הדפס עמוד זה
חמישי, 20 מאי 2010 15:45

למה ראוי לחשוד בסינים?

סין אינה מדינה חופשית בסגנון המערבי והשלטון מסתיר את הקלפים. חלק ניכר מהכלכלה הסינית מתוכנן על ידי השלטון ובייחוד הסקטור הפיננסי. אם יוון הצליחה "להנדס" נתונים מאקרו-כלכליים דמיינו את היכולת הסינית.

"הכלכלה הסינית צומחת בקצב של 8% בשנה" – כך אומרות הכותרות הכלכליות. אולי טעיתי באחוז או שניים אבל זה לא חשוב. האם מישהו באמת יודע מהיכן צצים מספרים אלה? האם יש כלכלן סיני "אובייקטיבי" שיכול לאמת או לסתור את הנתונים בפומבי. האם יש חברות ייעוץ כלכלי עצמאיות, או אנליסטים עצמאיים שיכולים להציג השקפה אחרת, לבקר את המספרים? 

סין אינה מדינה חופשית במובן המקובל במערב והשלטון מחזיק את הקלפים צמודים חזק לחזה. חלק ניכר מהכלכלה הסינית עדיין מתוכנן ומכוון על ידי השלטונות ובייחוד הסקטור הפיננסי. אם ממשלת יוון הצליחה "להנדס" נתונים מאקרו-כלכליים אפשר רק לדמיין את היכולת הסינית. 

כמה מפעלים נסגרו בסין בשנת 2008? בשנת 2009? הרי לא ייתכן שהקליינטים במערב ובייחוד בארצות הברית שהדקו חזק את החגורות והתחילו לחסוך לראשונה מזה שני עשורים לא השפיעו על תפוקת המפעלים הסינים. ניחוש פרוע שלי – מדובר על "מספרים סינים" – כנראה עשרות אלפי מפעלים נסגרו. ומה עם העובדים? איפה המספרים על האבטלה? אם הצמיחה במערב היא בסביבות ה-0 לא ייתכן שהסינים מרוויחים את מה שאנחנו חושבים שהם מרוויחים. 

נחשוב לרגע, אם הכסף הגדול בסין מכוון על ידי הממסד הפוליטי למקורביו דרך המערכת הפיננסית שפועלת לפי הוראות השלטון, אז איזה דיווחים ישלחו המפעלים שזוכים באשראי אל הרגולאטורים בביג'ין? בסין של מאו החקלאים דיווחו על עודפי תוצרת, אבל בפועל מתו עשרות מיליונים ברעב. אם באמריקה הפתוחה והתחרותית גורפים מנהלים של חברות שנתמכות על ידי הממשל בונוסים שמסתכמים לעשרות מיליארדי דולרים אז איזה סכומים נשפכים בסין בה המידע חסוי ומושתק? אם בארצות הברית דחפו שני הבנקים החצי ממשלתיים, פאני ופראדי הלוואות מסובסדות בלחץ החקיקה "החברתית" לעשרות מיליוני אמריקאים שלא היו ראויים כלכלית לקבל הלוואה ולכן כשלו בפירעון – אז מה המצב בסין? אין לי ספק כיצד מחולק האשראי שמממן את תנופת הבניה והתיעוש המדהימים – הלוואות הענק ניתנות לרוב על פי הקריטריון של "חברות במפלגה הקומוניסטית" והקרבה לאחראי על הקצאת האשראי. אם בארצות הברית הממשלה הצילה את ג'נרל מוטורס מקריסה, לא ייתכן שבסין אין מאה או עשרת אלפים מפעלים כמו ג'נרל מוטורס – סיכוי גבוה שבסין המספרים גבוהים מאד כי המפעלים הגדולים בבעלות חברי המפלגה ובלתי מתקבל על הדעת שהחבר'ה לא המשיכו להחזיק בחיים מפעלים שאין להם כל הצדקה כלכלית, אפילו מפעלים עם טכנולוגיות מיושנות מתקופת הקומוניזם האדוק. 

אין לי מידע פנימי ייחודי על סין ולא קראתי שום דו"ח מחתרתי. אבל, קשה לקבל מספרים שמופצים על ידי שלטון ריכוזי דיקטטורי, כמידע אובייקטיבי מובן מאליו. מדהים עוד יותר – המידע מפורסם, ללא שמץ של ערעור, על ידי כל עיתוני המערב וכלכלניו. נראה שזה לא תקין פוליטית ואולי אף מפחיד להעליב את הסינים בהעלאת ספקות. אולי הסינים רגישים בעניין זה אף יותר מהמוסלמים בעניין הקריקטורות של מוחמד. מי צריך צרות עם הסינים? 

"ניסיוני" המעשי בסין מתמצה בטיול של שבועיים לסין ובשיחות עם מספר קטן של ישראלים שעושים עסקים בסין. תיאורטית, ייתכן שלטון דיקטטורי שיביא לשגשוג ולפריחה – צריך רק שליט שינהל את המדינה כמו עסק פרטי. הבעיה שנדיר מאד שיימצא שליט יחיד כזה ונראה שזה אינו המצב בסין. 

אופי המשטר הסיני בהחלט משבש הקצאה יעילה של משאבים, מעודד שחיתות ויוצר בלמים לצמיחה יציבה ומתמשכת. אבל מנגד, מתרחשים בסין לפחות שני תהליכים הפוכים שיוצרים תנופה כלכלית בקצב שהוא בלתי אפשרי במערב: כוחו של השלטון מאפשר הוצאה לפועל של עבודות פיתוח ותשתית ללא התנגדות "השכנים", או ארגוני התנגדות "מקצועיים" בסגנון המערב שמעכבים עקרונית כמעט כל פרויקט פיתוח ותוקעים אותו לשנים רבות. מדובר בסלילת כבישים, התחדשות רובעים עירוניים ישנים, הקמת תחנות כוח פחמיות וגרעיניות ועוד. 

התהליך השני הייחודי לסין היא ההגירה הפנימית המסיבית מהכפר אל העיר שייצר קהילות של מהגרי פנים "לא חוקיים" בהיקף של מאות מיליוני אזרחים (רשמית, נדרש רישיון ממשלתי לשינוי מקום מגורים) . אוכלוסיה זו אינה זכאית לשרותי חינם ממשלתיים שמוענקים לתושבי הערים "החוקיים". לפיכך, אין להם ברירה אלא לרכוש בכסף את השירותים כולל שירותי בריאות וחינוך. מסתבר שהשוק נותן מענה לכל צורך ומיליוני יזמים קטנים ובינוניים לוקחים חלק בבניית אותם ענפי שירותים על בסיס פרטי לחלוטין. באופן זה נוצר בסין מעמד נרחב שבינו לבין עצמו מתנהל בתחרותיות גבוהה ובאופן חופשי. זהו מנוע צמיחה רב עוצמה שמתפתח מחוץ למערכת השלטונית. ייתכן ש"סקטור הכלכלה החופשית" בסין גדול כמותית מהיקף האוכלוסייה של כל מדינות אירופה גם יחד. 

בשלב זה אין לאף אחד כלים להעריך מה עוצמתן היחסית של המגמות המנוגדות בסין וידו של מי תהיה על העליונה – התהליך ההרסני או התהליך הבונה. נמשיך לעקוב. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 19:54

פריטים קשורים

3000 תוים נשארו