שישי, 25 אוקטובר 2013 06:19

הודחו ושוב נבחרו - למה חזר ובחר הציבור ב"עבריינים" לראשות העיר?

הפרשנויות בתקשורת למצב המוזר נעות בין האשמת ציבור הבוחרים "הנבער" ועד לאלה שרואים בכך "לא הצבעה בעד ראשי הערים, אלא הצבעה נגד הבג"ץ השנוא על דתיים וימניים". יש הסבר אחר, של "קו ישר".

 

1414                                                                                                                                                    מקור: Ynet

גנב חדש מול גנב ותיק – מה עדיף?
 
נגד ראשי הערים הנכבדים הוגשו כתבי אישום אך הם טרם הורשעו על ידי בית המשפט. למרות זאת החליט בג"צ  להדיח מתפקידם את לחיאני, גפסו ורוכברגר.  השופטת מרים נאור כתבה בפסק הדין: "נוכח חומרת המעשים המיוחסים ללחיאני, אף שמדובר בכתב אישום ולא בהרשעה, המשך כהונתו עלול לגרום לפגיעה קשה באמון הציבורובערכים של טוהר המידות ושלטון החוק". מסתבר שהשופטת טעתה בגדול:  "הציבור" הוכיח לכאורה שלא הייתה "פגיעה קשה באמון הציבור" – הציבור בחר בהם שוב! "שלטון החוק" בטח שלא נפגע, כי החוק מאפשר התמודדות וכהונה של ראשי הערים. הבסיס לנימוקי פסיקת בג"ץ התמוססו. ייתכן שצריך לשנות את החוק ולנדות כל ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום – אבל זה כבר סיפור אחר.
 
הפרשנויות בתקשורת למצב המוזר נעות בין הפניית אצבע מאשימה אל ציבור הבוחרים "הנבער" ועד לאלה שרואים בכך "לא הצבעה בעד ראשי הערים, אלא הצבעה נגד הבג"ץ השנוא על דתיים וימניים". מילא, בת ים "כידוע" מלאה בערסים ימניים, אבל רמת השרון? לא מסתדר. מתי גולן בגלובס דווקא מייחס מחשבה עמוקה לבוחרים: "...אפשר להניח כי לפני שהבוחרים מסלקים ראש רשות מוצלח (בעיניהם), הם רוצים לדעת בביטחון שהוא אכן בלתי ראוי לכהונה...". אולי.
 
מכיוון שקשה להתווכח עם "הערכות", אוסיף גם הערכה משלי: 
 
השלטון המקומי הוא, כפי הנראההרובד השלטוני המושחת ביותר במדינת ישראל. הקביעה נכונה גם אם נמצא מספר צדיקים בסדום. השחיתות מובנית בשלטון המקומי ונובעת מהגדרת מקומו ותפקידיו בדמוקרטיה הישראלית, מדרך פעולתו, מהתלות הריכוזית בשרי הממשלה, ומשלל האיסורים להם כפוף האזרח – איסורים שביכולתן של העיריות להתיר או לעקוף וכך להחליט מי ירוויח ומי יפסיד. באוקטובר 2006 נערך מיפוי של כל תיקי השחיתות השלטונית בפרקליטות המדינה והסתבר ש-80 מתוך 150 התיקים שבטיפול עוסקים בשחיתות "לכאורה" ברשויות המקומיות.

הציבור יודע ש"כולם שם מושחתים". גם אני "יודע". אז למה להחליף את הגנב המכהן בגנב חדש? האם הגנב החדש יהיה טוב יותר? להיפך – לחיאני/רוכברג כבר מרגישים את טעמו של החבל על הצוואר, הם בטח ייזהרו יותר בעתיד. כבוד ראש העיר היוצא כנראה "כבר עשה די לביתו", מתמודד חדש עדיין לא הספיק לגנוב מספיק – הוא רק יתחיל "להסתדר" על חשבוננו. מלבד זאת, ראש העיר היוצא כבר הוכיח שהוא גם יודע לעשות דברים מועילים באמת, ויש אליו כבוד – "כבוד" שנותנים למאפיונר איטלקי.
 
אחוז הצבעה גבוה – מדד הדמוקרטיה?
 
אחוז ההצבעה ביישובים הגדולים נע סביב ה-30%, אבל יש יישובים קטנים רבים עם אחוזי הצבעה גבוהים – גם למעלה מ- 80%.
 
"פרשנים" התייחסו לאחוז ההצבעה הנמוך בערים הגדולות לעומת אחוז ההצבעה הגבוה מאד ברשויות קטנות. אחד הפרשנים אמר הבוקר באחת מתוכניות הרדיו כי "ביישוב קטן המודעות הדמוקרטית גבוהה יותר", אחר אמר: "קיימת מעורבות יתרה בחיי היישוב"...
 
הפרשנים חיים על הירח. ההסבר פשוט הרבה יותר.
 
בתל אביב או בחולון, היחס בין מספר התושבים לבין מספר עובדי העירייה הוא גבוה למדי. למיעוט זניח של המשפחות בתל אביב, לדוגמה, יש קרוב משפחה או מכר עובד עירייה. באלעד, ובמודיעין עילית, בכפר קאסם, בג'יסר א-זרקא, באבו גוש ובעוד יישובים קטנים – כמעט לכל משפחה מורחבת יש "מישהו" שמועסק במועצה המקומית. וזה חשוב – זו פרנסה, זה כסף וקשרים. לכן יישובים אלה גם "חלשים" – לא משלמים ארנונה, יש "מענקי איזון" על חשבון משלם המיסים וכל מספר שנים יש גם "תוכנית הבראה".  
 
 מוטי היינריך


עדכון:

סקר "הארץ":

63% מאזרחי ישראל סבורים שקיימת שחיתות ברשות המקומיות שבה הם מתגוררים - כך עולה מסקר “הארץ־דיאלוג” שנערך השבוע בפיקוחו של הפרופ’ קמיל פוקס. רק 19% חושבים כי אין שחיתות ברשות המקומית שלהם, ו–17% השיבו כי אינם יודעים.

עודכן לאחרונה ב ראשון, 24 יולי 2016 04:14
הוסף תגובה