חמישי, 11 ינואר 2018 05:27

אין צורך בבחישת פוליטיקאים בתחבורה ציבורית

היכן שיש נוסעים (ביקוש) – תמיד יהיו מסיעים שיתפרנסו מהסעות. כל מונית או חברת אוטובוסים שתבחר לעצמה קווים ותעריפים. אין צורך בבחישת פוליטיקאים.

בפוסט הקודם כתבתי על הרגולציה בענף המוניות שמפעילה מדינת ישראל ושר תחבורתה, כץ. זוכרים? לא יותר משתי נסיעות שיתופיות ביום, וחלילה – ללא רווח (רק כיסוי הוצאות).2430

לא רק את המוניות "מארגן" לנו כץ, אלא גם את מוניות השרות, בהן עשה "רפורמה". 1700 קווי מוניות שרות אמורים להתווסף ל- 800 שקיימים כבר היום. הוא ממציא קווים ומסלולים חדשים, מפרסם מכרזים, מוסר קווים לזכיינים מאושרים, קובע מחירים ואמצעי תשלום (כרטיס רב-קו, אבל רק בימי חול).

עיסוק לגמרי מיותר ומגביל. היכן שיש רק זכיין אחד שרשאי להפעיל מוניות שרות יש גם "מחיר אחיד ומאושר" ששר התחבורה קובע – בהכרח, מחיר גבוה ממחיר השוק. המדינה לא צריכה לעסוק כלל בהסדרת התחבורה הציבורית. כל מונית (שרות או לא) תיסע באיזה קווים שהיא בוחרת, בלי הגבלה ובלי קביעת מסלולים ותעריפים על ידי המדינה.

היכן שיש נוסעים (כלומר יש ביקוש) תמיד יהיו מסיעים (שינסו להתפרנס מהנוסעים) ותהיה תחרות שתבטיח את המחיר הנמוך האפשרי. בשוק חופשי הכול מסתדר מאליו, אין צורך בהתערבות הממשלה. אין צורך בקביעת קווים, פרסום מכרזים, קביעת זכיינים וקביעת תעריפים. רגולציה ממשלתית עולה לנוסע כסף. היא מגדילה את הוצאות ספקי השרות, ומעלה את מחיר השרות לטובת הזכיינים הבלעדיים (חברות המוניות) שנהנות ממונופול בקווי הזיכיון בחסות הממשלה.

פוליטיקאים, כמובן, אוהבים ל"הסדיר" דברים. למה? ראשית, כדי להצדיק את קיומם ולהגדיל אפשרויות הפרנסה שלהם (של הפוליטיקאים). כל תחום עיסוק כזה מגדיל את מספר המועסקים ישירות בפוליטיקה (תפקידי שרים) ובעקיפין- כל ה"עוזרים" ושאר פקידי המדינה. שנית, ככול שהשר חולש על "הסדרה" גדולה יותר – גדל מספר הכפופים לו, מתרחבת סמכותו וגדל כוחו וכך גם מעמדו הפוליטי. ככול שיותר אנשים וענפים תלויים בשר לפרנסתם, גדל מספר טובות ההנאה שהוא מחלק, ובכך גדלה התמיכה בו בקרב המצביעים – אלה שנהנים מההטבות על חשבון הציבור. כנהוג במקומותינו (ובכל העולם) יש גם מעטפות כסף שמחליפות ידיים. הרי בשביל זה הפוליטיקאי קיים. לכן הוא מתרוצץ כמו עכבר מורעל מחתונה לבר מצווה, בשביל זה הוא מגיע לאספות, לוחץ אלפי ידיים, נואם ומתאמץ. וכי כדי לשרת את הציבור הוא מתאמץ? אל תצחיקו אותי. הוא משרת את עצמו. לכן כל הפוליטיקאים מחפשים תמיד ל"הסדיר" (להטיל רגולציה) כמה שיותר – יותר "הסדרה" משמעותה יותר כוח, יותר מעטפות וכיבודים.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שני, 02 יולי 2018 04:12
יאיר
הציבור הוא שמבקש "הסדרה"
הציבור אולי בשל חולשת דעת או מתוך שכך הורגל או בשל תעמולת הכזב בתקשורת, הוא שמבקש גם דורש "אנא הסדירו". הציבור הוא שדורש "שהמדינה תטפל..". הציבור הוא שזועם בשל "הפערים". הוא שיוצא להפגנות "בדרישה ש...".הפוליטיקאי השואף להיבחר בשנית, נאלץ במידה רבה להיענות לדרישות הללו. ומקים וועדות ומגייס פקידים כדי שיטפלו וייענו לדרישות הציבור.הכיוון הנכון אינו להתנפל על הפוליטיקאי, אלא לנסות ולחנך את הציבור ברוח האתר הזה. לפעול ולהסתדר בלי מענקים וסובסידיות, בלי הסדרה ובלי תמיכה. בלי מעורבות ממשלתית ובלי פיקוח רגולטורי.רעיון "המשק החופשי" צריך להגיע ולחלחל בע"מ. כך שהפוליטיקאי יידע שכדי להשביע את רצון הציבור עליו להימנע מהסדרות להמנע מקביעת חוקים ולתת לכוחות הטבע והשוק לפעול.
0
יעקב
הפוליטיקאי המגוכח והמושחת
כולנו יודעים ומבחינים עד כמה הפוליטיקאים הם אנשים קטנים, מגוכחים לרוב, ומושחתים.בכול זאת רבים תופסים את ה"מדינה" כאלוהים - כיישות מושלמת בחוכמתה הרבה ועליונותה המוסרית ובכוחה לבצע דברים טובים. רבים מייחסים למדינה תכונות דמיוניות.אבל, המדינה האידיאלית המושלמת, האלוהית אינה קיימת, היא ייצור דמיוני, אוטופי. המדינה שקיימת מורכבת מהפוליטיקאים שאנו רואים יום-יום בעיניים שלנו, הטיפשים והמושחתים (מי פחות ומי יותר).כאשר יובן שזאת ה"מדינה" ואין אחרת, ולא יכולה להיות אחרת, אולי ירפו האנשים מהדרישה שהמדינה תסדיר את חייהם עד הפרט האחרון, ויבקשו להניח להם לחיות כול אחד כמיטב יכולתו, בלי ההגבלות שהמדינה מטילה עליו, כלומר - כמה שפחות רגולציה.
0
יעקב
תחומי הרגולציה
יש תחומים שאין בהם מנוס מרגולציה ממשלתית (פגומה ככול שתהיה). למשל - תחום החוק הפלילי. האזרח זקוק להגנת המדינה מפני שודדים, גנבים ורוצחים, והדרך לספק הגנה כזו דורשת חקיקה ורגולציה מצד המשינה. למרות שיש הרבה פגמים גם בתחיקה ורגולציה זו, יותר טוב עם הרגולציה מאשר בלעדיה.מאידך - יש תחומים רבים בהם הרגולציה והתחיקה הממשלתית פשוט אינן דרושות, אפשר לחיות בהחלט, והרבה יותר טוב, בלי "הסדרה" ממשלתית.תחום אחד כזה, לדוגמה, הוא תחום התחבורה הציבורית.
0
אירופאי
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
אכן הציבור רוצה הסדרה, והמפתיע הוא לא הציבור בישראל אלא הציבור בארה"ב, מדינה אשר נבנתה על רוח קו ישר, מדינה אשר הציבור מכיר/הכיר מקרוב את יתרונות רוח קו ישר. ואף על פי כן הם איבדו דיי במהירות רוח זו, וחלק ניכר מהציבור תומך כיום ברעיונות סוציאליסטים אשר נחשבו בארה"ב למוקצה רק לפני 20 שנה.אז, אכן חינוך הציבור נחוץ, אך יש פה איזה שיעור נוסף שיש ללמוד מאה/מאתיים השנים האחרונות על המצב של ה Human condition, והאם חינוך יספיק כאשר הפקטור האנושי איננו מובן דיו?
0
שחרורון
חוזר: אין צורך בבחישת פוליטיקאים בתחבורה ציבורית
הציבור האמריקאי רוצה ״הסדרה״ שזה באנגליצת free shitבגלל החינוך ולא למרות החינוך, ובגלל מערכת ה״רווחה״ ש״מטפלת״ ב human condition ולא למרות ה״רווחה״להפיכת החינוך האמריקאי לציבורי והכרזת מדיניות שימור העוני הם שני גורמים עיקריים שגרמו להתדרדרות ארהב מרפוליקה חוקתית לדמוקרטיה
0
אירופאי
ביצה ותרנגולת
ומאיפה בא החינוך למדינת אשר בסיסה היה חופש הפרט?
0
שחרורון
חוזר: אין צורך בבחישת פוליטיקאים בתחבורה ציבורית
אירופאי אמר/ה :
ומאיפה בא החינוך למדינת אשר בסיסה היה חופש הפרט?
מאיפה מגיע הפלאפל שאתה אוכל בצהריים? למה המדינה לא מספקת ארוחת צהריים לכולם? מאיפה מגיע האויר לריאות שלך? למה המדינה לא דוחסת לכולם חמצן למוח?חינוך (להבדיל מ"חינוך") מגיע מאיפה שמגיע כל דבר אחר: ממך וממני.אתה אחראי לחנך את ילדך. אם אתה מוותר על האחריות הזאת ומוסר אותה לממשלה, אתה מקבל מה שיש היום. אם אתה ממלא את האחריות הזאת - אתה מקבל חופש“Instituti ons will try to preserve the problem to which they are the solution.” — Clay Shirky

0
@ לוי.
לשחרורון: (יש המשך לדיון על המאמר הקודם)
נא ראה...
0
שחרורון
חוזר: אין צורך בבחישת פוליטיקאים בתחבורה ציבורית
@ לוי. אמר/ה :
נא ראה...
קיבלתי עבור - ראה תשובה במאמר הקודם

0

3000 תוים נשארו