רביעי, 29 מאי 2019 20:13

היכן נמצאת מערכת הבריאות הציבורית המושלמת?

אם ההוצאה הציבורית על בריאות תגדל תוך 6 שנים ב-50% (ותעבור את תקציב הביטחון) מובטחת לנו מערכת בריאות מדהימה – האמנם? 

אילו שאלתם, בשנת 2013, "מומחה" לבריאות ציבורית מה נדרש כדי להפוך על פניה את מערכת הבריאות, אנחנו מנחשים שגם גדולי המומחים לא היו מעיזים לחלום על הגדלת תקציב הבריאות ב-50% תוך 6 שנים. אילו התעקשתם לשמוע דעת "מומחה" כיצד תיראה מערכת הבריאות עם תקציב שנתי גבוה ב-50%, מובטח ש"המומחה" היה מצייר את "העתיד הבריאותי" המזהיר הצפוי כאן אם רק נגדיל את התקציב בקפיצת ענק כזאת: קץ התורים, סל תרופות נדיב, ללא מיטות בפרוזדורים – גן עדן רפואי וכמובן "שוויוניות". 

בשנת 2013 עמדה ההוצאה הציבורית על בריאות (מס הבריאות שגובה הביטוח הלאומי + תקציב הבריאות הממשלתי) על סכום גבוה של כ- 46 מיליארד שקלים – גבוה מתקציב החינוך שעמד אז על כ-41 מיליארד. רק תקציב הביטחון היה גבוה מההוצאה הציבורית על בריאות. הגדלת ההוצאה הציבורית על בריאות ב-50% נשמעה באותה שנה כמו הזיה במוחו של אדם הסובל מחום גבוה.

מסתבר שבארץ הקודש חלומות מתגשמים לפעמים.

עכשיו אנחנו ב-2019. בתוך כ- 6 שנים בלבד, מאז 2013, צמחה ההוצאה הציבורית על בריאות ב-50%. השנה עומד התקציב על כ- 68 מיליארד שקל – קרוב מאד להיקף תקציב משרד הביטחון (כ-72 מיליארד שקלים). כל יתר סעיפי תקציב המדינה, גם יחד, צמחו בפחות מ-20% באותה תקופה.

אז מה נשתנה? אותם הקיטורים בדיוק, אותם משפטים חוצבי להבות על "מערכת הרפואה הציבורית הקורסת". "מחאת המחלקות הפנימיות" במלוא עוזה, גירעונות בתי החולים גבוהים מתמיד, "הסכמי ייצוב" מזרימים כסף לקופות החולים לכיסוי הגירעונות, המחסור ברופאים ואחיות לא הצטמצם, הפרופסור "המומחה" שוב קורא להעלאת מס הבריאות, הדוקטור מהצפון טוען "נדרש פתרון מערכתי", ומשרד הבריאות הקים עוד וועדה.

2507

האם מישהו מרגיש בשינוי בעקבות הזינוק בתקציב הבריאות הציבורי? אולי רק הרופאים ששכרם זינק. כבר ב-2016 הרוויחו כמחצית מהרופאים בישראל בין 62,000 ₪ לחודש לבין 155,000 ש"ח לחודש (ברוטו). שכר גבוה מאד גם בקנה מידה בינלאומי (מקום שני אחרי שכר הרופאים בלוקסמבורג). שכר זה עלה בכ-42% בשנים 2011–2017, לעומת עלייה של כ-15% בלבד בקרב יתר השכירים במשק. גם העלייה חריגה בהשוואה בינלאומית. סיבה מצוינת להסתדרות הרפואית להגביל את מספר הפקולטות והסטודנטים לרפואה, ולדרוש פסיכומטרי 750.

אבל האם הרופאים מרוצים? לא, הם שובתים! או מאיימים לשבות – כמו תמיד.

לעיתון הכלכלי "גלובס" צורף ביום העצמאות האחרון מוסף עם שם יומרני: "איך אפשר להציל את מערכת הבריאות". לצד נתונים סטטיסטיים (הגרף כאן למעלה), מובאים מאמרים שאפשר לסכם אותם בשלוש מילים: "צריך עוד כסף". עם הכסף נכסה גירעונות, נבנה בתי חולים, נכשיר רופאים, נשלם לאחיות ונגדיל את סל התרופות. אבל מסתבר שגם אחרי צמיחה של 50% בהוצאה הציבורית על בריאות עדיין צריך "להציל את מערכת הבריאות".

לא מופרך לשער, כי הגדלה נוספת של תקציב הבריאות ב-5 השנים הבאות בעוד 50%, כך שיהיה הסעיף התקציבי הגדול ביותר (יעבור את תקציב הביטחון) – לא תשנה הרבה.

מי שהתנסה בהתמודדות עם מערכת הבריאות הציבורית, ללא ניצול קשרים, או ללא פרוטקציה מסוג אחר, מבין עד כמה המצב מתסכל ואיום. ציבור הנזקקים לשירותי הבריאות בישראל סבלני, מתחשב, מאופק ומכיל – אחרת אין הסבר לתופעה מדוע אנשי הצוות הרפואי לא חוטפים מכות בכל מקום וכל יום.

אז מי אשם? אנשי הצוות הרפואי מסורים ועובדים קשה, הם אישית וודאי שאינם אשמים ב"מצב".

האם בכלל קיימת מערכת בריאות מושלמת?

כל מערכות הבריאות בעולם בנויות על רפואה ציבורית "חינם" או כמעט "חינם". העיקרון המנחה הוא מערכת בריאות אוניברסאלית (לכל אזרח) כשחתירה לשוויון היא עיקרון בסיס. אפילו במערכת הבריאות האמריקאית היקרה, כ-60 אחוזים מהציבור נהנים מרפואה "כמעט חינם". ההבדל בין מערכות הבריאות הוא בעיקר בשיטה בה ממומן שירות ה"חינם".

אבל קיים מאפיין משותף נוסף למערכות הבריאות בעולם המצהירות על חתירה לשוויון בשרות הרפואי: באף מדינה לא באמת מרוצים ממערכת הבריאות, בכל מקום בטוחים שאי שם במקום אחר נמצאת מערכת הבריאות האידיאלית. כמעט בכל מדינה – "הרפורמה" היא השיח.

הנה על קצה המזלג:

ליפן מערכת בריאות מתקדמת, מושא לקנאת מדינות רבות. למרות זאת, שוברים את הראש איך להתמודד עם העלויות המזנקות של מערכת הבריאות, עם שעות ההמתנה הארוכות בתור לרופא שמצליח "לבלות" דקות ספורות בלבד עם כל פציינט. היפנים מתלוננים על רפואת חירום קורסת שגורמת לאמבולנסים "להתרוצץ" ברחובות כדי לאתר חדר מיון פנוי עד שלעיתים החולה באמבולנס הולך לעולמו. מדברים על רפורמה.

מבוגרים גודשים את המחלקות הפנימיות בקנדה, גודש באשנבי הקבלה וחדרי מיון מפוצצים – התורים הארוכים הפכו לבעיה לאומית של סבל מתמשך. אם צעירה מנובה סקוטיה העלתה פוסט ויראלי לפייסבוק בו תיארה את תסכולה בהמתנה של שנתיים לרופא מומחה לאבחון סרטן. יש תיאורים על אחיות שנאלצות "למשוך" משמרות של 24 שעות רצופות. שני שלישים מהקנדים מבטחים עצמם במקביל בפוליסות ביטוח פרטיות. מדברים על רפורמה.

שרות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) ניתן חינם כבר משנת 1946. מעת לעת פורצת לכותרות שערורייה תורנית. הבריטים מתלוננים על תורים אינסופיים למומחים ולאשפוז, על סל בריאות "רזה" שמאלץ רבים לחפש טיפולים בחו"ל, והצורך להסתמך על ביטוחים פרטיים. ה- NHS בגירעון של כמיליארד ליש"ט, קיצוב בתרופות, תפוסה של כ-100% בבתי החולים והפגנות. מדברים על רפורמה.

שבדיה נחשבת ל"היהלום" שבכתר מדינות הרווחה בעולם. מערכת הבריאות בשבדיה נחשבת לאחת מהגרועות באירופה (זה לא מונע מאוהדי רפואה-ציבורית-חינם בעולם לנפנף מעת לעת ב"במודל השבדי המוצלח"). בעיית התורים הממושכים לטיפול רפואי גרועה יותר רק בסרביה ואירלנד (כך לפי כך לפי דרוג כלל אירופאי Euro Health Consumer Index (EHCI)). זמן המתנה לרופא משפחה במחוז שטוקהולם עומד על כחודש וההמתנה לפסיכיאטר לילדים על 18 חודשים, זמן המתנה לניתוח סרטן הערמונית יימשך 120 עד 217 ימים. שבדיה סובלת ממחסור ברופאים ובנטישת אחיות. שימו לב, השבדים משלמים יותר ממחצית הכנסתם כמיסים, ותקציב מערכת הבריאות הממשלתית הוא השלישי בגובהו באירופה. מדברים על רפורמה.

גרמניה היא מהמדינות המעטות בעולם שמתירות לאזרח לוותר על מערכת הבריאות הציבורית, לא לשלם את דמי הבריאות ולעבור בשלמות למערכת הרפואה הפרטית. כ-10% מהגרמנים נוהגים כך. כמובן שקיים וויכוח מתמשך על "אי השוויון" במערכת הרפואה. מערכת הרפואה הגרמנית נמנית עם היקרות בעולם (מקום רביעי אחרי ארצות הברית ושוויץ) כאשר צמיחת העלויות דוהרת ללא הפסקה.

דמי הבריאות בגרמניה עומדים על כ-500 אירו לחודש (שמתחלקים בין העובד ומעסיק). עצמאיים משלמים את מלוא הסכום.

נושא "הרפורמה במערכת הבריאות" אינו יורד מסדר היום הגרמני כבר שנים רבות, וכמו בכל העולם, "מומחים" מביאים כדוגמה "מודל מוצלח" שקיים במדינה אחרת... גם השיח על "הרס הרפואה הציבורית" נשמע מוכר לישראלים.

אפשר להמשיך ולהביא דוגמאות מרחבי העולם. הכותרת של כתבה בעיתון הבריטי הגארדיאן אולי מסכמת את הנושא: How sick are the world’s healthcare systems? עד כמה חולות מערכות הבריאות בעולם?

בעולם שאימץ את חזונו של קארל מרקס ורואה ב"שוויון" אוטופי ערך עליון – אין תרופה לאותה מחלה שבכותרת הגארדיאן. "שוויון" בין בני אדם לא קיים ולא יכול להתקיים. זו הסיבה שהרדיפה אחריו היא דלק איכותי לאג'נדות פוליטיות, דלק תמידי שלעולם אינו מתכלה.

הואיל והשוויון האוטופי לא נולד בדרך הטבע, צריך לכפות אותו. כפייה יכולה להתבצע אך ורק באמצעות זרועות המדינה. הרפואה הציבורית נוסדה ומנוהלת על ידי המדינה כדי לכפות שוויון. הכשל הבלתי נמנע של הרפואה הציבורית הוא אחד מהכשלים המתמשכים בניסיונות למימוש אוטופיית השוויון.

מעבר לכשל חזון אוטופיית השוויון, קיים כשל מעשי בניהול עסק כה מורכב כמו מערכת בריאות ריכוזית. פקידי מדינה לא מסוגלים לנהל מערכות ענקיות כמו מערכת הבריאות – הם מסיימים לעבוד מוקדם אחר הצהריים, לא מפסידים שקל מכיסם על כישלון ולא נהנים מהצלחה. המשכורת והפנסיה מובטחים ואין "בעל בית" מודאג. הדברים נכונים גם למערכות מדינה אחרות.

שיפור מערכת הבריאות הציבורית הוא יעד פוליטי מעולה, תמיד אפשר להתפרנס ממנו. תמיד יוכלו פוליטיקאים להבטיח "רפורמה" שתציל את הרפואה הציבורית, אם רק יבחרו בהם.

שנהיה בריאים.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב רביעי, 29 מאי 2019 20:47
תגובות  
0 #1 חוזר: היכן נמצאת מערכת הבריאות הציבורית המושלמת?שחרורון 2019-05-30 01:51
אם כל כאב הלב צריך להבין שהמשאבים בעולם מוגבלים, לא יהיה מצב בו כולם מקבלים משאבים אינסופיים ואת כל הטיפולים הקיימים בעולם.

אז או שאתה מניח לאנשים לרכוש איזה טיפול שרוצנם וידם משגת או שאתה מוריד את כולם לרמת טיפול גרועה

בארהב יש שתי מערכות בריאות יש מערכת חינמית ומערכת פרטית שממנת את החינאמית. המערכת הפרטית יקרה מאוד (כי צריך לממן עלוקות) . למה הרמה גבוהה? כי אם תתן שירות חרא את או תסגור את הבאסאה או תטפל רק בחולים ממשלתיים
ציטוט
0 #2 יצר לב האדם (חסר האמונה רע מנעוריו)בראשית 2019-05-30 04:19
.
ציטוט
0 #3 בשוויץ מערכת הבריאות מושלמתלמיטב ידיעתי 2019-05-30 05:22
בגלל שהיא גם פרטית לחלוטין,
תחרותית לחלוטין,
וגם מפוקחת מבחינת תכולת הביטוח
ואיכות השירות לכל אורך הדרך.
בארה"ב רק עכשיו התחילו לפרק את קרטלי התרופות ולהכניס תחרות. לגבי פיקוח: ה-FDA הינו אסון כביר בכל האמור בתזונה וברישוי תרופות. צריך לאכול דגים (בשביל החניכיים ותוצאתית שיניים), בשר אדום (בשביל כדי הדם), שיבולת שועל, סלק וצנונית (בשביל הכבד והערמונית)
ולהמנע מכל מה שמגיע ממאפיה, מפסטה, מסוכר/ממתקים,
ולהמעיט בגבינה, באורז ובתפו"א.
מאכלים סבירים (נייטרלים): ביצים, יוגורט ותירס/אפונה/שעועית. טיפולי לב כמו סטטינים וסטנטים אינם מועילים:
www.youtube.com/watch?v=eb5SmhY30kw
ציטוט
0 #4 הפתרון העקרי הוא השכלת הלקוחהשכלה עצמית 2019-05-30 05:32
לדוגמא:
https://www.youtube.com/watch?v=qijMl_YYLDE
ציטוט
0 #5 פתרון אפשרי שאולי יסייע קצתעמיאל 2019-05-30 07:22
היי,
סתם רעיון שבטח כבר חשבו עליו לפניי.
האם אפשרי להכשיר אנשים שיהיו סמי רופאים,
כלומר, עובדים עם ידע רפואי בסיסי שיהוו קו ראשון למטופלים בבעיות היומיות כמו- כאב גב, צינון, חום ועוד. לעובדים אלו יהיה ניתן לשלם משכורות יותר נמוכות משמעותית וזה יקל משמעותית על הרופאים השונים וגם על המטופלים.
דעתכם? קיים בעולם?
יש לי רעיונות דומים באותו נושא
ציטוט
+1 #6 למה המדינה מפקירה את המזון ?!לוי. @ 2019-05-30 08:35
מהי ה"הוצאה הלאומית" בישראל על מזון ? נראה שהנתון הוא כ- 70-80 מיליארד ש"ח בשנה. (למרות השקעה בחיפוש, לא הצלחתי למצוא נתון חד-משמעי).

זה גבוה מההוצאה על שרותי הבריאות.

השאלה היא זו: כיצד זה שהמדינה הפקירה את נושא המזון של אזרחי ישראל לציפורני השוק ? מדוע המזון איננו "ציבורי" - כמו הבריאות, והחינוך ? והיכן ערך השיוויון ?! מה, התזונה פחות חשובה מבריאות ? תזונה נדרשת לכל אדם, בכל אחד מימות השנה, בעוד שבעיות בריאות הן נחלת חלק מן האוכלוסיה, ולרובם רק בחלק מימות השנה.

זהו מחדל של המדינה, מחדל ענק. גם מעשי וגם מוסרי. האופוזיציה שותקת. חכמי האקדמיה נעלמו. כותבי מאמרים נדמו. אין הפגנות של הציבור. אין טוקבקים זועמים. היכן הזעקה הציבורית ? מדוע אמות הסיפים לא רועדות ?

נו, טוב. התשובה מאד פשוטה: העסק עובד היטב. מערכת השוק עובדת - ביצור וביבוא של המזון, ובהפצתו לצרכנים.

כעת לשאלה שאף בר דעת, מחוץ לשוחרי הקפיטליזם, לא מסוגל להעלות בדעתו: מה ההבדל בין מזון לבין שרותי בריאות ?
אם אין הבדל - אז אחת משתיים: או שהמדינה תשתלט על נושא המזון, או שתצא משליטתה בנושא הבריאות.
ציטוט
+1 #7 לבריאותמילטון 2019-05-30 23:27
1. כולנו צורכים את שירותי מערכת הבריאות מעל ומעבר לנדרש באמת. זה בחינם או כמעט בחינם, אז למה לא? אם זריקות האיסולין לחולי סכרת, סתם כדוגמא, היו עולות את מחירן האמיתי, מובטח שמרבית החולים היו מעדיפים לעבור לתזונה דלת/חסרת פחמימות, חוסכים הרבה מאד כסף, ולמרבה הפלא גם נהיים בריאים יותר עם רמות סוכר נמוכות, ללא תנודתיות ומצבי תת-סוכר (היפוגליקמיה), בלי ניתוחים יקרים עתידיים לכריתת רגליים, וללא עלויות עתידיות הקשורות באובדן הראייה. הנה - השתת עלות הטיפול בסוכרת על חולי הסוכרת, הייתה עושה עימם חסד אמיתי.
ובכלל, כמה מאיתנו היו נמנעים מעוד צילום או תרופה או בדיקה שאינם נחוצים באמת, אם העלות הייתה מכיסנו?

מרבית הדברים הניתנים חינם, נצרכים בזילות וללא שיקול דעת מספק.

גם אם כל טיפול רואי היה עולה לצורך אותו 20 אחוז מעלותו האמיתית, היינו חוזיפ כיצד הביקוש יורד דראסטית, ומתאים עצמו למציאות שבה שיקול הדעת של הפאציינט ואחריותו האישית מייצרים ריסון עצמי בצריכה.

בסופו של תהליך, עם כמה עמותות לתמיכה באלה שידם באמת אינה משגת, היינו מביאים לא רק להורדת ההוצאה הציבורית על הבריאות לאחוז מעלותה הנוכחית, אלא חשוב יותר - הציבור היה בריא יותר. בוחר בתזונה נכונה על פני תרופות וטיפולים יקרים.
אחריות אישית - מושג הולך ונעלם. זה טוב לפוליטיקאים. זה רע לציבור.
ציטוט
0 #8 הערותייוסי 2019-05-31 05:30
1. עדיף להיות בריא מאשר חולה.
2.יש קשר מסוים בין מזון לחקלאות ובארץ היא לא בדיוק במצב של שוק חופשי.
3.רפואה איכותית תמיד תהיה זמינה לבעלי יכולת כספית מאשר חסריה.
ציטוט
0 #9 חוזר: היכן נמצאת מערכת הבריאות הציבורית המושלמת?יואש 2019-06-08 07:40
מצטט מילטון:
1. כולנו צורכים את שירותי מערכת הבריאות מעל ומעבר לנדרש באמת. זה בחינם או כמעט בחינם, אז למה לא? אם זריקות האיסולין לחולי סכרת, סתם כדוגמא, היו עולות את מחירן האמיתי, מובטח שמרבית החולים היו מעדיפים לעבור לתזונה דלת/חסרת פחמימות, חוסכים הרבה מאד כסף, ולמרבה הפלא גם נהיים בריאים יותר עם רמות סוכר נמוכות, ללא תנודתיות ומצבי תת-סוכר (היפוגליקמיה), בלי ניתוחים יקרים עתידיים לכריתת רגליים, וללא עלויות עתידיות הקשורות באובדן הראייה. הנה - השתת עלות הטיפול בסוכרת על חולי הסוכרת, הייתה עושה עימם חסד אמיתי.
ובכלל, כמה מאיתנו היו נמנעים מעוד צילום או תרופה או בדיקה שאינם נחוצים באמת, אם העלות הייתה מכיסנו?
.


כנל גם תרופה לסרטן במליון שח לחודש שמוסיפה שלושה חודשי חיים לחולי סרטן בלבלב.
ציטוט
הוסף תגובה