חמישי, 23 יולי 2020 05:03

הגזמנו באמונה העיוורת במדינה כמי שתפתור הכול

אנחנו שוכחים מי זו "המדינה", זו שאמורה למלא את התפקיד שאנחנו מייעדים לה. המדינה היא יעקב ליצמן וגבי אשכנזי, אריה דרעי ומשה בר סימן טוב; גם השכן ממול מהעירייה וגם האידיוטית מלמטה, זו שעובדת בבנק ישראל.

2562צילום חלקי של "המדינה"

(הכתבה פורסמה במדור דעות של "גלובס".)

האדם מייחל מאז ומקדם לדמות של מנהיג-על שיודע הכול, בעל יכולת ניהול על-אנושית וכישרון ביצועי מופתי. מנהיג-על גם צריך להיות חף מהעדפות אישיות ופוליטיות. מלאך. 

לכן אימץ האדם אלוהים או אלים. אבל גם המאמינים יודעים שאלוהים לא תמיד עוזר ונסתרות דרכי הבורא. אז מה עושה האדם המודרני? מאמץ אלוהים חדש או נוסף – המדינה. 

אולי הגזמנו באמונה העיוורת

המאמין מדמיין יכולות אינסופיות של אלוהים, "האזרח המתקדם" מדמיין את יכולותיה של "המדינה". ערגה למישהו שייתן מענה אופטימלי לכל בעיה. המדינה צריכה להיות הבעלים והמנהלת של מערכות הבריאות והחינוך, המדינה תפתור את בעיית העוני, תמנע אבטלה, תציל את הבורסה מקריסה, תדאג לדירה, תשקם אותנו אחרי שריפה או שיטפון, תספק אשראי לעסקים, דמי אבטלה לכולם, פיצוי לכל עסק. תנהל את הכלכלה, תמנע משבר כלכלי, וכמובן... תילחם בקורונה.  

האמונה בכוחה של המדינה נפוצה מהאמונה באלוהים. גם המאמינים באל עליון מאמינים ביכולות המדינה. הקביעה אינה סותרת את אלף טענות שיש לנו כלפי המדינה, כולן מתומצתות במשפט "המדינה לא ממלאת את תפקידה". 

המורה מספרת להורים: "לילד יש פוטנציאל אבל הוא אינו עושה די". הציבור מאמין שהמדינה מסוגלת, אבל טועה ואינה משקיעה מספיק: אין החלטות מסודרות, חסר ניהול נכון, אין סדרי עדיפויות, אין מינויים נכונים, חסרה תכנית אסטרטגית, אין חשיבה לטווח הרחוק, ואיפה שיקולי עלות/תועלת.  

הטענות מוכרות, היו תמיד ויתקיימו לעד. כולנו בטוחים שאפשר לתקן את "הפגמים הקטנים" ואז המדינה תצליח למלא את התפקיד שאנחנו מייעדים. אמונה יציבה, בלתי מעורערת – בכוחה של המדינה. צריך רק למנות את האנשים הנכונים. 

איפה "האנשים הנכונים"

אנחנו שוכחים מי זו "המדינה"? המדינה היא ליצמן וגבי אשכנזי, דרעי ומשה סימן טוב; גם השכן ממול מהעירייה וגם האידיוטית מלמטה, זו שעובדת בבנק ישראל. ועוד מיליון פקידים, עסקנים ופוליטיקאים. הם וקודמיהם בכל דור. אתם רציניים באמונתכם? אלוהים שבשמיים – אין לו פנים, אבל את אנשי "המדינה" אנחנו מכירים. עם היד על הלב... אתם מצפים מכל אלה שינהלו את המשימות? ואפילו יצליחו?  

האמונה בכוחה של המדינה יוצרת ציפיות, בייחוד במצב של מצוקת רבים (קורונה, רקטות, מלחמה, אסון טבע), לחץ ציבורי שמאיים על עתידו של הפוליטיקאי. לפוליטיקאי אין פתרון כי לרוב לא קיים פתרון ממשלתי לבעיה, אבל הוא חייב לעשות "משהו". הרי לא ייתכן שאין פתרון לסכסוך במזרח התיכון, לא ייתכן שאין פתרון מידי למצוקה הכלכלית. הציבור שמאמין בכוחה של המדינה – דורש פתרון כאן ועכשיו – אז הפוליטיקאי עושה "משהו". מקורו של "המשהו" בתחושות בטן, בעצות של "מומחה" (או מומחה שכנגד), או שמעתיקים "משהו" שעושים פוליטיקאים במדינה אחרת שגם הם עשו אצלם "משהו". 

מעל לראשו של כל פוליטיקאי בעולם מרחפת חרב הבחירות. לכן אי אפשר לצפות שידבר אמת ויצהיר: "לא קיים מושג 'ניהול נכון' של מגפת הקורונה, אנחנו מנחשים ומנסים". אין קיום לפוליטיקאי שיצהיר "מדינה לא מסוגלת לקצר משבר כלכלי. ההתערבות שלנו רק תאריך את המשבר לשנים".  

אז למה פוליטיקאי צריך לשקר?  

לפעמים הוא לא יודע שהוא משקר, "מומחים" מייעצים לו. גם הוא, כמו כולם, מאמין בכוחה של המדינה. לרוב הוא יודע שהחלטותיו מבוססות על ניחושים ותחושות בטן. אבל הסיבה הנפוצה לשקר היא "הבאג הדמוקרטי" – אם הוא לא יעשה "משהו" אז ראש האופוזיציה ישכנע את הציבור ש"המשהו" שלו טוב יותר. 

יציאה מהירה (יחסית) ממשבר כלכלי כרוכה בניתוח מכאיב ובסיכון פוליטי. הפתרון אינו בעשייה ממשלתית, אלא בקיצוץ דרסטי מכאיב של מעורבות המדינה בכלכלה וברגולציה. ככל שנגיע מהר יותר לתחתית – 9 מיליון ישראלים יוזמים וחכמים יוציאו אותנו מהבוץ מהר יותר, לא "המדינה".  

ממה מתחילים? הסכמה על קיומם של 5 משרדי ממשלה בלבד, 5 שרים. ובמקביל, קיצוץ דרמטי בשכר, בפנסיה ובסמכויות הסקטור הציבורי להתערב בחיינו – צעד שיאפשר קיצוץ מיסים וביטול המכס. וזה רק הצעד הראשון. 

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב חמישי, 23 יולי 2020 05:20
שחרורון
קנו ביטקוין
.A. Hayek in 1984: "I don't believe we shall ever have a good money again before we take the thing out of the hands of government, that is, we can't take it violently out of the hands of government, all we can do is by some sly roundabout way introduce something that they can't stop."למדו, הבינו וקנו ביטקויןשיהיה לנו בהצלחה
0
אנטי מחיקון
בלי שינוי מערכת ההפעלה, כלום לא ישתנה...
שיטת המשטר הקואליציוני, תמיד תביא לכניעה לשותף הקטן ביותר - שגם מקבל כוח מעבר לכוחו האלקטורלי, וגם קובע את 'מפתח' השרים:בלי שינוי השיטה - מערכת ההפעלה של המימשל - תמיד יהיו יותר שרים משנחוץ, יותר כוח לקטנים, פחות קוהרנטיות של הממשלה, וטענות שלראש הממשלה 'בכלל אין רוב' [כי המפלגה הגדולה היא בערך רבע.].המינימום שנדרש הוא סיבוב שני בין שני הגדולים:= יביא לצימצום מספר המפלגות, ליעד של שני גושים= יתן לגיטימציה לראש ממשלה, שנבחר ברוב [בסיבוב שני]
0
מיכל
אילו 5 משרדי ממשלה היית משאיר?
אם יורשה לי לשאול.
0
לוי @
"מערכת הפעלה" טכנית, או מהותית ?
נניח שיקרה נס ומערכת ההפעלה הנוכחית - ריבוי מפלגות וממשלה קואליציונית - תשתנה. ונניח שבאורח פלא תהיינה רק 2 מפלגות. ואפילו יותר מזה - משטר נשיאותי. הרי לנו מערכת הפעלה חדשה. שונה. מתפקדת.אז מה ?!זה מבטיח שמערכת ההפעלה החדשה תכבד את זכות הקניין ? תקדש את הזכות לחירות ?הרי מערכת הפעלה כזו כבר קיימת בארה"ב. אז אין שם התערבות עצומה של המדינה בכלכלה ? אין שם רגולציה ? רוב הדברים הנכתבים במאמרי 'קו ישר' תקפים גם לארה"ב.שינוי משטרי הוא בסה"כ גרסה יותר משופרת של מערכת ההפעלה הקיימת. זהו שידרוג טכני שלה. בזה כשלעצמו אין רע. אבל אנחנו מבקשים שינוי שונה, שינוי מסוג אחר - שינוי מ-ה-ו-ת-י.
0
מוטי היינריך
מספר משרדי הממשלה הוא עניין טכני
למיכל (תגובה 3):לא כל כך חשוב אם יהיו 5 או 6 משרדי ממשלה. חשובה ההכרה שהמדינה ותושביה יפרחו ככל שישוחררו מכפיה ממשלתית, המכונה במקומותינו "עשייה". ככל שחופש הפרט וזכות הקניין יכובדו – בעיקר על ידי המדינה. יש משרדים שקשה לבטל ללא רפורמה אידיאולוגית מקיפה. לדוגמה: משרד החינוך. מערכת החינוך לא זקוקה לקומיסרים ופקידי שלטון מעליה. מנהלי בתי ספר יחד עם מועצת מנהלים בה שותפים הורים יכולים לקבל החלטה על תוכן הלימודים. כך גם מערכת הבריאות. יהיו בתי חולים, קופות חולים ואיגודי רופאים. משרד החינוך ומשרד הבריאות יוכלו להפוך למחלקות קטנות במשרד הפנים. לא צריך מיניסטר נפרד.חלק ניכר מהמשרדים האחרים נולדו כדי לחלק ג'ובים פוליטיים כחלק ממשא ומתן קואליציוני בזמן הקמתם. משרדים אחרים הוקמו מתוך אידיאולגיה הגורסת כי הממשלה היא שחייבת לספק ולכפות את אותו שירות. טכנית לגמרי, אפשר להסתפק במשרדים הבאים: משרד ראש הממשלה והחוץ, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים.
0
יעקב
ומה יתנו לגנץ? ולדרעי?
וכץ?
0
שחרורון
חוזר: הגזמנו באמונה העיוורת במדינה כמי שתפתור הכול
מוטי היינריך אמר/ה :
למיכל (תגובה 3):לא כל כך חשוב אם יהיו 5 או 6 משרדי ממשלה. חשובה ההכרה שהמדינה ותושביה יפרחו ככל שישוחררו מכפיה ממשלתית, המכונה במקומותינו "עשייה". ככל שחופש הפרט וזכות הקניין יכובדו – בעיקר על ידי המדינה. יש משרדים שקשה לבטל ללא רפורמה אידיאולוגית מקיפה. לדוגמה: משרד החינוך. מערכת החינוך לא זקוקה לקומיסרים ופקידי שלטון מעליה. מנהלי בתי ספר יחד עם מועצת מנהלים בה שותפים הורים יכולים לקבל החלטה על תוכן הלימודים. כך גם מערכת הבריאות. יהיו בתי חולים, קופות חולים ואיגודי רופאים. משרד החינוך ומשרד הבריאות יוכלו להפוך למחלקות קטנות במשרד הפנים. לא צריך מיניסטר נפרד.חלק ניכר מהמשרדים האחרים נולדו כדי לחלק ג'ובים פוליטיים כחלק ממשא ומתן קואליציוני בזמן הקמתם. משרדים אחרים הוקמו מתוך אידיאולגיה הגורסת כי הממשלה היא שחייבת לספק ולכפות את אותו שירות. טכנית לגמרי, אפשר להסתפק במשרדים הבאים: משרד ראש הממשלה והחוץ, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים.
גם אם היה לך מטה קסם והשינוי הזה היה קורה, זה היה חוזר למצב הקיים מאוד מהר. אם אפשר להשאיל את מטה הקסם לרגע הייתי מתמקד בשני דברים* הפרדת מדינה וחינוך וסגירה מידית של משרד ה״חינוך״ (זה יעזור לשמר כל שינוי בטווח בארוך)* הפרדת מדינה וכלכלה. סגירת בנק ישראל, ביטול מס הכנסה, ביטול חוק ״הליך חוקי״. זה יבטל את המונופול של השקל ויציב אותו בתחרות למכשירים אחרים

0
יעקב
ביטול השקל ובנק ישראל
כבר שנים אני דורש: יבוטל השקל, ואתו - יבוטל בנק ישראל. השקל הוא פיקציה, ובנק ישראל הוא אלף עובדים שמקבלים משכורות שמנות מאד כדי לא לעשות כלום.בלי קשר לעמדה פילוסופית כזו או אחרת - במדינת ישראל של היום השקל לגמרה מיותר, ואיתו גם בנק ישראל. זו עמדה שכול המחנות האידאולוגיים יכולים להסכים עליה בקלות - כי בנק ישראל לא משרת האינטרסים של אף אחד.
0
יאיר
הבעיה אינה שפע השרים
העלות של השרים והפמליות היא זניחה לעומת עלות עבודת הכנסת "החיקוק". את זאת יש לתקן. יש לקבוע בחוק יסוד ולהגביל את מספר החוקים המקסימלי, ולתמוך במפלגה שפעלה "הכי פחות בכנסת". שלא יצרה עוד חוקים ועוד הגבלות. באופן אבסורדי, כדאי לבחור ראש ממשלה עצלן, או כזה ש"עושה לביתו", וזה עדיף על פני ראש ממשלה עתיר יזמות ונלהב לנהל את המדינה ולשלוט בה
0
לוי @
חוזר: הגזמנו באמונה העיוורת במדינה כמי שתפתור הכול
מיכל אמר/ה :
אילו 5 משרדי ממשלה היית משאיר ?
נראה שזוהי שאלה "תכל'ס". ומוטי נתן, בהתאם, תשובה "תכל'ס". אולי כדאי ללכת צעד אחורה, ולהתחיל מעקרונות הבסיס של התשובה:- יש מדינה. זו לא אנרכיה במובן של העדר חוק ושלטון.- יחסי הגומלין בין תושבי המדינה מבוססים על הסכמה מרצון. כפיה ואלימות הן פעולות אסורות.- כפיה ואלימות הן תופעות קיימות, והן מופנות נגד החיים, החירות והקניין (על נגזרותיהן).- מכאן תפקידי המדינה מאד ברורים: להגן על הזכויות של תושביה לחיים, חירות וקניין.- לשם כך נדרשים חוקי המדינה שיגדירו כפיה ואלימות כלא חוקיים.- לשם כך נדרשים מנגנונים של המדינה לאכוף את החוקים.- מן הסתם, מנגנונים אלה יהוו את משרדי הממשלה.להבהרה מלאה של הדברים, רצוי להציג זאת גם על דרך השלילה - במה אסור למדינה להתעסק. מה צריך להיות "מחוץ לתחום" של המדינה: כל התערבות ביחסים מרצון.לכך חשיבות קריטית. מדוע ? כי ההפרה הרבה ביותר של זכויות החירות והקניין נעשית על ידי ה... מדינה.מכאן שנדרשת הפרדה של המדינה מן ה"מוסר" (למשל איסור הימורים), מן ה"שיוויון החברתי" (למשל תמיכה ב"מוחלשים"), מן הדת, מן הכלכלה (למשל מכסים, מכסות ורגולציה), מן החינוך, מן הבריאות (למשל מיסוי סיגריות ואלכוהול), וכו'.מזווית ראיה נוספת ניתן לתאר זאת כך: המדינה מתעסקת רק בזכויות הפרט. רק בבני אדם. לא ביישויות מדומות כ"חברה" או "שוק", ולא במושגים מופשטים כמדע, דת, מוסר, וכו'. זהו חזון אחרית הימים. הפסגה אליה אנו שואפים להגיע. כדי להגיע שמה, ובהתאמה לתפיסתנו - ללא כפיה ואלימות (מהפיכה / דיקטטורה), כנראה צריך לעבור מסלול שימשך פרק זמן "ארוך" ובו תהיה התקדמות מדורגת. מה ייעשה בכל שלב ? מהו סדר השלבים המדוייק ? כמה זמן יידרש עד להחלת שלב נוסף ? וכו' - אלה שאלות בעלות חשיבות עצומה, אך התשובות להן נמצאות במישור ה"הנדסי". הן דורשות מומחיות בכלכלה, בשיווק פוליטי, וכיו"ב.

0
שחרורון
חוזר: הגזמנו באמונה העיוורת במדינה כמי שתפתור הכול
יאיר אמר/ה :
העלות של השרים והפמליות היא זניחה לעומת עלות עבודת הכנסת "החיקוק". את זאת יש לתקן. יש לקבוע בחוק יסוד ולהגביל את מספר החוקים המקסימלי, ולתמוך במפלגה שפעלה "הכי פחות בכנסת". שלא יצרה עוד חוקים ועוד הגבלות. באופן אבסורדי, כדאי לבחור ראש ממשלה עצלן, או כזה ש"עושה לביתו", וזה עדיף על פני ראש ממשלה עתיר יזמות ונלהב לנהל את המדינה ולשלוט בה
מגע האנטי-מידאס הממשלתי. כל מה שהממשלה נוגעת בו הופך לחרא. לכן, עדיף ממשלה שלא מנסה לעזור מאשר ממשלה "אקטיביסטית" "ערכית" ו"מעורבת"

0

3000 תוים נשארו