רביעי, 19 דצמבר 2018 06:54

"האם פאריס בוערת?"

יותר מידי צרפתים התרגלו להתפרנס מהמדינה ופחות מעבודה. ולכן, את האש בפאריס לא יכבו עם מים, אלא באמצעות הגדלת החוב הלאומי וגלגולו לעתיד. 

בסוף אוגוסט 1944 התקשר אדולף היטלר אל המושל הנאצי של פריז, גנרל דיטריך פון קולטיץ, ושאל אותו : "האם פריז בוערת?" פון קולטיץ הפר פקודה מפורשת של היטלר להחריב את פריז ערב שחרורה מהכיבוש הנאצי.

הגרמנים לא שרפו את פריז, אבל מפגיני "האפודים הצהובים" בדצמבר 2018 מצליחים להבעיר אש ברחובות פריז בהצלחה פוטוגנית מרשימה.

2484 1                                                                                   צילום EPA כתבה ב- Ynet

ידועה הבדיחה היהודית הוותיקה על גבר נשוי שהתייעץ עם רב העיירה: "כבוד הרב" הוא אמר, "אני רוצה להתגרש מאשתי". שאל הרב: "מה רע באשתך? האם היא לא מבשלת טוב?", "חלילה", ענה הגבר – "היא בשלנית מעולה". "האם היא מזניחה את הילדים?" הקשה הרב. "נהפוך הוא" ענה היהודי, "היא אם מסורה ודואגת". לאחר סדרת שאלות תהה הרב ושאל: "אז למה אתה רוצה להתגרש?"... "אני פשוט רוצה אישה אחרת" – ענה הגבר.

צרפת למודת ניסיון מהפגנות המוניות אלימות שדורשות "משהו אחר". במאי 1968 פרצו הפגנות סטודנטים, ממש מרד אלים עם הרוגים ופצועים. סטודנט יהודי בשם דניאל כהן בנדיט ("דני האדום") הצית אש מכלום ומיליוני צרפתים הצטרפו: פועלים, קומוניסטים, אנרכיסטים, "פעילים חברתיים", וסתם חובבי "אקשן". הנשיא שרל דה גול, שהיה אז בשיא כוחו, נמלט אל בסיס של הצבא הצרפתי בגרמניה (לזמן קצר).

לכל פרשן היה הסבר אחר לפרוץ המהומות. כתב עיתון "הארץ" בפריס, עמוס אילון, טען שהמהומות החלו בגלל "סכסוך אבסורדי על זכותם של הסטודנטים, בסורבון, לבקר במעונות הסטודנטיות בשעות הערב"... הסטודנטים שבתו, המשטרה הגיבה, הסטודנטים הקימו בריקדות והבעירו אש, השבאב הצרפתי בזז חנויות. המשטרה הגיבה "באלימות", עכשיו אפשר היה כבר להפגין גם נגד המשטרה. נהגי מוניות ועובדי הדואר שבין כך ובין כך תכננו שביתה "רגילה" – הצטרפו בשמחה. כל איגוד מקצועי שתכנן שביתה מתישהו בהמשך השנה – הקדים את האירוע לנוכח ההזדמנות. קראו תיאור באתר הישראלי: "המאבק הסוציאליסטי". פוליטיקאים מהשמאל קפצו על רכבת המהומות ונולד כינוי הגג למניעי הבלגן: "השמאל החדש".

2484 2גם "מחאת האוהלים" בשדרות רוטשילד של 2011 נשאה אופי דומה, אם כי לא-אלים. ההפגנה שראשיתה במחאה של צעירה תל אביבית בשם דפני ליף שהתקשתה לשכור דירה, ככל הנראה, ליד תיאטרון הבימה בתל אביב... התגלגלה להפגנות המונים בכיכר העיר נגד הכול. נגד "יוקר המחייה", "השחיתות", "שלטון התאגידים", מחיר גבינת הקוטג'. סיסמת הגג הייתה – "העם דורש צדק חברתי". גם אצלנו הצטרפו להפגנות גופים רבים החל מ"מגמה ירוקה" שמחו נגד רפורמה בחוק התכנון והבנייה, ועד ל"מחאת העגלות" של אימהות שמחו נגד משהו אחר. גם גופים ממוסדים הצטרפו לחגיגה כמו ההסתדרות בראשות עופר עייני, התאחדות הסטודנטים בראשותו של איציק שמולי, פעילי חד"ש הקומוניסטית ועוד.

את הפירות העיקריים של "המחאה החברתית" קטפו איציק שמולי וסתיו שפיר שזכו לג'ובים משודרגים בכנסת עד לעצם היום הזה, כך כנראה נפתרה להם הבעיה כיצד לשכור דירה בשדרות רוטשילד. סתיו שפיר גם זכתה לכבוד השמור למוחים חברתיים בכירים והוזמנה עם תום המחאה, לכנס במלון פאר במינכן בגרמניה, כולל הסעות ברכב שרד וקוקטיילים בשפע. מטרת הנסיעה, לדבריה, הייתה: קידום "הצדק החברתי" באמצעות "פיתוח פלטפורמה אינטרנטית שתשמש תנועות מחאה"...

גם מיודענו הג'ינג'י, דניאל כהן בנדיט ממחאת 1968 בצרפת, הוא חבר וותיק בפרלמנט האירופאי בשטרסבורג ובבריסל... מטעם "הברית החופשית של הירוקים האירופאים"... אחלה ג'וב למוחה חברתי מזדקן.

המפגינים גם פה, גם שם, דורשים את הבלתי אפשרי: כפור חם – דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. תוספת חוקים שיבטיחו מתנות "חינם". דפני ליף, כסמל מייצג, דרשה דירות ברוטשילד במחיר "בר השגה", ובצרפת מוחים על מיסים כבדים שעיקר מטרתם מימון קצבאות ומימון המנגנון הממשלתי המסועף שמארגן את "החלוקה מחדש" של הכסף. המפגינים דורשים בנשימה אחת לקצץ מיסים, אבל להמשיך ואף להגדיל קצבאות. אף אחד לא מתעניין בסתירה המובנית, כפור חם.

הנשיא מקרון נגד "אוכלי החינם"

הנשיא מקרון שנבחר במאי 2017 הוא בהחלט חריג בהשקפותיו ולא רק בצרפת. הכלכלה הצרפתית בצרות כבר שנים רבות, אבטלה גבוהה, סקטור ציבורי ענק של אוכלי חינם ובראשו – הפרלמנט שמונה 900 נבחרים; ועדי עובדים ששודדים באופן חוקי את הקופה הציבורית במשכורות עתק ובחסות חוקי עבודה "מתקדמים"; מדינת רווחה "נאורה" שחיסלה את האחריות האישית של האזרח כלפי עצמו. את הצרות של צרפת אנחנו מכירים היטב בישראל, אם כי בהיקף מצומצם יותר. מקרון הבטיח להילחם ולקצץ.

יישום רפורמות שכרוכות בהקטנת מדינת הרווחה, צמצום רגולציה, והקטנת הסקטור הציבורי קשות מאד במדינה דמוקרטית. האם צריך להוביל רפורמה גדולה ומקיפה בבת אחת? האם לנקוט בצעדים מדורגים ומתמשכים לאורך זמן? קשה מאד לבצע רפורמה מקיפה במדינה שלא נמצאת (עדיין) בתחתיתו של משבר כלכלי עמוק (הרבה יותר מ-9 אחוזי האבטלה שבצרפת). מיליוני צרפתים התרגלו לחיות מכסף שלא מגיע להם בזכות עבודתם.

החלופה של רפורמות הדרגתיות חלקיות, שמקרון בחר ליישם מציפות את השאלה במה מתחילים? מקרון ביטל את מס היתר על עשירים שגרם נזק לכלכלת צרפת (אלפי בעלי הון עזבו את צרפת, אחרים הבריחו רק את כספם). במקביל הוא נאלץ גם לצמצם את הגרעון בתקציב המדינה ולכן העלה מיסים על דלק.

מקרון גילה, כמו כל נשיא דמוקרטי שחושש מרפורמה גדולה (ואולי בצדק מבחינה פוליטית), שהוא זקוק לתקציב נוסף. תקציב מגייסים באמצעות מיסים. מיסים גובים בכוח כי אין מתנדבים לשלם. גזרות על העם צריך לעטוף יפה ולתת להם כותרת מרככת – לאומית, ביטחונית, ירוקה. מקרון ויועציו בחרו להעלות את המס על הדלק כי הם צריכים "עוד כסף". להערכתם המוקדמת, עטיפה ירוקה לגזרה תרכך את שנאת המס. כך נולד התירוץ שהגדלת המס נועדה להציל את כדור הארץ מזיהום אוויר.

הצרפתים, כמו רוב העולם המערבי, מתים להציל את כדור הארץ, עד הרגע שדורשים מהם לשלם. שייקחו את הכסף להצלת האקלים מהעשירים – לא מז'אן פול מהפריפריה ולא ממרסל מהרובע הלטיני בפאריס.
הצרפתים כמו כולם, כמו "הפגנת המיליון" בברזיל, כמו דפני ליף הנשכחת וסתיו שפיר שבכנסת – רוצים שפע קצבאות, דירות מסובסדות, לימוד חינם ובריאות חינם, שבוע עבודה קצר עם קביעות בעבודה, וואקאנס (חופשה) ארוך, סובסידיות לחקלאות ודלק זול. מישהו צריך לשלם עבור מתנות. מישהו צריך לשלם את משכורות שפע עובדי המדינה שעוסקים במלאכת ה"חלוקה מחדש של העושר". אבל המימון אינו בעיה של המפגינים, הם דורשים כפור חם. שמישהו אחר ישלם.

אין "מישהו אחר" שישלם עבור סוציאליזם להמונים

למי ששכח את העבר, לומדים את זה כיום בוונצואלה – עבור "סוציאליזם להמונים" משלמים לבסוף ההמונים.

שימו לב, המחאה פורצת בצרפת, המדינה "המתקדמת" בעולם בהישג ה"חלוקה מחדש" של העושר. הוצאות הממשלה בצרפת מתקרבות ל- 57% מהתוצר, הגבוה בעולם (כ-39% בישראל, ופחות מכך בארצות הברית ושווייץ ואפילו שבדיה). כלומר, ממשלת צרפת מלאימה 57% משווי המוצרים והשירותים שמייצרים אזרחי צרפת, "מחלקת מחדש" את הכסף, חלק ניכר כמשכורות לפקידיה. והצרפתים מאד לא מרוצים.

כאשר ממשלה מחלקת כסף, אפילו אם תתגשם האוטופיה של חלוקת כסף יעילה: רק לחלכאים, נדכאים ולעשירון התחתון – "הציבור" לעולם לא יהיה מרוצה, הארגונים "החברתיים" לא יכריזו שמטרתם הושגה ויסגרו את המועדון.

תחת משטר של חלוקת כסף – הרוב תמיד לא יהיה מרוצה. תמיד יהיו עניים ש"מגיע להם" יותר, תמיד יהיו "פערים". לכן תמיד תהיה הצדקה לאפודים צהובים. רוב הציבור גדל והתחנך על ברכי מוסר "החלוקה מחדש" – חלק גדול מהאוכלוסייה הפנים כי הכנסות המשפחה תלויות יותר בשלטון מאשר בעבודה אמיתית. על השלטונות לוחצים באמצעות הפגנות ואלימות. זה מצליח ועובד על פוליטיקאים.

שהעשירים ישלמו יותר

מוסר "החלוקה מחדש" תמיד מגיע לכתובת האולטימטיבית: "שהעשירים ישלמו יותר". כולם חולמים להצליח ולהתעשר. למרות זאת, מי שמצליח נחשב תחת אמות המידה המקובלות לפושע שצריך להלאים את פרי הצלחתו. את פירות כשרונו צריך "לחלק מחדש" לאחרים.

מוסף כלכליסט מביא ראיון עם אוליבייה בלנשאר ("מבכירי המאקרו-כלכלנים בעולם"). בלנשאר טוען שהדרך למנוע מחאות והפגנות היא מיסוי גבוה יותר על עשירים וחברות כדי לממן את "רשת הביטחון" לחלשים. הוא ממשיך: "...אבל העשירים מרחיקים את הכסף שלהם או מסכלים העלאות מיסים, מה שלא מאפשר צמצום של הפערים והרגעה של חוסר הביטחון הכלכלי בקרב אוכלוסייה רחבה יותר".

כלומר, לא די שהוצאות הממשלה הצרפתית מהוות 57% מהתוצר. הממשלה לדעתו צריכה להשתלט על כמעט כל התוצר ואז יהיה טוב לכולם. ל"הישג" זה הגיעו כבר בעבר ברוסיה הקומוניסטית. הצרה (אחת מהן...) שהרעיון לא יכול להתגשם ללא גדרות תיל וחומת ברלין סביב צרפת כדי למנוע בריחה של תושבים, לא רק של עשירים.

אי אפשר להגשים את האידיאל של "בכיר המאקרו-כלכלנים" ללא קג"ב, שטאזי, וסקוריטטה. בגן עדן סוציאליסטי לא תיתכן הפגנה של אפודים צהובים. לובש האפוד הראשון יואשם במחשבות קונטרה-רבולוציונריות, יוכרז כ"אויב העם" וייעלם בסיביר. סוציאליזם וחופש זה כפור חם.

פאריס, גם הפעם, לא ממש בוערת. לא תמיד צריך מים כדי לכבות אש. ממשלות במערב מוכיחות בהצלחה כי אפשר לכבות אש באמצעות הגדלת הגרעון בתקציב המדינה, הגדלת החוב הלאומי. גם מקרון לומד כי דחיית הקץ לעתיד קלה יותר (מבחינה פוליטית) מאשר ביצוע רפורמה מקיפה.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

יעקב
ההמון המשתולל הורס
מה שנקרא "הפגנה חברתית" הוא המון א-מורפי משתולל. להמון המשתולל יש כוח הרס רב, הרבה פחות כוח לבנות דברים חיוביים. להרוס תמיד הרבה יותר קל.לצרפת היסטוריה ארוכה. זה החל במהפכה הצרפתית שהפריחה סיסמאות יפות (חופש, שיוויון, אחווה) ונגמרה בשפיכות דמים המונית, שרק תותחיו של נפוליאון בן ה- 27 הצליחו לרסן.אח"כ הייתה המהפכה הבולשביקית ברוסיה, בה חבורה של הרפתקנים חסרי מעצורים ורצחניים הסיתו את ההמונים והביאו לאסון בל יתואר, משטר של רצח, דיכוי ועוני שנמשך 80+ שנים.אנחנו לא יודעים מה בדיוק המפגינים של היום רוצים, כנראה שגם הם עצמם לא יודעים. אבל, להמון מתפרע דינמיקה משלו, שאיש אינו שולט בה. נקווה שגם הפעם זה יתפוגג, כמו המהומות ב- 1968 והמחאה החברתית שלנו של 2011, בלי לגרום לנזק גדול במיוחד.
0
יעקב
התירוץ האקלימי
ההפחדת הסרק האקלימית הוא נושא שיקר לליבן של אליטות שמאליות ואינטלקטואלים. מעניין שהציבור הרחב בצרפת (עמך) לא קונה את השטויות האלה - וזה היה התירוץ לפרוץ ההפגנות.
0
אירופאי
תירגון
ניסיתי להוסיף את התירגום ישירות לוידאו, אך מסתבר שהוא צריך לעבור Review. ע"י מי ומתי לא אדע.אפשר להוריד את כיתוביות כאןhttps://tinyurl.com/ydbygrn6ואפשר להוסיף אותם לוידאו ב youtubeבאתר הוידאו https://tinyurl.com/yahl5kaeלחיצה בגלגל השיניים -> Subtitles/CC -> ו Add subtitles מצד שמאל יהיה Upload file וזהו.מוקדש לשחרורון שחושב שעתידה של צרפת ורוד.
0
אירופאי
צמד הכותבים, מוטי ויעקב צודקים
והפרוזה שלהם יפה משלי.אך הם עושים את אותה טעות שכולם עושים (כולל אני) מפרשים לפי נקודת העניין שלהם, במקרה של קו ישר, אקלים או כלכלה. ואפשר למצוא פרשנים מכל קצוות הקשת אשר משתמשים בצרפת, לבאר את נקודת מבטם.נקודת המבט שלי שונה, והיא לא פחות נוטה לטעות מאחרים, אך אם אני צודק, צרפת היא רק הסימפטום לבעיה הרבה יותר גדולה. האיחוד האירופאי הינו נסיון לאחד את עמיי אירופה, בתחילה ע"י עידוד לשיתוף פעולה, אך כרגע ע"י כפיה תרבותית מתוכננת ע"י אנשים שלא כפופים לקהל בוחרים וגם לא סובלים מתוצאות מעשיהם, וכל זאת ליצירת חברה אידיאלית(מוכר מאיפה שהוא לא) .זה גורם לגל נגדי של לאומיות גואה באירופה, לאומיות זה לא רע, אנחנו זקוקים למסגרת אשר תאחד אותנו מעבר למספר עשרות הבודדים שהאבולוציה התניאה אותנו לקבל. אך כשחופש הדיבור מוגבל ויש נושאים אשר הם טאבו לדיון, אי אפשר להגיע לעמק השווה, אי אפשר גם להיפרד וללכת כל אחד לדרכו הוא, כי הפוליטיקאים פשוט מתעלמים מרצון העם, פולטיקאים כושלים יודעים שכאשר הציבור מאס בהם, הם משדרגים את מעמדם במעבר למשרה באיחוד ומשם אף אחד לא יכול לסלק אותם. אין לדעת מה ילד יום, אך מה שקורה בצרפת, לדעתי, סממן למשהו גדול יותר שיקרה אם דבר לא ישתנה בשנים הקרובות.
0
יעקב
האיחוד האירופי היה רעיון טוב
צודק אירופאי - כול אחד מפרשן לפי השקפת עולמו. מה קורה באמת בצרפת? כנראה שגם בקרב המפגינים יש דעות מגוונות...האיחוד האירופי היה רעיון טוב בעיקרו. הרעיון הראשון שהניע את המדינאים הראשונים היה למנוע עוד מלחמה באירופה. זה היה הפחד הגדול בשנות ה 1950-60 של אלה שחוו את שני מלחמות העולם. רעיון טוב.גם הרעיון של איזור סחר חופשי ותנועה חופשית של בני אדם - גם זה רעיון מצוין, שבטוח שאנו, כאן, יכולים רק להתלהב ממנו.אבל אז השתלטו הבירוקרטים והאידאולוגים והאינטלקטואלים והאליטות וניסו להפוך את הרעיון הפשוט (יותר חופש) לרעיון אוטופי - גן עדן עלי האדמות הנכפה בכוח הרגולציה והשלטון המרכזי והחכמים שם למעלה. בקיצור: האיחוד האירופי הפך לסיוט כפייתי ורגולטורי, והשתגע בעוד צורות - חלוקת כסף על ימין ושמאל (סובסידיות לחקלאי צרפת, סיוע לארצות מזרח אירופה, שגעון בזבוזי האקלים). בזבוז זוועתי של כספים של אחרים, ניפוח מנגנון בירוקרטי-רגולטורי, ממשלה מרכזית גדולה מאד (בכוח אדם ובבזבוז) מעל לממשלות הגדולות בלאו הכי של כול מדינה בנפרד.
0
שחרורון
חוזר: "האם פאריס בוערת?"
האיחוד האירופי הוא רעיון מגוחך אם חושבים על זה לעומק. הוא נולד כתוצאה מפחד מעוד מלחמה, כלומר, פחד מאימפרליזם וגלובליזם, וכל מה שאיחוד עושה זה לעודד גלובליזם. אתם לא תלחמו כי אנחנו נקים ממשלה וכבוש אתכם מראש - יופיבמקום זה האירופאים צריכים לחזק את התדמית הלאומית שלהם. אם היטלר (ימח שמו) היה nationalist, המלחמה הייתה נגמרת בגבול
0
אבריימי
לא הבנתי
שחרורון אמר/ה :
הוא נולד כתוצאה מפחד מעוד מלחמה, כלומר, פחד מאימפרליזם וגלובליזם,
ניסיתי אבל אני לא מסוגל להבין מאיפה צץ הכלומר הזה. אני חושב שפחד ממלחמה זה פחד ממלחמה ולא מדברים אחרים. פחד ממלחמה כלומר פחת ממלחמה. לא יודע מה היה ללא השיתופי פעולה של הארצות באירופה, אבל בטוח שמאז מלחמת העולם השניה גרמניה לא נלחמה יותר נגד אנגליה וצרפת.

0
בארץ יש ממי לקחת
חוזר: "האם פאריס בוערת?"
בארץ שלנו יש ממי לקחת - מההתנחלויות ומהישיבות.מיליארדים של שקלים נשפכים שם על כלום. קחו את הכסף הזה והשקיעו אותו בחינוך ובבריאות, בייחוד בפריפריה הרחוקה, ויותר אנשים יהיו מרוצים.
0
יוסי
שחרורון קיטור
בפינלנד ההוצאה הציבורית גדולה יותר ואין שם מחאת אפודים. https://data.oecd.org/gga/general-government-spending.htm
0
יוסי ברנע
הסבר אחר ששמעתי הוא:
שיש פער גדול בין התחבורה היעילה במרכז לבין זו שפריפריה ולכן כדי להגיע לעבודה בפריפריה יש לנסוע ברכב פרטי ולא ציבורי. העלאת המיסוי על הדלק במצב הכלכלי הקשה יחסית של הפריפריה היא גזרה אחת יותר מצד הציבור שם. כך קראתי ב"הארץ". האם זה נכון?
0
אירופאי
ל יוסי #10, זה נכון לכל עיר גדולה באירופה
בפריפריה התחבורה הציבורית... מוגבלת. אגב זה משתפר עם הזמן. אם כבר הפריזאים צריכים להתקומם, מבלים שעות בכוכי המטרו המלוכלך רק כדי להגיע לעבודה וחזרה.
0
יוסי ברנע
המטרו בפריז לעומת?
המטרו בפריז הינו מהיר ויעיל. הייתי לפני שנה. הטענה היא שבפריפריה התחבורה הציבורית או שלא קיימת או שאיננה יעילה כלל ויש להסתמך על המכונית הפרטית ולכן המיסוי על הדלק מקשה עוד יותר על אפשרויות הנוסעים לעבודתם.
0
מוטי היינריך
צרפת במקום הראשון
לתגובה 9:אם תקיש בגרף של OECD את האפשרות latest data availableיופיע גרף שונה במקצת ובו צרפת מככבת במקום הראשון. פינלנד במקום השני. אבל זה כלל לא משנה מקום ראשון או שני...
0
אירופאי
צריך לגור (ולעבוד) בפריז על מנת לחוות דעה על יעילותו
לתייר המטרו מעולה, אך תנסה להשתמש בו לעבור מקצה אחד של העיר למקום העבודה שלך. בזבוז של 1.5 שעות להגיע למקום העבודה הוא דיי נפוץ. 3 שעות של אור מלאכותי , אתה שוכח איך נראים השמיים. אך הנקודה שלי הייתה אחרת, קל לתרץ (Rationalize) אך גם תושבי העיר וגם הפריפריה ידעו מראש מה מצפה להם שהם בחרו את מקום מגוריהם, אין פה מין שינוי קיצוני אשר הם לא ידעו עליו. הם לא חייבים לסוע ברכב פרטי שישתמשו בתחבורה ציבורית אז יקח להם עוד חצי שעה/שעה. זה לא יהיה רחוק כל כך ממה שתושב פריז מבזבז על נסיעה לעבודה. יתכן, אך אני לא קונה זאת, הבעיה היותר גדולה של יושבי פריפריה שעובדים בעיר, היא שהדרך המהירה ביותר להגיע לעיר הם כבישיי עלות, אם כבר הם צריכים להתקומם על זאת, העלות היא לא טריוויאלית.בכל מקרה, החוק בוטל, המחאה נמשכת....
0
שחרורון
חוזר: "האם פאריס בוערת?"
אבריימי אמר/ה :
שחרורון אמר/ה :
הוא נולד כתוצאה מפחד מעוד מלחמה, כלומר, פחד מאימפרליזם וגלובליזם,
ניסיתי אבל אני לא מסוגל להבין מאיפה צץ הכלומר הזה. אני חושב שפחד ממלחמה זה פחד ממלחמה ולא מדברים אחרים. פחד ממלחמה כלומר פחת ממלחמה. לא יודע מה היה ללא השיתופי פעולה של הארצות באירופה, אבל בטוח שמאז מלחמת העולם השניה גרמניה לא נלחמה יותר נגד אנגליה וצרפת.
מלחמה (לפחות באירופה) היא תוצאה של אימפליזםאם אין לך רצון לכבוש את השכן (אימפרליזם) אתה לא יוצא למלחמה כדי לכבוש את השכןשיתופי פעולה קורים בין אנשים. קשה לדעת האם שיתופי הפעולה קרו בזכות האיחוד או למרות האיחוד. בכל אופן, אם אתה רוצה מסחר חופשי אמיתי אתה מקטין ממשלה ומצמצם חוקים, לא מוסיף ממשלת-על וערימות חוקים

0
דוד
אוטופיה
תמיד כשאנשים רוצים ליצור חברה אחרת (כמו דוד גרוסמן שקרא ביום הזיכרון "ליצור אומה חדשה, מתוקנת") אני מקבל בחילה וצמרמורת.
0
שחרורון
חוזר: "האם פאריס בוערת?"
דוד אמר/ה :
תמיד כשאנשים רוצים ליצור חברה אחרת (כמו דוד גרוסמן שקרא ביום הזיכרון "ליצור אומה חדשה, מתוקנת") אני מקבל בחילה וצמרמורת.
כן. אני אישית מקיא קצת בפה. למעשה מה שהם אומרים זה: ״אם אני הייתי הרודן הכל יכול, הייתי יוצר אוטופיה״. זה מה שקורה שבורות פוגשת עזות מצח וחינוך ציבורי

0
תחריראל
האיחוד האירופי לא מנע
ולא יכול למנוע שום מלחמה.גם לפני מלחמת העולם השנייה היה "חבר הלאומים" שלא הועיל לאף אחד. כשגרמניה החליטה שהיא מצפצפת על כולם, היא פשוט פרשה ממנו.במשך עשרות שנים, מלחמה נמנעה באירופה בזכות הטיפול היסודי לו זכתה גרמניה ובנות בריתה מידי ברטיניה וארה"ב.תודעתם של הגרמנים נצרבה לדורות.
0
שלטוןהון
גנב פועל בלילה, פקיד ממשלה לאור יום
כאן, האפודים הצהובים קשורים לשחיתות שלטונית. כאשר הממשלה עזרה ל 3m להיפטר מעודפי ייצור, בסיוע חוק שמחייב את האזרחים לקנות אפוד זוהר לרכב.אין מה לחשוש ליציבות השלטון בצרפת... הם ישלמו כופר והכל ייפתר.
0
יעקב
קבלת גרמניה לקהילת העמים.
אחרי מלחה"ע השנייה, ואחרי שצ'רצ'יל עשה לגרמנים סדרת חינוך מוצלחת (על ידי החרבת ערי גרמניה בהפצצות מכוונות ושיטתיות) - הגרמנים "וויתרו" על רעיון המלחמה וביקשו להתקבל חזרה לקהילת עמי התרבות (ולטשטש את אופיים הברברי).הצרפתים אמרו: "אין בעיה, תמורת תשלום סימלי נקבל אותכם לקהילת עמי התרבות שאנו בראשה".ככה נוצר השוק המשותף שבמסגרתו הגרמנים שילמו הרבה כסף (מיסים- דמי חבר) והצרפתים קיבלו הרבה כסף (סובסידיות לחקלאות).גם ישראל קיבלה הרבה כסף (שילומים) במסגרת רצונם של הגרמנים "להתקבל לקהילת העמים".ליתר ביטחון חנו כוחות נאטו (קרי: ארה"ב) בכול רחבי גרמניה - והרגו שני ציפורים במכה אחת - מנעו כול אפשרות שהגרמנים ירימו ראש מבחינה צבאית, וגם הרתיעו את הברברים ממזרח (רוסיה).
0

3000 תוים נשארו