מסתבר שהישראלים התברכו ביוזמה ומסתדרים לא-רע למרות "המצב". כך לדוגמה, התארגנויות של הורים ריכזו קבוצות קטנות של תלמידים ל"חינוך עצמאי": משלמים למורים (גם סטודנטים ואנשי הייטק) שיגיעו ללמד ילדים בקבוצות-בית. חינוך במיטבו שכולל תשלום מזומן, מורים ללא "תעודת הוראה" – על בסיס שביעות רצון שעוברת מפה לאוזן. גם בקיבוצים היו התארגנויות ל"חינוך פיראטי". במקרה של קיבוץ גזית... משרד החינוך ניסה לפתור את "הבעיה" בעזרת המשטרה לבלימת החינוך הלא-חוקי. משרד החינוך יצליח בערך כפי שהסגר מצליח, תבורך היוזמה הפרטית... מסתדרים.

ערוץ 12 דיווח כי במגזר החרדי התרבו יוזמות לעקיפת מערכת הבריאות, מאות מכונות הנשמה נרכשו והן מושאלות לחולי קורונה שמעדיפים להישאר בביתם. העמותות שנעזרות במערך של מאות מתנדבים, גייסו רופאים שמבקרים בבתים ככל שנדרש. הרופאים מחליטים מתי צריך להפנות את החולה לבית החולים. לא ברור למה יוזמות אלה צריכות להיות "מחתרתיות".

משרד הבריאות מתנגד ליוזמה... אבל במרתפי בני ברק... מסתדרים. יבורכו.

גם חרדים בניו יורק למדו להסתדר...

השלט על החנות מודיע באנגלית: אנחנו סגורים! ומוסיף מספר טלפון לפגישות ולמשלוחים. הכיתוב ביידיש מכריז בדיוק ההפך: אנחנו פתוחים! הכניסה מהדלת הצדדית... לעיריית ניו יורק חסרים כנראה פקחים קוראי יידיש...

למרות הפגיעה בסקטורים מסוימים – ביצועי המשק משתפרים... מסתדרים

בכתבה קודמת סקרנו תופעות כלכליות "בלתי צפויות" עקב המגיפה. בעוד שהחזאים צפו משבר כלכלי מיידי ועמוק, מסתבר שהתמ"ג בקושי נפגע יחסית למדינות אחרות, היקף המשכנתאות שנלקחו ומכירות רכב חדש שוברים שיאים, משקיעים זרים נוהרים להשקיע כאן, אפילו רווחי רשתות האופנה עלו. מפתיע, אבל גם הכנסות המדינה ממיסים כמעט ולא נפגעו יחסית ל-2019 ובינואר 2021 הכנסות המדינה ממיסים עברו את ההכנסות בינואר אשתקד.

אפילו פריון העבודה בישראל עולה

אחד הנתונים ה"מדהימים" היא העלייה בפריון העבודה של העובד הישראלי בתקופת הקורונה.

כלכלן בכיר שמצוטט רואה בכך "התפתחות חיובית לטווח רחוק" אך לא מסביר איך קרה "הנס"; נשיא התאחדות התעשיינים טופח לשולחיו על השכם וקורא "לשכנע את הממשלה לעודד ביקושים באמצעות הגדלת הרכש הממשלתי". גם העיתון לא מתאמץ למצוא הסבר לתופעה המדהימה ומסתפק בהגדרה "תופעה מוזרה".

ההסבר פשוט

אלה שבאמת עובדים בישראל ותורמים לצמיחת התוצר – לא שינו מהרגלם. הקורונה לא "רודפת אחריהם" כהשערת דה-מרקר ולא גורמת להם להתייעל. את העיוות בנתונים יוצר החל"ת וחושף תופעות שהיכו שורש עמוק בשוק העבודה לאורך שנים. במסגרת החל"ת המדינה משלמת את רוב המשכורת לכמיליון עובדים.

יש בישראל כחצי מיליון עצמאיים וחברות קטנות. רבים יעידו כי קשה למצוא עצמאי שמרוויח שאינו מעסיק באופן פיקטיבי קרוב משפחה (החותנת, הבן שבאוניברסיטה). משלמים לחותנת משכורת נמוכה יחסית, כך מושכים מהעסק עוד אלפי שקלים במדרגת מס נמוכה. "עובדים" אלה כמובן שלא תורמים לתפוקת העסק ולתמ"ג, אך מיליוני "שעות העבודה" שלהם מוסיפים שעות עבודה לסטטיסטיקה ומורידים לכאורה את פריון העבודה.

לא צריך תחכום כדי להבין שצריך להוציא את החותנת ש"עובדת" בעסק לחל"ת. מעכשיו המדינה משלמת את ה"משכורת" לחותנת, מספר שעות העבודה בסטטיסטיקה יורד כי החותנת "מובטלת", התוצר בישראל לא נפגע כי החותנת ממילא לא תרמה לו אפילו דולר בודד. ומה קרה לפריון העבודה בישראל? עולה! התוצר השנתי מתחלק בין פחות עובדים ופחות שעות עבודה.

חברות אחרות הוציאו עובדים רבים לחל"ת. את מי מוציאים? קודם כל את העובדים עם התפוקה הנמוכה שאפשר לוותר בקלות על שירותיהם, כמעט מבלי לפגוע בהכנסות העסק. בכל עסק בינוני וגדול יש עובדים שהחברה לא יכולה לפטר, או להעסיק בשכר נמוך יותר, בגלל חוקי העבודה בישראל וכוחם של וועדי העובדים, אבל חל"ת – מותר.

הקורונה והחל"ת יצרו הזדמנות נדירה להיפטר זמנית מעובדים שהיו מובטלים סמויים. עכשיו המדינה משלמת משכורת ו"העובדים" המיותרים מקבלים שכר על חשבון הברון.

מעסיקים אחרים סיכמו עם עובדים כי יצאו לחל"ת, יעבדו מהבית, אפילו יגיעו למשרד למספר שעות כאשר "צריך". בתום חגיגת החל"ת ותשלומי האבטלה – המעסיק יַשלים להם ב"שחור" את השכר ש"הפסידו" או בהעלאה זמנית של משכורת עתידית. שוב, התוצר לא נפגע, אבל מספר שעות העבודה המדווחות קטן משמעותית.

מעסיקים אחרים, בעיקר גדולים וביניהם בנקים, מוציאים עובדים לחל"ת אבל מעבירים להם עבודה "דחופה" הביתה. העובדים לרוב לא מתמרמרים בזכות סולידריות עם מקום העבודה והתועלת האישית שבתעסוקה.

ב"שירותים הציבוריים" מועסקים כ-1.5 מיליון עובדים. איך לומר בעדינות... חלקם לא תורם לתוצר, לפחות לא בטווח הקצר (כאשר אין לימודים באוניברסיטה התוצר אולי ייפגע בעתיד הרחוק). כאשר חלקם יוצא לחל"ת, נגרעות שעות החל"ת שלהם מהסטטיסטיקה הלאומית ואילו התוצר נפגע מעט מאד. הפריון לשעת עבודה מחושב בחלוקה של התוצר הלאומי השנתי במספר שעות העבודה במשק. המונה של השבר (התמ"ג) משתנה מעט, אבל המכנה של השבר (שעות העבודה) קטן מאד – התוצאה, פריון העבודה גדל.

העלייה בפריון העבודה בתקופת הקורונה אינה עיקר התעתוע, הפריון הסטטיסטי אצלנו נמוך בגלל "חקיקה חברתית" שנותנת חסות לבטלה, ומבצרת את כוחו של העובד לקבל שכר שלא תמורת עבודה – כי "מגיע לי". הבלוף הגדול, בימים כתיקונם, הם מאות אלפי העובדים בישראל ששכרם כלל אינו נובע מהערך שהם מייצרים למעסיק.

יחד עם העלייה בפריון העבודה, גם השכר הממוצע במשק זינק ומסיבה דומה: קומבינות החל"ת. העיתון "מעריב" מגדיר זאת כ"נתון מפתיע", ומנסה לספק הסבר דחוק. אבל, לחל"ת הוצאו לא רק "עובדים ששכרם נמוך מהממוצע", אלא גם עובדים פיקטיבים, עובדים מיותרים ועובדים שהובטחה להם "השלמת שכר" במזומן או אף בתלוש המשכורת בחודשים שלאחר החל"ת... מסתדרים.

ה"עליה" בשכר הממוצע במשק גרמה לכאב ראש באוצר – יש משכורות, קצבאות ומחירים שצמודים לשכר הממוצע. לדוגמה: שכר המינימום, תשלומים לביטוח לאומי, קצבאות, תעריפי ארנונה וחשמל, ואפילו שכר חברי הכנסת... לכן התקבל בינואר בקריאה שלישית, ובמהירות שיא, חוק להתעלמות זמנית מהסטטיסטיקה. חוק השכר הממוצע—הוראת שעה. במסגרת החוק בוטל עדכון משכורתם של נושאי משרה ברשויות השלטון ובוטלה העלאת השכר לחברי הכנסת. גם פוליטיקאים "מסתדרים"...

הקורונה חשפה עיוותים שמקורם בבחישה העמוקה של המדינה בכלכלה – עיוותים שמנסים "לתקן" באמצעות יצירת עיוותים חדשים. אך ה"חשיפה" גלויה רק לעיני החוקרים לעומק ולא מטרידה אף אחד.

מהיכן מגיע הכסף הכבד שמחלקים, כ- 200 מיליארד (כמחצית תקציב מדינה שנתי)? מהלוואות שהמדינה לוקחת – הפירעון אינו בעיה של ממשלת גנץ-נתניהו, ראשי ממשלה בעתיד יצטרכו לשבור את הראש איך לפרוע את ההלוואות. תופעה דמוקרטית מקובלת במדינות המערב: היום מחלקים מתנות לבוחרים, בעתיד ישדדו אותם למימון מתנות העבר.

ניתוח בגלובס (09/11/2020) שכותרתו "החידה של המשק" מנסה למצוא הסברים לאינדיקטורים הכלכליים "המוזרים": איך מיליון 'בלתי מועסקים' ו'משק מוכה אבטלה' כמעט ולא משפיעים על ביצועי הכלכלה"?

הקורונה מוכיחה שוב, המוני אזרחים תמיד יצירתיים מחוקי השלטון. תמיד ימצאו את הדרך למצות את האפשרי במסגרת כללי המשחק החדשים שנכפים עליהם ובייחוד במשטר כפייה-לייט. כלומר, משטר שאינו מפעיל גולאגים בסיביר. השלטונות, כולל דה-מרקר ומעריב – תמיד "יופתעו" איך המונים ... מסתדרים.

יחד עם זאת, חלק מענפי המשק, מיעוט, אכן נפגעו קשה. לא כל מי שצועק ומוחה, באמת נפגע כצעקתו; ואין ספק שהקורונה תרמה להתייעלות העבודה בסקטור הציבורי והפרטי.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה