למה הם מורידים ריבית

המטרות במהלך כזה הן שתיים: ראשית להגדיל את המרווח הפיננסי של בנקים ומתווכים פיננסיים אחרים. הם משלמים למלווים ריבית נמוכה יותר בעוד שהריבית על הלוואות שנתנו בעבר ושגם יתנו בעתיד יורדת פחות מהירידה בריבית שמשולמת למפקידים. זה מגדיל את רווחיהם, מאפשר להם ''למחוק'' הפסדים מהעבר בלי שיפגע ההון העצמי שלהם ומגדיל את התמריץ שלהם לחזור ולהגדיל מתן הלוואות. 

שנית, הירידה בריבית הנומינלית מגדילה את יכולת החזר החובות של לווים שההכנסה שלהם לא ירדה, מגדילה את הפעילות במשק ואת ההכנסות של לווים וכך הם מקבלים תעודת כשרות לחזור ולהגדיל את מצבת החובות שלהם. 

השילוב הזה מאפשר מחזור נוסף של הגדלת אשראים במשק וכך מתאפשר שלב נוסף של צמיחה כלכלית והכרה בגאונות של ראשי בנקים מרכזיים. שיטה זו הייתה הבסיס למניפולציה של המערכת הכלכלית, בייחוד מאז אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר אלן גרינשפן עמד בראש הבנק המרכזי בארה''ב. דנו בכך בהרחבה וגם הסברנו מדוע שיטה זו מגיעה למבוי סתום. 

מיצוי האפשרות למניפולציה 

אכן כך קרה במחצית השנייה של 2007 ובמחצית הראשונה של 2008. הכפלת מחירי אנרגיה בתוך כמה חודשים, עליה של עשרות אחוזים במחירי מזון ופיחות של עשרות אחוזים בשערי חליפין של הדולר, גרמו לירידה משמעותית בהכנסה הריאלית של ציבור גדול בארה''ב. הירידה בהכנסה הריאלית מנעה מהבנק המרכזי להשיג את מטרותיו בהורדת הריבית. לא רק שלא גדלה יכולת ההחזר של הלוואות היא אפילו פחתה. לא רק שלא גדלו הביקושים במשק, הם אפילו פחתו. לא רק שלא גדלו רווחי הבנקים, אלא שההפסדים שלהם גדלו בגלל הירידה ביכולת ההחזר של הלוואות. ולכן לא רק שלא נוצר בסיס למחזור חדש של גידול באשראים, אלא שנוצר בסיס לליקוידציה של אשראים שגורמת לשיתוק הפעילות הכלכלית. 

הסיום של כל מניפולציה קורה בבת אחת ובמהירות. המשבר בשוקי הון ובמשקים, אינו אלא סיומה של היכולת של הבנק המרכזי בארה''ב [ובנקים מרכזיים גדולים אחרים] ''לווסת'' את רמת הפעילות הכלכלית במשטר של שערי ריבית ניידים ושערי חליפין ניידים. זה קורה בגלל שכוחות השוק החופשי אינם מאפשרים לו להשיג את מטרותיו על ידי הורדה גדולה ומהירה של הריבית. השיטה קרסה וזו הסיבה ל''מפולת''. 

מדוע זו תופעה כלל עולמית? 

ראשית, בגלל שכל הבנקים הגדולים וגם הקטנים מבססים את פעילותם על אותה שיטה. כאשר יכולת ההחזר של חובות יורדת ופוגעת במלווים במדינה מסוימת, הבנק המרכזי אינו יכול לקזז את השפעת הירידה ביכולת ההחזר של לווים על ידי היכולת והנכונות של מתווכים פיננסיים לחזור ולהגדיל מתן אשראים [כלומר, הבנקים המסחריים מסרבים להמשיך במשחק ולהגדיל את ההלוואות – למרות שהבנק המרכזי דואג להגדיל להם את ה''כדאיות'']. 

שנית, הסיבה שזו תופעה כלל עולמית היא שהירידה ביכולת ההחזר של לווים קרתה בגלל תופעה שיש לה השפעה כלל עולמית והיא העלייה החדה במחירי אנרגיה ומזון. כלומר, זו לא הייתה תופעה מקומית, אלא תופעה כלל עולמית. 

שלישית, בגלל גודלו של המשק האמריקאי והגירעון המסחרי העצום של ארה''ב [שמומן באשראים שניתנו לצרכנים], ירידה בצריכה הפרטית בארה''ב, גורמת לירידה בהכנסות במדינות אחרות. כמו כן הנכונות של מלווים בארה''ב להעמיד אשראים למדינות אחרות פחתה במידה ניכרת, הן בגלל צרכים מקומיים שלהם והן בגלל חששות שלווים במדינות אחרות לא יוכלו לפרוע את ההלוואות. 

התמוטטות המודל המניפולטיבי של ראשי בנקים מרכזיים 

אז זהו זה. המודל המניפולטיבי של ראשי בנקים מרכזיים התמוטט ויש לנו ''מפולת'' הן בשוק ההון והן בשוק הריאלי. הבנק המרכזי בארה''ב אינו יכול להגדיל את יכולת החזר החובות של לווים ואת הרווחים של מתווכים פיננסיים ממתן הלוואות. נכון הוא שהירידה בשער הריבית מגדילה את יכולת החזר החובות של אלו שההכנסה שלהם לא ירדה. אבל בגלל גידול מהיר באבטלה, יורדת ההכנסה של חלק גדול בציבור. כמו כן יורדים רווחי החברות בגלל ירידה בצריכה הפרטית ובקרוב גם בהשקעות. גם יכולת החזר החובות של החברות יורדת במקביל לירידת יכולת החזר החובות של צרכנים פרטיים. 

כוחות השוק החופשי בארה''ב אומרים לבנק המרכזי: ריבית נומינלית נמוכה תהיה רק כאשר רמת הפעילות הכלכלית תהיה ברמה נמוכה יותר מזו שהייתה בשנים האחרונות. פרוש הדבר הוא שיעורי אבטלה גבוהים יותר, צמיחה אפסית של התוצר, אם בכלל, וליקיווידציה גדולה של חובות ונכסים של חייבים. לכך יש להוסיף מחירים נמוכים יותר של נכסים ריאליים ונכסים פיננסיים. 

דר' שמואל גולדמן 

עורך אתר ''למשקיע''