק גדול ממנו בלתי ניתן לפירעון כי ההשקעה במקרים רבים אינה מניבה תשואה מספקת לשירות החוב. וכרגיל, הנטל נופל לבסוף על משלם המיסים.

פטריק ווטסון מסכם: גם כיום קיימות שיטות חלופיות להערכה לא מפלה של מועמדים לעבודה, מבלי לדרוש תואר אקדמי. אבל המעסיקים מעדיפים לבחור בדרך הקלה חסרת הסיכון: שמישהו אחר ימיין.

במדינות "הנאורות" כמעט בלתי אפשרי לסובב את ההגה אחורה ולבטל חקיקה חברתית. אין פוליטיקאי שמסוגל להתמודד עם אות קין כאשר יוקע כ"לא חברתי". מעורבות המדינה במערכת החינוך (בכל העולם) יצרה סקטור גדול של נהנים. האקדמיה שנהנית בדרך זו מהכנסות שכר לימוד מטורף, יכולה בקלות להפעיל לובי מלחיץ על פוליטיקאים. טראמפ עשה צעד קטן בכיוון הנכון.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב חמישי, 04 אוקטובר 2018 04:23
שחרורון
חוזר: מי אשם במשבר הלוואות הסטודנטים בארצות הברית?
עד לפני 50 שנה אקדמיה היתה מקום בו האחוזון העליון של האינטלנציה נמצא. בדיוק כמו שהnba זה מקום בו האחוזון העליון של היכולת האטלטית נמצאואז מישהו בממשלה בילבל סיבה ומסובב וחשב שאם נקח את כולם ונעביר אותם קולג, נקבל מלא אינשטנים. אגב, לפי אותה לוגיקה, אם נקח יהודי נמוך ולא אתלטי ונשים אותו בחמישיה הפותחת של השיקגו בולס, הוא יהפוך לכושי ענק עם יכולות כדרור מרשימותוהממשלה התחילה לזרוק כסף, וכמעט כולם הלכו לאקדמיה. כמובן שהרמה הדרדרה במהירות. נפתחו פקולטות מגוכחות כמו לימודי מגדר ומוסדות שהם למעשה קייטנה לבני 18 ולא מוסד לימודיה״בוגרים״ גילו שאחרי 4 שנים הם יוצאים עם חוב, חתיכת נייר ואותם כישורים שהיו להם בכניסההדבר הזה נמשך בעיקר בחסות השמאל. אקדמיה היום היא מוסד לשטיפת מוח ובית חרושת למרקסיסטים.מעסיקים מבינים את זה. אף אחד לא הולך להעסיק מישהו עם תואר בליברל ארט שחושב שהמעסיק מנצל אותו ומגיע לו לקבל כסף בלי להגיע לעבודה
0
תחריראל
כנראה שאהרון ברק למד משם את השיטה
"התקדים נקבע בעתירה שהגיש עובד שחור נגד תחנת כוח...".הכל בגלל מסמר קטן...או במילים פחות עדינות: מטומטם אחד (אחד!!!) שמשחק אותה מלך-על, פוסק פסיקה שהיא אידאולוגית-פוליטית (תוך, תרשו לי לנחש, פרשנות "יצירתית" לחוק מלווה ברמיסת זכויות הקניין של בעל העסק - הריבונות שלו על מי בא לעבוד אצלו) ונותן לכדור השלג לעשות את שלו.בהחלט היה מקום לויכוח אם מבחן מיון כללי הוא הוגן (אני חושב שכן). הבעיה היא רק איפה מתווכחים ומי פוסק. במקום לנהל את הויכוח בפלטפורמה הפוליטית-ציבורית, עשו קיצור דרך והלכו לבית המשפט לקדם אג'נדה פרוגרסיבית-שמאלית (אנחנו לא מכירים את זה מאיזה שהוא מקום..?). lol
0
יואל
פטיש לו היה לי פטיש
"מטומטם אחד (אחד!!!) שמשחק אותה מלך-על"מזכיר את הפתגם על מי שמחזיק פטיש כל העולם יראה לו כמו אוסף מסמרים...לוקחים שמוק, מלבישים אותו גלימת שופט ונותנים לו פטיש אדיר, פטיש השופט, וכל העולם יראה לו כמו מסמרים שיש לדפוק
0
בתרן
אבל גם בישראל דרוש תואר
בישראל אין חוק, עד כמה שידוע לי, שמגביל מבחני קבלה לעבודה, ועדיין גם בישראל התפיסה היא שתואר ראשון/לימודים אקדמאיים כלשהם הם הכרחיים להתקבלות לכל עבודה שאינה עבודת דחק. לראיה, שיעור בעלי ההשכלה האקדמאית בישראל הוא מהגבוהים בעולם.אני מניח שישראל היא לא הדוגמה היחידה לכך, ולכן נראה שהמסקנה שבסיום הכתבה היא חסרת שחר.
0
עמי
התואר נועד בעיקר לקישוט
תואר אקדמי אינו ערובה לכישרון ליכולת ולנחישות. רוב התארים אין בהם כל תועלת מעשית זולת לימודי הוראה. הדרישה לתואר אקדמי בארה"ב אכן הגיעה בעקבות "שופט קטן אחד " דוגמת ברק שחי בבועת מיגדל השן. ונאה הוסבר במאמר. לא ירחק היום ועניין זה גם ישתלט על המשק הישראלי.
0
יעקב
לא רק השופט אחד אשם
זו מגמה כללית בעולם - יותר ויותר אנשים הולכים ללמוד באוניברסיטה, בין אם יש בזה תועלת ובין אם לאוו. זה אופנתי, זה נחמד, זו העברת זמן בנעימים לצעירים.רמת החיים עלתה, צעירים רבים יכולים להרשות לעצמם לבלות כמה שנים באוניברסיטה, בין עם על חשבונם או על חשבון ההורים. המשפחות לא זקוקות דחוף לעבודה של הצעירים כדי לקיים את המשפחה.על נשכח שלא הכול תועלת בחיים ולא הכול חישוב "האם זה הכרחי כדי להרוויח יותר?". הרבה לומדים מפני שאוהבים זאת, כולל הבילוי...נכון הוא שהעזרה הממשלתית מגבירה את המגמה הזאת. אצלנו העזרה הממשלתית ניתנת על ידי העברה ישירה של הממשלה לתקציב ההשכלה הגבוהה, כלומר לאוניברסיטאות - וקביעת שכר לימוד נמוך. בארה"ב יש גם מימון ממשלתי לאוניברסיטאות ציבוריות (של המדינות) וגם הלוואה ממשלתית לסטודנט.נוצר מצב שמספקים פרנסה (עבודה) למאות אלפי מורים ושאר העובדים באוניברסיטאות, וגם מרחיקים משוק דורשי העבודה מיליונים של סטודנטים, לכמה שנים (בזמן הלימודים). זו מכונה אדירה - שבחלקה לימודים ומחקר, וברובה ריפוי בעיסוק בעל ערך מפוקפק. חלק גדול - באדיבות הממשלה.ברוכים הבאים לעולם המודרני המתקדם.זה מוגזם מאד לייחס את כול התופעה להחלטה אחת של שופט...
0
נ
זה חלק מההסבר
התאוריה שהצגת אולי תסביר למה יש גידול גבוה בנרשמים לתואר אבל לא לכל העלייה במחיר של התואר. אבל גם כאן רוב האשמה היא בממשלה.מכיוון שתוכניות חיסכון ללימודים אקדמיים (תוכניות 529) הן פטורות ממס על רווחים הממשלה בעצם מסבסדת תשלום שכר לימוד למי שחסך וכך נוצר פול גדול של כסף ״צבוע״ שאפשר להוציא אותו רק על לימודים אחרת משלמים מס מלא. ההטבה הזאת מן הסתם נעלמת לתוך המחיר המאמיר של שכר הלימוד ומי שנדפק הם אלו שההורים שלהם לא חסכו בשבילם והם פוגשים מחיר הרבה יותר גבוה ממש שהיה ללא הסובסידיה
0
אריה פרלמן
המסקנה תקפה לחלוטין
בתרן אמר/ה :
בישראל אין חוק, עד כמה שידוע לי, שמגביל מבחני קבלה לעבודה, ועדיין גם בישראל התפיסה היא שתואר ראשון/לימודים אקדמאיים כלשהם הם הכרחיים להתקבלות לכל עבודה שאינה עבודת דחק. לראיה, שיעור בעלי ההשכלה האקדמאית בישראל הוא מהגבוהים בעולם.אני מניח שישראל היא לא הדוגמה היחידה לכך, ולכן נראה שהמסקנה שבסיום הכתבה היא חסרת שחר.
בתרן אמר/ה :
בישראל אין חוק, עד כמה שידוע לי, שמגביל מבחני קבלה לעבודה, ועדיין גם בישראל התפיסה היא שתואר ראשון/לימודים אקדמאיים כלשהם הם הכרחיים להתקבלות לכל עבודה שאינה עבודת דחק. לראיה, שיעור בעלי ההשכלה האקדמאית בישראל הוא מהגבוהים בעולם.אני מניח שישראל היא לא הדוגמה היחידה לכך, ולכן נראה שהמסקנה שבסיום הכתבה היא חסרת שחר.
בישראל (ובמדינות מערביות אחרות) נוהגים על דרך החיקוי וההתבטלות, בנוסח: 'אם זה טוב לאמריקה – זה טוב גם לנו'.

0
שחרורון
חוזר: מי אשם במשבר הלוואות הסטודנטים בארצות הברית?
נ אמר/ה :
התאוריה שהצגת אולי תסביר למה יש גידול גבוה בנרשמים לתואר אבל לא לכל העלייה במחיר של התואר. אבל גם כאן רוב האשמה היא בממשלה.מכיוון שתוכניות חיסכון ללימודים אקדמיים (תוכניות 529) הן פטורות ממס על רווחים הממשלה בעצם מסבסדת תשלום שכר לימוד למי שחסך וכך נוצר פול גדול של כסף ״צבוע״ שאפשר להוציא אותו רק על לימודים אחרת משלמים מס מלא. ההטבה הזאת מן הסתם נעלמת לתוך המחיר המאמיר של שכר הלימוד ומי שנדפק הם אלו שההורים שלהם לא חסכו בשבילם והם פוגשים מחיר הרבה יותר גבוה ממש שהיה ללא הסובסידיה
מחיר התואר עולה כי הממשלה מספקת ערבות מלאה להלוואות סטודנט. כלומר אתה, כגוף מלווה, לוקח 0 סיכון. אם הסטונדט משלם - הרווחת. אם הוא לא - הממשלה מכסה את היתרה.כלומר, הדרישה לקבלת הלוואת סטודנט (או מלגה) השתנתה מצורך להוכיח שאתה יכול למצוא עבודה ויש לך יכולות גובוהות, לפשוט שיהיה לך דופקהאוניברסטאו ת מצידן חוות את זה כגידול מסיבי ביקוש (ולכן המחירים עולים). ולכן האוניברסטאות, באופן כללי, מקבלות את כולם. כיון שלא כולם יכולים לצלוח 3 שנים מדעי המחשב או בי"ס לרפואה, אבל האקדמיה כן רוצה את הכסף של הסטונדטים, נוצרו לך כל מיני פקולטות מזוייפות (לימודי מגדר), תוכניות חסרות ערך והורדה כללית של הרמהבשנייה שהממשלה תפסיק לערוב להלוואות, מחיר התואר יצנח ורמת הבוגרים יטוס לשמים

0
לוי @
אפליה
לב המאמר של מוטי הוא זה: "בית המשפט העליון בארצות הברית אסר על אפליה בקבלה לעבודה באמצעות מבחנים כלליים, ... " כלומר, הבסיס עליו הושתת המבנה כולו, שתוצאותיו הן "משבר הלוואות הסטודנטים" - הוא זה: איסור אפליה. ובכן, מה הבעיה ?! האין איסור אפליה ברור מאליו ? עד כדי היותו כמעט אכסיומה. האמנם ?כאשר אני מחפש ג'ינג'ית שתהיה בת זוגי הנצחית, האם לא בצעתי אפליה נגד כל הבלונדיניות ? כאוהד מנצ'סטר יונייטד, האינני מפלה לרעה את שאר הקבוצות ? כמי שהצביע בבחירות ל'עצמאות', כלום לא הפליתי את כל שאר המפלגות ?נו טוב, אלו העדפות לגיטימיות (גם אם מוזרות משהו) המשקפות את טעמך. מה, צריך שהחוק יתערב בחיינו הפרטיים ?אבל המונח 'אפליה' מתכוון למשהו אחר לגמרי: העדפה שאין לה הצדקה עניינית. למשל, פסילה גורפת של מועמדים מבוגרים לעבודה, אי קבלת ערבים למועדון, החרמת תוצרת של המתנחלים, וכו'.אפליה מהסוג הבוטה - של חרדים, הומואים, זקנים, וכו' - היא מרושעת, לא ? אז מה פסול בחוק האוסר אפליה ? ומכאן, מה פסול בפסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית על אפליה בקבלה לעבודה באמצעות מבחנים כלליים ?שאלה מצוינת, אבל כדאי לחדד: לא ה"אפליה" היא המרושעת, המרושע הוא ה-א-ד-ם המפלה. על כך ניתן להקשות: אז מה אם המפלה הוא מרושע, האם תפקיד המדינה לכפות על אזרחיה להיות טובים ומיטיבים ? האין לאדם זכות להיות מרושע ? כמובן, בתנאי שהוא לא פוגע בזכויות הטבעיות של האחר. כעת יש לבדוק האם המפלה המרושע פוגע בזכויות האחר ...מעסיק מפלה מבוגרים, ונשים בהריון, מלהתקבל לעבוד בעסק שלו. האם הוא פוגע באיזו זכות טבעית שלהם ? מה, יש למישהו "זכות" על מקום עבודה בעסק שלו ? שלו ?! עמותת מועדון הברידג' מסרבת לקבל לשורותיה ערבים וחרדים. האם נפגעה איזושהי זכות טבעית של ערבים וחרדים ? הקיימת להם"זכות" כלשהי להצטרף למועדון ? ואולי יש כאן דווקא 'נהפוך הוא' ? חוק האוסר אפליה - האין דווקא הוא הפוגע בזכויות הטבעיות, כן, של המפלה ? לבעל העסק ולחברי המועדון אין זכות לחרות ולקניין ? האין זכות חרות לחברי העמותה לנהל את המועדון שלהם על פי רצונם ? האין זכות קניין לבעל העסק לפעול בקניינו שלו ?ובכל זאת, יש יוצא מן הכלל אחד בו קיימת חובה (!) לאסור אפליה. כאשר מדובר במוסדות השלטון. הסיבה מאד פשוטה: מוסדות השלטון שייכים לכל האזרחים. לכן אסור להם להפלות בין אזרח לאזרח - במתן שרות, בקבלה לעבודה, וכו'.
0
תחריראל
בדיוק
"ואולי יש כאן דווקא 'נהפוך הוא' ? חוק האוסר אפליה - האין דווקא הוא הפוגע בזכויות הטבעיות, כן, של המפלה ? לבעל העסק ולחברי המועדון אין זכות לחרות ולקניין ? האין זכות חרות לחברי העמותה לנהל את המועדון שלהם על פי רצונם ? האין זכות קניין לבעל העסק לפעול בקניינו שלו ?"זה בדיוק הכוונה ל"שופט מטומטם אחד".התחיל לגלגל כדור שלג שנהפך ל"משבר הלוואות סטודנטים".
0
שחרורון
חוזר: מי אשם במשבר הלוואות הסטודנטים בארצות הברית?
תחריראל אמר/ה :
"ואולי יש כאן דווקא 'נהפוך הוא' ? חוק האוסר אפליה - האין דווקא הוא הפוגע בזכויות הטבעיות, כן, של המפלה ? לבעל העסק ולחברי המועדון אין זכות לחרות ולקניין ? האין זכות חרות לחברי העמותה לנהל את המועדון שלהם על פי רצונם ? האין זכות קניין לבעל העסק לפעול בקניינו שלו ?"זה בדיוק הכוונה ל"שופט מטומטם אחד".התחיל לגלגל כדור שלג שנהפך ל"משבר הלוואות סטודנטים".
בליברלית, שאומרים "מניעת" אפלייה או אפלייה "מתקנת" מתכוונים לגזענות נגד לבנים ו misandry (שנאת גברים). כלומר, לאפלייה כנגד לבנים ובמיוחד גברים לבנים.במקרה של אקדמיה, מדובר גם באפלייה נגד אסייתים (בעיקר חאנים - כלומר סינים) ובמיוחד גברים אסייתים. אם אתה גבר אסייתי "מתקנים" את הממוצע מבחנים שלך כלפי מטה בכניסה לאוניברסיטה. בממוצע האייקיו שלהם גבוה מהלבנים (ומהחומים והשחורים) אז הם "תופסים" את כל המקומות בפקולטות ה"ראליות"אם אתה לא לבן (או לא גבר איסייתי באקדמיה)

0

3000 תוים נשארו