רביעי, 04 מאי 2011 00:00

''קי בונו'' (Cui bono) - מי נהנה (בלאטינית) ממדיניות המשכנתא של בנק ישראל?

רוב הציבור מעדיף בשנים האחרונות את מסלול משכנתאות הפריים, אבל בנק ישראל מכריח אותנו "לבחור" במסלול אחר – זה שצמוד למדד המחירים לצרכן. פישר מציג בעקביות רק צד אחד של המטבע. האם הנגיד "רוצה רק בטובתנו"?

אימא שלי הזהירה אותי מזרים שמצהירים כי הם "רק דורשים בטובתי". כשפוליטיקאי מצהיר שפעולתו נועדה אך ורק "לטובת הציבור" צריכה להידלק אצלנו נורה אדומה, או לפחות ספק קל.

בנק ישראל מזהיר מזה זמן רב את נוטלי המשכנתאות לדיור לבל ייקחו משכנתא צמודת פריים, כלומר, יאמצו את החלופה האחרת – הצמדה למדד המחירים לצרכן. ראשי הבנק מודאגים לבל תיהפך המשכנתא לעול כבד על מאות אלפי משפחות שנתח ניכר מהכנסותיהן מיועד לפירעון משכנתא. לפני כשבוע עשה הבנק המרכזי מעשה: "המבוגר האחראי" אסר עלינו לקחת יותר משליש משכנתא במסלול הצמוד לריבית הפריים.

מכאן נובע שרוב הציבור מעדיף בשנים האחרונות את מסלול הפריים, אבל בנק ישראל מכריח אותנו "לבחור" במסלול אחר. כמובן, רק לטובתנו. אדום! אדום! אדום!

מה ההבדל בין שני סוגי המשכנתאות? הפריים היא ריבית בסיס שנקבעת על ידי הבנקים המסחריים לצורך חישוב עסקאות ביניהם, שיעורה כ- 1.5% מעל לריבית שקובע בנק ישראל. ריבית הפריים עומדת כיום על 4.5% והייתה בשנים האחרונות אפילו מחצית מכך. הבנקים למשכנתאות נותנים הלוואות בפריים מינוס כחצי אחוז. כלומר, בחלק מהתקופה עמדה ריבית המשכנתאות במסלול זה על שיעור מצחיק של כ- 2%. במסלול ההלוואות האחר, קרן ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן – כשהמדד עולה הקרן צומחת בשיעור עליית המדד. עלייתו ברוב השנים האחרונות נעה בין 2% ל- 5% לשנה. הציבור העדיף הלוואות צמודות פריים כי בהעדר הצמדה למדד המחירים – הן פשוט זולות משמעותית. 

במסגרת החלטתו של בנק ישראל לנהל את הכלכלה במקום כוחות השוק, הוריד הבנק המרכזי את הריבית (כמו עמיתיו בעולם) לשיעורים מצחיקים כדי "לעודד את המשק". מחיר המשכנתאות הוזל מאד באדיבותו של פישר, לוקחי משכנתאות שילמו ומשלמים ריבית שנתית נמוכה מאד, שוק הדיור "התעודד" ומחירי הדירות זינקו לשמים. פישר הצית את האש וחוקי התכנון והבניה המטופשים ליבו אותה.

נחזור לסטנלי פישר "שדואג רק לנו". קצב עליית מדד המחירים עומד על כ-5.7% לשנה, האינפלציה מרימה ראש. מי שלוקח הלוואה צמודת מדד, כהוראת פישר, צפוי לשלם את עליית המדד בתוספת ריבית המשכנתא הקבועה (בערך 3.5%). במשכנתא ל-20 שנה יעמוד לפיכך הפירעון החודשי (רבית + הפרשי הצמדה של הקרן) על כ- 9.2% לשנה. מי שלוקח משכנתא במסלול האסור ישלם ריבית פחות מחצי מכך. אז איך פישר עוזר לנו אם הוא מכפיל את עלות המשכנתא? הציבור צודק בהעדפותיו. טוען פישר הרחום: "נכון שעכשיו זה המצב, אבל בעתיד כשאעלה את ריבית בנק ישראל אז בעלי המשכנתאות הפריים יילחצו מאד" – עונה לו עם ישראל: "נחכה שהעתיד יגיע, ואז אולי נחליף את מסלול המשכנתא". ושוב ההמון הנבער צודק. 

פישר מציג בעקביות רק צד אחד של המטבע: משתמע לכאורה מדבריו שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות ותסכן את הלווים ואילו האינפלציה תשקוט ולא תעלה – ומכך נובעת לדבריו סכנה לנוטלי משכנתאות פריים. האם לנוטלי משכנתאות במסלול המומלץ על ידי פישר (צמוד המדד) לא צפויה אותה סכנה? לא בעתיד – אלא כבר כעת! שני המסלולים מסוכנים וכל אחד צריך להעריך בעצמו את כושר ההחזר שלו בלי ההכוונה הכפויה של פישר.

למה פישר מכריח אותנו להפסיד כבר עכשיו? ועוד תמורת הבטחה לעתיד טוב יותר? כמובן, "רק לטובתנו". אדום! אדום! אדום!

ניסיונו של בנק ישראל לנהל את הכלכלה במקום שזו תנהל את עצמה צפוי לכישלון. כך זה נגמר כמעט בכל הניסיונות הללו. לניסיון "לעודד" את המשק באמצעות הורדה מלאכותית של הריבית והדפסת כסף יש מחיר. אחד מהמחירים הוא המצב הנוכחי בו הריבית הריאלית לנוטלי משכנתאות במסלול הפריים פשוט שלילית! כלומר, אנחנו מחזירים לבנק כסף שכוח הקניה שלו נמוך מכוח הקניה של ההלוואה שלקחנו. איך אומרים הילדים – "יופי לנו". כמובן, "יופי לנו" בממוצע... ובעיקר לנוטלי המשכנתאות שהכנסתם פחות או יותר צמודה למדד המחירים לצרכן.

ניסיון העבר הישראלי מלמד שכאשר האינפלציה עולה, המשק, ובעיקר בעלי הכסף (אפילו הכסף הקטן של גברת כהן מחדרה) עוברים מהר מאד להשקעות במסלול צמוד למדד, או מוציאים את הכסף אל "מחוץ למערכת" – מט"ח בבלטות. אף אחד אינו משוגע להפקיד כסף בבנק בפיקדון שאינו צמוד מדד. 

במצב זה של אינפלציה עולה, הבנקים למשכנתאות ימצאו את עצמם במצב בו רוב התחייבויותיהם צמודות למדד המחירים, אחרת לא יוכלו לגייס מקורות להלוואות. אם המשכנתאות שנתנו יישארו צמודות לריבית הפריים (שגם כאשר תעלה היא תמשיך לדשדש מאחורי המדד כי פישר ימשיך "לעודד" את המשק) – הבנקים למשכנתאות יימצאו במצב של הפסד ריאלי גדל והולך, בערך כמו בנק ישראל עצמו בסרט של קניית הדולרים: משלמים ביוקר ומרוויחים מעט. 

פישר רוצה "לאזן" את ההפסדים הוודאיים של הבנקים למשכנתאות ולהעביר את חלקם לציבור – "חלוקה צודקת של הנטל". קי בונו? מי נהנה מהמהלך של פישר? הבנקים. פישר חושש לגורלם של הבנקים; בכל מקרה אנחנו נאלץ לאכול את הדייסה. 

מוטי היינריך

עודכן לאחרונה ב שני, 01 ינואר 2018 06:58
תגובות  
0 #1 אליהו, חיפה 2011-05-04 00:00
למה להלאים בנקים באופן שוטף?
השרים הרי לא ינהלו את הבנקים, ומנגנון הפקידים לא יעיל יותר משכבת הניהול של חברה פרטית.

דאגת הממשלה לאזרח צריכה להתמקד בפיקוח שהבנק לא מרמה את הלקוח, ויש לבנק מספיק כסף כדי לטפל בלקוחותיו.
פיקוח זה יכול להעשות ישירות, או באמצעות חברות פיקוח.

הבטחת כספם של המפקידים, שגם הוא אינטרס ציבורי, יכול להעשות בשתי דרכים: הלאמה של בנק שלא עובד לפי הכללים ללא כל פיצוי(והעברת לקוחותיו וסניפיו בתהליך פשיטת רגל מסודר לידי בנק אחר), או ביטוח נגד פשיטות רגל שהבנק יחוייב לקנות ללקוחותיו.

הפטנט המטופש של קניית מניות הבנקים כדי לשלוט בהן הוא חסר כל הגיון:
אם הם פעלו לפי הכללים, למה להלאים?
ואם הם לפעלו בניגוד לכללים, וסיכנו את כספי הציבור למה לתת להם פרסים ובונוסים?
ציטוט
0 #2 יעקב 2011-05-04 00:00
בנקים לא וצריכים להיות מולאמים
"האם הבנקים יכולים שלא להיות מולאמים ? חשיבות הבנקים היא כזו שזעזוע שלהם הוא כמו רעידת אדמה."

אתה קפוא בדפוסי מחשבה.
הקומוניסטים חשבו "החקלאות חייבת להיות מולאמת, לא יכולים להשאיר את הבעלות על האדמה בידי אנשים פרטיים" - הלכו הולאימו את החקלאות ברוסיה - והרסו אותה. כנ"ל בכול מדינה שעשתה את "הרפורמה החקלאית" שהקומוניסטים כול כך אוהבים.
אחרי החקלאות הם משתלטים על "תעשיות מפתח" - פלדה, חשמל, נמלי, רכבות... כי "הן לא יכולות לתפקד ללא הלאמה"... והבנקים כמובן.
מערכת הבנקאות רקובה מן היסוד, והיא לא יכולה להתקיים ללא הממשלה. צריך לעשות מהפכה טוטאלית (כמו עם נפילת חומות ברלין) - צריך לתת לשוק הפרטי לפתוח מאות או אלפים של בנקים, שיתחרו ביניהם, ואיש מהם לא יהיה "גדול מדי כדי ליפול" - שבנקים כושלים יפלו כו הזמן, וחדשים, טובים מהם יקומו במקומם. ככה עובדת כלכלה חופשית.
הרבה אנשים לא מסוגלים לתפוס זאת, לדמיין לעצמם מצב כזה. הם קפואים בדפוסי מחשבה שהשתילה התעמולה הקומוניסטית-סוציאליסטית בראשם מדורי דורות.
ציטוט
0 #3 אאא 2011-05-04 00:00
הערות
1) עובד בבנק ישראל ששרת איתי במילואים הסביר לי פעם כי הפריים היא הריבית שהבנקים לווים כסף מבנק ישראל.
2) האם הבנקים יכולים שלא להיות מולאמים ? חשיבות הבנקים היא כזו שזעזוע שלהם הוא כמו רעידת אדמה.
יש דברים שהשוק הפרטי לא יכול לטפל בהם.אני לא סגור לגבי הבנקים אבל נוטה להניח שבנקים צריכים להיות בידי המדינה.כולם.
3)פישר ודומיו קוראים לעצמם קפיטליסטים אבל הם שואפים להשיג שליטה מלמעלה על כל אספקט במשק.זה קצת סותר אחד את השני.
4) במה שונה הנסיון של נגידי הבנקים באירופה וארה"ב לייצר עליות בבורסא (ועקב כך רווחיות של תאגידים ע"י רווחי הון) ומצג של צמיחה ממה שנעשה כאן בשנות ה 70 וכונה "ויסות מניות הבנקים" ?
ציטוט
0 #4 שחור כתום 2011-05-04 00:00
חולק עליך,מוטי!
אם ריבית הפריים תעלה בעשירית האחוז-ההחזר החודשי יקפוץ פלאים! ואז כל נוטלי המשכנתאות ייכנסו לסיחרור של פיגורים.והבנקים יקרסו.לכן,לדעתי,זהו צעד נכון.
ציטוט
0 #5 יעקב 2011-05-04 00:00
מערכת בנקאות מולאמת
החטא הקדמון של ישראל שמערכת הבנקאות בישראל היא למעשה - דה-פאקטו מערכת מולאמת. הבנקים הולאמו על ידי הממשלה הסוציאליסטית בראשית שנות המדינה, והם ממשיכים להיות כאלה.
לא משנה שלכאורה מכרו את בנק הפועלים לטד אריסון ואת דיסקונט לדנקנר. מערכת הבנקאות מנוהלת במאה אחוז על ידי המדינה (באמצעות הנגיד) והנגיד אינו מאפשר הקמת מערכת בנקאות חופשית, והפעלת בנקים חדשים, להגברת התחרות.
במדינה חופשית בנקים נותנים משכנתאות והלוואות בתנאים שהם קובעים (לא שהנגיד קובע). אצלנו - הסמכות של הנגיד לקבוע כול דבר הקשור להתנהלות הבנקים היא בלתי מוגבלת.
הרבה רפורמות ליברליות-קפיטליסטיות נעשו בשנים האחרונות אבל במערכת הבנקאות לא נגעו, וממשיכים לנהל אותה בשיטות בולשביקיות.
ציטוט
0 #6 אליהו, חיפה 2011-05-04 00:00
לטובת מי הוא פועל?
עד היום יכולנו לקחת משכנתא של 60% מערך הבית. במסלול פריים אין שום מחויבות - אם הריבית עולה מושכים חסכונות ומכסים את המשכנתא מהר, כשנפתחת קרן השתלמות אפשר לסגור איתה חלק מהמשכנתא. אם היית חסכן והצטברו לך כספים - אפשר להחזיר קצת יותר מהר - וכו'.


אבל מי שיקח משכנתא חדשה יוכל להחזיר רק 33% ממנה ללא קנסות "אובדן רווח לבנק".

משכנתא זה לא צדקה. אם ריבית פריים היא יותר מסוכנת, בנק ישראל יכול להגדיר אותה ככזו, והבנקים יבקשו עליה יותר בטחונות, אחוזים יותר נמוכים מהמשכורת, וכו'.

אבל לכפיה הגורפת הזו על כל הציבור, יש רק משמעות אחת - העברת כספים מגורם א' לגורם ב': מהציבור לבנקים.
עדיף כבר להעלות מיסים.
ציטוט
0 #7 גרי 2011-05-05 00:00
היינריך, כנס
כתבתי תגובה ארוכה בהתייחס לדבריו של שחר כתום ששלל את דבריך, אך התגובה לא התקבלה בשל היותה ארוכה מדי וגם לאחר שחתכתי אותה, היא לא התקבלה. תוסיף את הקוד שצריך להזין בכל פעם שכותבים תגובה ותמצא שהתנאים כאן לאלה המבקשים להשתתף בדיון אינם טובים במיוחד.

קצת קשה לסנגר עליך בתנאים אלה.
ציטוט
0 #8 אפרים 2011-05-05 00:00
כלכלית פישר צודק
היו היו שני חברים שלקחו משכנתא. אחד לקח משכנתא לא צמודה בריבית משתנה צמודת פריים - ריבית זו בעת קבלת ההלוואה עמדה על 4% . השני לקח משכנתא צמודת מדד בריבית קבועה של 4% .שניהם בשיטת שפיצר.
התשלום החדשי ההתחלתי של שניהם עמד על 1000 ש"ח , ואצל שניהם חלק הרבית מתוך התשלום הראשון היה 900 ש"ח.
רצה הגורל ושבוע מיום לקיחת ההלוואה המדד "הפתיע "ועלה המדד ב 1% . הנגיד החליט בתגובה להעלות את רבית הפריים ב 1%.
הלווה שלקח הלוואה צמודת מדד, ישלם תוספת של 1% על התשלום החדשי הכולל , כלומר ישלם 1010 ש"ח. הלווה שלקח הלוואה צמודת פריים ישלם ריבית של 5/4 * 900+ 100 קרן סה"כ 1225 ש"ח.

זה ממש לא חשוב למי הנגיד דואג, והאם מהלך ספציפי שלו מוצדק או לא.השאלה היא האם יש צורך בבנק מרכזי.
במקרה זה , לדעתי הוא צודק במהלך, כי כשיגיע "הרגע הנכון" למחזר את המשכנתא, התנאים החלופיים לא יהיו יותר טובים.
לא צריך ללכת רחוק, ב 2002 הנגיד קליין גם כן "הופתע" מהאינפלציה הפתאומית, ולא היסס להעלות את ריבית הפריים מעבר לאינפלציה השנתית. הדאגה של הנגיד לבנקים נובעת מחדלות פרעון אופציונלית של הלווים, כפי שקרה בארה"ב.
ציטוט
0 #9 אפרים 2011-05-08 00:00
פישר צודק - 2002 כמשל
בינואר 2002 ריבית הפריים עמדה על 5.3%. בדצמבר אותה שנה היא הגיעה ל 10.5%.
ההחזר החודשי של משכנתא בריבית משתנה שנלקחה ב 5 השנים שקדמו ל2002 עלה באופן תלול , הרבה יותר מאשר ההחזר של משכנתא צמודת מדד ( שעלה באותה תקופה ב כ6% ).
ככלל, בתקופה של עליה באינפלציה , האמצעי החביב על הנגידים הינו העלאת הריבית הריאלית, ולכן התשלום החודשי של בעלי המשכנתאות בריבית משתנה קופץ הרבה יותר מהתשלום החודשי של נוטלי המשכנתאות הצמודות.
אינני יודע מהיכן הנתונים של החזר 4000 ש"ח על הקרן ו 2000 ש"ח על הריבית, הרי החזרים אלו משתנים כל חודש ( החזר הקרן גדל ותשלום הריבית קטן )
ציטוט
0 #10 אליהו, חיפה 2011-05-08 00:00
כלכלית, פישר טועה
נניח שאדם לקח הלוואה ענקית של מליון ש"ח על פני 20 שנה עם ריבית פריים 3% ובסוף הוא משלם 3.8%
ההחזר של הקרן הוא 4 אלף ש"ח בחודש, וההחזר על הריבית הוא 2 אלף ש"ח בחודש.
אם אותו אדם לקח את ההלוואה בריבית קבועה היא תעלה 6.5 אחוז
אותו אדם יצטרך לשלם 1500 ש"ח יותר כלל חודש.
אם הריבית תעלה בעוד 3% לערך שהיה די ממוצע בשנות ה90 (שנים שבהן הטראומה של ההיפר אינפלציה הייתה טריה) - עדיין אנשים ייצאו בהפסד.


כדי שההימור של פישר ישתלם, צריך שתהיה עליה של לפחות 3.5 אחוז בריבית, ושאפילו הר הדולרים שהוא צבר לא יעזור.
זה אומר שהיום פישר טוען "טעינו". לא ביצענו מספיק צעדים כדי לרסן את האינפלציה שעומדת להגיע.
ציטוט
0 #11 דובי 2011-05-12 00:00
פישר צודק - פישר טועה
מאוד מוזר לי שהדיון כאן מתמקד בנקודה של צדקתו של פישר, במקום דיון על עצם קיומו של "פישר".
למה מישהו צריך להחליט באילו תנאים מותר\אסור לי לקחת משכנתא? אם יש בנק שרוצה לתת לי משכנתא בתנאים מסוימים, ואני רוצה לקחת אותה בתנאים האלו, איזה זכות יש למישהו למנוע ממני לעשות זאת?
ואם יקרוס הבנק בגלל התנהגות חסרת אחריות - שיקרוס (עם חבות אישית - כלכלית ופלילית של מקבלי ההחלטות). הבנק צריך להיות אחראי על התנהגותו.
ציטוט
הוסף תגובה