הדפס עמוד זה
שלישי, 27 אפריל 2021 04:23

ה-1 במאי – יום הזיכרון לקרבנות הסוציאליזם בעולם

כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". ה"חברתיים" כיום (בכל העולם) מתקשים להבחין ברעיון המסוכן. הם הניאו-מרכסיסטים.

2600

הערה: ביום הזיכרון השנה השמטנו את תמונתו של אדולף היטלר שהופיעה בשנים קודמות. הנאצי חיסל כ- 12 מיליון אזרחים – מקומו שמור בצמרת הנבלים של המאה ה-20. היטלר לא פעל בשם הסוציאליזם, אלא בשם רעיון קולקטיביסטי אחר – עליונות הגזע הארי. הקבוצה חשובה מהפרט שנדרש בכפייה להקריב עצמו למענה. עליונות הקולקטיב תוגשם בכוח ובכפיה באמצעות המדינה. למרות המשותף בין היטלר לחבורה הסוציאליסטית, נשאיר את הדיון בו ליום הזיכרון לשואה.

התנועה הסוציאליסטית גרסה שהחברה האנושית מעוותת מיסודה ביוצרה שכבת מדוכאים-מנוצלים נרחבת. הם גם זיהו את שורש הרוע: פגם באופיו של האדם כפרט – רצונו להטיב עם עצמו ומשפחתו. גם העדפתו של האדם את המעגלים החברתיים הקרובים לו (משפחה, דת, עם) מבטאת אנוכיות, ניצול ורשע.

התנועה הסוציאליסטית באה לתקן מציאות זו, לעקור תכונות חזיריות אלו מהאנושות – הדרך היא לברוא אדם חדש. כדי לברוא אדם חדש כחבר בקולקטיב בו כולם שווים, צריך ליצור את המנגנון שינהיג ויטמיע שוויון בין בני האדם. כל חבר בקולקטיב יעבוד ויתרום לכלל לפי יכולתו, ויקבל מהקולקטיב לפי "צרכיו" – אבל ה"צרכים" של חבר הקולקטיב יוכתבו על ידי המדינה ולא על ידי הפרט, אחרת נחזור ל"עידן הג'ונגל" של טרום המהפכה.

בתהליך יישום האידיאל הסוציאליסטי (לא ל"גשמה", שהיא בלתי אפשרית) נדרש להפעיל כוח ברוטלי כי שום פרט לא יוותר על קניינו ועל צלמו כפרט מרצונו החופשי. כוח המוני מוחץ אפשר להפעיל רק באמצעות המדינה או באמצעות מנהיגות קשוחה.

בהעדר דרך מעשית שקולקטיב המונים ינהיג מהפכה, נדרשת "מנהיגות מהפכנית" ליישומה. המנהיגות היא המדינה, ותנאי מוקדם ליישום סוציאליזם ולמחיקת הפרט הוא קידוש המדינה מעל זכויות הפרט. המדינה היא האלוהים: המדינה "יודעת", המדינה "צודקת", המדינה "החליטה", המדינה "פותרת" כל בעיה. הפתרון לכל בעיה הוא חקיקה, יישום ואכיפה על ידי המדינה.

העוול המוסרי של הסוציאליזם טמון ברעיון כפיית שוויון על "העם" (המנהיגות תמיד החריגה עצמה מכורח "נעלה" זה): ביטול הזכות לקניין פרטי, ביטול הזכות למצות את האושר האישי על פי העדפותינו, הכפפת החופש לטובת ה"קולקטיב" הווירטואלי לגמרי.

העוול המוסרי קיבל ביטוי מוחשי בעצם תהליך יישום "האידיאל". צריך להחרים רכוש פרטי, לאסור ולרצוח מתנגדים (קונטרה-רבולוציונרים), לשלוט ב"תכנית הלימודים", לסגור את גבולות המדינה כדי למנוע בריחה. כמובן, נחוצה משטרה חשאית אימתנית. אין דרך אחרת ליישום, אין "ג'יהאד בדרכי שלום" (יאסר עראפת).

מעבר לכשל המוסרי, הסוציאליזם נכשל מעשית. יישומו מחייב להתכחש לדרך היחידה ליצירת עושר להמונים: אי השוויון הטבעי בין בני האדם. התנאי הבסיסי ליצירת עושר הוא הימצאותו של יחיד מוכשר משכמו ומעלה, שאינו "שווה" לכולם. יחיד בעל רעיון וחזון שמסוגל בכוח כשרונו הטבעי לפתח רעיון, להנהיג צוות אנשים, לגייס השקעה ולפתח את הרעיון לידי מוצר מועיל להמונים. המוצר חייב להועיל להמונים כי רק כך יוכל אותו יחיד מוכשר למכור ולהרוויח.

לסוציאליזם יש הצלחה מוכחת וגדולה: הרעיון נקלט והתבסס במוחם של המוני בני אדם, החיידק עובר ב"תורשה". חסידי מדינת החופש הם מיעוט מבוטל. מיעוט שנשלל בקלות על ידי "תחושת הצדק" שמשדר הסוציאליזם. תחושה של חמים, נעים וצודק.

אין "מדינת חופש" בעולם, יש מדינות עם מידה משתנה של "חופש כלכלי". המשטר המקובל בעולם הוא סוציאל-דמוקרטי עם זליגה תמידית ל"אידיאל המושלם". בסוציאל-דמוקרטיה מחנכים אותנו לסוציאליזם, שודדים אותנו ב"מידה" בשם השוויון ו"צורכי המדינה", מקשים על חיינו ברגולציה בשם עליונות המדינה, אבל לפחות לא הורגים אותנו ואין גולאגים (של פעם) לא בסיביר ולא באלסקה. מאפשרים לרוב האוכלוסייה חיים בן נסבלים לסבירים – ולמרות זאת לא מצליחים "להגשים" סוציאליזם.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

פריטים קשורים

יואל
לאן נעלם הפירהר
"הערה: ביום הזיכרון השנה השמטנו את תמונתו של אדולף היטלר שהופיעה בשנים קודמות."הצורר החברתי-לאומי הושמט, כמדומני, כי האלגוריתם של הרשתות החברתיות יחסום כתבה עם תמונתו.
0
יעקב
חינוך מחדש
אכן הסוציאליסטים גילו "פגם" בטבע האנושי - האנוכיות. האדם דואג קודם כול לעצמו ולמשפחתו, מתאמץ ועובד בשביל הרווחה שלו ושל משפחתו. כאשר מונעים ממנו רווח אישי הוא לא עובד ולא מתאמץ ולא יוצר. "טובת הכלל" זה משהו שכולם מוכנים לשבח ולהלל ולרומם ולקלס, אבל - לעבוד - להתאמץ - קודם כול לטובתנו האישית.כול מיני חברתיים-סוציאליסטים ואחרים החליטו שהתכונה הטבעית הזו היא פגם חמור, וכדי לבנות חברה סוציאליסטית מוצלחת צריך ליצור אדם חדש - האדם הסוציאליסטי - כלומר צריך אנשים אחרים - לא מהמין המצוי. איך מחליפים את האנשים למין החדש? על ידי חינוך מחדש. חינוך בכוח - אם צריך - קודם כול שטיפת מוח (במערכת החינוך והתקשורת של המדינה) ואם זה לא הביא את התוצאות הדרושות - אז חינוך מחדש בכוח, במחנות. סדר צריך להיות! יחי האדם החדש (הסוציאליסטי) - שלא קיים.... אלא בדמיונם החולני של אינטלקטואלים ברברים.
0
יעקב
עולם אוטופי
יש נטייה - בעיקר אצל אינטלקטואלים - ליצור עולם אוטופי - עולם דמיוני - בראש שלהם - ולהחליט ולהכריז שזה העולם צריך להיות. זה מה שצריך.אבל הוא לא מה שקיים - אז מתעלמים מהקיים וחיים בעולם דמיוני.למשל: שיוויון - קיים רק בעולם הדמיוני. בעולם שלנו האנשים לא שווים, לא בכישרונם, ביכולתם, ביופיים, בגובהם, בגזרתם, בבריאותם במוטיבציה וכו'... ומעל לכול לא שווים במזל שלהם שהוא הדבר החשוב ביותר.ואותם אינטלקטואלים מנותקים מאמינים שניתן "לתקן" את העולם - כלומר להביאו למצב האוטופי - והכלי לתיקון: הכפייה, הכוח....
0
שחרורון
חוזר: ה-1 במאי – יום הזיכרון לקרבנות הסוציאליזם בעולם
מסוציאליזם הלאומי של היטלר, לסוציאליזם הבינלאומי של הקומוניסטם תמיד יש אנחנו הטובים נגד הם הרעים. אף פעם זה לא אדם הוא ישות אלא האדם הוא מזון למכונהלא משנה אם זה גזע (היטלר kkk blm) או מעמדות (קומוניזם מחוסנים/לא מחוסנים). תמיד יש נסיון לפתור בעיות חברתיות קשות בעזרת אלימות קשה. אם אתה לא מסכים, אתה מהרעים ויש להפעיל נגדך אלימות
0
דרור ישראלי
תודה על המאמר
תודה על המאמר
0
שי
מאמר יפה אבל לא מדויק
אתה מדבר על קומוניזם סוציאליזם זה לא קומוניזם
0
שחרורון
חוזר: ה-1 במאי – יום הזיכרון לקרבנות הסוציאליזם בעולם
שי אמר/ה :
אתה מדבר על קומוניזם סוציאליזם זה לא קומוניזם
ההבדל הוא כמותי לא איכותי. קומוניזם הוא סוג של סוציאליזםהנחת העבודה של סוציאליזם היא שניתן לפתור את רוב הבעיות החברתיות בעזרת אלימות ריכוזית קשההקומוניזם טוען שניתן לפתור את כל הבעיה בעזרת אלימות

0

3000 תוים נשארו