אזהרה
  • JUser: :_load: Unable to load user with ID: 44
חמישי, 11 פברואר 2010 00:00

הניסיון הספרדי באנרגיה סולארית - העולם השתגע, אנחנו בעקבותיו?

ספרד וגרמניה הן מעצמות של אנרגיה "ירוקה" ומתחדשת. למרות השקעות העתק ב"אנרגיה ירוקה" לא הגיעה תפוקת החשמל בפועל מהשמש אפילו ל- 1% מצריכת החשמל של ספרד ב- 2008. למה אי אפשר לסמוך על השמש?

ספרד וגרמניה הן מעצמות של אנרגיה "ירוקה" ומתחדשת. כושר התפוקה הנומינאלי של תחנות סולאריות ואנרגיית רוח בספרד מגיע בערך ל-19% מפוטנציאל תפוקת החשמל (2008) מכל המקורות. בסוף 2009 עמד כושר ההפקה המותקן של אנרגיה סולארית בספרד על כ- 3.3 ג'יגהוואט – כמעט שליש מכושר התפוקה של חברת החשמל בישראל. 

ספרד דוהרת קדימה בזכות הסבסוד הממשלתי המאסיבי לפרויקטים סולאריים שניפח את שיעור התשואה על ההשקעה עד ל- 17% לשנה, הכנסה בטוחה בערבות ממשלת ספרד (בהשוואה לתשואה שנתית של כ- 5% לאגרת חוב ארוכת טווח של ממשלת ספרד). הממשלה מכריחה את חברות החשמל לרכוש את החשמל הסולארי, כל כמות שתופק, במחיר שגבוה פי שבעה עד פי עשרה מעלות חשמל בתחנות כוח רגילות מופעלות פחם.

בתנאים אלה אין פלא שהתפתחה "בועה סולארית" ומשקיעים מתחומים רבים נוהרים להקמת חוות סולאריות: קבלנים, חברות נדל"ן, רשתות מלונות ומפעלי תעשייה בעלי שטחים גדולים. לפני מספר חודשים החליטה ממשלת ספרד להגביל את היקף בניית החוות הסולאריות החדשות. אם זה כה טוב אז למה מגבילים?

היקף ההתחייבויות לסובסידיה ממשלתית בספרד (על מתקנים שכבר נבנו ואחרים שאושרו) עומד על כ- 40 מיליארד דולר. סכום עתק שהפך לנטל משמעותי על מדינה שנאבקת במשבר כלכלי על סף פיצוץ. אבל הבעיה אינה רק כלכלית – למרות השקעות העתק ב"אנרגיה ירוקה" לא הגיעה תפוקת החשמל בפועל מהשמש אפילו ל- 1% מצריכת החשמל של ספרד ב- 2008. הכיצד? 

הספרדים למדו על בשרם שאי אפשר לסמוך על קרני השמש – כאשר עננים או אובך מסתירים את השמש, אי אפשר לסגור את חדרי הניתוח בבתי חולים, או לעצור את המעליות בבניין. לכן, עד שלא ימציאו טכנולוגיה זולה לצבירת חשמל בכמויות גדולות, צריך שמאחורי כל מתקן סולארי תפעל בקביעות תחנת כוח פחמית רגילה לגיבוי. תחנת כוח מופעלת פחם אי אפשר לכבות כאשר השמש זורחת ושוב להפעילה כאשר יש עננים, אובך או חושך – היא חייבת לפעול ברציפות וללא קפיצות. וכאן נוצר ההבדל בין "כושר תפוקה מותקן" לבין התפוקה בפועל של חווה סולארית שמתבסס על תפוקה סבירה רק שעות ספורות ביממה. 

אבל נניח שאין עננים ואובך ויש שמש טובה אפילו 6 שעות ביממה – גם אז החשמל הסולארי מיותר לחברת החשמל! תוספת תפוקה דרושה לחברת חשמל אך ורק כאשר טורבינות הכוח הפחמיות פועלות בקצה גבול התפוקה – במצב זה, אם הרשת תקבל תוספת אספקה משמעותית – תימנע הפעלת טורבינת חרום נוספת. לדוגמה: בזמן צריכת שיא בליל חורף קר במיוחד, או בשעות צהריים של יום קיץ לוהט במיוחד בו מופעלים כל המזגנים. בכל יתר הזמן – אין משמעות לתוספת האנרגיה. אם כך, תוספת אנרגיה סולארית יכולה לעזור ליצרן חשמל רק אם זו תגיע אל הרשת בתזמון מדויק, בשעות צריכת שיא – דקה לפני שמפעילים את השאלטר של טורבינה נוספת או טורבינת חרום. מצב זה קורה מספר מועט של ימים בשנה. הדבר דומה לניסיון לחזק חוליה בודדת בשרשרת ברזל – לא נתרום דבר לחוזק השרשרת, אלא אם נחזק את השרשרת החלשה ביותר. אם סתם נחזק חוליה אחרת – לא יהיה בכך כל תרומה לחוזקה של השרשרת. כלומר, ברוב הזמן כל המתקן הסולארי מיותר, הוא מחזק חוליה בשרשרת שכלל אין תועלת בחיזוקה... הוא אינו חוסך שריפת פחם לחברת חשמל... אולי גרגרים – וזאת רק אם המתקן הסולארי ממש ענק.

זו כנראה עדיין לא השורה התחתונה של הניסיון הספרדי. לפני פחות משנה פרסם פרופ' גבריאל קלזאדה אלברז, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת חואן קרלוס במדריד, מחקר על השלכות נוספות של הסבסוד הממשלתי ל"אנרגיה ירוקה". היקף ההשקעה בכל מקום עבודה "ירוק" שנוצר בספרד מאז שנת 2000 עומד על כ- 774,000 דולר (שכר עובד ממוצע למשך כ-28 שנים) – על כל 4 מקומות עבודה חדשים שנוצרו בתחום האנרגיה המתחדשת אבדו 9 מקומות עבודה בענפי תעשייה אחרים. כלומר, הרס נטו של 2.2 מקומות עבודה קיימים על כל מקום עבודה "ירוק" חדש. תרומה נכבדה לאבטלה הגוברת בספרד. למרבה האכזבה, 90% ממקומות העבודה ה"חדשים" כלל לא נוצרו בתעסוקה "ירוקה" קבועה, אלא בתחומים שמסביב לפרויקטים: בניה, קונסטרוקציה, ייצור ומנהלה. מבין כל מקורות האנרגיה "הירוקים" דווקא ההשקעה באנרגיה סולארית אחראית ליחס הגבוה ביותר של אובדן מקומות עבודה בתעשיות אחרות: 8.99 משרות אובדות על כל מגוואט של חשמל סולארי שמותקן. 

ואם בספרד החמימה יחסית המצב אבסורדי, אז בגרמניה, בה מספר ימי שמש נמוך בהרבה – העניין כבר גובל בשיגעון. בגרמניה נבנו בלחץ התנועות הירוקות כמעט פי שניים מתקנים סולאריים מאשר בספרד. גם ישראל נגררת אחרי "העולם הנאור". אנחנו נסחפים בערך כמו שאוהד כדורגל צועק כי כל היציע צועק. כל "העולם" סוגד לפולחן הירוק של הצלת כדור הארץ מהתחממות אשר רק לאחרונה ניתן ביטוי פומבי לספקנות באשר לקיומה, ולאחריות האדם לכך. אנחנו נוטים להיסחף לאופנה האינטלקטואלית-פוליטית השלטת במערב. לזכותה של הממשלה בישראל יאמר שהיא הגבילה (בינתיים) את שיגעון הפקת חשמל. 

אחרי שכולם טיפסו על העץ הגבוה של "אנרגיה ירוקה", קשה יהיה להודות שזו פשוט אינה מציאותית בטכנולוגיות הידועות (למעט סכרים הידרו-אלקטריים) – כל ניסיון ליישומה בהיקף גדול יחרוץ את אזרחי אותה מדינה לירידה ניכרת ברמת החיים, וללא הפחתה בכמות המזהמים. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 28 דצמבר 2017 04:25
תגובות  
0 #1 בן אבויה 2010-02-11 00:00
רק לא עם הכסף שלי, בבקשה
אין לי בעיה שאתה מאמין שטכנולוגיה סולארית היא השקעה טובה לטווך הארוך. אתה מוזמן להשקיע בה כמה שתרצה, רק אל תשקיע עם כספי המסים שלי.
ציטוט
0 #2 דביל 2010-02-11 00:00
היילכו דת ומדינה יחדיו? דת ירוקה...
הפעם זו הדת הירוקה. לצערנו, הממשלות תומכות בדתות, ולכן אין סיכוי להמנע מזה.

אצלנו השמש הרבה יותר חמה וחזקה מספרד.
נכון להיום לחברת חשמל אין מספיק חשמל כדי לספק את שיא הביקוש. במקום לבנות תחנת פחם נוספת, שתהיה יעילה רק בחלק קטן מהזמן, עדיף לבנות פאנלים סולריים שיהיו יעילים באותו חלק קטן מהזמן. עננים הם מקומיים, וייצור החשמל הסולרי הוא מבוזר.

למזלנו, קיומם של הפאנלים לא מוריד את ערך הדירות לידם, לא מצריך תשתיות טובות לאספקה של חומר בערה, לא מצריך תשתיות הולכה מסובכות ויקרות מהתחנה החדשה ושקט מאוד.
אה, כן, ועוד פרט קטן ולא משמעותי, השמש לא תגמר לעולם ולא שייכת לאף אחד, וגם לעולם לא נצליח לצרוך יותר מאלפית האחוז ממה שהיא מסוגלת להפיק, כך שהמחיר הריאלי של החשמל מהשמש כבר לא יעלה לעולם.
אין בעולם מישהו שיכול להוריד את המחיר של הפאנלים האלה חוץ מהמשתמשים עצמם (הצורך הוא אבי ההמצאה). אז כשלסינים יגמר הפחם, ולאירנים יגמר הנפט, אני רוצה שישראלים ימכרו להם את הדור הרביעי של הפאנלים.
ציטוט
0 #3 דביל 2010-02-12 00:00
לחברות ישראליות לא יהיה מה להציע...
מה להציע אם הישראלים לא ישתמשו באותם פאנלים.
אם אין טעם להשקיע בטכנולוגיה בטרם היא הוכחה, אז תעשיית הרכב, המסכים השטוחים, ואפילו הטלפונים הסלולריים לא הייתה קמה. מדובר על הון סיכון שגדול על יזם בודד, והצלחת המיזם תעלה את איכות החיים של הרבה מאוד אנשים- גם כאלה שלא השקיעו בקרן ישירות.

תעשיית הפריפריה הענקית בארץ לסלולר נוצרה רק בזכות קיומו של שוק גדול בארץ של צרכני סלולר.

גם לפני 10 שנים אמרו שמחיר הפאנלים לא יירד. היום לאותה יחידת כסף אפשר לקנות פאנלים עם תפוקה נומינלית הגבוהה פי 7, אם תוסיף את האינפלציה, תקבל פי 9-10. נכון שהכוח עיבוד (במחשב) ליחידת כסף עלה בהרבה יותר מפי 10, אל תשלה את עצמך, זה רק בזכות קיומו של שוק ענק.

בקשר לממשלה בכסף שלך- לדעתי זו אחת המטרות (השקעות) הפחות שנויות במחלוקת אצל הנבחרים שלנו. שתבין, זה נחשב לנכון אפילו יותר מכבישים. כך שמי אתה שתאמר לממשלה מה לעשות בכסף שלך.
אתה אחד ממיליוני בעלי זכות בחירה.
ציטוט
0 #4 יעקב 2010-02-12 00:00
תנן להתגלח על הזקן של אחרים
שחברות ישראליות ימכרו פאנלים לספרדים ולגרמנים אם יש להן מה להציע.
האם מחיר הפאנלים יירד בעתיד ? אולי. נחכה ונראה, וכאשר יירד, אם יהיה כדאי, נקנה. (המחיר לא יירד הרבה, אל תשלו עצמכם).
אין שום טעם להשקיע כסף גדול בזה, עתה, בטרם הוכחה הטכנולוגיה.
אם יש משקיעים פרטיים שמאמינים בעתיד הטכנולוגיה, שישקיעו, אני לא אגיד להם מה לעשות בכסף שלהם, אבל הממשלה, בכסף שלי - מתבקשת לא להתעסק בזה.
ציטוט
0 #5 אזרח 2010-02-14 00:00
חלק זניח לגמרי, שלא משפיע בשום צורה
על הפיתוח, לא מהווה שום שיקול בהקמת החברה או בשום שלב בניהולה, ולחלק גדול מאוד מהחברות אין כלל לקוחות ישראלים, ואם משהו מהטכנולוגיה שלהם מגיע חזרה לארץ זה רק כי הם מוכרים לחברה בינלאומית גדולה יותר, שבתורה מוכרת מוצר מוגמר לארץ שאיזשהו חלק קטנטן בתוכו נקנה מחברה ישראלית, וזה כמובן חסר כל חשיבות.

אני כותב תגובה זו ממשרדי בחברת היי-טק ישראלית לחלוטין (שכבר איננה סטארט-אפ) שאין לה לקוחות ישראלים כלל.


לגאוגרפיה אין תפקיד חשוב בשום דבר שקשור לפיתוח מדעי או טכנולוגי, אלא רק במה שקשור לייצור פיסי, כאשר יש צורך במשלוח של המוצר בין נקודת הייצור לנקודת הצריכה.
ציטוט
0 #6 דביל 2010-02-14 00:00
אתה בטוח שהשוק הישראלי הוא לא חלק..
הוא לא חלק מהשוק שאליו מכוונת תעשיית ההייטק העולמית, והישראלית בפרט?
אם אתה מפתח למשל מעבד, האם חלק מהם לא יחזרו ללקוחות בישראל? אם אתה מפתח מכשיר קשר, האם חלק מהם לא יחזרו לישראל בתור מוצרי צריכה?
רק קיומם בישראל כמוצרי צריכה מאפשר לאותם יזמים להיות יצירתיים מספיק ולמשוך את ההון סיכון המדובר.

בוא נעבור להמצאה ספציפית ומדוברת יותר- אם בארץ לא היו משתמשים בדיסקים ודיסקטים שסובלים מהמון חסרונות שידועים לצרכן הישראלי (בין השאר), אז מישהו מהצרכנים היה חושב לפתח diskonkey ובכך למשוך הון סיכון מחו"ל?
נגיד את זה יותר טוב- אין אף פיתוח ישראלי שקשור לטוחני האשפה שיש בפתחי הביוב בארה"ב בבתים. לדעתך זה רק במקרה שכזה מכשיר פשוט, לא זכה לפטנט ישראלי מיותר?
ציטוט
0 #7 אזרי 2010-02-14 00:00
לדביל: חברות ההיי-טק הישראליות,
ברובן המכריע, לא מוכרות כלל לשוק הישראלי. אין שום קשר בין פיתוחה של המצאה או תעשיה זו או אחרת בישראל לבין צריכתה בישראל, ובוודאי שאין הכרח בתקצוב ממשלתי לשם כך. יש מספיק הון סיכון שמחפש השקעות טובות, ואם בעליו לא בחרו להשקיע במיזם ספציפי זה או אחר, אני בוודאי לא רוצה שהממשלה תכריח אותי להמר עליו בכספי הדל.

מכל המצאה ומכל יוזמה עיסקית מוצלחת נהנים המוני אנשים שלא השקיעו בפיתוחה (הצרכנים), ככה עובד קפיטליזם.
ציטוט
0 #8 דביל 2010-02-16 00:00
לאיזה מוצר סופי אין שוק בישראל
אך הוא פותח בארץ?

הנה דוגמא לא מההייטק שממחישה את הנקודה שלי:
כן אפשרי לפתח בישראל צמיג חדשני לרכב, שישולב במכוניות סיטרואן שמוכרת מכוניות גם לישראל. אפילו לחברת רכב שלא מוכרת מכוניות לישראל.

אבל אם התחבורה שלנו הייתה מבוססת על טלפורטרים*, רכבות, סוסים ומסוקים (בלי מכוניות), אז חברה ישראלית לא הייתה מצליחה למשוך הון סיכון בשביל לפתח צמיגים למכוניות.

תחשוב רגע, אין פנצ'רים, אין תאונות דרכים, מכוניות לא מחליקות בכבישים, אין אספלט והגשם לא משפריץ על רגליהם של הולכי רגל באזור כשיש שלולית. הבעיות האלה קשורות לחו"ל. איך חברה ישראלית תוכל לפתח צמיג שיתחרה בזה של חברה שהפיתוח שלה נמצא במדינה בה כן יש את כל הבעיות האלה?

אין לנו תחנות כוח גרעיניות, ולכן אין לנו מה לתרום בתחום, אבל יש לנו הרבה טלפונים סלולריים, ואינטרנט מהיר בבית ולכן יש לנו מה לתרום בתחום. יש לנו גם טייסים, וחיל אוויר פעיל, ולכן גם בתחום הזה יש הרבה מה לתרום. גם אין לנו נפט, ולכן אין לנו מה לתרום לטובת שיטות הקידוח.


*טלפורטר- הוא אמצעי תחבורה עתידני שלא מחייב כבישים כתשתית.
ציטוט
0 #9 אליהו, חיפה 2010-02-28 00:00
רק במדע בדיוני
הרעיון בהחלט הלהיב סופרי מדע בדיוני
מצד שני - אף אדם שפוי לא יסכים ליצירת שכפול שלו, ואז הרס המקור.

בדומה לכך - השיקולים בפיתוח.

עקרונית, אכן הרבה יותר הגיוני שהפיתוח יהיה צמוד לייצור,
אבל:
אין בארץ תשתית אינטרנט אופטי לבית,
וישראל היא מהמובילות בתחום
אין בארץ תחנות גיאוטרמיות - ואנחנו מהמובילים בתחום.

ישראל צריכה להתמקד במה שהיא טובה בו - בפיתוח חדשני,
ולא במה שהיא גרועה בו - צרכנות טכנולוגית.


פאנלים סולארים לא שונים בזה מטלפונים סלולארים:

לקנות את הפלאפונים הכי מתוחכמים לא יעזור לפיתוח נוקיה ישראלית
אלא רק להעשרה של פלאפון ודומיה
ציטוט
הוסף תגובה