משלחת קק"ל לועידת דורבן
הנה מאמר של ד"ר אור קרסין, ראש משלחת קק"ל לוועידת דורבן לשינויי האקלים, מומחית למדיניות שינוי האקלים, וחברת הסגל במחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה (בעלת רקע משפטי).
זה מתאים, סוציולוגים ומשפטנים מנהלים את ענייני שינוי האקלים. אף פעם לא הבנתי בדיוק מה זה סוציולוגיה, עכשיו אני מתחיל להבין. זה דיבורים על שינוי האקלים. שינוי האקלים הוא נושא מתאים לסוציולוגים – כולו פטפטת סרק. אבל ועידת אקלים בלי משלחת ישראלית גדולה אי אפשר. אני מתפלא ששכחו לקחת את הנשיא פרס, כמו לפני שנתיים, הנשיא שלנו סוציולוג גדול.
כבר 17 שנה מתכנסים אלפי נציגים מכל העולם (ועידת דורבן, קיוטו, קנקון, קופנהגן ועוד) לשבוע של פטפוטי סרק. הם שורפים דלק מטוסים בטונות, אוכלים אוכל טוב בכמויות, גרים במלונות יוקרה ועושים חיים. הם מונים עשרות אלפי "נציגים", כולם על חשבון ממשלותיהם – כלומר על חשבון הציבור, ומטיפים לנו להצניע לכת ולהקטין את הצריכה, וגם לשבת בחושך כדי להציל את כדור הארץ.
הם מדברים שטויות ריקניות כמו המשפט הבא:
"... לחתום על ההסכם הנדרש לייצוב עליית הטמפרטורה, ללא יותר מ-2 מעלות במאה הקרובה. חריגה מיעד זה, כפי שמוסכם כיום באופן נרחב, תביא להשפעות הרסניות ברחבי העולם."
כאילו שלסוציולוגים ולמשפטנים (ולמישהו בכלל) יש מושג ירוק בכמה מעלות עשויה או עלולה לעלות הטמפרטורה, ומה עושים כדי "שלא תעלה מעל 2 מעלות", ומה האסון הגדול שיקרה אם כן תעלה. הכול פטפוטי סרק.
פרוטוקול קיוטו עומד לפוג בשנה הבאה. אין שום סיכוי להשיג הסכמה חדשה. וגם לו הושגה הסכמה כלשהי – סביר שהיא הייתה מניבה את אותן תוצאות שהניבה ההסכמה הקודמת (הסכם קיוטו) – כלומר: כלום, אפס מוחלט. שום דבר לא יקרה, עם הסכם או בלי הסכם. אבל העיקר: להתראות בוועידת האקלים בשנה הבאה. בסעיף זה יש הסכמה רחבה מקיר לקיר.
הוסכם להמשיך ולדבר
זו הנוסחה הסטנדרטית המתפרסמת בכל וועידה בינלאומית שנגמרת בכישלון מוחלט. נוסחה זו, התקבלה גם בוועידת האקלים בדורבן. כ- 10,000 נציגים מ- 200 מדינות קיימו דיונים מאד קדחתניים ואינטנסיביים במשך שבועיים. ב- 72 השעות האחרונות הם ויתרו על שינה כי היו דיונים סביב השעון. הם יכלו לחסוך לעצמם את המאמץ ולחתום על הצעת הסיכום עוד לפני פתיחת הוועידה...
בסוף הם החליטו שהדיונים לגיבוש הסכם המשך לקיוטו יימשכו, כשכרגע אין הסכמה על שום פרט או נושא.
מדינות אירופה לחצו שהסכם ההמשך יחייב גם את המדינות המתפתחות (סין, הודו, ברזיל), ויטיל מגבלות על הפליטות שלהן. המתפתחות אמרו "תשכחו מזה, אנו לא נשאיר אנשים רעבים בגלל שום הסכם אקלים. הפרנסה והאוכל של אנשינו קודמים". אז הסכימו שיהיה הסכם בלי לפרט איזה סוג של הסכם. כלומר – לא הסכימו על כלום.
סעיף שני היה החזרה על 7 החלטות קודמות – תוקם קרן של 100 מיליארד דולר לשנה לסייע למדינות מתפתחות לעבור לאנרגיה ירוקה. מה שלא הוחלט: מי ייתן את הכסף ומי יקבל, ובאיזה תנאים. העיקר, שיש כוונה להקים קרן, אי שם ב- 2020.
בינתיים הודיעה קנדה שהיא פורשת מהסכם קיוטו הישן. היא פורשת כי לא עמדה ביעדי צמצום הפליטות שלה, ואילו לא פרשה הייתה אמורה לשלם קנס. הם לא מתלהבים מהרעיון של הקנס. הממשלה הנוכחית האשימה, כרגיל, את קודמתה, שחתמה על הסכם קיוטו, שלא עשתה די לצמצום הפליטות. בוודאי שלא עשתה, כי אין הרבה שניתן לעשות, ואף אחד לא עומד ביעדי הצמצום. אבל נוח להאשים ממשלה קודמת ממפלגה יריבה.
אבל הקרקס של ועידות האקלים רבות משתתפים, במימון משלמי המיסים, בעל מסורת מושרשת של 17 שנה, יימשך. לא חשוב ההישגים, העיקר הוועידות, כל פעם באתר נופש אקסקלוסיבי חדש.
יעקב