שלישי, 19 פברואר 2013 15:54

תיירות המרפא מזיקה לישראל - עיוות שגורם לאבסורד

כאשר עסקי הבריאות מנוהלים על ידי המדינה, נוצר האבסורד שייצוא גדול של שירותי רפואה הופך ל"אויב העם". פרופ' לייטרסדורף, דקאן הפקולטה לרפואה בירושלים טוען "אין לנו את הלוקסוס לקיים בישראל תיירות רפואית".

פרופ' לייטסדורף "צודק", אם מקבלים את המבנה הקיים של הרפואה בישראל כנתון קבוע שאין לערער עליו. הפרופסור, כמו אנשים חכמים (ללא מירכאות) רבים אחרים וגם מומחים במקצועות מדעיים שונים, נמנע מליישם את לוגיקת האבחון הרפואית, שמנחה אותו בעבודתו היום יומית – על מבנה מערכת הבריאות בישראל. ולכן, השטות שלו זוכה לכותרת ראשית בדה-מרקר. 
 
רפואה היא ענף כלכלי לכל דבר
 
הרפואה היא ענף כלכלי שמנוהל על ידי הממשלה ולכן נוצרו בו עיוותים ומחסור. כמעט כל המבקרים המלומדים של הרפואה הישראלית מקבלים את המבנה הקיים כאכסיומה, כתורה מסיני, ולכן הצעותיהם לתיקון המצב הקיים סובבות תמיד באותן סיסמאות: "הגדלת תקציב", "הגדלת שכר הרופאים והאחיות", "הרחבת סל הבריאות", "ניהול יעיל יותר" וכמובן "שינוי סדר העדיפות". המלומדים מציעים כוסות רוח כתרופה למערכת בריאות חולה. 
 
פקידי מדינה לעולם לא יצליחו לתכנן, לממן, לבנות, לתמחר ולנהל מערכת מורכבת כמו מערכת בריאות. הם לא מסוגלים לנהל ענפים פשוטים יותר כמו... ענף הביצים למאכל – כך נוצרים לעיתים עודפים או מחסורים
 
השלומיאליות של פקידי ממשלה אינה נובעת בהכרח מחוסר כישרון, או בגלל שהם מכבים את האור במשרד מוקדם מידי – המערכות מורכבות מידי לניהול מרכזי שכפוף לעיתים גם לשיקולים פוליטיים. 
 
לעומת זאת, שוק רפואה חופשי מורכב מאלפי יזמים שכל אחד מהם מתמחה בקטע צר של המערך המורכב. הם יכולים להשקיע משאבים פרטיים גבוהים בהרבה ממגבלות תקציב ממשלתיות. הם מתברכים בדמיון, בנכונות לסיכון עסקי וביוזמה מעבר לצפוי מעובדי מדינה. כל יזם משתדל לייצר את המוצר והשירות שיטיבו עם מספר מרבי של לקוחות – הרווח שלהם תלוי בהמוני לקוחות מרוצים – שיקול שאינו דומיננטי אצל עובדי מדינה. כל המערכת צריכה להיות תחרותית וחופשית: הכשרת רופאים ואחיות, הקמת קופות חולים ובתי חולים, שיווק טיפולים חדשניים, אספקת תרופות, שירותי ביטוח רפואי. יזמים ומנהלים מזהים מחסור וביקוש-יתר כבר בשלבים המוקדמים להיווצרותו ועושים ימים כלילות כדי לספק את המחסור – כי הוא המקור לרווח. אם יזמים טעו וייווצרו עודפים במקצוע מסוים, או בשירות ייחודי – השוק יחסל את העודף באמצעות ירידת מחירים, או פשיטת רגל של עסקי הרפואה הפחות יעילים. הפציינטים יחליטו למי יש זכות קיום.   
 
רק כאשר העסק מנוהל על ידי המדינה, נוצר האבסורד שפוטנציאל אדיר לייצוא שירותי רפואה הופך ל"אויב העם". 
 
שירותי הבריאות צריכים להינתן על ידי עשרות בתי חולים פרטיים ברמות שונות ובהיקפים שונים. לא יידרש רישיון ממשלתי להקמת בית חולים פרטי. הצרכנים ייבחרו בית חולים לפי המוניטין שלו. בתי החולים הממשלתיים יאוגדו כחברות בע"מ ויופרטו. צריך לאפשר הקמתן של קופות חולים נוספות ללא מגבלה. כל קבוצת רופאים, יזמים או חברת ביטוח יוכלו להקים קופת חולים או שירות דומה.

הממשלה לא תעסוק בבריאות או באספקת שירותי בריאות. מחלקת הבריאות במשרד הפנים (את משרד הבריאות צריך לבטל) תעסוק רק בתאום שירותי רפואה לשעת חירום, מניעת מגיפות וכדומה.

חברות ביטוח יוכלו להציע מגוון של תוכניות ביטוח בריאות החל מביטוח מלא ויקר וכלה בביטוח זול שיכסה רק מקרים של אשפוזים יקרים (זה למעשה ביטוח מקיף זול, אבל עם השתתפות עצמית גבוהה).

תורכב רשימה של מאות (או אלפי) בתי ספר לרפואה בעולם (אמריקה, אירופה, יפן, תאילנד, אוסטרליה ועוד) שכל בוגר שהוסמך בהם לרפואה יוכל לעבוד כרופא בישראל ללא בחינות ישראליות ממשלתיות. אפילו מגבלה זו מיותרת לדעתי (אבל אני "מציאותי" לרגע...). במקביל – תוסר המגבלה על הקמת בתי ספר נוספים לרפואה בישראל. לא יידרש אישור ממשלתי להקמת בית ספר לרפואה. כדי שמערכת הבריאות תתפקד ללא עיוותים – צריך הממסד המדינתי לצאת מעסקי הרפואה.  

ומה יעלה בגורלם של מוכי גורל חסרי-כל? לדעתי, ניתן לסמוך על המענה שיתנו ארגוני צדקה פרטיים, נדבנים, ובתי חולים שימומנו מתרומות. אפילו בתי חולים פרטיים יאשפזו, בעת מצוקה, עניים חסרי ביטוח רפואי (בעקבות לחץ ציבורי וחשש מתגובה ציבורית). למרות זאת, אילו שאלה זו הייתה אבן הנגף הפוליטית ביישום הרעיון – אפשר שהממשלה תתמוך באזרחים מוכי גורל, חסרי רכוש וחסרי תמיכה של תא משפחתי באופן שיקבלו קצבה שתאפשר תשלום לחברת ביטוח רפואי לאספקת שירותים סבירים. התשלום יתבצע באמצעות שובר-תשלום שהנזקק יקבל, ואיתו יוכל לשלם לספק שירותי ביטוח בריאות בו ייבחר. הגדרת ה"נזקקות" תהיה תחת תנאים מחמירים ביותר באופן שרק חלק זעיר מהאוכלוסייה, שהם מוכי גורל אמיתיים, יקבלו את הסיוע מציבור משלמי המִסים.
 
בתנאים אלה, ישראל יכולה להיות ליצואנית מובילה של שירותי רפואה בעולם. מציאות אחרת של עשרות בתי חולים פרטיים שמגובים באלפי רופאים ומומחי רפואה ישראלים. רופאים ששוהים כיום בחו"ל ואשר יחזרו לישראל – יוכלו להצטרף לענף יצוא שעשוי להיות דומיננטי ויציב יותר מהיי-טק. רפואה ידועה כ"מקצוע יהודי" בארצות המערב ובייחוד בארצות הברית. לא יהיה מוגזם לתאר מצב בו אלפי רופאים יהודים ישמחו לעבוד בישראל. בהעדר מגבלות ממשלתיות יקומו בוודאי בתי ספר חדשים לרפואה שבהם יוכלו ללמוד סטודנטים מכל העולם ולהתמחות בשפע ובמגוון בתי החולים שבישראל – כלומר, גם יצוא שירותי לימוד רפואה. 
 
המהפך בר השגה ובתנאי שהממשלה לא "תתכנן" אותו – די אם יסירו את הכבלים – והאוטופיה לכאורה – תתגשם.
 
מוטי היינריך
   
קראו על תיירות המרפא בתאילנד: כאן   וכאן.

עודכן לאחרונה ב חמישי, 21 יולי 2016 03:40

3000 תוים נשארו