הדפס עמוד זה
רביעי, 10 אוגוסט 2022 18:32

מה עושים עם עזה?

ושוב עולה השאלה: מה צריכה להיות המטרה המרכזית של "המבצע הבא" בעזה, מן הסתם מול חמאס? הנה רעיון חדשני ברוח "קו ישר" – היש היתכנות לרעיון?

 

בס"ד

2632

מדינת ישראל סיימה זה עתה סבב נוסף של לחימה בעזה – מבצע "עלות השחר". ברור שבעתיד צפויים סבבים נוספים. מה צריכה להיות המטרה המרכזית של המבצע הבא, מן הסתם מול חמאס? זו סוגיה מדינית-ביטחונית, השנויה בוויכוח בין הימין והשמאל בישראל. מה לה ולתפיסת העולם של "קו ישר"? וכי יש לה קשר מובהק לחירות, לכלכלה קפיטליסטית, וכו'? היות וכך, נראה ש"קו ישר" לא אמור לעסוק בסוגיה זו, נכון? ובכן, הפתעה...

השאלה מה עושים עם רצועת עזה? קיימת שנים רבות. בימים של לחימה בפועל היא עולה ביתר שאת. מכאן השאלה האקטואלית: מה צריכה להיות המטרה המרכזית של המבצע הבא בעזה? אלה האפשרויות:

1. להשאיר את חמאס בשלטון, לאחר שמדינת ישראל החטיפה לו מכות נמרצות וכך להמשיך מעת לעת.

2. למוטט את שלטון חמאס, ולהחזיר את השליטה לידי הרשות הפלסטינית בראשות אש"פ.

3. למוטט את שלטון חמאס, ולהחזיר את השליטה לידי מדינת ישראל.

חמאס בשלטון מקנה תוקף לטענת ישראל ש"אין עם מי לדבר", כמובן על הקמת מדינה פלסטינאית. לכן השארתו בשלטון היא האינטרס המדיני המרכזי של הימין, המתנגד למדינה כזו. ומן הצד השני, מיטוט שלטון חמאס הוא אינטרס של השמאל, הדוגל בהקמת מדינה פלסטינאית. סילוקו מהשלטון ייטול את העוקץ מטענת ישראל ש"אין עם מי לדבר", ותוך הסתייעות בלחצים בינלאומיים ניתן יהיה לחזור לחזון המדינה הפלסטינאית. זהו לב העניין.

אך התמונה המלאה מורכבת – השארת חמאס בשלטון פרושה סבבי לחימה נוספים מידי כמה שנים, וביניהם טפטוף של טילים, בלוני תבערה, ועוד. כלומר ובעיקר, הפקרת תושבי עוטף עזה למציאות יום-יומית בלתי נסבלת.

ומה לגבי מיטוט חמאס? יישום מעשי של סיסמה זו מחייב אחד משניים – או חיסול פיזי של כל צמרת הארגון המדינית, הדתית (מסיתה) והצבאית, החל מדרג מפקדי השטח הזוטרים, או הכנעתם המוחלטת והגלייתם אל מחוץ לרצועת עזה (כפי שעשתה ישראל לאש"פ בלבנון ב-1982, או המלך חוסיין לאותו אש"פ ב"ספטמבר השחור" 1970). "מיטוט" שלטון חמאס לצד השארת אנשיו בשטח הם תרתי דסתרי, דבר והיפוכו.

בעיה. אי אפשר להשיג "מיטוט" בצורה סטרילית באמצעות חיל האוויר, ארטילריה, וכו'. רק פעולה קרקעית יכולה להשיג זאת. כלומר, מלחמה נרחבת עם היקף נפגעים משמעותי לכוחותינו.
התיתכן בישראל ממשלה שתצא מדעתה ותהין לצאת למלחמה נרחבת, תסתכן בנפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל, וזאת בשביל ... בשביל להחזיר את השלטון ברצועה לידי הרשות הפלסטינאית, אבו מאזן ואש"פ? איזה תוקף מוסרי תיתן הממשלה למלחמה כזו?

טוב, אפשר להתגבר על בעיה זו אם המטרה איננה החזרת השלטון לרשות ולאש"פ, אלא למדינת ישראל עצמה. כלומר, Undo להתנתקות.

הבעיה: או אז נחזור למציאות הביטחונית של פיגועים שוטפים בחיילי צה"ל, נוסח טרום ההתנתקות. וישנה בעיה מרכזית נוספת: מדינת ישראל תאלץ לשוב ולנהל לכ- 2 מיליון תושבי הרצועה, רוויים בשנאת ישראל, את חיי היום-יום – חינוך, בריאות, כלכלה, ו"ביוב", סמל ההתבוססות הנואלת במציאות שאין לנו כל עניין בה.

סיכום: מצב ביש.

נראה כי הטוב ביותר, בוודאי מזווית הראיה של הימין, היא האפשרות הראשונה. להשאיר את השלטון בידי חמאס, אך זאת לאחר שהוא חטף מכות כבדות, שבעקבותיהן "תשקוט הארץ" לפרק זמן ארוך מהסבבים הקודמים.

זהו?

לא. הנה רעיון מהפכני

רעיון שהוא סיבת עיסוקנו כאן ב"סוגיית עזה"...

ישראל תמוטט את חמאס, ותשתלט מחדש על הרצועה. אבל! אבל, מדינת ישראל לא תעסוק בניהול חיי היום-יום של התושבים. וכמובן לא תעביר את השליטה לידי הרשות הפלסטינאית ואש"פ. במקום זאת – ישראל תנהיג מהלך מהפכני, חדשני בתולדות המשטרים בעולם... מדינת ישראל תחיל על רצועת עזה "שלטון עסקי" ותחרותי.

הנה מתווה עקרונותיו:

• רצועת עזה תפוצל למספר נפות. למשל, העיר עזה, חאן יונס, רפיח.

• ישראל תפרסם מכרז בינ"ל לשליטה וניהול כל אחת מהנפות. על המכרזים יוכלו להתמודד רק גופים עסקיים.

• זכיין יתחייב לנהל את הנפה שלו על פי עקרונות המדיניות שתקבע מדינת ישראל. ישראל תתפקד כ"מועצת מנהלים", והזכיין – בתור המנכ"ל וההנהלה השכירה שמוציאים אל הפועל מדיניות זו.

• הזכיין יפעל אך ורק בנושאי פנים. בכולם. מדיניות החוץ (ייתכן שכלל לא תידרש) והביטחון האסטרטגי יישארו באחריות וביצוע של מדינת ישראל.

• בטחון הפנים יהיה באחריות הזכיין. לשם כך יהיו לו כל האמצעים: גיבוי חוקי, כוח אדם, ציוד ונשק. צה"ל יתערב רק במקרה קיצוני הדורש הפעלת כוח מחץ. למשל גילוי מחתרת טרור חזקה.

• עקרונות מדיניות הפנים יהיו של מדינת-חופש. בתהליך הדרגתי שישתרע על פני שנים ספורות, יישם הזכיין הפרטה של כל מערכות החיים האזרחיים – כלכלה, חינוך, בריאות, וכו'. כולל ה"ביוב".

• האינטרס העסקי של הזכיין יתבסס על דמי ניהול לכיסוי העלויות וגם ממס שייגבה מגידול התוצר (לדוגמה: ייתכן מכס, מס על משכורות לעובדים בישראל וכדומה). כאן המקור לרווחים נאים ביותר. נקודת ההתחלה מאד נמוכה.

• מהיכן יגיע המימון? דמי ניהול ראשוניים ימומנו ע"י מדינת ישראל ותרומות ממדינות (ערב, ארה"ב, אירופה, וכו'). מלבד מיסוי, התושבים ישלמו גם עבור רכישת שירותים מחברת הניהול (חשמל, מים ועוד).

• התושבים יהיו חופשיים לעבור להתגורר מנפה אחת אל נפה אחרת. כך תיווצר תחרות בין חברות הניהול, ריבוי תושבים בנפה יגדיל את הכנסות חברת הניהול.

• איך תתמודד ישראל עם סכנות של הפרת חוזה הזכיינות כגון שוחד מצד הזכיין? התעמרות בתושבים? שיתוף פעולה עם טרוריסטים? סתם נרפות וחוסר יעילות? על הפרה תוטל סנקציה. הפרה בוטה כשוחד או שת"פ עם טרור תביא לביטול חוזה הזכיינות.

• לאחר שנים רבות (למשל 25), כאשר החיים הטבעיים ברצועה יהיו של תושבים במדינת חופש ורמת החיים תזנק – ניתן יהיה להעביר בהדרגה את השלטון לתושבים עצמם. באחרית הימים אפשר יהיה לשקול הקמת אוטונומיה, ואולי אפילו ישות מדינית
עצמאית, בתנאי פירוז דומים לגרמניה ויפן שלאחר מלחמת העולם.

היש היתכנות לרעיון? אולי. צריך לבדוק לעומק. ואולי לא. ואולי, אנחנו משתעשעים ב"פתרון" לבעיה חסרת פתרון בתנאי המציאות הקיימת (או כפי הניסוח במדעים המדויקים: "לבעיה אין פתרון בתנאי הסביבה הנתונים"). וכמו בתחומי חיים אחרים... לומדים לחיות עם בעיה חסרת פתרון. אולי בעתיד הרחוק "תנאי הסביבה" ישתנו.

לוי שרגאי

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב רביעי, 10 אוגוסט 2022 19:14

פריטים קשורים

איתן
הזוי מתמיד
התרגלהו כבר לחזון ההפרטה כתרופת פלא לכל המחלות החברתיות האפשריות. אבל נראה שהפעם היא מועלית למעמד של "דאוס אס מכינה", שעצם הופעתה ממרומים מעלימה כל מציאות קיימת.
איך זה זה שבפתרונות אחרים הכותב מתייחס לתגובות התושבים, שאינן בהכרח אוהדות, אך בפתרון הקסם שהוא מציע אין כל התייחסות כזו. כיבוש ישיר על ידי ישראל הם לא יאהבו, אך מכירתם על פי ראש לתאגידים עסקיים לא מעוררת על בעיה.
קו ישר?! הפעם יצא מרוסק

5
יואל
3 מדינות ל 2 עמים
"חמאס בשלטון מקנה תוקף לטענת ישראל ש"אין עם מי לדבר", כמובן על הקמת מדינה פלסטינאית"

"השמאל, הדוגל בהקמת מדינה פלסטינאית"

מבזק חדשות מהמציאות - כבר יש מדינה 'פלסטינית' לכל עניין ודבר.
היא הוקמה בעזה ב 2005 ונשלטת ע"י החמאס שנבחר בבחירות הדמוקרטיות להחליף את הפת"ח /אש"ף ע"י תושבי הרצועה.
למדינת עזה יש ממשלה וצבא, ארגון החמאס לבדו חמוש טוב יותר ממרבית צבאות העולם.

מוטב תמיד לזכור, כבר הוקמה מדינה לעם המומצא.
מדינה ערבית נוספת בשטחי יהודה ושומרון לא תהיה טובה ממנה.

0
יעקב
אין יזמים כאלה.
יזמים עסקיים בורחים מסיכונים פוליטיים. בצדק. הם לא יפתרו את הבעיה.
5
שפירול
ישנה אופציה טובה יותר
לפי האמנה שאישרה את קיומה של אונרא , לפלסתינים יש זכות שאין לאף עם אחר בעולם

הם זכאיים לתואר פליט למשך כל הדורות , הם ,בניהם ונכדיהם וכן הלאה

פליט כידוע , זכאי , בכל ארץ שבה יבחר להשתכן לתנאים כגון עזרה כלכלית , שיכון ועוד ..

כל מה שצריך לעשות הוא להקים מסדרון הומניטרי , אחד או רבים לעזור לתושבי עזה לממש את זכויותיהם באירופה , ארהב , דרום אמריקה ואולי אפילו במדינות ערב , לו יחפצו בכך

במידה והחמאס התנגד, יש לנו גם את הכח הצבאי והפוליטי כלכלי לכפות עליו לשחרר את עמו .

הבעיה היא שהימין טיפש מדי מכדי לממש זאת והשמאל , הוא מאוהב ב"סיכסוך" ואין לו שום עיניין ב פיתרון מעשי לבעיה , רק פתרונות כואבים !! שהוא בעצמו המציא ..

כל מי שמעז להעלות פיתרון ריאלי והומנטרי זה , זוכה מייד לשלל האשמות מבית היוצר של השמאל (הדברים הרגילים אצלם , גזען , חשוך , קיצוני ועוד ..)
ולצערנו , הימין מקשיב לשטויות של השמאל ומרים ידיים ..

2
יואל
"פליט כידוע , זכאי , בכל ארץ שבה יבחר להשתכן לתנאים כגון עזרה כלכלית , שיכון ועוד .."
התואר הנ"ל לא מקנה ל'פליט' כרטיס כניסה חופשי ליתר מדינות העולם, רק למדינה אליה הוא נמלט (או נפלט).
אף אחת ממדינות העולם לא מחוייבת לקבל 'פליטים' מעזה או ירדן בגלל שהם נושאים תעודת פליט נצחית.

"להקים מסדרון הומניטרי , אחד או רבים לעזור לתושבי עזה"
יש לנו שליטה טובה מאוד על שטחי איו"ש בה מתגוררים הרבה מאוד מאותם 'פליטים', למה אף אחד מהם לא משתמש בכרטיס הזהב המדובר כדי להיפלט לאירופה או ארה"ב?

"יש לנו גם את הכח הצבאי והפוליטי כלכלי לכפות עליו לשחרר את עמו ." אין לנו את הכוח המדובר כדי לשחרר את עמנו מאלימות ותוקפנות החמאס אבל יש לנו הכח לשחרר עם אחר?

0
לוי.
לאיתן
האם החלת עקרונות החירות על רצועת עזה יכולה לשנות מהותית את טיב היחסים בינה לבין מדינת ישראל, או לא ?  זוהי ה-שאלה. אי אפשר לענות עליה מראש, ללא בדיקה מעמיקה. וגם לאחריה, בסופו של דבר רק המציאות תוכיח.

האם הרעיון שהוצג שווה בדיקה ?  למה לא ?!
כל ה"פתרונות" האחרים כבר נוסו. לשליטת ישראל על הרצועה היה מחיר כבד. חזרה לפתרון זה צפויה להניב מחיר דומה.  שליטת הרשות הפלסטינית על יהודה ושומרון היא כשלון מוחץ. החלת פתרון זהה על רצועת עזה לא יכולה להניב תוצאות אחרות. פתרון של מבצע צבאי מידי כמה שנים הוא המצב הקיים. בעיותיו מוכרות לכל.
לא רצוי לבחון רעיון חדש ?

ביחס לעצם הרעיון -
צריך לזכור כי תנאי מוקדם ליישומו הוא שצה"ל מוטט את שלטון חמאס ברצועה. אין יותר ארגון חמאס - לא זרוע צבאית, לא זרוע מדינית, וכו'. מי נשאר ?  האוכלוסיה, שהיא נטולת הנהגה. כעת מישהו צריך ליטול את הגה השלטון לידיים.
היות ומדינת ישראל לא רוצה להתעסק עם ה"ביוב", והעברתו לשלטון אש"פ היא רעה חולה - אז מה עושים ?  לזה מתייחס הרעיון שהוצג.

האם אוכלוסית עזה תחדל לשנוא את ישראל, לייחל להשמדתה כמשנת חמאס ?  כנראה לא. ונניח שאותו יחס הם יעניקו גם לשלטון החדש. אז מה ?! את זה כבר יש לנו היום. זה לא משתנה. 

מה כן מצופה להשתנות ?  ראשית, תפיסת עולמם החמאסית, ציפיותיהם, חטפו מהלומה שמעולם לא חוו. שלטון חמאס מוטט !
שנית, וזה אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל כבר אמר זאת אילן מאד מאד גבוה מהשמאל: לשלטון המוצע לא יהיה בג"צ ובצלם.

כל ניסיון מקומי ליצור מחדש מחתרת טרור נגד ישראל, או כנופיות פשע נגד האוכלוסיה המקומית, יטופל בדיוק כמו בתוככי מדינת ישראל, ובכל מדינה נורמלית. ננסה לדמיין את שבדיה או שוויץ "מכילים" צמיחה של ארגון טרור או כנופיית פשע.

וכעת, משהסרנו את הסכנה הביטחונית - הן למדינת ישראל והן לחיי האוכלוסיה המקומית, השאלה היא כיצד אוכלוסיה זו שורדת, חיה את חייה, צומחת, משפרת את עתידה ? זוהי שאלה אוניברסלית, שיש לה שני פתרונות הפוכים: אטטיזם או מדינת חופש.
ברור מהי תפיסת העולם של אתר זה.

היש עם זה בעיה ?

0
יואל
לא כל הפתרונות
"כל ה"פתרונות" האחרים כבר נוסו"
מה לגבי פתרונות סופיים שמכוונים לטפל במקור העויינות והשנאה, תושבי עזה עצמם?
האם אי פעם ניסינו לטפל בבעיה עצמה - הערבים?

0
מוטי היינריך
עזה/יו"ש – כנראה בעיה ללא פתרון
הכתבה דנה בסוגיה "מה עושים אחרי מיטוט שלטון החמאס".

מדובר במצב קיצון, שכלל אינו דמיוני, בו ישראל נאלצת לצאת למלחמת חורמה בעזה כי פשוט "אי אפשר להמשיך כך". מדובר במערכה קשה עם עשרות/מאות הרוגים אצלנו ומספר גדול פי כמה בצד הערבי.

בסופה של אותה מלחמה אנחנו מוצאים עצמנו עם רצועת עזה תחת "ממשל צבאי" ישראלי – ואז מתעוררת השאלה... מה הלאה?

האופציה המוצעת בכתבה של לוי מעולם לא נוסתה ואפילו לא הועלתה.

אנחנו יודעים בסבירות גדולה מה יקרה בעזה אם "מושלים צבאיים" ישראלים ינהלו את הערים ברצועה, אנחנו מתארים לעצמנו טוב למדי מה יקרה אם נמליך את אש"פ על הרצועה, אנחנו יודעים היטב מה יקרה אם שוב ניסוג אל עבר עוטף עזה כמו בכל המבצעים הקודמים.

מה לא נוסה?

גיוס מספר מדינות מפתח בעולם, ובתמיכה בינלאומית להעביר החלטה באו"ם להעניק מנדט לניהול הרצועה ל-6 גופים עסקיים לתקופה של 30 שנים שלאחריהם יוענק שלטון עצמי לערביי רצועת עזה. במסגרת זו יינתן גם זיכיון לחברה גדולה להקים נמל ולחברה אחרת להקים ולנהל שדה תעופה בינלאומי. חברה נוספת (רצוי סינית...) תוכל לקבל זיכיון לאזור תעשייה בינלאומי. אפשר גם להכריז על הרצועה כאזור סחר חופשי בינלאומי.

סיכויי המימוש אינם מזהירים. פתרונות מהפכניים כאלה יכולים להתגשם רק לאחר מלחמה עקובה מדם, בסדרי גודל (יחסיים) של הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסקי, או הרס מוחלט של הערים הגדולות בגרמניה הנאצית. וגם זאת בהסכמה בינלאומית.

נניח שהגענו לאותו מצב בו האו"ם החליט על מתן מנדט "זמני" ל-8 חברות בינלאומיות. האם לא יחודש המאבק של ארגונים מקומיים להשבת הזכויות הלגיטימיות של "העם הפלסטיני" לשלטון עצמי? האם האימאם לא ידרוש במסגד את שחרור האדמה המוסלמית הקדושה שנרמסה תחת מגפי הכופרים?

אפשר לנסות.

אבל קרוב לוודאי שעזה/יו"ש היא בעיה ללא פתרון - מאותן בעיות שצריך איכשהו לחיות אתן.
לחיות אתן בדרך שהוצעה כבר לפני כ-100 שנים ע"י זאב ז'בוטינסקי במאמרו "קיר הברזל". הערבים שנלחמים בנו צריכים להיתקע בכל התקפה נגדנו ב"קיר ברזל". מידי התקפה/מבצע הם ישברו את הראש בנסיונות חוזרים לנגח את "קיר הברזל". רק אז אולי יבינו שצריך לנטוש את רעיון עקירת "הישות הציונית".

בינתיים זו מדיניות ברירת המחדל של ישראל וזה מצליח באיטיות – ישראל פורחת ומשגשגת ואילו העולם הערבי ברובו שוקע ב"ביוב" של עצמו.

1
אירופאי
ללוי
"ננסה לדמיין את שבדיה או שוויץ "מכילים" צמיחה של ארגון טרור או כנופיית פשע"
לא צריך לדמיין, בשבדיה עם גדילת אוכלסית הפליטים יש צמיחה מהותית של טרור וכנופיות פשע. שריפת מכוניות, בקטבי"ם ורימונים הם דרך חיים ברחובת מאלמו מעל 10 שנים.

אבל למה לעזוב את הארץ, יש תומכי חמס בין ערביי ישראל, מאורעות לוד ועכו עדיין טריות, האם לתפיסתך הסיבה להן הינו חוסר שילטון עיסקי ותחרותי בארץ ישראל?

אגב קידר מציע כבר זמן רב את חזון "האמירויות הפלסטיניות" אך הוא מגבה את התוכנית באנליזה גאו תרבותית. אולי זה רק אני אך ההדבקות לרציונל כלכלי גרידא מרגיש חד-מימדי ומרקסיסטי.

1
לוי.
לאירופאי
הצגתי את שבדיה כדוגמא, אכן איננה מוצלחת. היא, וכל מדינה שרוצה להתנהל באורח תקין למען עצמה ואזרחיה, צריכה להתנהל אחרת.

ישראל ואהדת אזרחיה הערביים לחמאס -
כל עוד זה לא עובר לפסי אלימות מעשיים (פוגרומים, פיגועים, הסתה, וכיו"ב) ספק אם יש ביכולתך לעשות משהו. אבל כאשר זה עובר לפעולות אלימות, כבעכו ובלוד, מדינת ישראל היתה חייבת למגר זאת. לנירפות של המדינה לא יכולה להיות כל הצדקה.
ואין לזה כל קשר לאופי המשטר החברתי-כלכלי. יישום יעיל של בטחון פנים תקף גם למשטר סוציאליסטי.

מוטי קידר -
כבודו במקומו מונח (במיוחד שישבנו ביחד באותה כיתה בבית הספר). תכנית האמירויות שהוא מציע לא מתייחסת להיבטים כלכליים. הדוגמאות שהוא מביא למדינות הומוגניות ומוצלחות הן מדינות המפרץ כדובאי, קטאר, אבו דאבי, וכו'. היכן היתה רמת החיים במדינות אלה ללא הנפט ?  כנראה לא גבוהה.

תושבי רצועת עזה רוויים בשנאת ישראל. יתכן וזה לא ישתנה לעולם. אם יש איזשהו סיכוי לשינוי הרי זו העלאה משמעותית ולאורך שנים ברמת חייהם. כך, אולי דור הבנים או הנכדים של היום ישנה את גישתו למדינת ישראל.

האם ממשל של אש"פ, הבז לזכויות אדם, ומושחת, יוכל לספק זאת ? האם ממשל צבאי של מדינת ישראל, שבעצמה נגועה באטטיזם מרובה, יוכל לספק זאת (מעבר לבעיה המרכזית של עיסוק ב"ביוב") ?

לזכותו העצומה של מוטי קידר, שהצליח להעלות את תכניתו החדשנית למודעות הציבור. הנה אתה מאזכר אותה. האם לא ראוי להעלות רעיונות חדשניים, "מחוץ לקופסא", נוספים ? האם דווקא אנחנו, באתר 'קו ישר', כופרים במעלותיה של חירות כלכלית ?

0
אירופאי
ללוי
אנני תומך בתוכניתו של קידר. והזכרתה היתה להבהיר שיש מקום, רב, להצעות נוספות מעבר לכשל הלוגי של הדילמה הבוליאנית השולטת בנרטיב שנים רבות.

הבעיה שלי עם ההצעה לעיל היא ההתמקדות בעץ עד לאובדנו המוחלט של היער, גם לאחר שנים רבות של מידע (אנקדוטי). אינני רואה כל קשר בין חופש כלכלי לחיכוח בין ערב למערב.

עזה יכלה להיות סינגפור עם התשתיות שישראל השאירה, וכמות הכסף אשר הועברה אליה. כנ"ל גם יהודה ושומרון. בקשר לדור הבנים או הנינים, להזכיר הסיכסוך הערבי ישראלי איננו מרכז העולם, שנאת האחר רווה במזרח התיכון וישראל היא פשוט המקום היחיד שמצליח חברתית וכלכלית על אף אתגר זה.

ולאירופה אותם האתגרים בדיוק עם דור שני ושלישי של מהגרים ממדינות ערב. בזמן שדור המהגרים היה מכיר טובה לארץ המאמצת, בניהם ובני בניהם לא כל כך, והרשימה של מעלליהם ארוכה מלהזכיר.

הרעיון של להסתכל על כולם בצורה יוניברסליסטית, ולהלביש עליהם ערכים לא להם לא פועל. למרות שאני בטוח שרוב האנשים רוצים חופש ורווחה כלכלית. למעט בעולם המערבי, ערכים אילו לא נמצאים ברשימה הפותחת.

או כמו שצוטט מיקל טוטם, כתב אמריקאי, רוכל בג`נין (פראפרזה שלי) "אשמח אם כל הבנים שלי ימות בניסיון לרצוח יהודים"

על מנת לפתור בעיה צריך להבין אותה. ואני לא מתיימר להציג את עצמי כמבין דבר. אך כל נסיון לפתור את הפאן הכלכלי ולקוות לטוב לא עבד, לא עובד ואני משער שלא יעבוד, בכל מקרה לא אם זה הפאן היחיד שמנסים לפתור.


0
יעקב
אינטרפרטציה מטריאליסטית של ההיסטוריה9b68t
"כל נסיון לפתור את הפאן הכלכלי ולקוות לטוב לא עבד"...
נסיון להסתכל רק על הפן הכלכלי הוא רעיון שמקורו במרקסיזם - מרקס קרא לו "האינטרפרטציה המטריאליסטית של ההיסטוריה". הכול נקבע על ידי התנאים הכלכליים. נביא עושר לערבים והם יאהבו אותנו ...
כמו כול הרעיונות של מרקס - זה שטויות במיץ עגבניות.

1
Anonymous
אירופאי אמר/ה :
אינני רואה כל קשר בין חופש כלכלי לחיכוח בין ערב למערב. עזה יכלה להיות סינגפור עם התשתיות שישראל השאירה, וכמות הכסף אשר הועברה אליה. כנ"ל גם יהודה ושומרון.


הרשה נא לחלוק על כך: תחת שלטון מאפיונרי של אש"פ ביו"ש, ותחת השלטון המאפיונרי-מוסלמי קיצוני ברצועה, עזה ויו"ש לא יכולות להיות סינגפור. כמו שהחבר'ה נוהגים לאמר: אין מצב !

ומהכיוון ההפוך: אם תחיל על סינגפור את השלטון של אש"פ או חמאס, במהרה אתה עשוי לקבל תוצאות דומות.

כדי להגיע לשיגשוג כלכלי לא די בלשפוך כסף. הרי גם על מדינת ישראל תחת שלטון מפא"י נשפך המון כסף - מהשנור ומגרמניה.

שיגשוג כלכלי דורש משהו נוסף. לא כולם יודעים ומבינים זאת. רוב אוכלוסיית ישראל, מן הטעם של חלב אימם, "יודעים" שהממשלה צריכה להתערב בכל. דוגמאות הכי טריות מכותרות עיתוני ימים אלה: הדיור ומערכת החינוך.

אנו נמנים על המיעוט הקטן שמבין לעומק את עקרונות החירות ואת יתרונותיה.

ההצעה שבמאמר מציעה להשית על עזה שלטון מסוג שלא היה כדוגמתו מעולם, לא בעזה וכנראה לא בשום מקום בגלובוס: שלטון עסקי, שמקדש את עקרונות החופש הכלכלי. האם תחת שלטון כזה יהיה ברצועה שיגשוג, חרף השטנה הקיימת למדינת ישראל וליהודים, או ששטנה זו תצליח "לנצח" אפילו שלטון עסקי שמיישם משטר של חופש כלכלי ?

אין לדעת. אבל בוודאי שווה להעלות רעיון כזה, ושווה לבדוק אותו ביסודיות.

אירופאי אמר/ה :
שנאת האחר רווה במזרח התיכון וישראל היא פשוט המקום היחיד שמצליח חברתית וכלכלית על אף אתגר זה.

האין הסכמי אברהם סותרים זאת ?

0
Anonymous
Anonymous אמר/ה :
הרשה נא לחלוק על כך: תחת שלטון מאפיונרי של אש"פ ביו"ש, ותחת השלטון המאפיונרי-מוסלמי קיצוני ברצועה, עזה ויו"ש לא יכולות להיות סינגפור. כמו שהחבר'ה נוהגים לאמר: אין מצב !

ישנה כאן הנחת יסוד שאנני מסכים עימה. ההפרדה המלאכותית בין העם לשליטיו, כאשר בכל במזרח התיכון ישנם או עריצים או איסלמיסטים אני נוטה להאמין שאש"פ וחמאס הם לא מיקריים, וכנראה, ללא התערבות ישראל היה רק חמאס. וקשה לי לראות איך לשכנע אנשים שרוצים חמאס ב" שלטון מסוג שלא היה כדוגמתו מעולם" יותר מאשר אפשר לשכנע ישראלים או אירופאים בליברטניות שלאחרונים המרחק בין הרצוי למצוי(בעיננו) קטן בהרבה.

Anonymous אמר/ה :
האין הסכמי אברהם סותרים זאת ?

הסכם מבורך מהרבה, הרבה סיבות,
אך גם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב לא היה בדיוק מבוסס על אהבת האחר.

אני לא מכיר את המזרח התיכון, first hand, ואת מושג שינאת האחר בעולם הערבי דווקא למדתי ממרוקאי מוסלמי שזאת היתה הדיסרטציה שלו. והמאורעות ב 20 שחלפו מאז כמו גם ההיסטוריה באיזור דיי משכנעות אותי שזה לא מושג ריק מתוכן. ולמרות שגדולים ממני כמו פרופסור קידר טוענים ליציבות באמירויות, הכרתי מערביים שעברו לאמירויות בעיקבות חוזים שמנים וברחו משם מיד לאחר תפוגת החוזים גם כאשר התחננו בפניהם להשאר.

0
אלון
אז כפית על העזתים חברת ניהול. כפייה אינה חופש. כשנתנו לעזתים את החופש לבחור, הם בחרו בחמאס ובטרור. נרטיב השנאה היוקדת שלהם כלפינו לא ישתנה גם בעוד 3 דורות, הוא רק הולך ומקצין, וכפייה של חברות ניהול שכאלה לא ישפרו את היחס שלהם כלפינו.
1
תחריראל
מההסטוריה צריך ללמוד
רק מהלך גדול, כוחני מאוד, שישמיד את הישויות העוינות (חמאס וכו'), כנראה עם הורדת איראן על הברכיים, יאפשר מהלכים שונים בקנה מידה רציני.
גם הגירה מסיבית של ערבים למדינות אחרות. וגם מהלכים מדיניים משמעותיים, למשל סיפוח של כל מטר ממערב לירדן.
כל ההפרדה בין ערבים ביו"ש, בעזה ובתוך הקו הירוק היא הפרדה מלאכותית ומזיקה.
פתרון מדיני רציני אפשרי, אבל רק אחרי המהלך הכוחני המכריע. כמו שמלחמת ששת הימים שינתה את המזרח התיכון.

0
לוי
הבהרה: מהי כפיה ומהו חופש.
אלון אמר/ה :
אז כפית על העזתים חברת ניהול. כפייה אינה חופש.


טעות !
לא כופים עליהם כל אורח חיים. יהיה להם חופש מוחלט לחיות את חייהם.
חברת הניהול תפעל כפי שצריך לפעול כל שלטון במדינת חופש - להגן על הזכויות הטבעיות. עזתי שיפעיל אלימות - בין אם טרור נגד ישראל, ובין אם טרור נגד אחיו העזתים - יחטוף. זהו בדיוק תפקיד השלטון.

הכפיה תבוא לביטוי רק בזכויות פוליטיות. היינו בחירת השלטון.
עקב המלחמה שהם הכריזו ויישמו בפועל נגד ישראל, הם איבדו את זכותם הפוליטית לבחור שלטון.

כך בדיוק נהגה ארה"ב כלפי יפן לאחר הכנעתה במלחמת העולם השניה.

היה ובחלוף השנים מדינת ישראל תזהה שחל שינוי מהותי ביחס העזתים לישראל, שהם באמת חפצים בחיים של שלום - חברת הניהול תסיים את תפקידה, ולתושבי עזה ינתנו זכויות פוליטיות.

0

3000 תוים נשארו