רביעי, 29 יוני 2011 00:00

לא נורא... הגירעון האמריקאי במלחמת העולם היה גבוה בהרבה...

גירעון הממשלה הפדראלית בארה"ב גבוה ביותר ועומד על למעלה מ-10 אחוזי תוצר. האם ארצות הברית יכולה להיחלץ מהגירעון כפי שעשתה כבר בעבר לאחר מלחמת העולם?

עיתון הרשת הכלכלי "ביזנס אינסיידר" פרסם השבוע גרף שמציג את גירעון הממשל הפדראלי בארה"ב. הגירעון נמצא כעת ברמות שיא לעיתות שלום. רק בתקופות מלחמה היה זינוק חריג בגירעון התקציבי של ממשלת ארצות הברית. שיעורו כיום (יחסית לתוצר המקומי הגולמי – תמ"ג) זהה לגירעון שהתפתח לקראת סיום מלחמת האזרחים 1861-1865, כ- 10 אחוזי תמ"ג. גם במלחמת העולם הראשונה צמח הגירעון, ואילו במלחמת העולם השנייה הגיע לשיא כל הזמנים ונשק לקו 30 אחוזי תוצר. 

1170

עם תום המלחמות, והקטנת התקציב הצבאי, חזר מהר מאד האיזון התקציבי. יכולתה של ארצות הברית לחזור במהירות ל"תלם" מעידה לכאורה כי גם הפעם יוכל הממשל לקבל "החלטה אמיצה", לקצץ בתקציב ולאזנו.

יש המתבלבלים בין "גירעון" לבין "חוב לאומי". גירעון של מדינה נוצר כאשר הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה. הגירעון נמדד על בסיס שנתי: כמה כסף "חסר" לממשלה כדי לממן את הוצאותיה באותה שנה. הגירעון השנה (2011) של הממשל הפדראלי בארצות הברית צפוי לעמוד על כ- 1.4 טריליון דולר. לממשל חסר למעלה משליש התקציב השנתי כדי "לגמור את השנה". זה הרבה מאד. זה כסף אמיתי בו הממשלה משלמת קצבאות, הוצאות בריאות, ומשכורות לחיילים ולעובדי מדינה אחרים. את הפער מגייסים באמצעות הלוואה. כנגד ההלוואה, מקבל המלווה אג"ח – אגרת חוב עליה כתוב "ממשלת ארצות הברית חייבת לך". הממשלה, כמו כל לווה, משלמת ריבית למי שהסכים להלוות לה כסף. 

החוב הלאומי הוא תמונת מצב מצטברת של חובות המדינה עד להיום. הגירעון של כל שנה מצטרף לחוב הלאומי, אליו מצטרפת מידי שנה גם ריבית.

מלחמה היא "עסק" יקר. צריך הרבה כסף כדי לייצר כלי נשק ותחמושת – מוצרים שאי אפשר למכור, צריך לשלם כסף רב כדי להאכיל ולצייד חיילים ומנגנון נילווה גדול שגם הוא אינו מייצר מוצרים סחירים. מצד שני, הכנסות המדינה ממיסים יורדות בזמן מלחמה כי חלק גדול מהאוכלוסייה אינו עובד, אלא מועסק על ידי המדינה. לכן נוצר בזמן מלחמה גירעון שממומן על ידי הלוואות והחוב הלאומי מזנק. ההיגיון אומר שמדינה, כמו משפחה, צריכה ליצור לעצמה חיסכון לימי סגריר. כלומר, ליצור עודף תקציבי בימי שלום ושלווה, ולחסוך את הכסף בקרן מיוחדת לזמן מצוקה. אבל עדיין לא נולד הפוליטיקאי שינהיג זאת...

לאחר סיום המלחמה, חוזרים מיליוני חיילים לייצר מוצרים ושירותים אמיתיים, לאייש את בתי החרושת והמשרדים. הוצאות הביטחון יורדות והכנסות הממשלה ממיסים עולות. הגירעון מתחסל.

הגירעונות שמצטברים מאז תום מלחמת העולם השנייה – שונים. הם אינם תוצאה של אירוע נדיר כמו מלחמה גדולה, אלא נובעים מגידול הוצאות הממשלה מסיבה אחרת שאינה אירוע חריג חד-פעמי. הסיבה האחת היא אימוץ התיאוריה של הכלכלן קיינס על ידי הזרם המרכזי בכלכלה ועל ידי הפוליטיקאים. קיינס גרס שבעתות מיתון כלכלי הממשלה צריכה להגדיל את הוצאותיה וכך "לעודד" את הכלכלה. לאחר שהמשק מתאושש מהמיתון על הממשלה לעשות פעולה הפוכה – "לספוג" כספים באמצעות מיסוי יתר. התערבות זו של הממשלה בכוחות השוק, אמורה לפעול כבלם זעזועים ולמתן תנודות מחזוריות בכלכלה. 70 השנים שחלפו מאז הוכיחו שפוליטיקאים מאמצים בהתלהבות את החלק הראשון של תורתו. דהיינו, מגדילים הוצאות, אבל "שוכחים" להקטינן לאחר מכן... 

הסיבה השנייה, לגידול בהוצאות הממשלות, היא אימוץ (בהתלהבות...) של תיאוריית ה"ממשלה הגדולה" – ניצחון הסוציאליזם "המתון" – מדינת הרווחה. במסגרת זו לקחה המדינה על עצמה לדאוג לפרט מהעריסה ועד לקבר. לא מדובר רק על חינוך ובריאות "חינם" ועל עשרות קצבאות הביטוח הלאומי – אלא גם "להגן" על הפרט באמצעות רגולציה ממשלתית כמעט בכל תחום – אפילו לקבוע מה המשקל הראוי לדוגמנית. זוהי קונספציה מנצחת פוליטית, כי כל אזרח שמח לקבל יותר כסף תמורת "זכאות" שאינה כרוכה בעבודה. גם רגולציה נתפסת על ידי הציבור כמעשה חיובי והכרחי. הפוליטיקאים נלכדו במלכודת שעמיתיהם והם עצמם הניחו, ובכל מערכת בחירות הם נאלצים להגדיל את הוצאות המדינה כדי להבטיח את הקדנציה הבאה. והגירעונות מצטברים.

גם ישראל חולקת במגמה זו ורק לאחרונה אושרו מענקים של 100 אלף שקל לרכישת דירות ב"פריפריה" – נתניהו לא השתגע לסכן את ממשלתו ולהתנגד לדרישתו של אלי ישי. גם דוגמה מתחום הרגולציה מתבשלת בימים אלה כפיתרון ל"מחאת הקוטג'": מסתמן שיתוקנו תקנות לפיהן הממשלה תכניס לכנפי הרגולציה המגוננת את מחירי הגבינה. צעדים אלה מגדילים את הוצאות הממשלה ומקטינים את יעילות תפקודו של המשק ולכן פועלים בכיוון של הגדלת הגירעון הממשלתי.

כל צעד קיינסיאני וכל סוג של רגולציה נקבעים במסמרי פלדה בחקיקה שקובעת את מבנה המשק. מדובר בשינוי מבני עמוק שקשה מאד, מבחינה פוליטית, לבטל. ראו כמה קשה לצמצם את מדינת הרווחה היוונית. חיילים חוזרים מהר מאד, לאחר המלחמה, למעגל העבודה. אבל עוד טרם נולד הפוליטיקאי שיבטל, כמשל, את "הסטייקים" לעובדי נמל אשדוד או את הקצבאות לאמהות חד-הוריות. 

הגירעון האמריקאי הנוכחי והחוב העצום המצטבר נובעים משינוי מבני בכלכלה האמריקאית – תהליך עקבי שנבנה באיטיות לאורך עשרות שנים ומוצג היטב בגרף (למעט תקופה קצרה של עודף תקציבי בשנות התשעים). מלחמות לא גרמו לשינוי מבני בכלכלה. כדי לאזן את התקציב כיום, נדרש מהפך רעיוני שיגרור לשינוי מבני הפוך בכיוונו. משימה קשה ביותר - ולכן, הפעם אמריקה בצרות אמיתיות .

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:50
תגובות  
0 #1 דוד 2011-06-29 00:00
אתה צודק מוטי...
אז מה?

אומרים: "אל תהיה צודק תהיה חכם !". רק אתה תסלח לי, אבל אני לא יודע מה זה להיות חכם, במקרה זה.

אתה כן ?
ציטוט
0 #2 אילון 2011-06-29 00:00
זא ועוד...
מדינות ילוו למדינה שנכנסת למלחמה, כי הן יודעות ששום דבר לא דפוק בכלכלה שלה, שזה רק עניין זמני.
לעומת זאת, אם הן חושבות שהמדינה משותקת פוליטית מחוסר יכולת לקצץ, הן לא ירצו להלוות לה.
ציטוט
0 #3 דביל 2011-06-30 00:00
כסף כסף, רק כסף מעניין אתכם...
לכבוד הקומוניזם שמתקרב, הנה תגובה על איך להיות גם חכם, ולא רק צודק בעתיד לבוא:
אומרים שהכלכלה העתידית תסתמך על קשרים בין אנשים שיאפשרו לאותם מקושרים ג'וב טוב יותר וחופשי יותר מדאגות במנגנון הפוליטי הגדול על חשבון אף אחד. על חשבון כסף שמודפס במיוחד בשבילו.
לכן, תייצרו קשרים!
אומרים שבשעה של אינפלציה מטורפת, לכסף שצברתם כבר אין משמעות, אלא רק ליכולת לייצר עוד כזה.
אז תלמדו לעבוד ולהיות יחודיים! להיות אנשים שההמון צריך אותם.
אם כסף חסר משמעות, אז כנראה שאנחנו חוזרים לערכים הבסיסיים שלנו.
זה לא טוב ולא רע. זה עובדה. אפשר להתלונן, אפשר לבכות, ואפשר להתכונן טוב יותר מאחרים. כי התחרות קבועה. חוקי המשחק הם אלה שאנחנו אוהבים לשנות כל הזמן.
ציטוט
0 #4 יעקב 2011-07-01 00:00
הראשון היה ביסמארק
הראשון שהנהיג תכנית פנסיה ממלכתית, וגם חינוך חובה ממשלתי - היה ביסמארק, בגרמניה, בערך ב 1875.
הוא היה הסוציאליסט המעשי ובעל הכוח, הראשון למרות שפורמאלית היה שמרני בדעותיו ואף פעל נגד המפלגה הסוציאליסטית.
http://en.wikipedia.org/wiki/Otto_von_Bismarck
ציטוט
0 #5 יופיטר 2011-07-01 00:00
התאוששות אחרי מלחמה זהו תהליך טבעי
שאין בו צורך תכנוני בירוקרטי. לעומת זאת אם אתה מצפה שמערכת בירוקרטית תעשה צעדים תבוניים לקראת התאוששות טרם חורבן, זהו חוסר הבנה של המערכת. זרע החורבן נזרע בתחילת המאה הקודמת שעה שהחלה גביית מס הכנסה. לפתע פקידים מצאו עצמם יושבים על כסף שהם לא יצרו ושצריך לעשות איתו משהו, מפה החלה ההשתלטות של הממשלה על תחומים שמעולם קודם איש לא העלה אותם על דעתו, כמו חינוך, בריאות ובעצם מה לא? הרי צריך לעשות משהו עם הכסף אם אינך רוצה להחזיר אותו לבעליו!
ציטוט
0 #6 יעקב 2011-07-03 00:00
כמה ספורים הימים ? ל-אאא
"ימיהן של ארה"ב ושל אירופה ספורים."
תזרוק מספר - כמה ימים ?
ציטוט
0 #7 אאא 2011-07-03 00:00
לאליהו
לדעתי יפן איננה חלק מהמערב.היא מדינה מאד מתקדמת טכנולוגית ומשגשגת אבל היא ממש לא מערבית.
לא היינו בסרט הזה.אני לא חושב שהיתה קריסה מהסוג הזה ובגודל הזה.
איזה יתרון יש לזהב ? אולי כי הוא נתון פחות להשפעת אקלים או גודל יבולים בשנה נתונה והעובדה שיש מלאי נתון,פלוס מינוס,של זהב בעולם מעניקה לו ערך מוחלט בעולם יחסי.

אני באמת לא חושב שהיתה קריסה מהסוג הזה בעבר.גם לא של ברה"מ.
ציטוט
0 #8 אליהו, חיפה 2011-07-03 00:00
ל: א.א.א.
1. כסף "מייצג ערך" - הוא לא מהווה ערך בפני עצמו. ביום שבו אנשים יבינו שערך הדולר לא מייצג יותר מ2 שקל - כל הטריקים לא יעזרו להרים אותו מעל 2 שקל.
כל ההדפסות שאנחנו מדברים עליהן הן אשראי על חובות (שמצפים לקבל חזרה) על ערך שקיים - לכן הן מכפלה לעומת הערך של המוצרים בשוק. גם אם ערך הדולר ירד ב400% בשנה - עדיין הוא ייצג ערך.

2. כיום ארה"ב, אירופה ויפן (להלן "המערב") מהווים חצי מ"הכלכלה העולמית. כשהן יקרסו בעשרות אחוזים בשנה(במקום אחוזים בודדים בשנה היום), עדיין חצי מהעולם ימשיך לצרוך. אנחנו מצפים למיתון ואינפלציה - היינו כבר בסרט הזה.

3. מחירי הסחורות בהחלט יהוו מטרה שהכסף יוצמד אליה. אני ממש לא מבין את הבהלה לזהב - במה זהב עדיף על בשר ואורז?

4. אינפלציה אמנם תגרום לכלכלה לתפקד פחות טוב - אבל למה הפאניקה? הרי היו כבר מיתונים בעבר, והייתה אינפלציה.
מי שמתייעל לפני מיתון עולמי, גורף רווחים כשהמיתון מתחיל.
ציטוט
0 #9 אאא 2011-07-03 00:00
לאליהו
1) כסף כבר לא מייצג שום ערך.אם אפשר להדפיס כסף כמו שמדפיסים כרטיסי ביקור,איזה ערך בדיוק יש לזה ?
2) כל הכלכלה העולמית עובדת עבור הצרכנים שיש במערב.אם נופל המערב,הכל נופל כי זו המטרה של כמעט כל השווקים בעולם.אין מטבע,אפילו לא של צפון קוריאה שעומד ברשות עצמו.אם הדולר והאירו מתרסקים,לא יהיה שום מטבע אליו ניתן לברוח.העובדה שכל הממשלות דואגות לאגור מלאי עצום של זהב,מעידה כי הן מבינות זאת מצוין.
ציטוט
0 #10 אאא 2011-07-03 00:00
הטעות היתה חיסול המונרכיות
במקום שכבת טפילים קטנה ודי מצומצמת בנזק שלה,יצרו שכבת טפילים עצומה של פקידים ואפסים עם ניירות מהאוניברסיטה שמזיקה פי מליון.
הרעיון של העלאת רמת החיים ותוחלת החיים של האוכלוסיה התברר כטעות פאטאלית שמאיימת לחסל את היכולת של הכוכב לקיים חיים אורגניים כלשהם.
ציטוט
0 #11 אאא 2011-07-03 00:00
הערה נוספת
העודף התקציבי של שנות ה 90 הוא פיקציה חשבונאית.הוא נוצר מהכנסות עצומות שהיו לארה"ב באותה תקופה ומקורן עליות בלתי נתפסות בשערי כמעט כל המניות שעמדו למסחר.בועת מניות שהתנפחה לשיאה בתקופת קלינטון ויצרה רווחי הון והכנסות עתק ממיסים.זו היתה פיקציה ותו לא.
לא משנה במה השקעת,אם שמת 100 דולר במניה כלשהי בבורסא האמריקאית,לאחר שנה קיבלת 250.
זו היתה בועה מגוחכת ועל המסיבה ההיא מתחילים לשלם היום.

שמו את ברננקי בתור נגיד לא כי הוא מבין גדול בכלכלה,אלא כדי "לסדר את המספרים".לשחוק את החוב מבלי לשלם דולר אחד,להציג אבטלה של 10 אחוזים למרות שהיא יותר מכפול,להציג אינפלציה של 5 אחוזים למרות שהמחירים עולים ביותר מ 20 אחוזים.לשחק עם נתוני הצמיחה,התל"ג והגרעון....
ציטוט
0 #12 אאא 2011-07-03 00:00
מלחמה היא עסק יקר רק
כאשר נלחמים בשיטות ליברליות.
לכל אורך ההיסטוריה מלחמה היתה עסק מאד משתלם.
נכון,זה היה כרוך בהשקעה לא קטנה אבל זה היה מניב רווחים עצומים.למעשה,לא היתה (וגם היום אין) מדינה משמעותית שהצליחה לייצר עושר ושגשוג ללא מלחמות וביזה של אחרים.המערב לא שונה.
בקרוב הוא יקרוס כמו רומא ויהפוך בעצמו ליעד לביזה של אחרים.
ציטוט
0 #13 אאא 2011-07-03 00:00
לא,ארה"ב לא יכולה
הרי הסיבות :

1) ארה"ב נשלטת על יהודים מרקסיסטים,מה שלא קרה אז.
2) הכלכלה היא הבעיה הכי פחות חמורה של ארה"ב.יש בה שכבת טפילים עצומה עם ניירות מהאוניברסיטה,היא מדינה זקנה,שמנה ומסוממת.אוטוטו היא הופכת למדינה כושית-היספנית והיא תראה בדיוק כמו המדינות האחרות עם הרכב אוכלוסיה כזה.
היתה לארה"ב אז הגירה מאסיבית של נוצרים לבנים מאירופה שעשו לה בדיוק מה שהעליה מברה"מ עשתה לישראל.העירוי הזה לא רלוונטי עוד.
כלכלת ארה"ב אז התבססה על ייצור ולא על שרותים וצריכה.
ימיהן של ארה"ב ושל אירופה ספורים.מהקריסה שמחכה להן,הן כבר לא יקומו עוד.
אה כן,אז התא המשפחתי במערב תפקד,הנשים לא העיקו על שוק העבודה והנצרות היתה כוח מגבש חזק מאד.כל הדברים האלה ועוד רבים אחרים מפרידים בין שתי התקופות.להשוות את ארה"ב של לפני המלחמה לארה"ב של היום בגלל שיש איזה גרף או נתון מספרי דומה זה פשוט עלבון לאינטיליגנציה.ההבדל בין המערב של היום למערב של 1965 ואחורה הוא הרבה יותר גדול מההבדל בין רוסיה של לפני 1917 לרוסיה של אחרי המהפכה,שהיה הבדל של שמים וארץ.
ההרס שהותיר אחריו הליברליזם הוא מוחלט.פשוט אדמה חרוכה.המערב הוא פשוט ציביליזציה במצב של טוטאל לוס.
ציטוט
0 #14 אליהו, חיפה 2011-07-03 00:00
ליעקב: לכן לא מדובר בסוציאליזם
מדובר במשטר ריכוזי לעומת שוק חופשי.

ביסמארק היה תומך גדול במשטר ריכוזי - אבל קשה להאשים אותו שהיה סוציאליסט. זה נכון לגבי חלק גדול מתומכי ההתערבות הממשלתית בימינו.

לדביל - הפנטזיות הפרועות שלך אכן מעניינות.
בשעה שיש אינפלציה מטורפת במטבע אחד - יש בריחה לסחורות ומטבעות אחרות.
היום יש יכולת טכנולוגית לייצר מטבעות בעלי "אובייקטיביות" גבוהה. הדבר אמנם ייצר אלטרנטיבה למטבעות הממשלתיים, אבל לא יגרום לחלום הקומוניסטי להתגשם.

כסף מייצג ערך -וקשרים לא מייצגים ערך.
ציטוט
0 #15 לאאא 2011-07-04 00:00
"הרעיון של לתת לאנשים לחיות
ולהנות, במקום המצב הקודם בו רוב האנושות מתה ממחלות עד גיל 5, והשאר חיו בערב כל חייהם היתה טעות פטאלית"

זה בערך מה שאתה אומר.

למה זה "טוב" שיהיו מעט אנשים שיחיו חיים קצרים וקשים, ולמה זה "רע" שיהיו הרבה אנשים שיחיו חיים ארוכים ונוחים?
טוב למי?
רע למי?
לחיות זה רע? למות זה טוב?
יש לך קצת בעיה של הגדרת מושגים פה...
ציטוט
0 #16 ליברטי 2011-07-06 00:00
בארה"ב יש מיליונים שמבינים זאת
בארץ יש רק את מוטי היינריך.

הטי פארטי זכה לשליטה בקונגרס בבחירות האחרונות, העיף שופטים פטרנליסטיים מבית המשפט העליון באיובה, והולך לבעוט בתחת של אובמה בעוד קצת יותר משנה. יש עשרות אתרים קונסרווטיביים, יש את רשת פוקס שהיא הפופולרית ביותר בארה"ב, יש אלפי הוגים, חוקרים ומכוני מחקר שממשיכים את דרכה של איין ראנד ומילטון פרידמן, ומעל הכל, יש אנשים שהמדינה לא חלבה מהם את כל כספם והם יכולים להרים את הראש ולצאת להפגנות, להצביע, להתנדב ולהשתתף בעשייה ובהסברה שוטפת ותוססת.

בארץ, החרדים מתרבים, מעמד הביניים מתנדף החוצה בקצב שמפחדים להראות לעדר קוראי "ידיעות" וצופי "ערוץ 2" המטומטם, והפקידים שולחים את ילדיהם ללמוד בחו"ל בשושו.

ארה"ב מובילת העולם בהשכלה, בטכנולוגיה וברפואה, אבל עיקר כוחה בהון האנושי שמאכלס אותה, שרעיונות החופש מבעבעים בו כבר יותר מ- 200 שנה. נכון, היא לא חפה מבעיות, אבל היא ידעה תמיד למשוך מוחות, ומאז ומתמיד המציאה את עצמה מחדש תודות למבנה הפוליטי הנכון של פיזור מירבי של מוקדי כוח - מתנה גאונית של האבות המייסדים לאנושות, לאחר שטעמו את טעמו של הטוטליטריזם השלטוני.

יש אופנה להספיד את ארה"ב, אבל הרבה יותר מוקדם מזה ישראל תעלה באבק גרעיני או תקרוס לתוך עצמה כשלא יישארו יותר פראיירים נאיביים וטיפשים שיממנו את צבא הטפילים של החרדים ושל הנומנקלטורה הפקידותית.

הכי גרוע בארה"ב, כזכור, היה כשהם עמדו בתור למרק ב- 1929. באזור שלנו, לעומת זאת, הרבנים אמרו שצריך לסמוך על הקב"ה והובילו את צאן מראיתם לתאי הגזים בתפילת "שמא ישראל". יחי ההבדל הקטן.

אני אסיר תודה לאמריקאים שקיבלו אותי ללמוד אצלם, ואני מקווה שילדיי לא ייראו את ישראל יותר - אלא באינטרנט (שהאמריקאים המציאו).
ציטוט
הוסף תגובה