שלישי, 19 אפריל 2016 03:04

CNN: עשרת אלפים מיליונרים היגרו מצרפת בשנת 2015

גיל שוויד, מנכ"ל צ'ק פוינט וממייסדיה, אינו הראשון שהסביר שקָרב היום בו תועבר החברה מישראל למדינה אחרת עם פחות רגולציה ומיסוי ואווירה ציבורית פחות עוינת לאנשי עסקים. בצרפת זה כבר קורה.

"כל השיח הזה של 'אוי ואבוי הם יעזבו את ישראל'... נו באמת". כך לגלגה ח"כ שלי יחימוביץ כבר לפני כשנתיים על החשש שבעלי הון יהגרו מישראל, בעת שתקפה את ה"הקלות" לחברת כימיקלים לישראל (כי"ל).

גיל שוויד, מנכ"ל חברת צ'ק פוינט ואחד ממייסדיה, אינו הראשון שהסביר שקָרב היום בו מרכז העסקים של החברה יועבר מישראל למדינה אחרת עם פחות רגולציה ומיסוי ואווירה ציבורית פחות עוינת לאנשי עסקים. לב לבייב ועידן עופר (איש העסקים העשיר בישראל) קבעו כבר לפני מספר שנים את מקום מושבם בלונדון. גם אנשי עסקים אחרים עשו זאת.

כדאי לקחת את דבריו של גיל שוויד במלוא הרצינות, כנפנוף בכרטיס צהוב כלפי המשק הישראלי. איתותים מגיעים גם מכיוון הבורסה לני"ע בתל אביב – מספר החברות הנסחרות בה צנח מאז 2008 ב-28%. גם הנתון הבא של הלמ"סאינו מעודד: אחד מכל 9 רופאים ישראלים היגר לחו"ל (הסקר כולל רק רופאים בעלי רישיון עבודה ישראלי ואינו כולל רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל, נשארו שם ולא ביקשו כלל רישיון עבודה ישראלי).  

אתר האינטרנט של CNN מפרסם כתבה שכותרתה: כ-10,000 מיליונרים עזבו את צרפת בשנת 2015. כ-7,000 מתוכם הם תושבי פריס. למרות הספקות באשר לדיוק נתונים אלה – סביר שזו המגמה (מקור הנתונים לכתבה ב-CNN).

צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, אך עם יחס חוב לתוצר של כ- 100 אחוזים (לעומת כ-76% בגרמניה). שיעור האבטלה בצרפת עומד על למעלה מ-10% מזה מספר שנים כאשר אבטלת צעירים מתייצבת על מעבר ל- 20%. כלכלת צרפת מסובכת עם חוקי עבודה נוקשים ("זכויות עובדים") ואיגודי עובדים חזקים, קשה להזיז עובד ממקום עבודתו. שבוע עבודה רשמי קצר להפליא – 35 שעות עבודה שבועיות. סקטור ציבורי ענק ובלתי יעיל שגורר את המדינה לגירעונות תקציביים ומחייב מיסוי גבוה על "עשירים". החקלאות הצרפתית "מוגנת" ונהנית מסובסידיות "כלל אירופאיות" (כלומר, בעיקר על חשבון משלם המיסים הגרמני...).  

אנשים בכל מקום בעולם מגיבים באופן דומה לתמריצים חיוביים ושליליים שמוכתבים על ידי המדינה. בשנות התשעים, בשיאה של מדינת הרווחה השבדית,  גברה הנטישה של אנשי עסקים את שבדיה וסמלים מובהקים של החברה והכלכלה – פשוט קמו ועזבו. ביניהם הבמאי השבדי אינגריד ברגמן וענק הרהיטים איקאה שקבע את מרכז עסקיו בדנמרק.

ההחלטה לעזוב את המולדת ואת "האווירה הביתית" אינה קלה. אבל בשלב מסוים נמאס לאנשים שיוצרים את העושר בחברה לשלם את דמי החסות הולכים וגדלים וגם להיחשב כ"אויבי העם". הם מעדיפים לעזוב את המדינה.

משטרים קומוניסטים ערים ל"בעיה" זו של בריחה צפויה של אנשים מוכשרים כאשר מיישמים "סוציאליזם בימנו". לכן, כל מדינה קומוניסטית דאגה בשלב מוקדם לסגור הרמטית את הגבולות. רק כך אפשר "להגשים" סוציאליזם.

כלכלת ישראל עשתה פניית פרסה חדה החל מסוף שנת 2011. פחד אחז בנתניהו בעקבות "מחאת האוהלים", ו"הבאג הדמוקראטי" הכתיב לנתניהו "מדיניות חברתית" מחשש לאובדן השלטון. הבחירה הפוליטית במצבים כאלה היא להבטיח להמונים יותר כסף תמורת פחות עבודה. יותר קצבאות ומתנות מהממשלה המטיבה. יותר רגולציה על הסקטור העסקי "החזירי". החשבון תמיד מוגש לבסוף לאותם 10 אחוזים מהאוכלוסייה שנדרשים לממן את "מדינת הרווחה".
  
בכתבה ב-CNN מוזכרים כ-4000 מיליונרים שהיגרו לישראל ב-2015. נתון זה סותר לכאורה את משפט הפתיחה של הכתבה "...נו באמת" – על כל עידן עופר שירד מהארץ נזכה ב-50 מיליונרים צרפתים ורוסים שיעשו עלייה. השמחה מוקדמת. עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים לפטור ממס ל-10 שנים על כל סוגי ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הם גם לא חייבים בדיווח על ההכנסות הנהנות מהפטור ממס. יש הטבות רבות נוספות.

הטבות המס לעולים מעידות שללא "הטבות" ייחודיות קשה להסתדר בישראל. אין ספק שעצם עלייתם היא תרומה לכלכלת ישראל, אך ספק אם הם יעזו להשקיע במשק הישראלי במבנהו הנוכחי. ואם כן, רב הסיכוי שיברחו מכאן עם נוצות מרוטות כמו המיליארדר היהודי-רוסי, ארקדי גיידמאק, שניסה כוחו ב"עסקים בישראל"... לדבריו "...ישראל מדינה שאוהבת לשנוא עשירים... זה לא צודק. זו לא מדינה יהודית, זו מדינה אנטי-יהודית".

מוטי היינריך

שמעון דיסקין 19/4/16
לא ברור לי דבר אחד
מדוע אנשי העסקים נכנעים כל כך בקלות? מדוע לא יוצאים למאבק ציבורי ומשפטי, לא מנהלים מסע הסברה יעיל, לא מנצלים את העובדה שבארץ יש חוק יסוד: חופש העיסוק? מדוע מעדיפים להשקיע במעבר לארצות הנכר שעתידם אינו מובטח גם שם, ולא בשיפור המצב כאן ועכשיו?
0
יעקב 19/04/2016
העשירים הם מיעוט נרדף
בהכרח, תמיד, יהיו העשירים מיעוט. אנשים שמפיצים את האידיאולוגיה המרקסיסטית הטוענת שהעשירים הם בהכרח נוכלים ועושקים שהתעשרו על חשבון אחרים - תמיד יצליחו להסית ולשלהב את ההמון נגד העשירים.העשירים, כמובן, נאבקים נגד דעות אלה בכול כוחם, אבל סיכויי ההצלחה לא גדולים. יותר קל להסית נגד מיעוט מאשר בעד התנהגות רציונלית.וכול עשיר עושה את החשבון האישי שלו ושואל: "למה אני צריך להיאבק, מה פשעתי?" ומחפש סביבה אחרת, בארץ אחרת. לא קל למצוא ארץ כזו...
0
בתיה אבן 19/04/2016
שמעון, העשירים עושים למען עתידם כאן
רוב העשירים עושים למען עצמם בכך שהם תומכים במפלגות השמאל. הם יודעים שהשמאל ידאג להם כפי שעשה בעבר לשפע מענקים והטבות, הגנה מפני תוצרת מתחרה, ושלמוני ייצוא למיניהםלא בכדי העשירים נאבקים נגד נתניהו ומדיניות השוק החופשי, העשירים תומכים בשמאל, הם עושים יד אחת כדי להפוך את המדינה ועתידה לרווחים קלים למקורבים ולשבעים
0
שמעון דיסקין 19/4/16
יש עשירים ויש עשירים
יש, כמובן, עשירים שרק נהנים מהמצב ומנצלים את הרגולציה להשגת יתרון בלתי-הוגן על פני המתחרים הפוטנציאליים. אבל אני מדבר על אותם אנשי עסקים שלא ממש עשירים, אלא רק מנסים להתעשר. זה לא מעט אנשים בעלי יכולות שלדעתי יכולים לעשות יותר לקידום השוק החופשי במקום להתבכיין.
0
אירופאי 19/4/16
חידוד קטן
רבים מעשירי צרפת עזבו את צרפת לגור במדינות שכנות עקב מס על ההון. לא ידוע לי על מספר אך בהחלט יכול להיות ש 10000 קרוב למציאות. אך לא ידוע לי על עזיבה מסיבית של עסקים מצרפת, רבים מהעשירים ממשיכים לנהל מרחוק את עסקיהם בצרפת, וזאת לדעתי מכיוון שההבדל בין עלויות חוקי העבודה במדינות השכנות זניחים יחסית לעלויות המעבר. לישראל אין מדינות שכנות למקם את עשירי ישראל ולשמור על עסקיהם בארץ, ואני מניח שלהרבה עסקים בארץ קהל היעד נמצא בחו"ל, כך שהמעבר נעשה הרבה יותר נוח.העשירים הם אמנם מיעוט נרדף, אך לפחות כרגע הם מיעוט נרדף עם אופציות.
0
יוסי ברנע 19/4/16
עופר והמתנות מהמדינה?
גזרה שווה עושה המחבר בין משקיעים לבין תאגידי מקורבים כמו של עופר.( עיין מתנות מהמדינה).
0
יסודו של דבר
המס הקונספטואלי מכשיל גלגול השקעות
מדינת ישראל המציאה מס פסיכדלי סופר-הרסני, לפיו עסק צריך לשלם מס על רווחים שלא היו ולא נבראו, ובכך שוללת מהמגזר העסקי יכולת לפתח את הכלכלה: בעולם עסקי בינלאומי, שזה המצב של כווולם ובמיוחד של ישראל, עיקר ההשקעות הן דרך גלגול רווחים קונספטואליים בחו"לומכך שהמס הזה הוא קטלני מערכתית.זהו מס מפגר יותר מאשר הזוי, שהופך את הפעילות העסקית בישראל ללא מוסרית עבור מי שיש לו ברירה.
0
לוי שרגאי
ג'ון גאלט, אייכה ?
תומך בשאלתו של שמעון דיסקין. אכן, מדוע העשירים הטובים (לא המתעשרים מעטיני השלטון) לא יוצאים למאבק בשם ולמען החרות ?דומני שהתשובה היא בתחום השיווק. בישראל, תומכי החרות מועטים. כוחם השיווקי דל.כמה מאנשי העסקים הטובים באמת מבינים מהי חרות כלכלית ? כמה מהם בכלל מודעים לרעיון זה ?ג'ון גאלט כיתת רגליו מדלתו של יוצר עושר אחד לדלתו של משנהו. וכך, בפגישה של ראש בראש, שכנע בצדקת דרכו.מי יהיה לנו ג'ון גאלט בישראל ?מי ילך להפגש עם גיל שוויד ? ועם סמי סגול ? ועם איתן ורטהיימר ? ועוד מאות ואלפים "קפיטליסטים" שעשו את כספם מעבודתם ?ויותר מזה, נניח שימצא ה"ג'ון גאלט" המבוקש. מה יציע להם ? להצביע למפלגת החופש הכלכלי הליכוד, הכוללת משרד "לשיוויון חברתי" ? למפלגה שראשה "עשה את זה" בהיי-טק, אבל בתפקידו כשר הכלכלה לא בייש אף מפא"יניק של פעם ? נכון, אפשר להציע מסגרת פוליטית אחרת, אבל לכך צריך את המשוגעים לדבר, כעזרה זהר זצ"ל.
0
יעקב.
העשירים לא מתחלקים לשתי קבוצות
העולם שלנו מסובך. העשירים לא מתחלקים בבירור לשתי קבוצות - כאלה שהתעשרו בזכות יוזמתם ועבודתם וכאלה שהתעשרו בזכות קשריהם הפוליטיים והעזרה הממשלתית.גם היזם הכי טוב, בעל הרעיונות והיכולת הכי טובים, פועל בסביבה הכלכלית-חברתית הקיימת היום, של חדירה עמוקה של הממשלה לכלכלה ורגולציה חונקת. הוא צריך גם קשרים פוליטיים, גם קשרים אישיים, והרבה תושייה ועבודה כדי להתגבר על מכשולי הרגולציה, כי אחרת העסק לא יעבוד.ואנשי עסקים, בדרך כלל, אינם אידיאולוגים ואינם מנהלים מסעות צלב, או מלחמות בטחנות רוח. הם רוצים להרוויח, ואם הם יכולים להעביר רגולציה או תקנות שיעזרו להם (ואולי יחנקו את מתחריהם) הם יעשו זאת.הבעיה היא להסביר לציבור שהרשע אינו איש העסקים - הרשע הוא הפוליטיקאי ה"חברתי" ו\או המושחת, התוקע מקלות בגלגלים, והאידאולוגיה הנפוצה המעודדת את הציבור למחוא כפיים כול פעם שתוקעים ליזמים מקלות בגלגלים.הציבור לא מבין שהאינטרס שלו איננו להכשיל את היזמים ולהבריח אותם - אלא ההיפך - לאפשר להם להתפתח ולשגשג, ויחד איתם ישגשגו כולם. והפוליטיקאי איננו "שליח הציבור" או צדיק הפועל לטובת הציבור - הוא אינטרסנט מושחת הפועל בעיקר לטובת עצמו. ואת הרגולציה לא עושה אלוהים אלא הפוליטיקאים המטומטמים והמושחתים (אין אחרים).
0

3000 תוים נשארו