חמישי, 24 דצמבר 2009 15:41

למה אהוד ברק זקוק למנקה פיליפינית?

אהוד ברק וישראלים רבים אחרים מעסיקים עובדים זרים כי ישראלים וישראליות מסרבים לעבודות אלה ודומות להן. לפי הביטוח הלאומי, רבע מהמשפחות בישראל עניות. מה מונע מ"עניים" לצאת לעבוד?

עובדת ניקיון במרכז הארץ, שמועסקת על בסיס שעות בדירות פרטיות, משתכרת בין 35 שקל ל-50 שקל לשעת עבודה. כלומר, אישה חרוצה שעובדת כ-6 שעות ביום, 5 ימים בשבוע מרוויחה בין 4,400 ל- 6,300 שקל לחודש במשרה חלקית רגילה, לא במשמרת שנייה ולא במשמרת לילה. לא מדובר בשכר רעב, בהחלט שכר נאה. גם בעבודות סיעוד לקשישים נע השכר בסביבות 4,000 שקל לחודש (כולל ארוחות ו"דמי כיס").  

אהוד ברק וישראלים רבים אחרים מעסיקים עובדים זרים כי ישראלים וישראליות מסרבים לעבודות אלה ודומות להן. ביקוש לעוזרות בית היה מאז ומתמיד, גם כשהיינו כלכלה קטנה ומצומקת בשנות השישים. בהעדר נתונים רשמיים, אני דולה נתון מזיכרונות ילדות בראשון לציון. גם אז, חלק ניכר ממשפחות המעמד הבינוני שהיו מטופלות בילדים – נזקקו לעזרה בבית לפחות פעם בשבוע – כל "עוזרות הבית" באותן שנים היו נשים ישראליות. עבודה כעוזרת בית היא תעסוקה נוחה עם חסמי כניסה נמוכים: אין צורך בהשכלה מיוחדת, תכונות מיוחדות או צבירת ניסיון של שנים. שעות העבודה גמישות ונוחות וסביבת העבודה מוכרת. גם המאמץ הגופני אינו חריג בהשוואה לעבודות פיזיות אחרות ובוודאי שאינו גדול יותר.  

נתוני הביטוח הלאומי זועקים מידי שנה שרבע מהמשפחות בישראל עניות. אם הנתון נכון הרי שישראלים היו צריכים מזמן לאייש תפקידים אלה ורוב העובדים הזרים כלל לא היו מגיעים לארץ. אם הנתון שגוי אז סביר שחלק ניכר מה"עניים" רק רשומים כך, אבל בפועל מתפרנסים מ"קומבינות" בשחור – בהחלט אפשרות סבירה.  

רווחת הפרט החלש הייתה בעבר באחריות התא המשפחתי. האחריות האישית התבטאה בחיסכון לימי סגריר על חשבון הקטנת צריכה בהווה. במקרים קיצוניים, התגייסה הקהילה לעזרת אדם עני ומוכה גורל, ולעיתים – שכנים, קרובים או ארגוני צדקה. על מעגלי תמיכה אלה קשה "לעבוד", אותם גם לא נעים לרמות. אבל מי שבאמת נזקק – נמצא לו תומך. מאות אלפי יהודים חסרי כל עלו לארץ בשנות העשרים והשלושים, לפני קום המדינה. הממשלה הבריטית לא חילקה קצבאות ילדים או זקנה, לא היו מענקי לידה, דמי אבטלה, תמיכה באמהות חד-הוריות, או הבטחת הכנסה. אנשים עבדו וחסכו. עניים לא התגוללו ברחובות ואנשים לא מתו ברעב. כ-2 מיליון יהודים היגרו בתחילת המאה העשרים מרוסיה ומזרח אירופה לארצות הברית. כמעט כולם היו עניים. העשירים נשארו באירופה. בארצות הברית לא היה משרד קליטה, משרד רווחה או סוכנות יהודית – היה חופש ליזום, מיסוי אפסי ולכן גם סיכוי להצליח. נכון, המהגרים עבדו קשה אבל אין תיאורים קורעי לב על עוני מנוון ורעב.  

נניח שנתוני הביטוח הלאומי נכונים. מה, אם כך, מונע מ"עניים" לצאת לעבוד? הרי רק חלק קטן מאותה קטגוריה הם באמת בלתי כשירים לעבודה בהיותם מוכי גורל או חולים כרוניים קשים. התשובה לחידה נעוצה ב"הישג" הסוציאלי הגדול במאה העשרים – "מדינת הרווחה". במסגרתה, הפרט חדל להיות אחראי לרווחתו – האחריות עברה אל המדינה שמספקת סף מינימאלי לקיום, גבוה למדי. מסתבר שאותו מינימום מספיק לשכבה גדולה באוכלוסיה. יציאה לעבודה בניקיון או בסיעוד כרוכה במאמץ גדול מידי שאינו מצדיק את ההפרש בהכנסה ואת הסיכון לאבד את הקצבה. בנוסף, מסתבר שבני אדם נוטים לשקוע במלכודת הסעד, מתרגלים לפאסיביות שבקבלת קצבאות, משלימים ומסתדרים עם מה שיש ומתקשים נפשית להיחלץ מהמעגל הסגור.  

אידיאולוגיית מדינת הרווחה התפשטה בעולם המפותח והדמוקראטי בזכות היותה כלי פוליטי נוח לנצח בבחירות. פוליטיקאים מתחרים ביניהם על חלוקת הטבות למגזרים וקבוצות באוכלוסיה – כלומר, חלוקת כסף ללא צורך לעבוד. זכאויות, הנחות וקצבאות. הם לא מממנים זאת מכיסם, כמובן, אלא מהטלת מיסים על אותו חלק באוכלוסיה שעובד ומתפרנס. השם הכולל לאותם מיסים הוא "תשלומי העברה". כסף שלוקחים מרוב האוכלוסייה ומעבירים אותו לקבוצות ש"מגיע להם". היקף תשלומי ההעברה בישראל מגיע לכ- 60% מתקציב המדינה (לפני החזר חובות). כדי לממן תשלומים אלה צריך לגבות מס הכנסה וביטוח לאומי בשיעורים גבוהים מהאזרחים העובדים. אילו אהוד ברק, במאמץ רב, היה מאתר ומעסיק עובדת ניקיון ישראלית כשרה – היה עליו לשלם לה שכר גבוה מאד, לשלם ביטוח לאומי ולהעניק לעובדת "זכויות" על פי חוקי העבודה בישראל. הפיליפינית אינה חלק ממדינת הרווחה – די לה בשכרה הנאה.  

אהוד ברק נמנה עם ה"מחוקקים" ועומד בראש מפלגת העבודה שהקימה את מדינת הרווחה הישראלית. אותה מדיניות רווחה מוגזמת שמנציחה בטלה ומקשה עליו למצוא עובדת ישראלית. ברק אינו הפוליטיקאי הראשון שאינו מסוגל לעמוד בחוקים שיש לו חלק אידיאולוגי או מעשי בקיומם.  

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 05 דצמבר 2017 06:04

3000 תוים נשארו