שישי, 09 דצמבר 2016 04:35

שריפה: מי ישלם פיצויים? הביטוח או כולנו?

"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". אחריות אישית משמעותה שאם לא טרחתם בערב שבת – אין לכם זכות לכפות על הקהילה לספק את מזונכם בשבת.

האם "החברה" צריכה לפצות נפגעי שריפה שלא טרחו לבטח את רכושם? 

במהלך החיים צריך להתמודד מול סיכונים "חיצוניים" אפשריים, חלקם יתממשו וחלקם לא. תיתכן רעידת אדמה, אולי שריפה, צונאמי, או פגיעת מטאוריט מהחלל. תיתכן גם מלחמת טילים רצינית (לא צינורות "קסאם" מעופפים). נגד חלק מהסיכונים, אפשר להתגונן כלכלית. 

 

1680

 

השוק יצר כלים כדי לצלוח בשלום אירוע מסוכן ונדיר, לפחות מבחינה כספית. זה השירות שנותנות חברות ביטוח – כמובן שלהגנה מהבלתי נודע יש עלות – בדרך כלל ויתור קטן יחסית ברמת החיים השוטפת. פרמיית הביטוח עולה ככל שההסתברות לאסון גבוהה. חלקנו מעריך, לדוגמה, שאובדן כושר עבודה של המפרנס העיקרי במשפחה יהיה מעמסה כלכלית קשה, כך גם עם מקרה מוות. כהגנה פיננסית לאירוע טראגי כזה, רבים רוכשים פוליסת ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה. גם להשתקמות כלכלית משריפה או מרעידת אדמה אנחנו יכולים לרכוש ביטוח.

ההחלטה לרכוש פוליסת ביטוח היא אישית, כמאמר חז"ל: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. אחריות אישית משמעותה שאם לא טרחתם בערב שבת – אין לכם זכות לכפות על הקהילה לספק את מזונכם בשבת. השיקולים של הפרט האם להבטיח לעצמו את השבת יכולים להשתנות בייחוד אם ה"שבת" אינה מחר, אלא אירוע בעיתוי לא ידוע בעתיד, אולי רחוק מאד. אירוע רעידת אדמה קטלנית יכול לקרות מחר, אך אולי רק בעוד 100 או 500 שנים. רבים יחליטו לא "לטרוח" עכשיו בתשלום פרמיית ביטוח על אירוע עם סיכוי התממשות נמוך. אנחנו לא יכולים לשפוט את הפרט על החלטה שלא לבטח עצמו לימי סגריר –  אלה העדפותיו. אין מענה נחרץ מי צודק.

הסרת האחריות האישית לתוצאות מעשינו

המגמה "החברתית" במדינת הרווחה המודרנית היא להסרת האחריות האישית של הפרט לתוצאות מעשיו. במקום שהפרט יישא בתוצאות – "החברה אשמה", ולכן "החברה" תשלם. כדי לממש את רעיון "האשמה הקולקטיבית" וביצוע תשלום פיצויים על ידי "החברה" צריך כסף. אבל לקולקטיב ערטילאי זה אין כסף משל עצמו. לכן המדינה צריכה להפעיל כוח, ולכפות מיסים על אזרחיה, כדי לחלק כסף למי שלא טרח בערב שבת. אלה שטרחו קשה בערב שבת מצטיירים כ"פרייארים". 

הרוח הגבית לתהליך הסרת האחריות האישית נושבת מזה שנים רבות גם מכיוון האקדמיה ובתי המשפט. אם ילד בבית הספר יטפס על מעקה מדרגות, או על חלון בקומה השלישית, וייפול אל מותו – מערכת המשפט תעניש את "החברה" ותפסוק להוריו פיצויים על חשבון משלם המיסים. כך יקרה גם אם מישהו יטפס על עמוד חשמל ויתחשמל למוות. למה? כי מישהו הרי צריך להיות "אשם" – אנחנו כ"חברה" אשמים. 

הסרת האחריות האישית חביבה ביותר על פוליטיקאים – טמון בה רווח פוליטי, ופגיעה פוליטית קשה בפוליטיקאים שיעזו לא להיכנע, בייחוד אם האירוע רחב ממדים ומתוקשר היטב. 

גל השריפות האחרון חשף את תהליך הסרת האחריות האישית והרווח הפוליטי הטמון בתהליך. חלק ניכר  מנפגעי השריפה (כנראה 60% על פי הפרסומים) שילם במשך שנים רבות פרמיות ביטוח מבנה ותכולה שכללו כיסוי נגד שריפה. אחרים לעומתם לא טרחו "בערב שבת".

במדינה מוסרית, המכּירה באחריות אישית ובחופש הפרט – חברות הביטוח היו נושאות בעלויות השיקום של רכוש פרטי שנפגע; המדינה הייתה נושאת בעלויות שיקום תשתיות ציבוריות. מי שלא טרח לבטח עצמו היה נאלץ לשלם מחסכונותיו, לקחת הלוואה מהבנק או מקרובי משפחה.

אבל מצוקה של אלפי אנשים יוצרת תמיד הזדמנות לרווח פוליטי. כאן נכנס "הבאג הדמוקרטי" לתמונה ונוצרת הזדמנות פוליטית להבטיח לאלפי מצביעים פוטנציאלים "הטבות" על חשבון אחרים, משלמי המיסים. פוליטיקאים לעולם נדיבים עם כסף של אחרים. שר האוצר משה כחלון כבר הורה לשלם לכל הנפגעים מיד ו"ללא ניירת". בחור טוב כבוד השר.   

האם המדינה צריכה לתפקד כ"מבטח-על"?

האם "המדינה" צריכה לתפקד כחברת ביטוח עבור תושביה, כך שכל אזרח נפגע יזכה לפיצוי? רבים יסכימו עם דרישה זו. האם הדרישה מוסרית? 

מהיכן תיקח "המדינה" את הכסף לפיצויים? קיימים שני מקורות בלבד: הטלת מיסים עכשיו, או נטילת הלוואות עכשיו. המדינה תיקח הלוואה שתפרע באמצעות מיסים בעתיד. בכל מקרה מדובר בהעלאת מחיר הקוטג', המילקי והדירות.

גם אם נבחן זאת לשיטתם של "החברתיים": ראו את בעלי הבתים הפרטיים, שידם משגת לקנות בית פרטי בחיק הטבע של חורש טבעי. ליבנו על האובדן, אבל למה גב' כהן משיכון ג' בחדרה צריכה לממן את השיקום אם בעלי הווילה לא ביטחו את רכושם נגד אש?  

איפה מסתיימת אחריות "החברה"? למה צריך להפלות משפחה בודדת שביתה נשרף מקצר חשמלי ואינה זוכה ל"פיצוי מהמדינה", לעומת 200 משפחות שביתם נשרף בגלל קרבה לחורש עצים? מה אשמים דייריו של בניין בן 4 קומות ששקע בתל אביב ולא זכו ל"פיצוי מהמדינה"? האם "המדינה" צריכה לשלם עבור חילוץ מטייל ישראלי שנתקע בסופת שלגים בנאפל?

חסידי הסרת האחריות האישית חושפים כרגיל רק צד אחד של המטבע: התמיכה במסכנים שנפגעו מהאירוע. צדו האפל של המטבע מוסתר: כדי שהמדינה תתפקד כחברת ביטוח צריך לכפות בכוח על אזרחים לשלם את פרמיית הביטוח (לרוב דרך מחיר הקוטג'). צריך ליטול מאזרחים את הזכות להחליט מה לעשות בכספם ולהפקיע מידיהם את הבחירה האם להשקיע בפוליסת ביטוח. הכפייה נוטלת מאתנו את הזכות להעדיף הוצאה שוטפת אחרת על פני תשלום פרמיה לביטוח. מגדיל לעשות ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שמציע לכפות על חברות הביטוח הפרטיות לשלם לנפגעי השריפה גם במקרה של אירוע טרור, למרות שהן לא גבו פרמיה עבור כיסוי פעולות טרור. שוד חברתי באיצטלה של "צדק".

איך אמר השכן החכם שלנו? "אידיוט מי שמבטח נגד רעידת אדמה – בסוף כולם יקבלו פיצויים מהמדינה". בינתיים השכן אביגדור צודק.

חופש הפרט

מי שדוגל במדינת חופש, בה האדם אחראי למעשיו ולהחלטותיו, מבין שהמדינה לא צריכה לכפות על תושביה "הגנה" מסיכונים אישיים. ישפוט כל אחד מאתנו את עומק ההגנה שמשפחתו תבחר ויישא בתוצאות אם שגה. 

אם לא טרחנו בערב שבת אין לנו זכות להחרים את רכוש האחר כדי למלא את צרכינו ב"שבת", כאשר ניקלע למצוקה. ייתכן שהמעגל המשפחתי או השכנים יסכימו לתרום לנו משהו מרצונם החופשי, אבל אין לנו זכות מוסרית ליטול מהם בכוח, באמצעות המדינה.

שירותי כיבוי שריפה, לעומת זאת, הם "מוצר ציבורי" –  כמוהם כהגנת המדינה באמצעות הצבא. כאשר בניין עולה באש אי אפשר למנוע את השירות מהשכן בקומה השלישית שלא שילם את דמי המנוי למכבי האש. לא כך שיקום נזקי אש לרכוש פרטי. שיחליט כל אחד לעצמו אם הוא מעוניין בביטוח. 

כפייה באמצעות המדינה מבטלת ומלאימה את תחושת הסולידריות האישית עם נפגעים. לא עוד גילויי חמלה אישיים והתנדבות לסייע לנפגעים – ש"המדינה תעזור להם" – אנחנו כבר "תרמנו במשרד".

זו אינה דרכה של מדינת חופש.

מוטי היינריך

 

 

עוד משהו...

אומרים שהמדינה אגרה כסף ב"קרן מס רכוש" שהגיעה ליתרה מרשימה של כ-8 מיליארד שקל בסוף השנה החולפת. לשווא תחפשו בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל היכן מושקע הכסף של אותה קרן פיצויים. אין זכר. מסתבר שזו קרן וירטואלית, "רישומית". "הכנסותיה" נבלעות בהכנסות המדינה האחרות, הכסף אינו יושב בפיקדון בנקאי סגור ונפרד שמושקע במניות גוגל ומיקרוסופט. קרן הפיצויים של מס רכוש שימושית מאד לפקידי האוצר, בעיקר כאחד מכלי הלהטוט החשבונאיים להצגת גירעון או עודף בתקציב המדינה בהתאם לצורך הפוליטי (מגדילים או מקטינים את ההפרשה לקרן הפיצויים"). עם או בלי ה"קרן" – הפיצוי תמיד על חשבון מחיר המילקי.

 

תגובות  
0 #1 אחריות אישית נפרדת מרשלנותדוב הקוטב 2016-12-09 06:00
נביט במקרה בו דווקא יש ביטוח. הבית בחורשה נשרף והביטוח שילם - מבחינת בעל הבית הסיפור הכספי לפחות הסתיים. לא כך מבחינת חברת הביטוח.
במידה והחורשה באחריות המדינה, במידה והוכחה רשלנות (אי קיום הוראות מחייבות של מכבי האש או החוק) - חברת הביטוח (בעלי המניות) תתבע את המדינה, ובצדק.

אפשר לאמר כי חברת הביטוח ידעה ״עם מי יש לה עסק״ והיה עליה לתמחר את עברינות המדינה במחיר הפרמיה - אבל זו הענשה מראש של בעלי הדירה על העברינות של המדינה (החברה) - כך לא מתנהלת מדינת חוק.

במקרה של הילד שנפל מחלון בית הספר - קיימת גם עילת רשלנות וגם עילה ביטוחית כי ההורים משלמים מכיסם ביטוח תאונות לרשות המקומית לפי חוק חינוך חובה (במסגרת תשלומי ההורים).
ציטוט
-1 #2 המדינה מבטחת נגד אלימותאפרים 2016-12-09 06:46
הואיל ולתפיסתנו , אחת המטרות העקריות של המדינה הינה הגנה על זכות הקניין , כל פגיעה אלימה בזכות זו מהווה אי עמידה של המדינה במחויבותה .
כלומר, המדינה היא מבטח העל כנגד כל פעילות אלימה . העובדה שיש צורך בביטוח כנגד פריצות , גניבות ושאר פעולות אלימות מהווה מחדל של המדינה . כשביבי הכריז על השריפות כאירוע טרור , הוא נטל אחריות מדינה על תוצאותיו ולכן המדינה צריכה לשלם .
במידה ולא היו מזדרזים להסיק מסקנות , הרי שמדובר באסון טבע - שלגביו המדינה אינה מחויבת במניעתו ולכן אינה אמורה לפצות את האזרחים כשהוא קורה .
ציטוט
0 #3 המדינה מבטחת נגד אלימותאפרים 2016-12-09 06:51
מבחינה מוסרית , המדינה אמורה לפצות כל אזרח שנפגע מאלימות - כי הרי אנו משלמים מיסים לצורך הגנה מאלימות - וכשהמדינה נכשלת במילוי תפקידה - היא - כלומר כלל אזרחיה - צריכים לשלם לנפגעים .
ציטוט
-1 #4 המדינה מונעת טרנספר - לכן העלות עליהיאיר בן משה 2016-12-09 13:21
מאחר והמדינה, בשל התייפיפות נפש נקודתית, מונעת התאמה בין הדמוגרפיה לגיאוגרפיה. ואוסרת על קיום מפלגה שתפעל למען הפרדה בין אויב לאוהב. המדינה היא המגדילה את הסיכון של האזרח לגניבת רכבו, לפיגוע במסעדה ולשריפה ביער ובשכונה.
ולכן על המדינה לשלם את הפיצוי למי שנפגע מהתוצאות של פעולה זו.
אם הציבור מעדיף לשלם יותר עבור המילקי כדי שקברניטיו לא יחששו מפני בית המשפט בהאג זו זכותו. וזו הבחירה הציבורית - פוליטית לחוש "נאור", לשלם פיצויים לנפגעים, ולייקר את המילקי.
ציטוט
+2 #5 מה העובדות?יעקב 2016-12-09 16:06
לפי דעתי, הפוליסה הוא מסמך מחייב משפטית, ופירושו שחברות הביטוח חייבות לפצות את המבוטחים. אם יוכח בבירור שהשרפות נגרמו במעשי טירור, צריכה המדינה לפצות את חברות הביטוח. אבל - קודם כול חייבות חברות הביטוח לשלם למבוטחים, בהתאם לתנאי הפוליסות.

יש פה שתי בעיות: חברות הביטוח תמיד מנסות להתחמק מתשלום או לשלם כמה שפחות, ולא משלמות את המגיע לפי הפוליסה אלא לאחר לחץ משפטי כבד. זה ידוע וזה לא תקין. הן משלמות את המגיע (אם בכלל) רק אחרי סחבת ארוכה, וכול הנסיונות האפשריים להתחמק. אל תאמינו לסוכני הביטוח שמבטיחים הרים וגבעות.

בעיה שנייה היא עם אנשים שלא טרחו לעשות ביטוח.... זו בעיה...
ציטוט
+1 #6 המדינה כמבטח-עלמוטי היינריך 2016-12-09 18:33
מדינה לא צריכה להיות "המבטח הסופי" מפני סיכונים כלשהם. ביטוח הוא מוצר שירות שהפרט רשאי להחליט לקנות או לא לקנות. כך גם עם נזקי מלחמה, נזקי טרור, או אסון טבע. מי שלא מבטח עצמו יוכל לסמוך רק על חסכונותיו, על הלוואות, או על חמלת אחרים.

אכן, תפקיד המדינה להגן על חייו וקניינו של אדם מפגיעת אחרים. אבל המדינה אינה מלאך והגנתה רחוקה מאד ממושלמת. יכולת המדינה מוגבלת בכל תחום. מערכות המדינה מנוהלות תמיד ברשלנות: חינוך, בריאות, או נמלים. אי אפשר לצפות שמערכות משטרה, צבא וכיבוי אש יתנהלו טוב יותר. הבעיה שאין לנו ברירה מעשית זולת המדינה.

לכן תפקיד המדינה הוא לעשות כמיטב יכולתה כדי להגן עלינו אבל אין לשגות בציפיות שווא או לדרוש מהמדינה למלא את תפקידה בשלמות. המדינה לא מעניקה אחריות למוצר שהיא מוכרת.

תפקידה לנסות להגן עלינו, אבל לא לבטח אותנו או לפצות אותנו במקרה של כישלון מצידה. המשטרה לא צריכה לפצות אם שודד פרץ לביתנו, כי היא לא הצליחה למנוע את הפשע.
ציטוט
0 #7 אחריות המדינה - נושא למשאל עםאפרים 2016-12-10 08:28
האם אתה מוכן שהמדינה ( כלומר אזרחיה ) תממן פיצוי למי שביתו נפגע מטיל של החיזבאללה ?
האם המדינה תממן פיצוי למשפחתו של מי שנהרג בפיגוע התאבדות ?
תן לציבור הבוחרים להחליט .
השאלה העומדת על הפרק הינה בעצם : האם אתה מוכן לתוספת למיסים הנגבים ממך שתהיה נמוכה משמעותית מעלות הפוליסה בחברת הביטוח , כדי להבטיח פיצוי לכל אזרח שייפגע מפעולה אלימה .
ציטוט
-2 #8 אחריות המדינה ומס רכושאפרים 2016-12-10 10:21
במדינה אוטופית , המס האופטימלי צריך להיות מס רכוש . כלומר , שווי השרותים שאתה צורך מהמדינה נגזר משווי הרכוש בבעלותך , ולכן שיעור המס צריך להיות מותנה בשווי הנקי של כל אזרח/בית אב .
אין קשר בין רמת הכנסה ו/או הוצאה לשרותים שאתה מקבל מהמדינה . השרותים שאתה מקבל אמורים להיות נגזרים משווי הרכוש שברשותך - לגביו המדינה מגינה על זכויות הקניין שלך - בתוספת פרמיה קבועה להגנה על נזקי גוף ממעשי אלימות .
אני יודע שמדובר במנגנון קשה לגביה - אבל ברמה העקרונית זה המנגנון הצודק ביותר לגביית מיסים שיממנו את תיפקוד המדינה כמגינה על אזרחיה כנגד מעשי אלימות .
בגלל שיקולים פרקטיים , ייתכן והתחליף של מיסוי על הוצאה , מתקרב למיסוי הוגן במקום מס רכוש .
ציטוט
0 #9 לפעמים מי שטורח בערב שבת - נשאר רעבאפרים 2016-12-10 10:58
נניח לרגע מתקפה על תל אביב , שפוגעת באלפי מבנים סביב דיזנגוף סנטר . גם אם כל המבנים יהיו מבוטחים , חברות הביטוח שאמורות לבטח כנגד מקרים כאלו ( למיטב ידיעתי מקרים אלו מוחרגים בפוליסות ביטוח רכוש ) , יפשטו את הרגל , ואלו שטרחו בערב שבת יוותרו בחוסר כל .
בניגוד לחברות הביטוח , המדינה תמיד יכולה לגבות מיסים וכך לממן את פיצוי כל הנפגעים . ביום שהיא לא תוכל לגבות מיסים לצורך כך , גם היא תהיה פושטת רגל...( זה לא יקרה , כי היא תגייס חוב למימון תיקון הנזקים שנגרמו - ובאותה הזדמנות תגדל הצמיחה במשק - מה שנקרא " הרחבה פיסקאלית " וקיינס יחגוג...
ציטוט
+1 #10 לאפרים@ לוי. 2016-12-10 17:37
א. משאל עם:
משאל עם הוא המכשיר הדמוקרטי המדוייק ביותר. הוא מקבל את תשובת כלל האזרחים במישרין. הוא מייתר את התיווך העקיף של נציגיו, שעלולים לא להצביע לגוף העניין מטעמים שונים - שחיתות, טיפשות, משמעת קואליציונית, וכד'. מספרים שיש בכנסת כמה כאלה ...

אבל ! האם מדינת החופש תקיים משאל עם על כל נושא ? למשל לגבי פיצויי פיטורין לנשים הרות ? לגבי השכרה למגורים של מחסן עלוב ? וכו'.

להבדיל מהגישה המשפטית שהכל שפיט ובג"יץ, לא הכל ממושאל-עם. אין משאל עם של הזאבים, על שווארמת הכבשים לארוחת הצהרים. הסיבה: הזכות לחיים של הכבשים גוברת על זכות הרוב של משאל העם.

ב. מס רכוש:
האמנם מס רכוש הוא המס הצודק ועל כן הנכון, שיונהג במדינת החופש ?

מקרה א': גיל שוויד "יושב" על רכוש השווה כמה מיליארדי $. הרכוש הוא מניות בבורסה, ומיקומו - בארה"ב. כן, אבל שווי המניות נגזר מפעילות צ'ק פוינט, והיא בישראל. האמנם ? ראשית, זו חברה שעיקר פעילותה היא בינ"ל. שנית, גם אם נניח שכל נכסיה הפיזיים נמצאים בישראל, איזה חלק משווי החברה נגזר מהנכסים הפיזיים, עליהם מגן צה"ל והמשטרה ? הרי רוב שווי החברה נגזר מנכסים שאינם פיזיים, כקניין רוחני, מצבת הלקוחות (הבינ"ל), מוניטין. ויש גם שווי מסויים במזומנים, שלא בהכרח תלוי במבנים הפיזיים של הבנקים בישראל.
לא נראה כי יש קשר בין הרכוש הטעון הגנה, לבין שרותי ההגנה שיספקו צה"ל והמשטרה.

מקרה ב': גב' כהן המפורסמת מחדרה. אמנם היא כבר יצאה ממסדרון בית החולים, אבל גם אין לה, מי יודע מה, רכוש. אולי היא גרה בשכירות. או שבבעלותה דירת שיכון עם משכנתא לעוד שנים רבות. רכוש פיננסי ? מינוס בבנק.
איזה חלק מהאוכלוסיה מהווה משפחת כהן מחדרה ? האין הם צורכים שרותי הגנה מצה"ל ומהמשטרה ? המשטרה מגנה לא רק מגנבים ושודדים (קניין, רכוש) אלא גם מרוצחים ואנסים (חיים).
ציטוט
0 #11 נתק בין שיטת גביית המס לבין פיצויי ביטוח מטעם המדינהמוטי היינריך 2016-12-10 18:34
אפרים,

שיטת גביית המס צריכה להתאפיין בתכונות הבאות: היעילה האפשרית (מינימום עלות של מנגנון הגביה), רצוי מס אחד ויחיד, בסיס מס רחב מאד (שיאפשר נטל נמוך מכל נישום). בכל שיטת גבייה תהיה מידה מסוימת של כפיה. בכל שיטת גבייה יהיו שיחושו "חוסר צדק".

לכן אין קשר בין גביית המס לבין תשלום פיצויים על ידי המדינה במקרה אסון. המס שהמדינה גובה אינו מתמחר שום פרמיית ביטוח של המדינה לביטוח וירטואלי רכוש האזרחים.

למה גב' כהן מחדרה צריכה להשתתף במימון שיקום וילות בסביון שנפגעו ברעידת אדמה או שנפגעו מטיל עזתי שפספס את הקריה בת"א?

לאחר פגיעת טילים, כאזרח חופשי אקים עמותה ואגייס תרומות לשיקום דירתה של גב' כהן בשיכון בגבעת אולגה שלא ביטחה את דירתה, אבל כנראה שלא אתרום אגורה להרס שנגרם לווילה של פלטו שרון בסביון שרצה לחסוך בתשלומי פרמיה לביטוח.
ציטוט
0 #12 ללויאפרים 2016-12-10 18:36
לעניין משאל עם - המנגנון שיקבע איך, מתי ,ובאילו תנאים יתבצע משאל עם יכול להיות מעוגן בחוקה - לדוגמא - קיום משאל עם בנושא מסוים מחייב החתמת 5% מבעלי זכות בחירה ( רק דוגמא למנגנון , לא הצעה )

לעניין מס רכוש על נכסי גיל שווייד - רוב נכסיו מעוגנים בהגנות משפטיות כולל נכסיו בבנקים , ולכן גם במקרה שלו , רמת ההגנה שהוא זוכה לה נגזרת משוויו הנקי .
לעניין גב' כהן מחדרה - אני מעריך שרוב הציבור בישראל הוא בצורה זו או אחרת בעל רכוש שווה ערך ליותר מ 500,000 ש"ח , ולכן ניתן לגבות ממנו מס רכוש במקום מס הכנסה .
לענייין הגנה על חיים - כנראה שלא ניתן לקבוע מנגנון נפרד אלא להשתמש בכספי מס הרכוש ( ולהעלות אותו בהתאמה... ) .
כל נושא מס הרכוש הועלה כאן רק כדי לטעון שהמדינה כאחראית על שמירת זכויות הקניין ומניעת אלימות - צריכה לפצות את אלו שנפגעו מהפרת זכויות אלו . לא התכוונתי להיכנס לנושא , מה גם שציינתי כי מדובר במנגנון מסובך אך שווה בדיקה . לעניין המדינה כמבטח למקרי הפרת זכויות - חשבונאית העלות לכלל האוכלוסייה תהיה הרבה יותר נמוכה מאשר פוליסת ביטוח , מה גם שזה צודק - זו הדוגמא הקלסית לערבות הדדית מוצדקת .
ציטוט
0 #13 למוטיאפרים 2016-12-10 18:44
נזקי רעידת אדמה , או שרפה שלא הייתה פעולה אלימה מכוונת - כמו רוב השריפות בחודש האחרון ( למרות התלהמות ראש הממשלה ), אינן מזכות בפיצוי מהמדינה - המדינה לא קמה כדי למנוע רעידות אדמה .
כפי שציינתי , גם מבחינה מעשית - נזקי מלחמה מעל היקף מסוים לא יכוסו על ידי חברות הביטוח כי לא יהיו להם אמצעים לכיסוי הנזקים ( וכנראה שגם תרומות וולונטריות לא יעזרו ) .
בכל מקרה - האינטרס של כלל האזרחים צריך להיות ערבות הדדית לנזקי אלימות - המסים שייגבו לצורך כיסוי הנזקים יהיו נמוכים מעלות פוליסת הביטוח .
ציטוט
+1 #14 לאפרים@ לוי. 2016-12-10 20:18
משאלי עם:
השאלה איננה טכנית - מהו המנגנון, וגם לא האם קיים עיגון בחוקה. מובן ששני אלה ידרשו לצורך שימוש צודק בכלי של משאלי עם.

אבל השאלה היא עקרונית: מהם גבולות המגרש של החוקה, ומה נמצא מחוץ לגבולותיה. כלומר, אלו הם התחומים שבהם אין, ולא תהיה, כל התערבות כפייתית של השלטון, כולל במכשיר הצודק ביותר - משאלי עם.

התשובה איננה טכנית, אלא רעיונית, מוסרית, ערכית, פילוסופית (בחר את המלה היותר מתאימה).


מס רכוש:
מפעל הפלדה של האנק רירדן עתיר מכונות וציוד. כנראה נדרשת הרבה השקעה בהגנה משטרתית עליהם. "מפעל" ההי-טק של ICQ כלל תוכנה שלפיתוחה נדרשו (כמדומני) כמה חודשי עבודה + המון לקוחות ש"רכשו" אותה חינם אין כסף. חרף זאת, מיראביליס היתה שווה, לפחות עבור אמריקה-און-ליין, כ-400 מיליון $.

אלו רק דוגמאות מוחשיות. אזרח ישראלי יכול להיות בעל המון רכוש, בין אם פיזי ובין אם הוני, שכולו מצוי במדינות אחרות, והן אלו שמספקות לו שרותי ההגנה.

לפיכך, לא ברורה העדיפות של מס רכוש על כל מס אחר - ישיר (כגון מס הכנסה), או עקיף (כגון מע"מ).


מס גולגולת למימון ההגנה על החיים:
התפקיד החשוב ביותר של מדינת החופש הוא ההגנה על החיים. סביר שבמדינת ישראל, לפחות עד שתתקיים הנבואה 'לא ישא גוי אל גוי חרב' - זו תהיה ההוצאה העיקרית בתקציב המדינה.
האם מס גולגולת לא יהיה המס הצודק ביותר ? הסיבה: צה"ל מספק, כנראה בקירוב טוב, שרותי הגנה זהים לכל תושב ותושב. היות וכל אחד צורך אותה כמות של שרות, אך צודק הוא שישלם תשלום זהה - היינו מס גולגולת. לא ?

לאחר מחשבה נוספת - כלל לא בטוח ...
הגנה יעילה על החיים מאפשרת להמשיך ולחיותם "עד 120", לפחות במה שכרוך ברצון האויב להשמידנו. אבל ! האם להמשך החיים יש שווי זהה לישיש חולני בן 97 כלצעיר בריא בן 21 ?
האם לצעיר בעל נטיות אבדניות "שווה" לשלם מס גולגולת להגנה על חייו הדפוקים, כמו לקשיש תאב חיים ?

כלומר, גם למס הגולגולת יש בעיות ברמה העקרונית.
ציטוט
0 #15 על המדינה לבטח נזקי מלחמהיעקב 2016-12-12 16:57
נזקי טבע ניתנים לחישוב על בסיס סטטיסטי והסתברותי ולכן ניתנים לביטוח על בסיס עסקי.

נזקי מלחמה לא ניתנים לחיזוי או הערכה או חישוב סטטיסטי הסתברותי. לכן- לדעתי - נזקי מלחמה לא ניתנים לביטוח על בסיס מסחרי.

לכן יש הגיון שהמדינה תהיה המבטחת של נזקי מלחמה.
זה לא אומר שכול שריפה היא "נזקי מלחמה". כדי שתחשב "נזקי מלחמה" צריך ראיות של ממש.
ציטוט
0 #16 האם המדינה (חברה) פתורה מאחריות?דוב הקוטב 2016-12-12 21:20
נחזור לדוגמת הילד שנפצע בבית הספר.
אם בית הספר היה פרטי והוכחה רשלונות בעלי בית הספר היו נתבעים.
מדוע אם כן החברה באמצעות נציגיהם בכנסת שגם כופים עלי לשלוח את ילדי לבתי ספר ברשיון המדינה תהיה פתורה מאחריות? (בנפרד מהביטוח).

נכון שזה אומר שגם אם אני או הנציג שלי לא היה מעורב ברשלנות אני אצטרך לשלם את חלקי. אבל זה נכון לכל ההחלטות בדמוקרטיה, המיעוט לא יכול לפתור את עצמו מתוצאות החלטת הרוב. אידיאלי זה לא, אבל להצבעת הרוב יש מחיר - שכולם משלמים. במקרה הטוב זה רק כסף.
ציטוט
הוסף תגובה