חמישי, 24 מרס 2016 04:54

העיתונות הכלכלית בישראל – תמונת ראי של כלכלה מעוותת

כשלושה רבעים של הכתבות והידיעות בעיתונות הכלכלית, בהערכה גסה, עוסק באירועים שנובעים מהמבנה המעוות של הכלכלה והחברה בישראל (להשקפתנו). 

1617

 

אני אוחז בגיליון אקראי של העיתון הכלכלי "גלובס", המהדורה המודפסת 21-22 במרץ 2016. גיליון שאינו יוצא דופן מקודמיו ומאלה שיודפסו אחריו. גיליון שאינו שונה בהרבה בתוכנו מעיתונים ומוספים כלכליים אחרים כמו "דה מרקר" ו"כלכליסט". סתם יום של חול בעיתון כלכלי בישראל.

הכותרות בעיתון אינם סתם סיפורים – הן סוקרות אירועים ותהליכים בכלכלה האמיתית. מאחורי כל ידיעה יש אנשים, אינטרסים, מנגנונים, שכר ותקציבים. כל כותרת בעמודי העיתון מייצגת עשייה כלכלית. רוב הכתבות מספרות על אירועים כלכליים שמקורם בממסד הפוליטי, תוצר של בחישת המדינה בכלכלה: רגולציה מיותרת, חברות ורשויות ממשלתיות מיותרות, ביזה חוקית של כספי משלם המיסים.

כשלושה רבעים של הכתבות והידיעות, בהערכה גסה, עוסק באירועים שנובעים מהמבנה המעוות של הכלכלה והחברה בישראל (להשקפתנו). סיפורים עיתונאיים שנובעים מעצם קיומו של משטר כלכלי המבוסס על בחישת המדינה ומעורבותה בעסקאות שהיו צריכות להתבצע בין שני צדדים של אנשים חופשיים ובהסכמה ביניהם ללא מעורבות השלטונות. אירועים "עסקיים" שהפכו ל"חדשות כלכליות" בגלל רמיסת חופש הפרט, הגבלת הזכות לקניין והצרת החופש הכלכלי. כמעט כל כותרת ראויה לכתבת תגובה ב"קו ישר".

הכותרת הראשית באותו גיליון גלובס: "חשש בשוק ההון: חברות היי-טק 'יברחו' אם יורחב החוק להגבלת שכר הבכירים לשאר המגזרים". ה"סיפור" העיתונאי נובע כולו מההחלטה של "המדינה" להתערב בהחלטות הדירקטוריונים של חברות ציבוריות (בשלב זה "רק" במוסדות פיננסים...) כיצד יתחלקו רווחי החברה בין דיבידנדים לבעלי המניות לבין משכורות העובדים הבכירים. שהרי, אם מגבילים את שכר המנהלים – יגדלו מן הסתם רווחי החברה ויחולקו כדיבידנדים לבעלי המניות. למה צריכה המדינה בכלל להתערב בקביעה כמה א' מוכן לשלם מכיסו ל-ב' עבור שירותיו?

הכותרת הראשית היא דוגמה לנושא שכלל לא היה מופיע כ"חדשות" במדינת חופש. שני עמודים מלאים מוקדשים לעיוותים שהחקיקה יוצרת ולעלויות המידיות הכבדות של החוק החדש.

בעמוד הבא מופיעה כותרת: "בנק ישראל: הביקוש לחשמל צפוי לרדת, אך הצורך בתחנות כוח לשם גיבוי יגבר". בנק מרכזי הוא מוסד מיותר לדעתנו. מקור הידיעה הוא במחלקת המחקר המיותרת של הבנק המרכזי המיותר. "מחקרים מעניינים" מסוג זה צריכים להתבצע באקדמיה, במוסדות פיננסים ואחרים ולא על חשבון משלם המיסים. אבל כנראה שצריך למצוא תעסוקה למחלקת המחקר של הבנק הממשלתי. בגוף הכתבה מודה לראשונה גוף ממשלתי שהשקעות הענק באנרגיה סולארית מחייבות השקעות ענק בתחנות כוח קונבנציונאליות כי אי אפשר לסמוך על תנודתיות הפקת חשמל מרוח ושמש. שוב, סבסוד ממשלתי כבד ואכיפת תשלומי יתר על צרכני החשמל (כמיליארד שקלים בשנה) יצרו "נושא כלכלי" שראוי לכתבה שמקורה בגוף ממשלתי.     

באותו עמוד מופיעה ידיעה