שני, 21 נובמבר 2011 00:00

רגולציה ללא רגולטור

למרות ההסכמה הרחבה בדבר קיומה של בעיית יוקר מחיה, קיימת מחלוקת בנוגע לגורמים, ובוודאי בנוגע לפתרונות. אכן נדרשת רגולציה אמיתית על מחירי המוצרים בשוק. אבל מי יכול להיות הרגולטור?

המחאה נגד יוקר המחיה שהתחילה לפני מספר חודשים סחפה, כך נדמה, כמעט את המדינה כולה. אנשים מכל המגזרים ומכל צידי המפה הפוליטית התאחדו תחת ההסכמה – יקר לחיות פה! תומכי מפלגת השלטון וראשי הכלכלה שמתהדרים בשלל הישגים כלכליים כגון הקטנת האבטלה לשפל, הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ויציבות כלכלית – לא מכחישים את הטענה, שלמרות האינדיקאטורים הכלכליים החיוביים, עלות המחיה בארץ גבוהה בצורה קיצונית.

למרות ההסכמה הרחבה בדבר קיומה של בעיית יוקר מחיה, קיימת מחלוקת בנוגע לגורמים, ובוודאי בנוגע לפתרונות. התקשורת מרבה לספר על נזקי הקפיטליזם "חסר הרסן", אך מתעלמת מכך שהגוף הכוחני היחיד שכופה את רצונו על השחקנים הפועלים במשק היא הממשלה. היא הקובעת את כללי המשחק במשק באמצעות התערבות בלתי פוסקת בכלכלה.

אפילו אם מניעי הממשלה זכים וטהורים, קשה להתכחש ל"תביעות אצבעותיה" הניכרות בכל ענף במשק בו אזרחים מתלוננים על יוקר המחיה: קרטל הבנקים מוגן ע"י המפקח על הבנקים המונע כניסת בנקים חדשים לתחרות; קרטל חברות התקשורת נשלט ע"י משרד התקשורת המספק במשורה רישיונות הפעלה לחברות; יצרניות המזון נהנות מהגנת מכסים גבוהים מפני יבוא מתחרה; קרקעות המדינה מוחזקות ע"י מנהל מקרקעי ישראל וכו'. כל התערבות כזאת מוצגת כמובן כאילו נעשתה אך ורק ממניעים אלטרואיסטים: המכסים מגנים על הפועלים, המפקח דואג רק ליציבות הבנקים, משרד התקשורת דואג רק שיהיה תמריץ להשקיע בתשתית מתקדמת ומנהל מקרקעי ישראל וועדות הבניה רק דואגות לקרקעות הלאום. אבל התוצאות בפועל הפוכות. התערבות ממשלתית יוצרת פרמיית רווח מונופוליסטית לגורם מסוים על חשבון שאר הציבור. כל התערבות מעלה קצת את יוקר המחיה לכל האזרחים לטובת קבוצת נהנים קטנה. התערבות ממשלתית בתחומים כה רבים בכלכלה גורמת לעלות מצטברת גבוהה ויוצרת את יוקר המחיה שהאזרח הממוצע פשוט מתקשה לעמוד בו.

השיטה הכלכלית שמייקרת לנו את החיים אינה קפיטליזם, אלא שיטה ששמה הראוי הוא פרוטקציוניזם. שיטה בה הממשלה מתערבת בכלכלה לטובת גורמים מקורבים, בין אם זה "טייקון" מקושר פוליטית או ציבור מצביעים קטן ומאורגן. 

אם כן, כיצד ניתן לפתור את בעיית יוקר המחיה? למרות העובדה שהתערבות הממשלה היא שגורמת ליוקר המחיה הגבוה, רבים המאמינים שניתן לפנות לממשלה שתתקן את הבעיה ע"י התערבות מתקנת. אם מחיר הקוטג' יקר מדי – המדינה פשוט תקבע מחיר מקסימום, אם מחירי הדירות מרקיעים – המדינה תבנה בעצמה דירות זולות, חברות התקשורת מפקיעות מחירים – שר התקשורת יקבע הגבלה חדשה בצו מיוחד. 

גם המאמינים בניקיון הכפיים של נבחרי הציבור צריכים מידה רבה של נאיביות כדי להאמין שאותם אנשים שיצרו את הבעיות הנוכחיות אכן יפתרו אותן ולא יגרמו לבעיות חדשות. כדוגמה כבר ניתן לראות התוכניות המוצעות לבניית דירות מוזלות: האם יש בכלל ספק ששנה לאחר יישום התוכנית נשמע על שחיתות במכרזים לבחירת הקבלן המבצע, בעוד שנתיים נקרא על תשלומי שוחד ולחצים של פוליטיקאים שהשפיעו על ההחלטה מי יקבל את הדירות המוזלות, וכעבור שלוש שנים את תלונות הדיירים על איכות הדירות שנבנו.

אם לא ניתן לסמוך על הממשלה, אז מה כן ניתן לעשות? אולי חרם צרכנים על הקוטג'? מודעות צרכנית מבורכת לא תוכל לבדה לרסן את מחירי המוצרים, במיוחד אם התחרות מעטה ומספר החלופות קטן. כדי לשמור על כך שמחירי הגבינה אכן ייצגו את עלות הייצור האמיתית ורווח סביר – צריך למצוא מישהו שיש לו אינטרס ברור לעקוב אחר מחיר הגבינה, ובנוסף ידע אמיתי על שוק הגבינות. למרבה המזל יש גופים כאלו – יצרני הגבינה האחרים והיבואנים.

אם השוק יהיה חופשי, בניגוד למצב היום, ומחלבות חדשות יוכלו לקום ללא צורך ברישיון והקצאה ממשלתית למכסות חלב, אם יצרנים זרים יוכלו לייצא לארץ את מוצריהם ללא מכסים של מאות אחוזים – אזי מובטח שהמחיר ישמר נמוך ככל הניתן. כל ניסיון להעלות את מחיר הגבינה, בשוק חופשי מהתערבות ממשלתית, ימשוך מיד את היצרן המתחרה בארץ או בחו"ל להציג על המדף גבינה במחיר זול יותר ולהשתלט על נתח השוק של היצרן שהעלה את המחיר. אותו יצרן, למרות שהוא מונע משיקולים אנוכיים ורצון להגדלת רווחיו, פועל כרגולטור היעיל ביותר לטובת הצרכן. רק אימוץ השיטה הקפיטליסטית של שוק חופשי אמיתי, מאפשרת לאדם שפועל ממניעיו האנוכיים, לשפר את מצבם של יתר הפרטים בחברה – כי רווח מופק כאשר מציעים לציבור שרות או מוצר בעל ערך עבורו. המתחרה הוא הרגולטור.

כרמל קני

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 ינואר 2018 18:43
תגובות  
0 #1 European 2011-11-22 00:00
I stand with Yacov
The cost of living in Europe is in par with Israel (Or if you so wish vice versa)

I find it disingenuous when Israel is compared with the US alone when some point has to be made. Most countries in the world when compared with the US are found lacking.

This is no gut feeling, I lived in the US, Israel and currently am cruising in some countries in Europe. Israel is worse than some and better than most countries in Europe.

which is not to say that I entirely agree with Yacov, there is still room for improvement, regulation & taxes in Israel for certain domains are rampant, for example there is no reason in the world that a car in Israel would cost 3 times the price in Europe.
ציטוט
0 #2 אפרים 2011-11-22 00:00
בקשה להבהרה מיעקב
האם עלי להבין מדבריך שיוקר המחייה של רוב בעלי המקצוע בישראל דומה לזה של מקביליהם בארה"ב?
ציטוט
0 #3 נוסטרדאמוס 2011-11-22 00:00
להביא דבר בשם אומרו
ההגדרה ליוקר המחיה שהובאה בתגובה 5 (עם התיקון של תגובה 6) היא הגדרה קלסית שנוסחה כבר בתחילת המאה ה-19 ושנמצאת גם כיום בשימוש נרחב של כלכלני הבנק העולמי ושל בנקים גדולים אחרים במערב (בנק UBS השוויצרי למשל).

לא ראיתי עד היום הגדרה חלופית אחרת (האם מישהו יכול להציע כזו ?). זו הגדרה נוחה לשימוש ומוכרת על ידי הרבים.

המשפט בתגובה 4 שטען: ""יוקר המחייה" אינו מדד אובייקטיבי, אבל הוא סיסמה קליטה, ולכן מתאימה ונוחה לשימוש של דמאגוגים", אינו נכון על פניו.

"ההרגשה" של יעקב שישראל אינה שונה ממדינות אירופה שגויה במובן זה שההכנסה הממוצעת בארץ נמוכה משמעותית מאירופה, בזמן שמרבית המחירים גבוהים יותר בארץ. התוצאה - יוקר מחיה גבוה ויותר ורמת חיים נמוכה יותר.
ציטוט
0 #4 יעקב 2011-11-22 00:00
ומה יוקר המחייה של המובטלים?
בסטטיסטיקה של "שכר ממוצע במשק" כנראה לא נכנסים המובטלים, והמועסקים חלקית, או בשחור. מה לגבי יוקר המחיה שלהם ? (זה צריך להיות אינסוף, כי יש אפס במכנה).

בכול אופן - ההגדרה שהבאת היא יותר הגדרה של "רמת החיים" מאשר של "יוקר המחיה".

והבעיה עם הגדרות יפות וברורות כאלה - שאין להן הרבה משמעות מעשית.
ציטוט
0 #5 אפרים 2011-11-22 00:00
יוקר מחיה ממש לא סיסמה ישראל יקרה
נניח שהשכר הממוצע למשפחה בישראל שווה בדולרים לזה בארה"ב ( היינו מתים ). בהנחה זו יוקר המחיה בארץ היה אמור להיות שווה לזה שבארה"ב. הישראלי הממוצע ישמח לשלם את המחיר הקימעונאי בוולמרט + 25% עבור כל מוצר. ניתן להיכנס לאתר ולהתרשם
ציטוט
0 #6 נוסטראדמוס 2011-11-22 00:00
אשר פט - מש"ל ???
מר אשר פט הנכבד, לא זו בלבד שאתה משתמש במונח מש"ל כשברור שאינך יודע מה פשר ראשי התיבות הללו (אחרת לא היית משתמש בהן בהקשר זה), אלא שאתה גם מחליף תגובה עניינית בהערות אישיות ובחלוקת ציונים...

לגופם של דברים, יתכן שזה יחדש לך משהו, אם כי לא בטוח שזה יחדש לקוראים אחרים - אכן כן, על פי הגדרה זו ככל שהמדינה הנבדקת נחשלת ומפגרת יותר, יותר המחיה בה גבוה יותר ביחס הפוך. אתה לא חייב לקבל את דברי. סע פעם למדינה נחשלת ותחווה עובדה זו מיד ראשונה, אם וכאשר תואיל להביט מסביבך ולשוחח עם תושבי המקום......

ומה חדש בזה ???
ציטוט
0 #7 אשר פט 2011-11-22 00:00
לפי הגדרת נוסטרדאמוס(5) - בסומאליה
לפי הגדרת נוסטרדאמוס (5) - בסומאליה הכי יקר!

נוסטרדאמוס, אינני רוצה להעליב, אך אינך חושב על מה שאתה מדבר. בוא ניראה - מהעמדה ("פוסט" בעברית...) שלך אני מצתת:

"יוקר המחיה = מספר שעות עבודה שעל בעל שכר ממוצע במשק של מדינה נתונה לעבוד, כדי לרכוש סל מוצרים נתון שתוכנו זהה בכל שאר המדינות המשמשות כהתייחסות להשוואת (Bench Marking) יוקר המחיה."

לפי הגדרה זו, ככל ש"מדינה נתונה" ענייה יותר (ז"א השכר הממוצע הוא הנמוך יותר), כך יוקר המחיה בה גבוה יותר, שלכן "בעל שכר ממוצע" של אותו ה"משק" ייקח הכי הרבה "שעות עבודה" "כדי לרכוש סל מוצרים נתון שתוכנו זהה בכל שאר המדינות המשמשות כהתייחסות להשוואת". מש"ל

אז, נוסטרדמוס, יש "צורך להתפלסף מה זה יוקר המחיה"? אולי אתה מדבר מתחושת בטן של משהו צודק, כמו הרוב הרפה-שכל בישראל?
ציטוט
0 #8 נוסטרדאמוס 2011-11-22 00:00
בנק UBS
בהתבסס על המשוואה להגדרת יוקר המחיה, כפי שהוצגה כאן בתגובות 5 ו-6, בנק UBS השוויצרי מפרסם מידי שנה טבלה השוואתית של יוקר המחיה בערים שונות בעולם.

הטבלה היא בסדר יורד, מהיקר לזול.

כצפוי, תל אביב "מככבת" מזה לא מעט שנים במקום גבוה ומאד מכובד ברשימה זו...
ציטוט
0 #9 נוסטרדאמוס 2011-11-22 00:00
תיקון
כדי שניתן יהיה להשוות "תפוחים לתפוחים", יש להכניס למשוואת יוקר המחייה בתגובה 5 גם את ווריאנט השכר לשעת עבודה, במקצוע נתון שאותו רוצים להשוות במדינה הנמדדת לעומת מדינות ההתייחסות להשוואה.

כאמור, אין כל צורך בהרגשות, תחושות בטן וניחושים של מגיב 4...
ציטוט
0 #10 נוסטרדאמוס 2011-11-22 00:00
ל-4 - הגדרת יוקר המחיה
אין צורך להתפלסף מה זה יוקר המחיה. יש הגדרה כמותית ידועה וברורה.

יוקר המחיה = מספר שעות עבודה שעל בעל שכר ממוצע במשק של מדינה נתונה לעבוד, כדי לרכוש סל מוצרים נתון שתוכנו זהה בכל שאר המדינות המשמשות כהתייחסות להשוואת (Bench Marking) יוקר המחיה.
ציטוט
0 #11 יעקב 2011-11-22 00:00
יוקר מחייה? סיסמה
יוקר המחייה קשה מאד למדוד. מה שרלוונטי הוא רמת מחירים כללית (מה זה ???) ביחס להכנסה.

בכול המדינות המפותחות רמת המחירים גבוהה, וגם ההכנסה גבוהה.
ישראל כנראה לא שונה בהרבה ממדינות אירופה - זו הרגשתי.

"יוקר המחייה" אינו מדד אובייקטיבי, אבל הוא סיסמה קליטה, ולכן מתאימה ונוחה לשימוש של דמאגוגים.
כול אחד (ללא יוצא מן הכלל, ובלי קשר לגובה הכנסתו) מרגיש שהמשכורת לא מספיקה, שהוא צריך עוד כסף, ולכן - שיוקר המחייה גבוה, כי הוא אינו יכול לרכוש כול מה שהוא רוצה. לפי זה - יוקר המחייה תמיד גבוה, by definition .
ציטוט
0 #12 אשר פט 2011-11-22 00:00
לעומר (2) - נתונים, לא סיסמאות
עומר,

האם אתה טוען שהעמדה שלי לא נכונה בגלל (א) השיטה (כלומר, היחס בין: (1) נתוני התל"ג לנפש במונחים נומינליים ל-(2) נתוני התל"ג במונחי PPP בדולרים אינו רלוונטי להערכת יוקר המיחיה היחסי של מדינה), או (ב) שאתה טוען שנתוני ה-PPP לא נכונים?

או אולי יש לך נתונים אחרים המראים בצורה אובייקטיבית שבישראל רמת המחירים לצרכן (כולל כל ההוצאות כמו דיור וכו') גבוהים "באופן קיצוני" (כמו שטוען כותב המאמר). נתונים, לא סיסמאות או אמונות תפלות.
ציטוט
0 #13 עומר 2011-11-22 00:00
לאשר (1)
ה-PPP מחושב תחת הנחת "החוק של המחיר היחידי", שאומר בעצם שאילו לא היו מגבלות סחר ועלויות הובלה, הרי שמחירי הסחורות בכל מקום היו אחידים (כלומר, היחס בין המחירים במקומות שונים יהיה יחס ההמרה שבין המטבעות). כעקרון (ועוד נשוב לכך), ככל שבמדינה מסוימת יש יותר מגבלות סחר, רגולציה וכו', כך ה-PPP יהיה פחות רלוונטי, וזה בדיוק מה שקורה בישראל.

מעבר לנ"ל, אתה צריך לזכור גם שחישוב ה-PPP הוא בעייתי כיוון שסלי המצרכים שקיימים במקומות שונים בעולם אינם חופפים, ויש אפילו הטרוגניות בין מוצרים שלהם שימושים דומים (למשל - נעלי ספורט, חטיפים וכו'). כך שגם כאן קיימת בעיה מסוימת בהשוואה. צריך להבין את שני העניינים הללו כדי להבין כיצד ומתי יש להשתמש ב-PPP.
ציטוט
0 #14 אשר פט 2011-11-22 00:00
יוקר מחיה? פופוליזם שאינו ניתמך
יוקר מחיה? פופוליזם שאינו ניתמך בנתוני ה- PPP

זעקות השבר הפופוליסטיות על "יוקר המחיה" בישראל אינן נתמכות ע"י עובדות.

לפי ה-IMF, ראי כאן (http://www.gfmag.com/gdp-data-country-reports/250-israel-gdp-country-report.html#axzz1eOD2CDbS), ההכנסה לנפש במונחים נומינליים גדולה אך במעט (פחות מ-2%) מנתוני ה-PPP של התל"ג. אולי מישהו יכול להסביר איך זה מסתדר עם טענת הכותב ש-"עלות המחיה בארץ גבוהה בצורה קיצונית"?
ציטוט
0 #15 ל-European 2011-11-23 00:00
נוסטרדאמוס
אתה צודק. לצערי אין ברשותי מידע יותר מפורט ממה שהתפרסם באתר זה.

אם זה לא מספק אותך, אתה מוזמן לנסות להמשיך לחפש תשובות בכוחות עצמך, להשכיל ולעדכן בכך גם את קוראי הפורום הזה (את אלו שזה מעניין אותם כמובן). בהצלחה.
ציטוט
0 #16 European 2011-11-23 00:00
Length does not equate quality
It could be me but I fail to find the list of goods and services that were monitored, also not found are the participating 15 professions, the algorithms are also not formally defined, this is read like an executive summery and is not enough.

There are a lot of arbitrary decisions that are not well explained.

I have no intention of arguing with you Nostradamus, if you care to provide more information, be my guest. . I am merely stating my experience which is quite vast in that regard, and for my personal use this PDF is next to useless without the proper context
ציטוט
0 #17 נוסטרדאמוס 2011-11-23 00:00
ל-European
הטבלה שבנק UBS מפרסם היא תוצאה סופית תהליך המוסבר באתר זה באריכות.

אם תתאזר במעט סבלנות ותקרא את ההסבר המלווה לטבלה, תמצא שם תשובות לשאלותיך. גם באתרים של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית תמצא תשובות. יש עוד אתרים.
ציטוט
0 #18 European 2011-11-23 00:00
The PDF is missing
some crucial information in order to let us know what is being measured is missing. Like what was the product basket that was measured, What salaries were measured ? How ?
I agree with the conclusions pertaining to the higher extremes but not so much for those in the middle, In fact I find some of the ranking rather surprising, it could be attributed to the fact that I am familiar mostly in one domain but that can't be my verdict unless I see all the parameters that were involved in the conclusions.

To be fair, I do not believe that the cost of living could be benchmarked objectively, There are just too many parameters involved of which some are not quantifiable or at least not quantifiable objectively.

I may not be an expert on that subject but I am pretty close, before I accept a contract and move to a country I do this sort of investigations.
ציטוט
0 #19 יעקב 2011-11-23 00:00
לאשר פט - בנושא "עמדה"
המינוח הנכון הוא: קטע שמפורסם בבלוג שמו "פוסט" - אני מציע בעיברית "קטע" או אולי מאמר.

המגיבים מתחת לפוסט הם קומנטרים commenters - ותגובתם comment. בעברית אני מציע: מגיב ותגובה, או מעיר והערה.
ציטוט
0 #20 נוסטראדמוס 2011-11-23 00:00
נא לא להתבלבל
המונח "יוקר המחיה" הוא מונח עממי מקובל ושכיח בשפה המדוברת, חלופי למונח היותר מדויק - כוח הקניה. אין סיבה להתבלבל בין השניים ואכן טבלאות ההשוואה של גופי המחקר משתמשים במונח "כוח קניה".
ציטוט
0 #21 אשר פט 2011-11-23 00:00
על ראש נוסטרדאמוס בוערות ההגדרות...
על ראש נוסטרדאמוס בוערות ההגדרות...

ואיפה הן, נוסטרדאמוס, אותן "הגדרות" שאתה כה בטוח בהן ל"יוקר המחיה"? הכיוון שאתה לוקח, ז"א ש"יוקר המחיה" תלוי בהכנסה במונחים אבסולוטיים אינו נכון, לדעתי, אך בבקשה, הראה לנו הגדרה "חיצונית" (כלומר, לא רק אמירותיך) כלשהי.

ואם ב"טבלאות" עסקינן, הרי שמצאתי את המחקר של UBS שאותו הזכרת בעמדתך (פוסט, כמו שמשתמשים באתר זה) הראשונה כאן. לי שמעוניין, יכול להוריד מכאן:
http://www.ubs.com/1/e/wealthmanagement/wealth_management_research/prices_earnings.html

טעותך, נוסטרדאמוס, היא בכך שמחקר זה הוא על "כוח קניה" ("Purchasing Power", לא "יוקר המחיה" (כלומר - "רמת מחירים") - וגם כך, תל אביב "מככבת" שם באמצע, בטח שלא בין הראשונות, כמו שניסית להגיד.

אז אנו מחכים להגדרה של "יוקר המחיה", מ"כל גוף מחקר בינלאומי שעוסק במקרו כלכלה השוואתית ושמכבד את עצמו" כלשהו, נוסטרדאמוס, אבל "הגדרה" אובייקטיבית ורלוונטית של "יוקר המחיה" בבקשה.
ציטוט
0 #22 נוסטרדאמוס 2011-11-23 00:00
הגדרות
רבותי, ההגדרה למושג יוקר המחיה, אשר מאפשרת השוואה אמינה ותקפה בין מדינות, אינה מספרים עתיקים, כפי שיעקב ניסה להציגם בתגובה 15. היא כלי עבודה יום יומי בארגז הכלים של חוקרי המקרו כלכלה בכל ארגון בינלאומי כלכלי, בכל מוסד Thinktank ובכל פקולטה לכלכלה ו/או למינהל עסקים.

נא לעיין בטבלאות השוואה שמפרסם כמעט כל גוף מחקר בינלאומי שעוסק במקרו כלכלה השוואתית ושמכבד את עצמו. מידע זה זמין באתרי הגופים הללו אינטרנט ולעיתים גם מתפרסם בתקשורת היומית.

בורות ואמירות על "מסובכות" ועל תחושות בטן, אף פעם לא היו יועץ טוב לאיש...
ציטוט
0 #23 יעקב 2011-11-23 00:00
אירופה מקום גדול, יוקר מושג קשה
באירופה הדרומית ההכנסה לא גבוהה מאשר בישראל, המחירים לרוב, בערך, פחות או יותר דומים.
באירופה הצפונית (בריטניה, סקנדינביה) ההכנסה יותר גבוהה מאשר בישראל, והמחירים בשמיים.

בארה"ב - המצב שונה. שם ההכנסה גבוהה, והמחירים (רובם) לא כול כך. מצבם יותר טוב. (ראה בהמשך).

כול אלה ניחושים ותחושות בטן, לא פרי מחקר מעמיק. קשה לעשות מחקר ממש אמין.

נוסטראדמוס מביא הגדרות יפות מספרים עתיקים. זה לא תמיד תואם את מה שמתרחש במציאות. הידע שלך יותר מדי תיאורטי.

אחרי כול הדברים האלה צריך לציין שקיימים מיליון מחירים, ולא כולם אותו דבר. למשל - בריאות וחינוך יקרים בארה"ב אש, פי כמה מאשר בארץ. מזון, ביגוד, מכוניות וגדג'טים יותר זולים בארה"ב. דיור? תלוי איפה. במקום מבוקש יקר מאד. שורה תחתונה? קשה לדעת. העסק מאד מסובך.

המשתמשים במושג "יוקר המחיה" בהפגנות ובכיכרות לא עשו שום מחקר. הם סתם מפיצים דמאגוגיה.
ציטוט
0 #24 יעקב 2011-11-24 00:00
צודק במידת מה
כתבתי "יוקר מחייה = מדינת רווחה"
לא דייקתי.
התכוונתי: רמת מחירים גבוהה = מדינת רווחה.
המדינות בהן שוררת רמת מחירים גבוהה הן מדינות צפון אירופה המערבית וארה"ב - שהן גם המדינות בעלות רמת המיסוי הגבוהה ביותר. כמה שיותר מיסוי - הכול יקר יותר - זה מובן מאליו. (בלי להתייחס לרמת ההכנסה של התושבים).

"יוקר מחייה" אכן ביטוי חסר משמעות, ומשמש רק לצרכי דמאגוגיה.

נתון שנהוג להשתמש בו בסטטיסטיקות כדי להשוות רמת חיים הוא תל"ג לנפש מתוקן לפי כוח הקנייה של המטבע (PPP ). אבל שוב: רמת חיים אינו שווה ל"יוקר המחיהה". (זה משהו אחר)

בכול אופן, גם אם לדעת מישהו יש לביטוי "יוקר מחייה" משמעות כולשהי, הרי אלה שמשתמשים בו אצלנו (מאהלי רוטשילד) א. אינם יודעים את המשמעות המלומדת שצויינה כאן. ב. אם הם כן יודעים - אז הטענות שלהם לא נכונות, כי יוקר המחייה כפי שמשתקף באותן טבלאות אינו גבוה במיוחד אצלנו. כלומר - הטענה שיקרית.
אז בכול מקרה - השימוש בביטוי הזה זה דמאגוגיה טהורה.
ציטוט
0 #25 נוסטרדאמוס 2011-11-24 00:00
לאשר פט
לצערי, הבנת הנקרא אצלך זקוקה לשיפור קל... אם לומר זאת בעדינות רבה ובטקט...

תהיה בריא וחזק.
ציטוט
0 #26 אשר פט 2011-11-24 00:00
נוסתרדאמוס, אני במקומך לא הייתי...
נוסתרדאמוס, אני במקומך לא הייתי מעלה את נושא שינוי עמדות, אחרי הכל, אתה התחלת לדבר על "יוקר המיחייה" ואחרי שהראתי לך שהגדרתך אינה מדויקת, שינית את דעתך והודית ש"יוקר המיחייה" זה "מושג עממי וכו' ומה שהיתכוונת זה "כוח הקנייה".

בעמדה (או כפי שיעקוב מציע "קיטעון") אחת אמרת שתל אביב "מככבת" במקום גבוה, אבל ראינו שלא, היא די באמצע.
ציטוט
0 #27 נוסטרדאמוס 2011-11-24 00:00
בין תגובה 4 לתגובה 27
ציטוט מתגובה 4 לפוסט זה: "יוקר המחייה אינו מדד אובייקטיבי, אבל הוא סיסמה קליטה, ולכן מתאימה ונוחה לשימוש של דמאגוגים".

ציטוט מתגובה 27 לפוסט זה (של אותו מגיב): "יוקר המחייה = מדינת רווחה"...

נו טוף, בין תגובה לתגובה גם המגיב שינה את דעתו לגבי השאלה מה זה יוקר מחיה... לא תמיד חייבים לשמור על עקביות לאורך התגובות... החיים דינמיים...
ציטוט
0 #28 יעקב 2011-11-24 00:00
יוקר המחייה = מדינת רווחה
ככול שהמדינה יותר "מדינת רווחה", כלומר - ככול שהקיצבאות (לילדים, זקנים ועניים וסתם בטלנים) יותר גבוהות - כך יוקר המחייה יותר גבוה.
ככול שרמת המיסוי יותר גבוהה - יוקר המחיה יותר גבוה. ככול שיותר אנשים חיים מקצבאות בלי לעבוד, יוקר המחיה יותר גבוה.

ושאלה אחרונה: האם לקחו בחשבון את גובה המיסים בחישוב "יוקר המחיה" ? ככול שאתה משלם יותר מיסים - החיים יותר יקרים בשבילך, כי יש לך פחות כסף לצרכים שלך. כי הכסף הולך, דרך המיסים, לצרכים של אחרים.

יוצא שמפגיני מאהל רוטשילד, מפגינים נגד "יוקר המחייה" בעצם רוצים להגדיל את יוקר המחייה.
ציטוט
0 #29 יעקב 2011-11-24 00:00
לפעמים ההערכות יותר מדויקות
לפעמים הערכות "בטן", המבוססות על נסיון אישי יותר מדויקות מטבלת מספרים סתומה שהכין סטודנט (או בוגר) לסטטיסטיקה, שאינו מבין הרבה, ושאין לנו מידע על מה בדיוק הוא עשה, ואין אפשרות לבדוק את עבודתו.
לא כול מספר שמתפרסם ב"מחקר" כולשהו הוא קדוש.
מאידך - כמובן שגם לא כול הערכת "בטן" היא קדושה...

אם מקבלים את נתוני המחקר שבטבלה ההיא - רואים שת"א היא במקום כולשהו באמצע, הן מבחינת רמת המחירים והן מבחינת כוח הקנייה, בערך כמו שתחושת הבטן שלנו אומרת, כך שאין סתירה.

כול הסיפור על "יוקר המחייה" יוצא דופן בישראל הוא דמאגוגיה נטו - מבוסס על כלום.
ציטוט
0 #30 נוסטרדמוס 2011-11-24 00:00
ל-European
ידידי האירופאי, אם תמצא את הנתונים החדשים שאתה מחפש ותרצה גם לשתף אותנו בהם, תבוא עליך הברכה.

אם לאו, ללא הנתונים הללו הכל
ברבורים והרהורי בטן. בהצלחה.
ציטוט
0 #31 European 2011-11-24 00:00
I am sure that
any of this website's crawlers can do a decent job of comparing the cost of living between countries when need arises, no rocket science I assure you.

I can't really share my experience in this comment section, it would take a booklet. All I can say is that study comparing cost of living between countries is a dubious indicator to be taken with a grain of salt.

And my oh my, would I like to see the list of services and goods that actually put Istanbul more expensive than Frankfurt, Frankfurt and TA more expensive than Dublin (Duh??), TA more expensive than Brussels... etc

For my consumer pattern, purchasing power of Tel-Aviv would be a bit lower than indicated German cities, somewhere in par with Amsterdam and above Brussels/Paris.
ציטוט
0 #32 אירופאי 2011-11-27 00:00
אין שום קושי לסנטז מספר כלשהו.

"כמה שעות עבודה בשכר חציוני קונים בית"
קונים בית איפה ? בגרמניה בדרך כלל שוכרים בתים ולא קונים. בציריך שוויץ עובדים בעיר אך גרים בקנטון סמוך (15 דקות ברכבת) מכיוון שמעמס המיסים שם נוח יותר.
כך שהשאלה שלך שלכאורה פשוטה מתגלה כמכילה הרבה הנחות יסוד

" קונים אוכל (שמקובל לאכול)"

מקובל לאכול איפה ? לפי השאלה הזאת אתה תתפלא מה ההבדל יכול להיות בין עיר אחת לשניה ולא בין ארץ לארץ

"קונים בילוי שמקובל לבלות"

אתה ציני ? הרי ברור שבילוי הוא אישי. וממוצע או חציון לא מכילים את האינפורציה הדרושה. החוק הוא אנשים בעלי אמצעים מבזבזים הרבה. סטודנים עניים לא.

"כמה שעות עבודה נדרשות בשביל אותם דברים בשכר מינימום"
זה יכול להיות אידיקטור טוב אם הוא יצליח לשכלל את אחוז המובטלים ושאר העיוותים אשר שכר מינימום יוצר

"זה לא בעיה להרכיב סל קניות אוכל ממוצע"
סל אוכל ממוצע ???
בא נגיד שאני בא מישראל. והרי כל ישראלי אוכל חומוס אזי נכניס את החומוס לסל "הממוצע" עכשיו אתה תתפלא שיש גם חומוס פה באירופה אך המחיר בערך פי 4-5 . נראה לי שהסל "הממוצע" קצת משנה את התוצאות בהתאם למוצרים. וזאת לפני שאני מכנים את האיכות למשוואה. החומוס באירופה פשוט באיכות ירודה . איך משכללים איכות ?
אם אתה חושב שאני מתחכם אנא בא לבקר באירופה וארה"ב במספר מדינות תגלה שהתופעה תהייה נכונה לכל מוצר שתבחר ולא רק חומוס.
לעיניין הזה איך משכללים איכות חיים ?תקן הבניה במדינות אירופה שונה ? איך משכללים את השוני ?

וכו וכו


"קוטג' הוא מוצר ישראלי (באירופה הוא לא פופולרי, והטעם לא דומה). איפשר לייבא אותו (הוא יתקלקל)."
קוטג' כמו שאתה כבר יודע קיים בהרבה מקומות בעולם. אני לא מומחה למוצרי חלב אך אם הקוטג, של דנונה מיובא ליוון וספרד הוא יכול להיות מיובא גם לישראל. אני אגב די אוהב את הקוטג' כאן ואני לא חושב שהוא לא פופולארי.


"קשה להמציא נוסחה?"
.לא קשה אך התוצאה היא סוביקטיבית ומונחת הנחות יסוד רבות בין מקרים שאיננם קיצונים . אם תשווה בין טוקיו למרילנד אזי סביר להניח שהתוצאה תיהיה נכונה להרבה יותר אנשים מאשר אם תשווה בין פריז לבריסל

"כך שפתיחת גם את החלק הזה לתחרות היה מעלה את המחיר כנראה."
ממתי תחרות מעלה מחירים?
ציטוט
0 #33 דביל 2011-11-27 00:00
מה הקושי הגדול להשוות יוקר מחיה...
כמה שעות עבודה בשכר חציוני קונים בית, קונים אוכל (שמקובל לאכול), קונים בילוי (שמקובל לבלות).
כמה שעות עבודה נדרשות בשביל אותם דברים בשכר מינימום.
זה לא בעיה להרכיב סל קניות אוכל ממוצע, ולחשב לפי מחיר דירה חציוני בתקופה נתונה.
נכון שאנחנו אוכלים המון מלפפונים, והם שותים המון בירה, אבל עדין זה בר השוואה.

קשה להמציא נוסחה? בוא נבחר כמה מותגים מרוחקים (אוסטרלים או יפנים), ונשווה את שניהם בשעות עבודה בשכר חציוני ובשכר מינימום.

הנה שתי שיטות לחשב, בשתיהן יש אי דיוקים, אבל שתיהן יתנו מדד שלא רחוק מהמציאות כדי להראות שהססמה של יוקר מחיה, היא לא רק ססמה, אלא מציאות שאפשר וצריך לשנות.

שוק החלב עם הקוטג' הוא דוגמא מצוינת: אחרי שהקוטג' הוסר מפיקוח מחירו קפץ באופן לא פרופורציונלי לשאר המוצרים. מסקנה? הפיקוח מוריד מחירים.

קוטג' הוא מוצר ישראלי (באירופה הוא לא פופולרי, והטעם לא דומה). איפשר לייבא אותו (הוא יתקלקל).

בגלל מחסור ברגולציה, כשאני אפתח מפעל קוטג', אף סופר לא יקנה ממני קוטג', כי אין לי את אותו היצע מוצרים שיש לתנובה או לטרה. כי הרי תנובה יפסיקו למכור לסופר גבינת עמק ברגע שהסופר יסכים להחליף את הקוטג' שלהם בשלי.

נכון שלא חייבים לקנות קוטג', אבל זו הדגמה לריכוזיות.

בקשר למשק החלב- ליטר חלב בישראל הוא נמוך יחסית להוצאות יצורו. מכסות החלב ומחיר המטרה מאפשרים פחות בזבוז ממה שהיה מתבזבז בשוק חופשי (קוראים לזה פחת). בנוסף, הרפתנים עניים יחסית לשאר שרשרת הערך של הקוטג'.
כך שפתיחת גם את החלק הזה לתחרות היה מעלה את המחיר כנראה.
ציטוט
0 #34 דוד 2011-12-06 00:00
מיהו כרמל קני?

דוח על מינוי במנהל קרן

חבר ועדת השקעות
העיסוק: אנליסט
המעסיק: ילין לפידות בית השקעות
התקופה שבה הועסק: 2006 ואילך

מקור: http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=632863
ציטוט
הוסף תגובה