שלישי, 07 מאי 2019 18:44

ה"נכבה" שלהם, העצמאות שלנו – הצדק והמוסר אתנו

ערב מלחמת העצמאות הימרו הערבים בקזינו ארץ ישראל על חיסול "הישות הציונית". אף אחד בעולם לא שם ז'טונים על ניצחון יהודי במערכה הצפויה. הערבים הפסידו ברולטה, אבל דורשים חזרה את הז'טונים.

המונח "נכבה" ציין בערבית, עד 1948, אסון טבע כמו רעידת אדמה או התפרצות קטלנית של הר געש. לאחר הקמת המדינה, ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, השתרש המושג בהדרגה כתיאור ל"אסון" שאירע לערביי ארץ ישראל ("פלסטינאים").

מדינת ישראל הוקמה בשלושה שלבים: הראשון – ההתיישבות שלפני מלחמת העצמאות; לאחר מכן, ההתרחבות וסיפוח מלא של השטחים שנכבשו במלחמת העצמאות (1948); והשלב השלישי – ההתיישבות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים (1967).

"השטחים הכבושים" של 1948 כללו התיישבות וסיפוח של אזורים עירוניים וכפריים בהם התגוררו ערבים לפני מלחמת העצמאות (ערים כמו יפו, חיפה, ורמלה וכפרים רבים), אך רוב השטח שנכבש במלחמת העצמאות לא היה בבעלות פרטית-ערבית קודמת, אלא בבעלות השלטון הטורקי ולאחריו הבריטי.

גם ב"שטחים הכבושים" שלאחר מלחמת 1967 התיישבו יהודים ("מתנחלים"). רוב שטחים אלה היה עד למלחמת ששת הימים תחת כיבוש ממלכת ירדן (לא תחת שלטון פלסטיני). במלחמת ששת הימים כמעט ולא גורשו ערבים ממקומות בהם התיישבו יהודים.

ההתיישבות היהודית עד 1948 – תופעה היסטורית חריגה

ההתיישבות הציונית בארץ ישראל החל מהקמת פתח תקווה וראשון לציון ועד להקמת המדינה ב-1948 היא חסרת תקדים היסטורי. בתקופה זו קמו מרבית הערים והיישובים בהם מתגוררים כיום רוב תושביה היהודים של מדינת ישראל.

הקרקעות עליהן הוקמו המושבות, הערים, הקיבוצים והמושבים (עד 1948) לא נכבשו אלא ניקנו בכסף מלא. הקרקעות נרכשו על ידי יהודים מאפנדים ובעלי קרקעות ערבים, לרוב במחירים גבוהים ממחיר השוק. לפעמים שולמה תמורה, כפולה ומשולשת, לערבים נוספים שצצו וטענו גם הם ל"בעלות". לפעמים שולמו "פיצויים" גם לאריסים שיושבו על הקרקע על ידי האפנדים למרות שהקרקע לא הייתה קניינם החוקי.

ההתיישבות היהודית הייתה חריג בדברי ימי האנושות, בהיסטוריה של השתלטות עם על אדמה בדרך לגיבוש ריבונות. יהודים (עד 1948) לא כבשו את הקרקע, לא שרפו כפרי "ילידים" ולא שחטו אותם כמנהג עמים נורמליים לאורך ההיסטוריה. יהודים קנו בכספם את הקרקעות – ממוכר מרצון לקונה מרצון. תופעה מוסרית נעלה, ללא תקדים היסטורי.

ההימור הערבי

בסוף 1947 התקבלה באו"ם ההחלטה על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בתחומי ארץ ישראל ההיסטורית – "אנחנו פה והם שם". הערבים, להם היו כבר באותה עת לפחות 7 מדינות עצמאיות, התנגדו לחלוק את חבל הארץ הזה עם ישות יהודית.

מדינות ערב לרשותן עמדו צבאות סדירים, יחד עם הערבים המקומיים ("פלסטינאים") שהיו חמושים כמסורת משפחתית רבת שנים – החליטו יחד להמר בקזינו ארץ ישראל. הם הימרו על השמדת הישות הציונית – לאיש לא היה ספק שלא מדובר ב"כיבוש" שטחים ציוניים, אלא בשחיטה של ממש.

גלגל הרולטה בקזינו ארץ ישראל נטה מראש לטובת הערבים. כך גם חשבו בעולם "הנאור" שלאחר מלחמת העולם השנייה והשואה. אף אחד בעולם לא שם ז'טונים על ניצחון יהודי במערכה הצפויה.

הפתעה! הערבים הפסידו בהימור!

הערבים נחלו מפלה, מהקשות בהיסטוריה הערבית. 7 צבאות סדירים של מדינות ערביות עצרו את הפלישה ונמלטו חסרי אונים. מיליציות לוחמות מסוריה ועיראק, כולל המוני ערבים מקומיים שהתגוררו מזה שלושה דורות בשכנות ליהודים – כולם הובסו. הערבים הפסידו בקזינו אפילו את השטחים שהחלטת האו"ם "נתנה" להם.

ארבע שנים בלבד קודם לכן, למדו היהודים על בשרם להאמין למנהיגים שמאיימים להשמיד יהודים. הנאורה במדינות אירופה, גרמניה, באמת התכוונה לפתור סופית את "בעיית היהודים", לא היה מדובר בסתם "תעמולה". ב-1947 שוב ניצבו יהודים, חלקם ניצולי "הפיתרון הסופי", מול צרחות של "איטבח אל יהוד" – הפעם היו אלה ערבים פרימיטיביים במזרח המפגר ולא ב"נאורה שבמדינות".

היהודים למודי הניסיון מהעבר הקרוב, מיד האמינו לערבים. היישוב היהודי לא דן בשאלה האם הערבים באמת מתכוונים לשחוט, או שמדובר ב"תעמולה לצרכי פנים".

שוב, התנהגות יהודית חריגה, לא מקובלת ב"עולם"

במלחמת 1948 שוב התגלו היהודים כישות יוצאת דופן מבחינה מוסרית. כל עם נורמלי היה משמיד את האויב הרצחני במהלך ניצחון צבאי – נשים זקנים וטף. בייחוד לאחר שהדף בהצלחה, תוך קורבנות עצומים, התקפה רצחנית.

הבריטים והאמריקאים ה"נאורים" הרגו כ-600 אלף אזרחים גרמנים "חפים מפשע" בהפצצות אוויר על ערי גרמניה, כאשר גרמניה למעשה הייתה כבר מובסת. הגדילו לעשות הרוסים שהרגו בהתעללות נקם ובגולאגים בין מיליון ל-2 מיליון גרמנים לאחר ותוך כדי הניצחון.

אחוז אחד מהאוכלוסייה היהודית נהרג במלחמת העצמאות – מספר השקול ל-65,000 הרוגים היום במלחמה אחת. מה עשו היהודים המנצחים ב-1948? גרשו חלק המערבים (האחרים ברחו בזמן). לאן גרשו? למרחק של כ-50 עד 100 קילומטרים. ערבים מקומיים ברחו וגורשו אל אחיהם שמעבר לגבול הקרוב, לא לסיביר. שוב התנהגות יוצאת דופן בהיסטוריה האנושית של עם מותקף ומאוים שניצח.

הימרו, הפסידו – אבל רוצים חזרה את הז'טונים

הערבים הימרו בקזינו ארץ ישראל, אבל הפסידו בהימור – מאז ועד היום הם באים בטענות אל "הבית". דוחים ומתכחשים לתוצאות ההימור. מפסיד שמערער על תוצאות הרולטה לאחר שהימר והפסיד. 

הם דורשים חזרה את הז'טונים ואפילו מאיימים על "הבית" – כל קזינו בעולם היה משליך החוצה את המהמר המטורלל. אבל את הערבים – כמעט כולם מקבלים ב"הבנה" ובהשתתפות בצערם – בייחוד מספר לא מבוטל של יהודים ישראלים. רחמים על נכדו של ערבי שמנפנף בסמליות במפתח ביתו האבוד מול הגדר בעזה.

מומלץ לקרוא בעיון את קטעי עיתון "הארץ" שבהמשך, מהשנים של ערב מלחמת העצמאות (1947-1948), ערב פלישת צבאות ערב הסדירים לארץ ישראל. חיי היהודים כאן הפכו לגיהינום יום יומי, ללא כיפת ברזל, ללא ממ"דים, ובכלל – ארץ במלחמה ללא עורף.

בכל הקטעים שבהמשך מככבים הפלסטינאים שבסך הכול "ניגבו חומוס בשלווה", תחת עץ התאנה בכפרם הפסטוראלי, עד שהגיעו היהודים הרעים וגרשו אותם מאדמתם.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

 

2504 22504 1

2504 3

2504 4

2504 5

2504 6

2504 7

הקטעים באדיבות דן ספוז'ניקוב מירושלים.

עודכן לאחרונה ב רביעי, 08 מאי 2019 04:35
תגובות  
-4 #1 הפלסטינאים של היום שוניםאסף פ. 2019-05-07 19:42
לא מעניין אותם קזינו וקשקושים. הם רוצים הסדר שהוא אפילו יותר אינטרס שלנו.
ציטוט
-1 #2 האלגוריתם המנצחשחרורון 2019-05-07 19:51
1. בחר נקודה שרירותית בהיסטוריה. זוהי האמת המוחלטת שנתנה עי אלוהים ליהודים, חזוס לנוצרים, וע״י אנס הקטינות למוסלמים. לפנייה אין כלום
2. לפי 1 טען שאתה היית פה קודם
3. אם אתה היית פה קודם כל השאר באו אחכ וגנבו את רכושך

נצחון.

זה עובד בכל תחום בחיים לא רק ברמת עמים- הנה דוגמא

1. מישהו חולה אנוש ועומד למות כי אין לו כסף לטיפולים
2. נתעלם מהעובדה שהוא לא רכש ביטוח רפואי מבחירה, עישון כל חייו והיה במשקל עודף
3. מישהו אחר צריך לממן לו את ההוצאות כי קודם הוא חלה
ציטוט
+2 #3 הפלסטינים היום לגמרי לא שונים!!אהוד 2019-05-08 04:41
מצטט אסף פ.:
לא מעניין אותם קזינו וקשקושים. הם רוצים הסדר שהוא אפילו יותר אינטרס שלנו.

שטויות במיץ! הם עצמם אומרים את האמת שלהם - השמדת היהודים שבארץ ישראל כולה וההסדר היחיד המקובל עליהם הוא שהיהודים יבחרו להזיז את ישבנם לארצות מוצאם באירופה ואמריקה (חו"ח ארצות ערב). האם אתה רק נאיבי ואולי שוטה? הקורא יחליט.
ציטוט
0 #4 מעשיה למבוגרים תמימים ... מאת אדון אחמד טיבילוי @ 2019-05-08 07:56
אדון טיבי ישב במכוניתו. תפס אותו גזלן אחד, זרק אותו מהאוטו, ​התיישב ליד ההגה, ​נסע ונעלם. זעק אדון טיבי, כתב מאמרים, הרצה, נאם בכנסת.

מסתבר שזה קרה לכל הערבים בטייבה, עירו של מר טיבי. וכן מסתבר שהתופעה הרבה יותר חמורה. גזלנים, בשליחות המדינה, פעלו בצורה דומה גם בקרב ערביי אום-אל-פחם, יפו, רמלה, ועוד. בסה"כ נגזלו מעל 100,000 מכוניות.

לימים קמה ממשלה חדשה. זו הציעה לערבים הנגזלים, או לצאצאיהם: החזר המכוניות הגזולות, או לחילופין פיצוי כספי שווה ערך. ובנוסף גם פיצוי בגין עגמת הנפש. וכן, הכאה פומבית על חטא הגזל, ובקשת מחילה על העוול.

קם אדון טיבי ודרש: גזלתם לנו את המכוניות, אנו תובעים מדינה פלסטינית !

​מי שחושב שיש דמיון בין מעשית גזל המכוניות לבין גזל הנדל"ן מתושבים ערביים ע"י הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב​ - עושה זאת על אחריותו.
ציטוט
+2 #5 ההיסטוריה חשובהדוד 2019-05-08 08:43
ערביי ישראל לא רצו מדינה ב1948. הם גם לא רצו לחיות בנוח, הם רצו- שלישראל לא תהיה מדינה.
למה זה חשוב היום?
כי עמים לא משתנים. אם הם היו רוצים חיים נוחים הם היו מניחים את נשקם ומקבלים את הריבונות הישראלית. לפחות היו מקבלים חופש תנועה מלא, ונהנים ממעמד של תושב( לצערי בישראל זה אומר להיות בן חורין. הרבה יותר טוב מאזרח).
אם הם רוצים מדינה, הם יכולים להקים אותה.
הם רוצים משהו אחר. ואנחנו מציעים להם שוב ושוב משהו שמעולם לא ביקשו. אנחנו רוצים לכפות עליהם מדינה ושלטון. ואח"כ מתפלאים למה זה לא עוזר ומה לא עשינו מספיק.
ברגע שמדינת ישראל תחדל להתקיים, גם הישות הפלשתינית תיעלם. היא הרי איננה תוצאה של כמיהה וכיסופים של אלפי שנים. היא תוצאה ותגובה ישירה להקמת מדינת ישראל, ושאיפתה היא אובדן וחזרה לימי התיישבות הפרא הערבית השבטית. לא מדינה ולא בטיח-בכל מקום בעולם בו הם הקימו כזו, יצא או דיקטטורה רצחנית וכושלת מבחינה כלכלית, או כאוס מוחלט.
ציטוט
+1 #6 מה הערבים רוציםיעקב 2019-05-08 15:43
"הם רוצים הסדר שהוא אפילו יותר אינטרס שלנו."

זו אשלייה. זה בראש שלך (ושל השמאל היהודי) בלבד. זו לא העמדה של הערבים. אתה חי בעולם דמיוני.

בין הערבים - מעטים "רוצים הסדר" - שפירושו לקבל היום מה שאפשר ובהמשך להמשיך ולהלחם על השאר.
הרוב - הרוב הצביע בעד חמס בבחירות... (בגלל זה אין יותר בחירות ב"פלסטין"). חמס רוצה שהיהודים ימותו או יעזבו.
ציטוט
0 #7 הפסידו ברולטה - דימוי אכזרייעקב 2019-05-08 15:55
הערבים לא "הפסידו ברולטה". הם הרגישו בסכנה של גזילה ונלחמו. כאשר אתה נלחם על שלך אתה לא "משחק ברולטה". אתה נלחם על חייך, ולא חשוב מה עלולה להיות התוצאה.

לא היה לערבים שום סיבה לקבל את תוכנית החלוקה. באו פולשים זרים (יהודים) וגזלו מחצית מארצם. למה שיסכימו?? בגלל הפחד מהמלחמה?

זאת לא אני אומר - אלא פרופסורים ערבים (ישראלים) מכובדים מאוניברסיטת חיפה. אני מסכים, הם צודקים.

לעולם לא תשכנע אף ערבי לקבל את מלחמת השחרור שלנו (עם גירוש 750 אלף אנשים מבתיהם) כמעשה מוצדק שעליו להסכים לו. [כי הפסיד ברולטה] הם צודקים.

וכמו שאמר הרבי בבדיחה - גם הערבים צודקים וגם היהודים. זה המצב - זה ה"סכסוך" על רגל אחת. סכסוך לא פתיר. כמו כול הסכסוכים במזה"ת.
ציטוט
0 #8 "פלסטינים"יעקב 2019-05-08 15:59
חלק גדול של ערביי ארץ ישראל היגרו לארץ ישראל (פלסטין) בערך באותו זמן שהיגרו היהודים והם אינם התושבים המקוריים של הארץ. הם היגרו כי הקמת המנדט הבריטי וההתיישבות היהודית יצרו מקורות עבודה ופרנסה - מקורות שלא היו קודם.
ציטוט
0 #9 שיחקו בקזינו - ביטוי לא מוצלחאבי נצר 2019-05-09 07:31
להערכתי הביטוי שיחקו בקזינו - לקחו הימור - הוא במקרה הטוב ביטוי לא מוצלח. במקרה הרע הגדרה סרקסטית של קבלת החלטות. נראה לי שלהתייחס להחלטה להלחם על זכותך לשלוט על גורלך בנושא חופש המעמד הלאומי ו/או השליטה על משאבים חיוניים לקיומך כעם כאלה החלטה פזיזה של היצור זה זילות בהומוספינס.
בכל מקרה נכון להיום עם מבט קדימה לעבר עתיד טוב יותר עבור ילדנו צריך לחשוב של איזון אינטרסים. לבנות מאזן חדש של הבנות /פשרות שיאפשר חיים יותר נוחים ופחות יקרים מבחינת השקעה במונחים של קורבנות של אנשים ומשאבים אחרים.
ציטוט
+1 #10 שכנע אותםיעקב 2019-05-09 08:52
"בכל מקרה נכון להיום עם מבט קדימה לעבר עתיד טוב יותר עבור ילדנו צריך לחשוב של איזון אינטרסים. לבנות מאזן חדש של הבנות /פשרות שיאפשר חיים..."

צודק.
עכשיו לך תטיף לערבים, תשכנע אותם....
ציטוט
0 #11 התעלמות משורש הסכסוךדמוקרט 2019-05-10 23:00
שורש הסכסוך הוא זה: הערבים היו פה רוב מוחלט. גם ב-48 ובטח שלפני כן. היהודים רצו להקים מדינה על חלקים נרחבים מהארץ, לייבא עוד מיליונים מבני עמם מחו״ל ולשלוט עליהם עם מדינה יהודית תוך שינוי הסטטוס קוו בארץ. למה שיסכימו? ועוד כשמדובר על יהודים קומוניסטים פנאטיים עם דגלים אדומים, אינטרנציונל, קיבוצים שאר מרעין בישין שהאתר הזה כה סולד מהם. אין שום מיעוט ילידי בעולם שהיה מסכים להשתלטות כזאת של אוכלוסיה זרה ברובה. ולפני שיקפצו החכמים ויגידו שרוב השטחים נרכשו כדין על ידי הציונות - אז לא. ב-48 היהודים רכשו רק כ-6-7% מהשטחים שהוקצו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה, וזאת עוד כשהיהודים מהווים מיעוט של בערך שליש מתושבי הארץ! ממש חוצפה. אי אפשר שלא להבין את העמדה הערבית, גם אם חולקים עליה.
ציטוט
0 #12 דמוקרט לגמרה צודקיעקב 2019-05-11 07:59
מה עוד שהיהודים הכריזו מהרגע הראשון, לפחות מאז 1897 (הקונגרס הציוני הראשון) שתכניתם להקים מדינה יהודית בא"י, ולאו דווקא לקנות קרקעות ולשכון בשקט במדינה מוסלמית. (כמו שהם עשו באירופה - בה ישבו מבלי לשאוף להקים מדינה).

אלא שהערבים המקומיים מעולם לא הייתה להם מדינה משלהם... הם נשלטו על ידי אימפריות שונות, קודם האימפריה הטורקית, אח"כ הבריטית.
גם היום - לא לכול שבט או פלג של שבט ערבי יש מדינה משלו... כול מדינה (למשל עיראק) היא ייצור כלאיים מלאכותי מימי הבריטים וחיים בה שבטים ועדות רבים, תחת ממשלה מרכזית אחת שנשלטת על ידי אחד השבטים (לא תמיד על ידי הגדול שבהם).

גם באירופה - בבלקנים, בספרד, בבלגיה - חיים כמה שבטים ועמים בתוך מדינה אחת, עם שליטה מרכזית כולשהי וסכסוכים פנימיים מתמידים.

התמונה של עם=מדינה, לכול עם מדינה משלו, ובכול מדינה עם אחד היא אידיאליזציה שלא קיימת במציאות... בכול המדינות יש מיעוטים רבים שרוצים מדינה משלהם (כמובן) אבל אין אפשרות לקבל...

בקיצור: המצב בא"י עם הסכסוך היהודי-ערבי הוא לגמרה נורמלי ושכיח. בהרבה ארצות יש מצב של מיעוט שרוצה מדינה...

עוד דוגמה: האנגלים והסקוטים... גם הסקוטים (רבים מהם) רוצים עצמאות...
ציטוט
+1 #13 אמתדוד 2019-05-11 22:02
מצטט דמוקרט:
שורש הסכסוך הוא זה: הערבים היו פה רוב מוחלט. גם ב-48 ובטח שלפני כן. היהודים רצו להקים מדינה על חלקים נרחבים מהארץ, לייבא עוד מיליונים מבני עמם מחו״ל ולשלוט עליהם עם מדינה יהודית תוך שינוי הסטטוס קוו בארץ. למה שיסכימו? ועוד כשמדובר על יהודים קומוניסטים פנאטיים עם דגלים אדומים, אינטרנציונל, קיבוצים שאר מרעין בישין שהאתר הזה כה סולד מהם. אין שום מיעוט ילידי בעולם שהיה מסכים להשתלטות כזאת של אוכלוסיה זרה ברובה. ולפני שיקפצו החכמים ויגידו שרוב השטחים נרכשו כדין על ידי הציונות - אז לא. ב-48 היהודים רכשו רק כ-6-7% מהשטחים שהוקצו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה, וזאת עוד כשהיהודים מהווים מיעוט של בערך שליש מתושבי הארץ! ממש חוצפה. אי אפשר שלא להבין את העמדה הערבית, גם אם חולקים עליה.

כתבת מדויק. זו הסיבה שהם התנגדו לתכנית החלוקה, שהם יצאו למלחמה. ועוד אחת. ועוד אחת. ואינתיפאדות. ומחבלים מתפוצצים, וסכינים.
אבל הם הפסידו. אבל המאבק שלהם היום הוא אותו מאבק של אז- השמדת מדינת ישראל.
שלא נספר לעצמנו סיפור אחר. זה תמצית הסכסוך. הם הפסידו אז, לא קיבלו זאת, ולא מוכנים לקבל זאת היום. לא גבולות 67' ולא פליטים. מחיקה טוטאלית של הישות הציונית והשבת המצב לקדמותו.
הם משתמשים בכל האמצעים. פעם זו היתה ההתנגדות המזויינת, היום זה טיפוח של "מחנות פליטים" (תופעה בלעדית ל"פלסטינים": פליטים אחרי 70 שנה), דיכוי אוכלוסיה, סגירת שערים, מניעת כל אפשרות לשיפור כלכלי ולחיים תקינים, הכל בשביל לשמר את תדמית הקוזק הנגזל.
עם שיצא למלחמה והפסיד בה, ויצא לעוד מלחמה והפסיד שוב, מכיר במצב, מקפל את הדגל והולך הביתה. בכל מקום בעולם- רק לא כאן.
ציטוט
+1 #14 ל 11 תיקון צדק היסטוריאירופאי 2019-05-13 11:11
אפילו אם אדם בוחר להבין ולצדד בעמדת ערבי המאה הקודמת, וזו עמדה לגיטימית אך לא בהכרח היחידה האפשרית. להמשיך ולתמוך בעמדה זו אשר גורמת רק לסבל לכל הצדדים ובעיקר לערבים עצמם כ 71 שנים אחרי, משול לטיפול באלכוהוליסט ע"י מימון משקאות אלכוהולים.

סיכסוכים רבים וגדולים מאילו בכל קנה מידה נפתרו בזמן קצר בהרבה ע"י אילוץ או סטוס קוו. כמובן שאפשר להמשיך לנסות לתקן זאת עד שכל השותפים לעניין יעלו לעולה על מזבח הצדק ההיסטורי.
ציטוט
0 #15 רעיון מצויןיעקב 2019-05-13 20:40
אירופאי - אתה מציע שהסכסוך יפתר על בסיס הכרה במצב הקיים (סטטוס קוו). רעיון מצוין!

עכשיו נראה אותך "מוכר" אותו לערבים!
ציטוט
0 #16 הנכבה שלהם, ההחלטה שלנומילטון 2019-06-02 16:37
ברמה הלאומית ההסטורית, אכן הערבים רצו להשמידנו ב-48 וב-67 ויצא שהפסידו וגורשו.
ברמה המדינית מאז אוסלו, היו יותר מדי הפרות אמון מהותיות ואכן יש סיבות טובות להאמין שהסכמי השלום מצד הרשות הפלסטינית הם ״אחד בפה ואחד בלב״ וסביר שכוונת מנהיגיהם היא אכן ״תוכנית השלבים״.
ברמה המדינית העתידית, לא יהיה הסכם שלום עם מדינה פלסטינית, לאור סיבה אחת מרכזית - לא תושג הסכמה על הריבונות באגן הקדוש בירושלים שתהיה מקובלת על הרוב בשני הצדדים.
ברמת הפרט, מדינת ישראל שולטת בכוח הכידונים על מיליונים חסרי זכויות אזרח שחלקם עוינים מאד וחלקם רק רוצים לחיות את חייהם.

ישראל צריכה לקבל החלטה קשה - לספח את כל השטחים, להעניק למרבית תושביהם זכויות, ולנהוג ביד קשה (משטרה) כנגד פורעי חוק. או לסגת מהשטחים ולנהוג בכל תוקפנות מכיוונם כפי שמתמודדים (בקושי ובבעיה) מול עזה.

לא מקובל עלי כתושב ישראל לשלוט לאורך דורות במיליוני אנשים (שרובם אנשים טובים פשוטים וקשי יום), מבלי להעניק להם זכויות (תוך העמסת אינספור קשיים בנושאים בסיסיים לאזרח ולתושב), להקים לידם יישובים בהם זכויות היהודים שונות בתכלית, להפעיל חוק שונה ואחר ליהודים ולערבים, ולהימנע מלהסדיר (באופן חד-צדדי כי אין דרך אחרת) את גבולות ריבונותינו.

הגיע הזמן שנביט למציאות המורכבת בעיניים ונקבל החלטה - סיפוח או נסיגה. הגיע הזמן שנגדיר את גבול ריבונותנו. הגיע הזמן שנחליט אם המתנחלים הם חלק מהחברה הישראלית (ואז גם ערביי איו״ש), או שלא.
ציטוט
הוסף תגובה