שישי, 26 אוגוסט 2011 00:00

החוק שמונע מאתנו דירות

ראו איך בימים אלה (וגם בימים אחרים...) חוק התכנון והבניה המעוות - מגדיל את המחסור בדיור ומרע את מצוקת החניה בלב אזור הביקוש. החוק והשקפת העולם הרודנית שהוא מייצג, הוא הגורם העיקרי ליוקר הדירות.

אסור לבנות דירות – אסור להכשיר מקומות חניה

ארלוזורוב פינת דיזנגוף – בלבו של אזור הביקוש החם בישראל יתחילו בקרוב לבנות מגדל מגורים של 29 קומות. פרויקט מתחם דן יכלול 190 דירות. הבניין תוכנן במקור ל-36 קומות, 240 דירות ו-650 מקומות חניה. עם סיום התכנון הוגשו כרגיל כ- 300 "התנגדויות". לאחר שנים רבות של דיונים (תוכנית הבנייה נהגתה לראשונה כבר בשנות השמונים), השגות וערעורים הושגה פשרה וגובה הבניין קוצץ כאמור ל-29 קומות. 

1188 1

אגודת "אדם טבע ודין" היא אחד מהגופים שתמיד "מתנגדים". במסמך שהוגש לוועדה המחוזית לתכנון ובניה (3/3/2003) פרטה האגודה את נימוקי ההתנגדות ובין היתר נכתב שבנייה לגובה הינה בניגוד ל"טבע האדם", תוך ציטוט פיוטי-רומנטי: "...לא לחינם שורש המילה 'אדמה' הינו 'אדם'." עיון בנימוקים מבהיר עד כמה המתנגדים המקצועיים מייחסים לעצמם עליונות מתנשאת מעל לצרכן, להורים וליזם: "מומחים למשפחה קבעו כבר חד משמעית" שקשה לגדל ילדים בבניין גבוה... האגודה דואגת גם לקונים העתידיים שיתקשו לעמוד בתשלומי ועד הבית הגבוהים... ואפילו, שימו לב, ליזם "המסכן": ...לא יהיה די ביקוש לקומות הנמוכות "שבהן אין נוף, אוויר ושקט"... דאגה ממש נוגעת ללב לזולת של קומץ "אנשים עליונים". במדינה חופשית מותר לאינטלקטואלים להביע דעה, פלצנית ככל שתהיה, הבעיה מתעוררת כאשר החוק מאפשר להם לכפות את דעתם על הזולת. 

פרשת מגדל המגורים מדגימה (כמעט) את כל השיבושים האפשריים של שוק הבניה בישראל. הבניין מתוכנן על מגרש נדיר בגודלו בצפון הישן של תל אביב – 8.4 דונם. חוק התכנון והבניה פוגע בזכות הקניין של בעלי הקרקע ומונע מהם בניה לגובה ככל שירצו. הגבלת הבניה לגובה הופכת בהכרח כל מגרש בו ניתן אישור לבניה גבוהה – למגדל בסטנדרט גבוה, לעשירים מאד בלבד. כי אם כבר יש "אישור" בניה נדיר, אז מקסום הרווח מחייב בניה בסטנדרד גבוה. אילו לא הייתה מגבלה לבניה לגובה היינו רואים במרכז תל אביב עשרות רבות של מגדלים שמיועדים גם למעמד הביניים, או מגדלים "מעורבים" – בקומות הנמוכות דירות זולות ואילו דירות יוקרה בקומות העליונות. 

"החוכמה" השנייה נובעת מההשקפה שהעילית האינטלקטואלית צריכה "לחנך" את ההמונים לא להשתמש ברכב פרטי, אלא בתחבורה ציבורית ובאופנים ירוקים. אזור זה סובל ממצוקת שיא של מקומות חניה. אילו הרשויות לא היו מתערבות – קרוב לודאי שהיזם היה בונה חניון תת קרקעי לאלפי מכוניות. החניון היה מאפשר חניה מהירה לדיירי הסביבה, למטיילים בדיזנגוף ובטיילת שעל שפת הים וגם לדיירי הבניין ואורחיהם. אך "המחנכים" הדגולים החליטו להדגים מהי ענישה קולקטיבית: מספר מקומות החניה הוגבל ל-160. פחות ממספר הדירות בבניין. כלומר, הדיירים ואורחיהם יסתובבו שעה ויותר ברחובות הסמוכים בחיפוש נואש אחר מקום חניה, ישרפו דלק לשווא, יגרמו לפקקים וצפיפות – ויתנו משנה תוקף לדרישת "הירוקים" להמשיך ולחנך בכפיה את העם – שלא להשתמש ברכב פרטי. דוגמה מאלפת לחקיקה אידיאולוגית שיוצרת בעיה, מעצימה אותה כדי להוכיח שיש בעיה, ולבסוף משתמשת בבעיה שהיא עצמה יצרה כנימוק להצדקת השקפת העולם המעוותת ולהכבדת נטל החקיקה. בעיה שכלל לא הייתה קיימת אילו השוק היה חופשי לתת מענה.

ה"התנגדויות" למימוש זכות הקניין של בעלי קרקע, מאורגנות לרוב על ידי יחידים וקבוצות שמתמחות בהתנגדות כמעט לכל סממן של מודרניזציה. המילה "חדש" מעוררת אצלם תגובת נגד אינסטינקטיבית. בכל בניה גבוהה נשלפים מייד טיעוני "חסימת נוף", "יצירת צל" ו"חסימת רוח". טענות שגויות לוגית שהתייחסנו להן במאמר נפרד. אילו ניתן היה להתנגד לבניה לגובה לפני שבעים שנה, הרי ששום בניין בן 4 קומות לא היה נבנה – כי לעולם יטיל בניין חדש צל ויסתיר חלק מהנוף של כל הקומות הנמוכות בבניין סמוך. מי שקונה דירה בעיר צריך לדעת מראש שתהיה בניה גבוהה, שייתכן וההנאה מהנוף תתייקר בעתיד (כי כדי להמשיך וליהנות מנוף צריך יהיה לקנות דירה יקרה יותר בקומה גבוהה יותר). 

הנימוק ההזוי ביותר שמופיע בהתנגדויות לבנייה גבוהה היא הטענה המתחסדת והבלתי מוגדרת של "פגיעה במרקם האורבאני". קומץ ארכיטקטים ורומנטיקנים מתאמצים לשכנע אותנו בדבר יופיו של "המרקם האורבאני" של תל אביב. נפלא מבינתי כיצד אפשר לקשור כתרים של יופי לאחת מהערים המכוערות במערב (נכון גם לערים אחרות בישראל). לא צריך להיות מבקר אומנותי או מוסמך לארכיטקטורה – הרימו ראשכם מעל לצמרות העצים ברחובות ראשיים וצדדים והתבשמו נא מיופי הבניינים בתל אביב, בת ים ופתח תקווה... כולן ערים חדשות ("חדשות" כי פחות מ-80 שנים חלפו מאז שניתן היה לקרוא להן "עיר") – כולן ניבנו בהשראת מתכנני ערים מדופלמים, בחסות חוקי תכנון ובניה הדוקים ופיקוח קשוח. ייתכן שתנועת ההתנגדות לבניה חדשה נובעת מהאצבע המאשימה שמפנה כל בניין מודרני אל סביבתו ומציג אותה בעליבותה – "נזם זהב באף חזיר".

תמונות אופייניות של "המרקם האורבאני" של תל אביב ("הצפון הישן") – פאר היצירה האנושית – על כפיית שימורו, תוך ייקור הדיור לכולם, מוכנים מכוערי נפש לחרף נפשם על מקלדת המחשב ולהתנגד לכל בניה מודרנית בחסות חוק מעוות:

1188 6

1188 5

1188 4

1188 3


אסור להסב משרדים לדירות

מול פארק צ'ארלס קלור, על שפת ימה של תל אביב מתנוססים מספר מגדלי משרדים שנבנו בסוף שנות השבעים. למה נבנה מקבץ מכוער של בנייני משרדים על שפת הים כאשר ברור שהשימוש הכלכלי היעיל מול נוף ים הוא מלונאות ומגורים? שוב, פקידי מדינה החליטו ששם צריך לקום מרכז העסקים הראשי של תל אביב. החליטו, והקרקע "הוקצתה" לתעשיינים שהיו מקורבים לשלטון מפא"י (מפלגת העבודה של אז). שמות הבניינים מעידים על כך: "בית התעשיינים", "בית הטכסטיל". 
1188 2
איך "ברור" שהשימוש העדיף מול נוף ים הוא מגורים ומלונאות? לא בגלל שפקיד חכם יותר החליט, אלא בגלל שיזמים מעוניינים להסב את השימוש במפלצות המכוערות למגורים ומלונאות. אבל לעשירי שכונת נווה צדק, במרחק של כ-200 מטר מהמגדלים מותר על פי חוקי מדינת ישראל "להגיש התנגדות" ולפגוע בזכות הקניין של בעלי המגדלים. הפעם הם לא מתנגדים לעצם קיומם של המגדלים שהרי הם נבנו עוד לפני שנווה צדק הפכה לשכונת יוקרה. הם מתנגדים לשינוי השימוש – הם מעדיפים שהבניינים יישארו משרדים. שוב משתמשים בנימוק של "עומס על תשתיות" (בתי ספר, שטחים פתוחים וכו'). אין עיר ותיקה בעולם שנבנתה מראש עם תשתיות למיליוני תושבים. קודם מגיעים תושבים ואחר כך מתאימים בהדרגה את התשתיות. גם ההתנגדות לבנייה גבוהה סביב השכונה היא פגיעה בזכות הקניין של בעלי הקרקעות שסביב השכונה. בתנאים של שוק בניה חופשי מרגולציה לא הייתה קמה שכונת וילות בלב אזור הביקוש העירוני. העיוות אינו "המגדלים", אלא עצם קיומה הכפוי של שכונת נווה צדק. בתנאי תחרות חופשית ייתכן שמספר בניינים "עתיקים" היו נשמרים מטעמי נוסטלגיה על ידי עמותות שהיו רוכשות את הבניינים לשימור, אבל לחצי ביקוש היו מכתיבים בנייה גבוהה.

עריצות חוק התכנון והבניה

עתירה של תושבי נווה צדק לבית המשפט התקבלה והיזמים יאלצו להתקין מדי מים משותפים לכל חדרי המלון החדשים... הם מקווים שהעדר מונה מים נפרד לכל יחידה חדשה יקשה על היזם להשתמש בה למגורי קבע "בניגוד להיתר הבניה והחוק". הם כמובן "יופתעו".

כך גם נעצרה הפשרת קרקעות חקלאיות בקיבוצים ובמושבים על ידי התנגדות שהוגשה על ידי "הקשת המזרחית" בנימוק של "צדק חלוקתי" – הקיבוצים והמושבים היו עלולים להרוויח מהבנייה (על 27 אחוזים מהקרקע שהייתה נשארת בבעלותם) – עשרות אלפי דירות לא נבנו כתוצאה מטמטום, אידיאולוגיה, או סתם קנאה... 

חוק התכנון והבניה "החדש" בו דנים בשנתיים האחרונות אינו מציג שום שינוי בתפישה הריכוזית. אידיאולוגיה שרואה את הפגיעה בזכות הקניין של הפרט ל"טובת הכלל" את תכלית הרגולציה הממשלתית. ההחלטה מהי "טובת הכלל" נשארת תמיד בידי פקידי השלטון ומשתנה מתקופה לתקופה בהתאם ללחצים של קבוצות מאורגנות. פרופ' אמנון רובינשטיין מכנה את החוק כ"מפלצת משפטית" שמכילה 600 סעיפים, דברי הסבר של 100 עמודים, וגם 10 עמודי הגדרות. קריאת החוק, לדברי רובינשטיין, אורכת מספר יממות וכדי להבינו דרושים כל החיים... אל תטעו, פרופ' רובינשטיין אינו מתנגד עקרונית לחוק; הוא בסך הכול רוצה קצת פחות עמודים, כמו למשל החוק האנגלי החדש (2008) שמכיל כמחצית ממספר העמודים. 

מפגיני האוהלים צריכים להפנות את זעמם על יוקר הדיור אל תושבי נווה צדק, אל "הקשת המזרחית", אל אגודות ההתנגדות המקצועיות, ואל החוקים שקובעים ש- 70 אחוזים מהשכונה החדשה מצפון לרמת אביב יהיו "ריאה ירוקה" בצפיפות של פחות מ-5 דירות לדונם. 

חוק התכנון והבניה, והשקפת העולם הרודנית שהוא מייצג, הוא הגורם העיקרי ליוקר המגורים בישראל.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 ינואר 2018 05:47
תגובות  
0 #1 לב 2011-08-26 00:00
ושיא הכיעור, זאת התחנה המרכזית החדש
וגם מזוויעה ומפחיד.
ציטוט
0 #2 אריה פרלמן 2011-08-26 00:00
שאלה ליוסי ברנע
נניח שחניון בן "אלפי מקומות" הוא בלתי אפשרי. אבל נניח שחניון בן 600 מקומות הוא כן אפשרי.
ואז, נסכים לצורך הדיון, שחניון בן 600 מקומות עלול להוריד את ערך הנכס עקב ריבוי התנועה.
השאלה הנשאלת היא: מדוע פקיד ממשלתי יקבע לקבלן כמה מקומות חניה לבנות? אם הקבלן יחשוב שהעליה בערך הדירות עקב נוחות החניה – תגבר על הירידה בערך הדירות עקב ריבוי התנועה – מדוע לא לתת לו את חופש ההחלטה בנושא זה?
ציטוט
0 #3 אמת לאמיתה 2011-08-26 00:00
שוק חופשי
רק שוק חופשי לחלוטים מידיהם של הפקידים שמוצצים את דמנו בכל דרך אפשרית תוכל ליצור עיר הפועלת ביעילות מוחלטת על פי היצע וביקוש אמיתיים ובמחירים השווים לכל נפש.
ציטוט
0 #4 אאא 2011-08-26 00:00
חוקי בניה לא נחוצים
זה כמו לומר שסמים הם דבר חיוני כי משתמשים במורפיום לצורך הרדמה.
המטרה המקורית היתה צרכים רפואיים,אבל השימוש בפועל הוא לצרכים אחרים לגמרי.
לא ניתן להפריד בין המטרה המקורית הנאצלת (ע"ע קומוניזם) לבין התוצאה בפועל של היישום.
אכן יש לבטל את חוקי הבניה כולם הועיל ואין שום דרך מעשית לוודא שהם ישמשו רק למטרה המקורית הנאצלת שמתעלמת מטבע האדם ומהרצון של הסוציאליסט לשעבד את כל אוכלוסית הכוכב כי הוא החליט שהוא עליון מסיבה כלשהי (מי אמר "הציבור הנאור" ולא קיבל ?).
ציטוט
0 #5 אאא 2011-08-26 00:00
הבוז לתפיסת העולם הירוקה מוצדק
והיא כן נחלתם של קומץ ליברלים-קוסמופוליטים-אנטישמים פלצנים.
אין לתפיסת העולם הירוקה שום קשר עם איכות הסביבה.כל מה שהם מציעים לגמרי לא רלוונטים.תפיסת העולם שלהם קשורה לכך שהיא מזינה את תחושת העליונות המוסרית-אינטלקטואלית שלהם על כל יתר האנושות ואמורה להצדיק את "הזכות" שלהם לכפות על כל אוכלוסית הכוכב את כל מה שמתחשק להם...בשם הקדמה,הנאורות ואיכות הסביבה.
אורח החיים שלהם והרעיונות שלהם הם הם המקור והסיבה לכל הבעיות האקולוגיות על הכוכב.

הרוכשים לא מינו אותך או את עמותת הסמול שמממן האויב האירופי "לדאוג" להם.תפסיק להצדיק את הפלצנות והשחצנות שלך ב"דאגה" לאחרים.
ציטוט
0 #6 אאא 2011-08-26 00:00
99.9999 אחוזים מהחוקים
במערב מיותרים.הם נועדו כדי לאפשר את השליטה של הפקיד ושל עוה"ד או רוה"ח שמצויים בנבכי המבוך המשפטי האינסופי.
בצורה כזו,אף אחד לא יכול להפליץ מבלי לשלשל תחילה ממון רב לכיסיהם של עורכי הדין או רואי החשבון ומבלי לפחד מאימת הפקיד - כי לאף אחד אין צל של מושג מה מותר ומה אסור לפי החוק.
ציטוט
0 #7 אאא 2011-08-26 00:00
לא מסכים
1) אכן יש לעודד שימוש בתחבורה ציבורית.הרכב הפרטי הוא אסון מכל הבחינות,ואלמלא היה כזה יצרן עצום של מקומות עבודה,הוא היה מוצא אל מחוץ לחוק מזמן,כמו הסמים.
2) אדמה או נכס צריכים להיות אצל מי שרכש אותבם בכסף מלא.הקיבוצים והמושבים לא רכשו את האדמות שלהם.הם הוקצו להם לצורך שימוש בחקלאות.אם הם לא רוצים או לא יכולים להשתמש בהם לחקלאות,שיחזירו את האדמה למי שהקצה להם אותה.
אתה רוצה לייצר כאן אריסטוקרטית נדלן הודות לחלוקה במתנה של הנכס הכי גדול והכי חשוב שיש פה בארץ : אדמה.
למה ? למה שהקיבוצניק יקבל מגרשים במתנה ולא אני או אתה או כל אחד אחר ?
האם תפקיד כל האוכלוסיה הוא לשרת את האדון הסמולני הלבן שלוקח את כל נכסי המדינה לכיסים שלו ?
ציטוט
0 #8 אסף בן דור 2011-08-26 00:00
חוקי בנייה כמובן נחוצים
שלא נזיק אחד לשני. ואני לא חושב שהמאמר יוצא נגד עצם קיומם של חוקי בנייה אלא נגד הסיבוך שלהם, תהליך הסובייקטיביזציה שלהם (דברים לא מוגדרים באופן אובייקטיבי מה שמשאיר פתח לתקוע את ענף הבנייה).
מנסיוני בתחום הבנייה אני אומר לך כאן שאין שום קשר בין חוקי הבנייה לבין הנזק שאתה גורם לשכנים. החוק שרירותי נתון לשיקול דעתו של פקיד אפס כזה או אחר.
ציטוט
0 #9 ניר קוזלובסקי 2011-08-26 00:00
גם לשכנים יש זכויות קניין
אי אפשר רק להאשים את חוקי התכנון בכל הרעות החולות של שוק הבניה. קודם כל, חוקי בניה הם דבר חיוני (למי שזוכר, אחד מאסונות צור במלחמת לבנון הראשונה הוא תוצאה של אי קיום חוקי בניה בלבנון). בנוסף, שמעתי טענה שאם מגדלי התאומים היו מוקמים לפי חוקי הבניה של ניו יורק (הם נמצאים בשטח רשות הנמלים) הם לא היו קורסים.
בנוסף, גם לשכנים של פרויקט יש זכויות קנין. וכאשר יזם חורג מהתכנית הקיימת הוא פוגע בזכויות שלהם. הוא גם מקטין את היכולת של השכנים לבצע "חריגה" משל עצמם בעתיד בשל מגבלות תשתית למשל.
חוקי בניה הם נדבך חיוני במדינה. יש לשפר אך ביטולם הוא פגיעה בזכות הקניין של השכן וסכנה לרוכש (איזה כלי שי לקונה לוודא שהדירה שקנה בטוחה אילולא היו תקני בניה).
ציטוט
0 #10 אסף בן דור 2011-08-26 00:00
תגובה ליוסי ברנע
טיעון מנצח "פגיעה במרקם האורבאני":
"המרקם האורבאני" עונה להגדרה סובייקטיבית שמשתנה מאדם לאדם כשלכל אחד תפיסת חלל שונה.
מרקם אורבאני הוא המרקם שנוצר אחרי שאלפי פריטים עושים כל אחד לביתם. למעשה כל בנייה שלא תהייה תפגע (או תיקח חלק ביצירה של) מרקם אורבאני. ולכן זהו טיעון שאפשר להשתמש בו (ומשתמשים בו) בכל מקום כתגובה פבלובית נגד כל בנייה שהיא!!!

כדי להדגים את מידת החוצפה בשימוש בטיעון הזה: באותה המידה אני יכול לטעון שהופעתו ברחוב של מאן דהוא מפריעה לי וכי יש להוציא צו במבית משפט שיאסור עליו להופיע ברחוב כי הוא פוגע במרקם של האוכלוסיה שנעה ברחוב.

ולכן צריכה לצאת מפה קריאה לפסול את השימוש בטיעון המחוצף הזה של "פגיעה במרקם אורבני". זהו טיעון פסול מיסודו ומקומו לא יכול להכירו בחברה שמבוססת על עקרונות של חירות וסובלנות.
ציטוט
0 #11 יוסי ברנע 2011-08-26 00:00
יש ראציונליות להתנגדויות
מוטי. אני חולק עליך בנקודות הבאות. יש ערך היסטורי בשימור בנינים ואך אזורים בת"א. למשל נווה צדק שלה יש מרקם אכן מיוחד מאויימת על ידי בניין רב הקומות שפוגע אכן במרקם של שכונה מופלאה זו.
שנית, אני לא מבין את הבוז שלך לתפיסת העולם הירוקה, שאגב, אינה בהכרח נחלת השמאל. לגבי בנינים גבוהים, אני יודע שיש לקחת בחשבון את השפעתם על הסביבה מבחינת הרוחות. ונקודה אחרונה, לא ברור לי איזה אינטרס היה למי שבנה את הבניין עליו כתבת בתחילת המאמר לבנות חניון לאלפי מכוניות. ספק אם זה אפשרי, ויתכן כי זה יוריד את ערך הדירות מבחינת הרוכשים נוכח התנועה הבלתי פוסקת.
ציטוט
0 #12 אריק ברהום 2011-08-26 00:00
תגובה.
מעניין שגם חלם "עשתה עלייה"לארצנו
ציטוט
0 #13 יופיטר 2011-08-27 00:00
לקוזלובסקי, מדוע אתה סבור שלשכן יש
זכות קנין על המגרש של הזולת? לכל אדם יש זכות קניין על הרכוש שלו, לא על הרכוש של הזולת. דווקא זכות הקניין של האדם על רכושו נרמסת במסגרת חוקי הבנייה, היום מספיקה הסכמה של 75 % מבעלי הדירות כדי להפקיע מכל אדם את חלקו ברכוש המשותף, ולגבי זכויות בנייה תכנוניות אין צורך אפילו ב75% .הפגיעה בזכות הקניין בטיעונים חברתיים כביכול רווח במידה גוברת והולכת
ציטוט
0 #14 יעקב 2011-08-27 00:00
האמונה המופרזת בכוחו של תכנון
אכן,בעידן המודרני יש אמונה מופרזת בכוחו של התכנון, וגם באירופהפשט נגע הכיעור המתוכנן
ציטוט
0 #15 אירופאי 2011-08-27 00:00
ערים באירופה
בתוספת לתגובתו של יעקב, מרכזי הערים אשר היו חסרי תכנון אכן נחשבים ליפים אך לא חסר דוגמאות באירופה של ערים ומרכזי ערים אשר נגע התכנון גרם לאזורים שלמים להראות כמו בסיסים צבאיים, או להרוס שכונות אשר נחשבו ליפות או יוקרתיות
ציטוט
0 #16 אירופאי 2011-08-27 00:00
למה לא לענות לאאא אם תגובתו ראויה?
האם הכינוי נותן משקל לטיעון ? או הטיעון נותן משקל לאדם ? האם אפשר לודא שאתה מי שאתה טוען בעולם וירטואלי ?

לדעתי תרבות דיון מתבססת על הטיעון ולא על הטוען.
ציטוט
0 #17 אאא 2011-08-27 00:00
התחנה המרכזית החדשה
הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה בגוש דן....

כלכך הרבה פרויקטים שהמדינה עושה נראים כמו חיקוי של תעלת בלאומילך.
ציטוט
0 #18 יעקב 2011-08-27 00:00
התחנה המרכזית "החדשה" אסון
אכן, התחנה המרכזית ה"חדשה" בת"א (שבנייתה החלה בשנות ה 1960 המאורחות) היא אסון בממדים ענקיים.
ממש פורונקל ממאיר, קטאסטרופה.
והיא תוכננה על ידי "גדול אדריכלי ישראל", רם כרמי, בעל פרס ישראל.
צריך להרוס את התחנה בדחיפות, לבטל את המושג "תחנה מרכזית" ולפזר את תחנות האוטובוסים במספר מקומות בעיר (כמו התחנה בארלוזורוב).
באשר לרם כרמי - צריך לעשות לו משפט על השחתת העיר ולהענישו בעונש כבד, אולי אפשר לגזור עליו להתגורר בתחנה...
ציטוט
0 #19 יעקב 2011-08-27 00:00
ערים בלתי מתוכננות באירופה
זה עתה חזרתי מטיול קטן באירופה, ועברתי שם במספר ערים קטנות יחסית, בעלות מרכז היסטורי יפהפה.

אז - א. כן. אם יש מרכז של בניינים היסטוריםם יפים - צריך לשמר אותו, בתחום מוגדר, ולמנוע הריסתו ובניית מגדלים.
אבל - המרכז "ההיסטורי" (גם כן היסטוריה...) של ת"א מכוער. אני בעד לגלח אותו, לא לשמר אותו. צריך לשמר אתרים יפים לא אתרים מכוערים.
אפשר להגדיר שטח מסויים - כמו למשל חלקים של נווה צדק - כרובע לשימור ולאסור הריסת בתים שם. אבל אל צריך להגזים - לא כול ת"א היא לשימור.
דרך אגב: בשוליים המזרחיים של נווה צדק, ליד דרך יפו-ת"א, בנו מגדל ענק ומפלצתי, שמוטב היה לו לא ניבנה. גם בניינים גבוהים יכולים להיות מכוערים.

מה שעוד משך את תשומת ליבי הוא שכול הערים ההיסטוריות היפות באירופה ניבנו ללא תכנון אורבני, וללא רגולציה. היופי הגדול ביותר נוצר ללא יד מכוונת, או על ידי היד הנסתרת.

באשר לבניינים של מרכז ה"תעשייה" (המפלצות) בחוף נווה צדק - צריך להרוס אותם, לגלח אותם לגמרה, כמו את כיכר אתרים - הסלאם הענק בלב ת"א. שום דבר פחות מזה לא יועיל.

הסיבה שלא מגלחים אותם - היא אותם חוקי הבנייה. נוכח הקשיים בקבלת אישורים לבנות פרויקטים מועילים בשטחים אלה, לא ממהרים היזמים לקנות את הקרקע, להרוס את המפלצות, ולבנות משהו יפה במקומן.

דרך אגב: המפלצות מפסידות כסף. בניין יפה יוצר הכנסה ליזם, בניין מכוער - כמו כיכר אתרים, יוצר הפסדים.
ציטוט
0 #20 אריה פרלמן 2011-08-27 00:00
לא מתקפה, חלילה - רק דיון
אנחנו אכן מסכימים בעניין החניון, וטוב שכך. חשוב גם שאתה עורך אבחנה בין נושאים שוליים לחשובים מבחינתך.
באשר לשימור אזורים שלמים בתל-אביב, ומשימות אחרות שיש לדעתך להטיל על העיריה, ברצוני לשאול: האם אתה מרוצה מתפקוד העיריה בתחומים שעליהם אין ויכוח שהיא אחראית? ניקיון הרחובות; תאורה; גינון ציבורי; מניעת מפגעים תברואתיים; מים; שפכים? אם התשובה חיובית - הרי שניתן לשקול הטלת תפקידים נוספים על העיריה. אבל אם לא - מדוע להטיל תפקיד רביעי או חמישי על גורם שנכשל בטיפול בתפקידיו הראשוניים?
ציטוט
0 #21 יוסי ברנע 2011-08-27 00:00
תשובות למתקיפי
ראשית תשובה לאריק פלדמן. דווקא הנושא של החניון הוא השולי מבחינת הערותי. למעשה אין לי ויכוח עימך. פשוט דרך ההפרזה של מוטי אודות אלפי חניות הביאה אותי לכתוב תגובה.
אסף בן דוד תוקף את המשמעות הסוביקטבית של פגיעה במרקם האורבני. לשונית תאורטית הוא צודק. אולם אני ובניגוד לרוח של הכותבים באתר זה חושב שגם לסביבה הטבעית של האדם יש חשיבות. אם ניקח למשל שמורות טבע,אזורי קינון נדירים,דיונות של בעלי חיים, הרי אנשי הכלכלה החופשית נטו לא יראו בהם שום חשיבות. אני סבור כי אכן יש לטבע חשיבות וערך.
לא.א.א. אני סבור שאינני צריך לענות אם הוא מסתתר תחת כינוי. אבל באופן עקרוני אני קובע שניתן לפתח תפיסה ירוקה יחד עם תפיסה חופשית ולוקאלית כלומר ישראלית.(אגב, הסוגיה הלאומית העולה לעיתים באתר היא על קרעי תרנגולות, חיבור של אינדבידואליזים לציונות-יהודית סתגרנית).
ציטוט
0 #22 אירופאי 2011-08-28 00:00
האם צריך להיות מוזיקאי
כדי להעריך מוזיקה טובה ?

הייתה לנפולאון תרומה חיובית בתכנון עירוני (המיספור של הבתים) אך מעבר לזה אני לא יכול למצוא הרבה קשר בין עריץ כובש לדמוקרטיה.

יש דוגמאות רבות לערים אשר גדלו אורגנית באירופה אשר אין עוררין על יופים. יש גם מספר דוגמאות לא פחותות על ערים מתוכננות אשר הם רק מספר דרגות מועט מעל התכנון הסובייטי
ציטוט
0 #23 יעקב 2011-08-28 00:00
אלעד שחר הוא המשכיל היחידי
הבנו את זה.
אכן, פריס, בחלקים גדולים נהרסה ונבנתה מחדש. אבל זה היוצא מן הכלל. רוב הערים - המרכז העתיק שלהן - התפתח באופן טבעי, עם הזמן, ללא תכנון.
יש חלקים מודרניים מתוכננים, אבל הם לא משהו שכדאי להרחיב עליו את הדיבור.

ת"א תוכננה ? אכן, זה מה שיצא.
פעם שאל אותי מישהו בחו"ל האם ת"א עיר יפה. עניתי אינסטינקטיבית שכן, אבל הוא הסתכל עלי כמו על משוגע, ואני די הבנתי למה.
החלק היפה בת"א הוא יפו העתיקה.
בין אם היא הייתה מתוכננת או לא, ת"א אינו דבר שיש להתגאות בו...
וזה עוד לפני הפורונקלים של התחנה המרכזית וכיכר אתרים שבהחלט היו מתוכננים!
ציטוט
0 #24 אלעד שחר 2011-08-28 00:00
אוסף כזה של שטויות לא שמעתי הרבה זמ
מה אפשר להגיד??
הגענו לימי המשיח, כל אחד הוא מתכנן ערים, כל אידיוט הוא ארכיטקט, כל ילד שחיבר 2 לבני לגו ביחד הוא כבר מהנדס בניין.
לכו תלמדו משהו בחיים שלכם לפני שאתם פותחים את הפה, כולכם פשוט בורים ולאף אחד פה אין שמץ של מושג בתחום שהוא מדבר עליו.
מדע תכנון הערים הוא אחד הותיקים בעולם, התפיסות השונות שרואים אותם בערים שונות בעולם הם התפתחות שבחלקה טבעית (עיר ימי הביניים, שווקים, כיכרות ישנות ועוד) ובחלקה מתוכננת ומאורגנת עד הס"מ (כמו פריז למשל, למי שלא ידע, שנהרסה ע"י נפוליון ונבנתה מחדש בתכנון השדרות הידועה והיפייפה).
גם ת"אלידיעתכם היא אחת הערים המתוכננות בעולם, מימי גדס ועד ימינו, הבעיה שכמעט אף פעם לא השלימו את התכנון עד הסוף...
למשל הרווחים הנאים בין בניין לבניין בת"א ובערים נוספות בארץ, המכונים קווי בניין, הם לא חובה! ברוב מוחלט מהערים הגדולות בעולם אין את זה וכל בניין צמוד לבניין לידו, הרווח בין הבניינים מאפשר לאור, אוויר,שמש לחדור לחלונות ונותן אווריריות מסוימת במרקם העירוני.
אם מישהו פה רוצה לנהל דיון אמיתי וציני על התכנון והבנייה בארץ אני מוכן להוכיח לכל אחד ממכם שהוא טועה, אבל ראבק, תבינו על מה אתם מדברים קודם!
ציטוט
0 #25 יעקב 2011-08-28 00:00
יש בעיה של אי פגיעה בשכן
לכול אחד יש זכות קניין על המגרש שלו. יחד עם זאת יש לו זכות שהשכן לא יפגע במגרש שלו, גם פגיעה עקיפה. למשל - יש לי זכות לדרוש מהשכן לא להקים מזבלה מסריחה במגרש שלו (של השכן) שכן הריח הרע יפגע במגרש שלי.
במסגרת הזכות שיש לי לתבוע מהשכן שלא יפגע במגרש שלי, גם לא בעקיפין, יש לי חובה לא לפגוע במגרש שלו, גם לא בעקיפין.
בגלל הצפיפות בעיר נוצרות בעיות של דו קיום בין שכנים, ובתוך שכונות - שדורשות רגולציה.
המושג "זכות קניין" לבד אינו מספיק, הוא ערטילאי מדי, הוא זקוק להגדרות ותיחומים מדויקים יותר.

אז לא נכון לאמור "לא צריך שום רגולציה". צריך רגולציה, אבל לא צריך להגזים בזה, כמו שמגזימים עכשיו.
ציטוט
0 #26 יעקב 2011-08-29 00:00
ליופיטר - פרשנות על זכות קניין
אתה כותב: "לא בזכות הקניין אלא בזכות אישית ולא קניינית."

זו פרשנות שלך. יש אחרות.

בכול אופן - זכותך לנצל קניינך כראות עיניך (להקים מזבלה במגרשך) מתנגשת עם זכותו של שכנך לעשות במגרש שלו כרצונו (למשל - להקים מסעדה עם שולחנות בגן).
לכן דרושה רגולציה שתסדיר מהן מגבלות השימוש בקניין כדי שלא יהיו הפרעות הדדיות בלתי נסבלות.
ציטוט
0 #27 אזרח 2011-08-29 00:00
לאלעד שחר: אף אחד לא טען שת"א
לא מתוכננת, להפך, כולם פה יודעים היטב שהיא מתוכננת, וזו בדיוק הבעיה - בגלל שהיא מתוכנת המצב כל-כך קשה...
ציטוט
0 #28 יופיטר 2011-08-29 00:00
ל22 לדוגמא שהבאת אין כל קשר לדעתי
לזכות הקניין. ההתנגדות לריחות רעים מקורה לא בזכות הקניין אלא בזכות אישית ולא קניינית. אין ולא יכולה להיות לעולם זכות קניינית על הרכוש של השני כתוצאה מהזכות הקניינית של האדם על רכושו. ואלעד שחר, כל דבריך הם דברי תעמולה ריקים מכל תוכן, אם אנחנו מתנגדים לכלכלה מתוכננת המשמעות שכולנו בעלי השכלה כלכלית?
ציטוט
הוסף תגובה