הדרישה הבסיסית של תנועת המחאה החברתית היא הגדלת הוצאות הממשלה מבלי להגדיל במקביל את המיסים – הגדלת הגירעון בתקציב המדינה, אמור "להניב" לדבריהם כ- 20 מיליארד שקל לשנה. הדרישה השנייה – הכבדת נטל המס על "העשירים".
הם לא מתכוונים להגדלה חד פעמית או "זמנית" של הגירעון, אלא ל"הגדלה עקבית" – כלומר מידי שנה. כבר כעת ההוצאה הגבוהה ביותר בתקציב המדינה היא החזר חובות העבר. סעיף מכביד (כ- 90 מיליארד שקל) שגבוה מתקציב הביטחון ותקציב החינוך – שניהם יחד. המדינה מממנת גירעון באותה שיטה שהפרופסורים ספיבק וזעירא, מהוגי התוכנית, יכולים לממן העלאה ברמת החיים של משפחתם, מעבר להכנסותיהם: לקחת הלוואה בבנק.
ואכן זו הצעתם – שהממשלה תיקח עוד הלוואות – איזה רעיון מקורי! וממי הם מציעים לקחת הלוואות? לא יאומן – מקרנות הפנסיה! כלומר, הממשלה תלאים למעשה את קרנות הפנסיה, תרוקן אותן מהשקעותיהן בנדל"ן, בתעשייה ובעסקים ותמלא את הקרנות באגרות חוב של המדינה, בניירות "סולידיים" (כך קוראים לזה גם ביוון). תרגיל פיננסי מדהים, כמו ממשלות "נאורות" בעולם – ארגנטינה למשל, אבל גם יפן ואירופה. מדינות שכולן נמצאות על פי תהום. קרנות הפנסיה טרם התאוששו מהניהול "המקצועי" על ידי ההסתדרות שיצר בור של כ-80 מיליארד שקל וכבר מציעים לנו שוב את אותה נוסחת קסם.
הפרופסורים מציעים גם את הפטנט הידוע שכבר נוסה בהצלחה בכל מדינה פושטת רגל בהיסטוריה – שחיקת ערך הכסף באמצעות אינפלציה, הם קוראים ליצירת "אינפלציה מתונה" – לא יותר מ-5 אחוזים לשנה (תרופה זו רוקחים באמצעות הדפסת כסף). את הכסף של מי הם ישחקו? של הרופאים? של עובדי הנמל? של הסגל באוניברסיטאות? הרי כולם ידרשו מיד "תוספת יוקר". אז את מי תדפקו? רק את העובדים הפחות מאורגנים, את הגמלאים ואת הצעירים שנכנסים למעגל העבודה.
מקור המימון השני, משקף מחשבה רעננה לא פחות: להחרים כסף מ"טייקונים". ובכן, אתם מוזמנים לנסות – תופתעו כשלא תראו אפילו שקל אחד נוסף בגבייה. החברים הנכבדים עמוסי חובות עד צוואר. חובות שיאפשרו להם מרחב תמרון חוקי לא לשלם מס לאורך שנים רבות. בשביל מה הם מחזיקים רואי חשבון ויועצי מס? הרי אתם, פרופסורים נכבדים, תהיו הראשונים שתציעו בקרוב למדינה "לחלץ" אותם ואת הבנקים כשהסערה תגיע לחופינו.
אז אולי הישועה תגיע מה"עשירון העליון"? אבל מסתבר שקבוצה מאושרת זו מתחילה בישראל כבר ברמות שכר של כ- 20,000 ₪ לחודש? לזה הפרופסורים לא יסכימו כי הם עצמם, יחד עם שלי יחימוביץ', יד ביד עם עובדי חברת החשמל ונמל אשדוד – נמצאים עמוק בתוך עשירון זה. שני העשירונים העליונים משלמים כבר היום 90 אחוז מהכנסות המדינה. אז מי נשאר? מעמד הביניים – אין מנוס, לפי הצעת הפרופסורים צריך לרדת עליהם שוב. אבל אי אפשר, הרי הם צעדו (לפחות לפי הסיסמאות על השלטים) לפני כחודש, שלובי זרוע, בהפגנה הגדולה בתל אביב.
והסערה המושלמת מתקרבת. רואים את העננים במערב ובמזרח. סערה שהתבשלה במשך עשרות שנים במדינות שיישמו את התיאוריה הכלכלית השוויונית והמתקדמת שלכם באירופה ובאמריקה – ממשלה גדולה שבוחשת, מתכננת, ומפקחת על הכלכלה.
סערה משמעותה משבר כלכלי בקנה מידה של אירוע היסטורי מכונן שקורה אחת למספר דורות. המערב ייאלץ להתאים את רמת החיים שלו למה שהוא שווה באמת, לשווי האמיתי של המוצרים והשירותים שהוא מייצר. מדינות אירופה "הנאורות" נהגו במשך עשרות שנים על פי עצות של פרופסורים שטענו שאפשר ליצור עושר שלא באמצעות עבודה, אלא על ידי "חלוקה צודקת". ממשלותיהם כבר יישמו מזמן את רוב ההצעות שלכם – ממשלת יפן עם חוב לאומי של 230 אחוזי תוצר כבר החרימה מזמן את כל חסכונות אזרחיה (לא רק את הפנסיה), מדינות אירופה כבר לא יכולות להמשיך לממן את הגירעונות באמצעות הלוואות – אין מי שילווה להן.
כאשר שם יקצצו ברמת החיים – היצוא שלנו ייפגע, התיירות הנכנסת תיחתך, ואפילו היהודים הצרפתים יתחילו למכור דירות בתל אביב. לא, אל תצהלו, כי כמעט לכולנו לא יהיה כסף לקנות את הדירות שהם ימכרו. מחירי הדירות בתל אביב ירדו ומחיר הסושי יעלה. עסקים בישראל יקרסו והכנסות המדינה ממיסים יקטנו – פחות כסף יעמוד לרשות הפוליטיקאים לחלוקה.
אי אפשר ליצור ערך כלכלי יש מאין! הלוואות אינן תחליף להכנסות מעבודה.
אתם הוזים בגלי החום האחרונים של יולי-אוגוסט, החורף מתקרב – רדו מהגג.
מוטי היינריך