התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת לרוב עיוות עם פוטנציאל לנזק. למה תחזיות נכונות לא תמיד מתגשמות?
אירופה נגד פייק-ניוז? למי שייך המידע עלינו? רגולציה חדשה באירופה תאפשר לכל אירופאי להחליט מה המידע שייאגר עליו, לערוך או למחוק אותו. האם הסקטור העסקי יכול בכלל לעמוד בגזירה?
אפילו חסידי כלכלת השוק והתחרות תומכים בהתערבות השלטון נגד מונופולים וקרטלים. האם צריך לאסור "פגיעה בתחרות"?
פקידי אירופה, שונאי תאגידים (בייחוד אמריקאים), קנסו את גוגל ב-5 מיליארד דולר. כל אירופאי צדקני חופשי להסיר אפליקציות של גוגל, אבל מורשת סוציאליסטית של שנאת הצלחה – גוברת. בייחוד אם המצליח גם מתעשר.
אפשר להסתפק במס חברות של 2% בלבד ממחזור החברה ללא "הוצאות מוכרות" ללא פטורים וללא הנהלת חשבונות מורכבת. מהפך "מטורף". ישראל כבסיס לחברות בינלאומיות.
משאל עם בשווייץ: בעד או נגד רעידת אדמה בנקאית. רפורמה שתמנע מבנקים לייצר כסף באמצעות מתן אשראי.
גרמניה התאוששה לאחר המלחמה תוך כ-15 שנים – בניגוד למיתוס, "נס כלכלי" לא היה שם. ישראל לא זקוקה ל"נס" כדי להיות למדינה העשירה בעולם תוך תקופה קצרה יותר. אז מה הסוד?
אסון השיטפון בנגב והדרישה למינוי רגולטור לטיולים, מעלה את השאלה: ומה עם מדורות ל"ג בעומר? "למה לחכות לאסון הבא"?
הבעיה אינה שעות הפתיחה והסגירה של הסופרמרקטים, אלא השאלה היסודית: מדוע הממשלה צריכה בכלל להתעסק בשעות פתיחה של חנויות?
אף אחד לא מטיל ספק, אם המשימה שהוטלה על רשות ההגבלים בכלל ניתנת לביצוע על ידי פקידי מדינה? ריכוז הכוח בידי רשות ההגבלים מסוכן יותר מהנזק הפוטנציאלי שבמונופול פרטי.