ראשון, 22 ספטמבר 2019 12:12

תגובת הפסיכיאטרית: על ריטלין ותרופות לילדים

פסיכיאטרית לילדים, דר' אלידה מגור, משיבה לכתבה הקודמת על "היד הקלה" שבמתן תרופות לילדים – ריטלין ביניהן. 

באחת התגובות לכתבה הקודמת נאמר: "במשך כל ההיסטוריה ילדים... ולא שמו לב שהם מופרעים או "לא בסדר "...

קשה להצביע על גורם בלעדי מסוים להפרעות קשב וריכוז. אך קיימת רשימה ארוכה של סיבות אפשריות לשכיחות-יתר של הפרעת קשב וריכוז ADHD
(ATTENTION DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER) בעשורים האחרונים ובחברה המודרנית לעומת "מה שהיה פעם". תשובה, אולי חלקית, לכתבה ולתגובות.

אז נכון, במשך כל ההיסטוריה ילדים נולדו, חונכו וגדלו, חלו או נפטרו – ולא תמיד ידעו ממה, אבל לא תמיד היה "בסדר"! בעבר לא תמיד דיברו או סיפרו על בעיות וצרות לשכנים, או לחברים ואפילו לא לקרובי משפחה. היום הכול יותר פתוח, משוחרר ומדובר.

לכן, קשה לדעת עד כמה התופעה הייתה קיימת ונפוצה גם בעבר הלא כל כך רחוק. תוך תקופה קצרה יחסית (מספר קטן של דורות) חל שינוי קיצוני בסביבה בה מתפתחים עובָּרים וגדלים וילדים – שונה מאד מאשר "פעם".

פעם ילדים לא הושפעו מטכנולוגיה ורפואה... היה באמת אחרת.

פעם לא נחשפנו לכל כך הרבה קרינה כמו היום (מרמת הזרע והביצית). אפילו טלוויזיה לא הייתה לנו שלא לדבר על מחשבים ומכשירים סלולריים.

פעם עובר התפתח מראשיתו בבטן אמו ולא התחיל את התפתחותו במבחנה במעבדה. פעם לא היו הפריות מבחנה מכל הסוגים והשיטות, כולל אמצעים טכנולוגים ורפואיים מתקדמים. ועדיין לא יודעים את חסרונותיהם מספיק טוב – עוד נגלה בעתיד השלכות על בריאות והתפתחות העובר.

פעם אימהות הרות לא לקחו כל כך הרבה תרופות (חלקן ללא צורך), חלקן צורכות סמים, אלכוהול או מעשנות סיגריות כבדות בהריון. גם גיל הפריון עלה בעזרת תרופות – ישנן הרבה התערבויות טכנולוגיות-רפואיות. את ההשלכות על מוחו והתפתחותו של העובר נדע רק בעתיד.

פעם הילוד לא נחשף מרגע היוולדו לחיסונים כה רבים שרוב הילודים מקבלים היום. ויתכן שזו אחת הסיבות להיווצרות חלק מההפרעות כמו: הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, אוטיזם וכו'. למרות שידוע שהחיסונים שניתנים לתינוקות ולילדים חשובים ומונעים מחלות – הנזק לא ברור דיו.

פעם לא היו כל כך הרבה ריסוסים אגרסיביים בחקלאות, והיקף כה גדול של פירות וירקות מהונדסים גנטית, חיות שאנו אוכלים לא "הושבחו" ע"י הורמונים ותרופות למיניהן – ייתכן שגם זו אחת מהסיבות להתפתחות מחלות שונות בעוברים, וגם ADHD ביניהן.

פעם לא אבחנו או לא ידעו על קיומן של מחלות עצב-שריר, מחלות לב, מחלות מטבוליות ואוטו-אימוניות, מחלות לב וסכרת ואפילפסיה, מחלות פסיכיאטריות, מחלות זיהומיות שונות שגרמו לאנצפלופטיות (מחלות מוח שונות) – לא אבחנו ולא טיפלו, או לא ידעו איך לטפל. חולים הסתבכו או נפטרו, כולל תינוקות וילדים.

פעם נחשפנו לזיהומים שנעלמו מן העולם, אבל חדשים צצו במקומם, אלימים ומסוכנים יותר, גם למוחו של העובר בשלב התהוותו.

פעם ניתחו ללא חומרי הרדמה/"סמים". מורפיום הוא סם מרדים לפני ניתוח לתועלת הרפואה להקלה על כאב וסבל והבראת הגוף. כך גם קאנביס רפואי.

פעם גיל ההתבגרות התחיל מאוחר יותר אצל בנים ובנות. ובנות קיבלו מחזור וסת בגיל 15-16 וכבר ילדו ילדים ותוחלת החיים הייתה קצרה יותר. והיום, גיל ההתבגרות מגיע בגיל 10-11, ונשים יולדות בגיל 30-40 וגם לכך השלכות על התפתחות מוחו של העובר.

פעם פשוט לא ידעו...

פעם ידעו רק על נשים עקרות ולא על גברים עקרים, הכיצד? לא היו, או לא ידעו? או מה גרם לכך? ומה פוגע באיכות הזרע וההשלכות על העובר שנוצר והתפתחות מוחו?

פעם ידעו שאולקוס (כיב קיבה ) נגרם מסטרס, והיום ידוע שנגרם מחיידק (PYLORI.H) ואז זו כבר מחלה שיודעים כיצד לטפל בה.

פעם לא ידעו על קיומן של מחלות איידס וסרטן, לא היו אונקולוגים ולא שיטות אבחון, טיפולים ותרופות – כפי שקיימים היום. אנשים נפטרו ממחלות שהיום מטופלות בתרופות מצילות חיים או לפחות משפרות את תפקוד החיים. גם טכנולוגיות האבחון עברו מהפכה. עד לפני זמן לא-רב לא אבחנו מחלות שונות ואף לא הייתה מודעות להיבדק ולאבחן – אך זו אינה הוכחה שהמחלות לא היו.

פעם כשהציקו לילד בביה"ס מכל סיבה שהיא (גם "חרם חברתי"), הילד התמודד לרוב לבדו כאשר מורים והורים לא נתנו את הדעת על כך – אבל, הילד לא התאבד. והיום, ילדים רבים מפרסמים ומדברים על מחשבות אובדניות במדיה הענפה והחושפנית. ילדים מגיעים למצב של הפרעה דיכאונית/חרדתית ברמות שמונעות הליכה לביה"ס ועד לידי אקט קיצוני כמו התאבדות. הרקע האפשרי – פגיעות, רגישות מוחית מולדת או תורשתית – הפרעות נלוות שקיימות אצל הילד.

פעם לא הייתה תקשורת ודרכי חשיפה למידע כמו היום (בעבר הקרוב היו רק רדיו ועיתון). והיום... מה לא!? יש אינטרנט, סלולר, ווטסאפ, אינסטגרם, סנאפצט, טינדר ועוד, והמידע מד"ר גוגל זורם. ילדים גולשים ונחשפים, כמו המבוגרים. בהיעדר אמצעי תקשורת מפותחים, ילדים פחות נחשפו לקיומן של תופעות קיצוניות כגון אונס, או לתופעת הסמים. טכנולוגיית התקשורת הוסיפה גורמי סיכון שלא היו קיימים בעבר הלא-רחוק.

פעם, ההורים דיברו אידיש או בשפות מוצא אחרות כדי שהילדים לא יבינו לא ישמעו ולא ידעו כלום. היו עוד איסורים רבים.

פעם חיכתה בבית אימא עם אוכל חם, זמינה ונגישה עם יד מכוונת ומלטפת וגם עם גבולות "המקל והגזר". כיום, שני ההורים עובדים ולא נמצאים בבית.

הפרעת קשב: מחלה נוירולוגית שמקורה במוח

אמרנו "הפרעת קשב וריכוז" – אמרנו מוח. בכך מדובר ולא בילד "סתם שובב" או "ילד מופרע ". הפרעת ADHD זו הפרעה נוירולוגית – אורגנית, מולדת ולא סביבתית או נרכשת! ואין ספק שהסביבה והעולם בו אנו חיים השפיעו על התפתחותה כמו על מרבית מחלות האנושות משחר ההיסטוריה.

הפרעת ADHD קיימת עם הוכחות מדעיות לשינויים שנצפים באמצעי אבחון כגון MRI או CT. שינויים ברמה הפיזיולוגית, האנטומית, כמו: נפח המוח, ביוכימיה, זרימת הדם במוח, ברמות הנוירו-טרנסמיטורים במוח (מוליכים עצביים) כמו דופאמין ועוד ...אז כן, זו מחלה ולא גחמה, או המצאה של מישהו הזוי!

אז כיום ADHD מאובחנת כמחלה, ויש רופאים מומחים שמאבחנים ויודעים לטפל בהפרעה זו.

תמיד היו ויהיו מחלות שונות ומגוונות שלא היכרנו עד כה, מחלות שהתגלו או התפתחו במהלך שנים – למדנו לאבחן ולטפל... וכל השאר היסטוריה.

כאמור, הפרעת ADHD היא מחלה נוירולוגית שמקורה במוח, עם השלכות התנהגותיות רגשיות. וזו אינה מחלת נפש! במרבית המקרים של הפרעות קשב וריכוז, הנוירולוגים לילדים מטפלים בתרופות (ביניהן בריטלין). במקרים קשים ומורכבים, עם הפרעות נלוות (COMORBIDITY), מגיעים לפסיכיאטרים לילדים ולנוער למטרת אבחון וטיפול מתאים שאינו כולל רק תרופות (כגודל מורכבות הבעיה, כן מורכבות הטיפול וצורות הטיפול מגוונות).

הזמנים השתנו, ועמם גם סוגי המחלות. משברי החיים שונים וגם אופן ההתבטאות שלהם – אך אין להסיק שלא היו משברי חיים גם בעבר. בחברה המודרנית ובמדינות השפע עלתה המודעות בקרב הציבור, וכך גם נגישות לאבחון ולטיפול ע"י רופאים ופסיכיאטרים.

רוב החולים (בכל המחלות) חיים כיום בקהילה, בסביבתם הטבעית – פחות בבתי חולים לעומת העבר (אין כיום "איי מצורעים" או סנטוריומים למחלות). אבחון מוקדם מאפשר טיפול תוך המשך החיים בקהילה. כך גם יתר הציבור נחשף לקיום המחלות ומודע לדרכי הטיפול וההתמודדות איתן ועם הצרכים המיוחדים של החולים, כולל ADHD.

אז צריך לטפל בלקויות למידה, וגם בבעיות המשפחתיות, החברתיות והרגשיות שנוצרות בגלל הפרעת ADHD של הילד והקהילה צריכה להיות ערוכה לכך.

כיום, גם חלק מהמורים וההורים עצמם מאובחנים כ- ADHD; ואז, היכרותם ומודעותם לאבחנה עלתה. מצד שני, להורה ולמורה החולה בעצמו קשה להתנהל עם ילד או תלמיד שסובלים מאותה הפרעה. מורה שסובל בעצמו מההפרעה אינו מרוכז או אף היפראקטיבי וכל זאת בכיתה של 40 ילדים.

הורים רוצים היום שהילד ישב וילמד בכיתה ולא ישחק בחצר או "יבלה" עם שרת ביה"ס בזמן הלימודים (תופעה מהעבר). הורים יחפשו כל אפשרות טיפולית לבעיה ומתן עזרה לילד.

גם בעבר היו ילדים שובבים, מופרעים או היפראקטיביים. אחרים ברחו מביה"ס, ולא אהבו ללמוד, או אף הסתכנו מחוץ למסגרת בית הספר בייחוד בגיל ההתבגרות.

בהחלט קיימת הפרעה שנקראת ADHD וקרוב לוודאי שהייתה גם בעבר. אך שכיחותה עלתה מהגורמים שמניתי וכך גם המודעות. ADHD יכולה להיות גם מחלה קשה שפוגעת בכל תחומי החיים של הילד ומשפחתו; עם קשיי התנהגות ורגש, לקויות לימודיות וחברתיות, עם הפרעות נלוות שמחמירות את הבעיה, ומשליכות על החברה כולה.

חשוב לשקול כל מקרה לגופו של עניין ולהימנע מהכללות בנושא אבחנות רפואיות. ישנם קריטריונים ברורים לאבחון, וקיים טיפול יעיל ובדוק שנחקר שנים רבות באופן מדעי.

אבחון של ADHD זו אבחנה רפואית לכל דבר. ורק רופא מוסמך, נוירולוג או פסיכיאטר לילדים, יכול להחליט על קיומה של אבחנת ADHD וימליץ על טיפול מתאים לקטין, שיינתן בהסכמת ההורים.

רופאים לא נותנים סמים, אלא תרופות להקלה על סבל וכאב ולצורך ריפוי. ריטלין זו תרופה לטיפול ב-ADHD, תרופה שאינה ריפוי אך מקלה בוודאות על סבל וכאב רב – סיבוכים עתידיים נמנעים אצל הילד. ריטלין בוודאי אינו סם מסמם.

אכן "סמים באופן כללי, אינם נושא למשחקים ולניסויים בבני אדם", אך לא בסמים או ניסויים עסקינן, אלא ברפואה לשמה.

ד"ר אלידה מגור
רופאה מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב ראשון, 22 ספטמבר 2019 12:58
תגובות  
+1 #1 פעם... והיום...יעקב 2019-09-22 13:30
פעם לא היו זיהום אוויר, קרינה, סמים (חוץ מאלכוהול) טלוויזיות ואייפוינים, טיפולי פוריות....
אז היום נוסיף זיהום נוסף - ריטלין - כדי ל"טהר" את הזיהומים שלא היו פעם....
ציטוט
+1 #2 פעם... והיום...2יעקב 2019-09-22 13:33
פעם לא היה ידוע על נטיות אובדניות אצל ילדים... (בייחוד לא ילדים צעירים). היום יש הרבה זיהומים וגם תוספת ריטלין - ויש פתאום גם נטיות אובדניות...
ציטוט
0 #3 פעם... והיום...2יעקב 2019-09-22 13:40
"מורה שסובל בעצמו מההפרעה אינו מרוכז או אף היפראקטיבי וכל זאת בכיתה של 40 ילדים."
אז שלא יהיה מורה...

"הורים רוצים היום שהילד ישב וילמד בכיתה " - כן זו בעיה. אז אם הילד לא רוצה - מסממים אותו עד שירצה. כי אופציה אחרת (עבודה) לא מקובלת על ההורים ועל מערכת החינוך... רק אופציה אחת "בסדר" ... מי שלא מתאים - נתאים אותו בכוח הסמים.
ציטוט
0 #4 50% מהטיפולים הרפואיים...יעקב 2019-09-22 13:48
אין הוכחה שהם מועילים.
https://theincidentaleconomist.com/wordpress/why-doctors-still-offer-treatments-that-may-not-help/

כנראה גם ריטלין לא.
ציטוט
+2 #5 האם ניתן לאבחן ADHDיעקב 2019-09-22 13:57
האם ניתן לאבחן ADHD באמצעות בדיקות פיזיולוגיות?

ד"ר יעקב אופיר במאמר ב"הארץ" אומר:

" לאור העובדה שאין לנו דרך לאבחן הפרעות נפשיות באמצעות בדיקות פיזיולוגיות כמו בדיקות דם,"

ד"ר אלידה מגור (כותבת קטע זה) אומרת:
"הפרעת ADHD קיימת עם הוכחות מדעיות לשינויים שנצפים באמצעי אבחון כגון MRI או CT. שינויים ברמה הפיזיולוגית, האנטומית, כמו: נפח המוח, ביוכימיה, זרימת הדם במוח"

אני לא רופא ואין לי ידע בנושא. הטענות של שני הדוקטורים סותרות.

הייתי שואל את ד"ר אלידה מגור:
שינויים בכול הפרמטרים שאת מונה קיימים, ודאי, גם בין בני אדם בריאים. מתי מתחילים להגדיר "שינוי" - כמחלה?
והאם - בעיקבות הטיפול בריטלין חלים שיפורים באותם סממנים פיזיולוגיים?
אז מה הנכון?
ציטוט
0 #6 תגובה מבוזרתהיהודי הנצחי 2019-09-22 14:45
טעוניה של ד"ר מגור מבוזרים על נושאים שונים ומגווונים חובקי עולם, הכללות שאינן קשורות לנושא הריטלין. ניתן לצפות מד"ר לפסיכיאטריה לתשובות ממוקדות יותר בנושא הנידון. ייתכן וד"ר מגור בעצמה סובלת מחוסר ריכוז?
ציטוט
0 #7 הפרופסור מתבלבלת בין שורש בעיה לסמפטוםשחרורון 2019-09-22 14:52
מעניין איך בעתיד יסתכלו על כך שלקחנו ילדים ושמנו אותם במתקני אחסון יום. שמנו אותם בסביבה שמדמה שילוב של פס-יצור ומתקן כליאה. ואז התפלאנו איך לא כל הילדים מגיבים טוב לזה. ואז בשיא חוכמתנו כי רבה , טפלנו בסמפטום ולא בבעיה

לא נראה לי שמישהו טוען שאין כזה דבר הפרעת קשב או שרטלין לא אפקטיבי. הטענה היא שיש גורם סביבתי שגורם לאלו ללא הבעיה להראות כאילו יש להם בעיה. בנוסף, הכעס הוא שבמקום לפתור את הבעיה (לסגור את משרד החינוך), בעלי עניין, אוספי משכורות ומתפרנסים למינהם תוקעים סמים לילדים כדי להקל על הסמפטום ולכסות את הבעיה
ציטוט
0 #8 איש לא אשם...יעקב 2019-09-22 18:55
סיכום הקטע:
ADHD נגרם על ידי זזיהום האוויר, הלידה בגיל מאוחר, התרופות והסמים שהאם הייתה חשופה להם...

איש אינו אשם במצב שנוצר, לא הילד, לא הוריו ולא המורים, לא מערכת החינוך, איש אינו יכול לתקן את המצב, כי זו מחלה.

מזל שיש רופאים, להם יש תשובה לכול דבר, ירשמו סמים (ריטלין) ויצא הילד מתוקן ובריא, והכול בא על מקומו בשלום. המורה חזר בשלום הביתה, ההורים ממשיכים בעיסוקיהם המאד-חשובים (שלא כוללים טיפול בילד), והכול בסדר.
ציטוט
0 #9 ערבוב אידיאולוגיה מדע ורפואהאפרים ב. 2019-09-22 19:02
לדעתי , קידום אג'נדה ו/או אידיאולוגיה לא יכול לבוא על סמך קריאת מאמר בעתון - ויהיה הכותב מלומד ככל שיהיה.
ןלכן , ברכות לד"ר מגור על מאמרה/תגובתה.

אגב , רק לצורך האנקדוטה , זכורה לי שיחה עם ד"ר עזרא זוהר ז"ל לפני קרוב ל 40 שנה , בה דיבר בשבח ה"סמים" שמטפלים בבעיות נפשיות, שרוב המגיבים באתר היו מגדירים כ" זניחות ".
ולמרות מה שכתבתי , לפעמים התרופה היעילה ביותר לילד בעייתי היא "שתי פסיכולוגיות בטוסיק " והכל בא על מקומו בשלום או כמו שאמר הילד בבדיחה לאמא : הרופא יודע להסביר...
ציטוט
0 #10 מחלות נפשיעקב 2019-09-23 07:23
מחלות נפש בהחלט קיימות, אף מחלות נפש קשות. תרופות פסיכיאטריות עוזרות (לפעמים), והן ברכה גדולה במקרים רבים.

מה שנראה לי מאד מוגזם ובעייתי זה לתת תרופות פסיכאטריות (סמים או ריטלין) בקלות רבה ובכמות גדולה, לילדים צעירים ביותר (החל מגיל 6). אני לא חושב שייתכן ו 15% מהילדים הם חולי נפש קשים שזקוקים לתרופות, וכי ממש אין ברירה ושום דבר אחר לא עוזר.
זה לא בסדר לתת לילדים צעירים סמים, או תרופות פסיכיאטריות, "כדי לעזור", כדי לשפר את השגיהם בלימודים, כדי לעזור למורים להשיג שקט בכיתה, כדי לפטור את ההורים מלטפל בילד. לא בסדר הכמות של הריטלין שרושמים בקלי קלות להמוני ילדים.

אפילו בין המבוגרים איני חושב שיש 15% של חולי נפש קשים שזקוקים לתרופות פסיכאטריות...

תרופות פסיכיאטריות צריך לתת במקרים קשים כשאין ברירה - ולא כטיפול שיגרתי לשיפור הלמידה והשקט בכיתה.
ציטוט
+2 #11 מחלוקתיעקב 2019-09-23 08:40
יש נטייה לסמוך יותר מדי על אנשי מקצוע מומחים ופחות מדי על השכל הישר וההשכלה הכללית. מה אתה יודע? יגידו לי. אתה רופא? (לא) אתה איש חינוך (לא), אז מה אתה יודע? (כול מה שאני יודע זה כמה מקרים בודדים שנתקלתי בהם אישית).

מאידך - כפי שראינו בשני המאמרים שצוטטו בקטעים אלה - יש מחלוקת בין הרופאים ואנשי המקצוע.

ויש מחקרים מבוססים מאד שמצאו שבקרוב ל 50% מהמקרים - אין הוכחה שהטיפולים הרפואיים השגרתיים והמקובלים מועילים (ראה קישור בהערה #4). ויש אינסוף מקרים של תיקון הדעה הרפואית המקובלת - מה רופאים שחשבו פעם לנכון מסתבר שאינו נכון.

המומחים - הרואפים והמורים - אינם אלוהים ואינם חסינים לשגיאות. הרופאים מאוהבים יותר מדי בכדורים (תרופות) ובערך החשיבות העצמית שלהם. המורים - סובלים מהאידאולוגיה הרווחת שנטלה מהם כול כלי משמעת אפשרי, ומטרתם בחיים היא לחזור הביתה בשלום ולא חשוב הילד.
המצב לא טוב, וה"מומחים" מאכזבים.
ציטוט
0 #12 נהניתי לקרואאיש מקסים 2019-09-23 08:58
אני לא יודע להעריך את נכונות הטיעונים שהעלתה הכותבת, אך היסודיות והסגנון המהוקצע טובים. נראה לי שיש אמת בדבריה. סתיו נעים ושנה טובה
ציטוט
0 #13 העולם האמיץ החדשיעקב 2019-09-23 08:58
בשנת 1932 התפרסם הספר "עולם חדש מופלא" Brave New World של הסופר הבריטי אלדוס האקסלי. הוא מתאר עולם עתידני, אוטופי (או דיסטופי) בו השליטים (או האליתות) שולטים ומתמרנים את ההמונים (האוכלוסיה) באמצעים כימיים (כדורים). למרבית האנשים נותנים כדור "אושר" שגורם להרגשה טובה ולאושר וצייטנות ושלווה זומבית. מי שמתמרד מונעים ממנוע את הכדורים כדי שירגיש אומלל.
הספר היה מאד פופולארי וידוע בזמנו...
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%90
ציטוט
0 #14 ברור שהאליטות אשמותאפרים ב. 2019-09-23 13:41
נו באמת ." יש נטייה לסמוך יותר מדי על אנשי מקצוע מומחים ופחות מדי על השכל הישר וההשכלה הכללית."
כל עוד תוחלת החיים עולה , הנטייה מובנת .
הביקורת היחידה שניתן להטיח היא אולי על אותם מקרים בהם מערכת החינוך מחייבת ילד להשתמש בריטלין . כמה מנוטלי הריטלין עושים זאת בכפיית המערכת?
האם מישהו בדק ברצענותאת אחוז ההצלחה בתחומי החיים השונים בקרב נוטלי ריטלין ?.
מעבר למאמר בהארץ, כל הטיעונים נגד שאני קורא באתר הם בסגנון - לפני 50 שנה לא נטלו ריטלין אז למה היום ?
לא רוצים לתת לילד ריטלין ? לא צריך . מצד אחד יש את צרכני האטיביוטיקה האובססיביים שנוטלים כדור נגד עין הרע, ומצד שני יש את אלו שמתנגדים לחיסונים . די , השאירו את הוויכוח לרופאים/מדענים . במידת ויש עניין בנושא - אני בטוח שיש מספיק הרצאות ואפשר ללכת לשמוע את שתי הגישות.
ציטוט
0 #15 לא ניתן בכפייהיעקב 2019-09-23 14:03
"אולי על אותם מקרים בהם מערכת החינוך מחייבת ילד להשתמש בריטלין"

לא ידוע לי על מקרים שמערכת החינוך **מחייבת** נטילת ריטלין.

מה שחמור בעיני הוא שמערכת החינוך ביחד עם מערכת הרפואה **ממליצה** בקלות ובסיטונות לתת ריטלין. ההורים נוטים לקבל את ההמלצות החזקות האלה של "הגורמים המוסמכים והמקצועיים" ולהסכים לתת לילדיהם ריטלין.

שגיאה חמורה של ההורים - אשר - ככול הידוע לי עדיין יש להם זכות ווטו, אם כי לרוב לא הכוח ולא הרצון ולא הידע להילחם במורים וברופאים.

שוב: אני מדבר על ילדים, לעיתים ילדים בני 6!! הילדים בוודאי שאינם כשירים להחליט. והמורים יחד עם הרופאים מפעילים מכבש שיכנוע על ההורה המסכן שלא תמיד יודע במה מדובר.
ציטוט
0 #16 מקרה שהיהיעקב 2019-09-23 14:16
הנה מקרה אמתי.
הורים של ילד בן 6 שעלה לכתה א' נקראו ל"יועצת" בית הספר (מה זה?) והיא אמרה: הילד בעייתי, אני ממליצה לשלוח אותו לאיבחון. אמר האב: על גופתי המתה. (זה היה הניסוח המנומס ביותר שהצליח לגייס ברגע ההוא). אמרה היועצת: אם כך אנו (בית הספר) לא נוכל לקחת אחריות לחינוכו. אמר האב: אין לי שום ציפיות או דרישות מביה"ס, ואיני מייחס שום ערך לאחריות שאתם לוקחים או לא.

בכך הסתיימה הפרשה. התמזל מזלו של הילד שהמורה בכתה א' הייתה מורה מבוגרת מהאסכולה הישנה, והיא והבן הסתדרו מצויין (בלי אבחון). הילד עכשיו מבוגר מצליח.
מה שמרגיז היא קלות הדעת בה המורים בורחים מכול אחריות ומאמץ ושולחים ילדים "לאיבחון", הקלות הדעת שבה הרופאים מאבחנים ורושמים סמים.
ציטוט
0 #17 חוזר: תגובת הפסיכיאטרית: על ריטלין ותרופות לילדיםאפרים ב. 2019-09-23 14:17
מצטט יעקב:
"אולי על אותם מקרים בהם מערכת החינוך מחייבת ילד להשתמש בריטלין"

שוב: אני מדבר על ילדים, לעיתים ילדים בני 6!! הילדים בוודאי שאינם כשירים להחליט. והמורים יחד עם הרופאים מפעילים מכבש שיכנוע על ההורה המסכן שלא תמיד יודע במה מדובר.


אין בעיה במכבש שיכנוע . בעיקר במדינת ישראל .
חווינו את זה פעמיים השנה...
בסוף היום זו אחריות ההורים "המסכנים" .
לא יודעים במה מדובר ? תבררו!!!
ציטוט
+1 #18 תגובת הפסיאטריתאבי נצר 2019-09-23 18:41
מעניין. מעשיר ידע. כל הכבוד למוטי שהביא את הדעה שלא תומכת במאמר שלו.
אכן אמיץ , כנה, חכם.
כל הכבוד מוטי.
מצדיע.
ציטוט
0 #19 המומחים לא עוזריםיעקב 2019-09-24 07:52
"בסוף היום זו אחריות ההורים"

בהחלט.
אבל המורים והרופאים אמורים לעזור, להורה לא תמיד יש הכישורים הדרושים.

ההתנהגות הפגומה היא של המורים - המתנעירם מאחריות וזוקים כול ילד קצת בעייתי ל"איבחון" - והרופאים הממהרים לאבחן ולרשום סמים.

היה מעניין מאד לראות סטטיסטיקה - איזה אחוז מהילדים שנשלחו לאיבחון חזרו עם דיאגנוזה "בריא" לעומת אלה שחזרו עם דיאגנוזה "חולה נפש, זקוק לריטלין".
ציטוט
+1 #20 בעיה של המערכת, לא של הילדדוד 2019-09-24 12:23
כפי שכתב שחרורון,
ככל שהמערכת מיועדת ליצירת אחידות גדולה כמה שיותר, במסגרתה כולם לומדים את אותו חומר באותו קצב, מכולם מצופה להיות נתינים נאמנים ובטלים ל"קהילה" אותה השלטון מנסה לעצב (והרבה מכם כנאה ראו את השלט שמקדם את הנוסעים בנתב"ג "70 שנה לכנסת, הכנסת מעצבת את פני החברה"), אז הפתרון לתלמיד עם יכולת הקשבה שונה הוא תמיד יהיה פשוט- סמים.
הרצון הזה לשלוט שכולם יהיו אותו דבר, משם זה מתחיל.
וזה בכלל לא משנה מה יגיד הד"ר. דוגמא לדבר: הרי אף אחד לא לוקח אקמול אם לא כואב לו הראש. אבל, אם יכריחו את כל אזרחי המדינה להקשיב להקשיב כל יום במשך כמה שעות לרעש שבוקע מרמקולים בווליום עצום, אתם תראו עלייה בצריכת אקמול ובמקביל בכמות הרופאים שטוענים שזה בכלל לא מזיק ואדרבה זה מפחית כאבי ראש.
אני מקווה שהדימוי ברור.
ציטוט
0 #21 לא המדינהיעקב 2019-09-24 14:36
הבעיה היא שלא המדינה או הכנסת או שליחי המדינה או סוכניה אחראים למכת הריטלין. זה לא שהמדינה מנחה את שליחיה לתת סמים לילדים.

זה שהמורים והרופאים נתפסו באופן אישי, ולא כחלק ממזימה, לאופנה שלטת ומצאו ישועה לעצמם בסם שהם נותנים לילדים.

זה לא ה"אח הגדול" שמסמם ילדים - כמו ב"עולם החדש המופלא".
זה מורים ורופאים באופן אינדיווידואלי. זו לא מזימה מלמעלה....
ציטוט
0 #22 זה כן האח הגדולדוד 2019-09-25 06:27
מצטט יעקב:
הבעיה היא שלא המדינה או הכנסת או שליחי המדינה או סוכניה אחראים למכת הריטלין. זה לא שהמדינה מנחה את שליחיה לתת סמים לילדים.

זה שהמורים והרופאים נתפסו באופן אישי, ולא כחלק ממזימה, לאופנה שלטת ומצאו ישועה לעצמם בסם שהם נותנים לילדים.

זה לא ה"אח הגדול" שמסמם ילדים - כמו ב"עולם החדש המופלא".
זה מורים ורופאים באופן אינדיווידואלי. זו לא מזימה מלמעלה....

מערכת החינוך יצרה "בעיה". הריטלין זה באמת הפיתרון היחיד אם לא לוקחים בחשבון מערכת חינוך שונה
ציטוט
0 #23 בסדר, חלקיתיעקב 2019-09-25 08:36
מערכת החינוך היא באמת בעיה שנוצרה על ידי הממשלה. אבל הריטלין זה לא המצאה של הממשלה, היא לא מאלצת ילדים לקחת ריטלין, זה תוצר לוואי לא מכוון ולא מתוכנן של תפקוד מערכת החינוך הממשלתית. וקשה לאמור שמערכת החינוך הממשלתית היא הגורם היחידי לבעיית הריטלין.

הממשלה לא ממליצה למורים או לרופאים לרשום ריטלין. הם עושים זאת מיוזמתם. לדעתי - אם הממשלה מתערבת בכלל בנושא רישוי תרופות - היא הייתה צריכה להתערב במקרה זה - נגד הריטלין לילדים.
ציטוט
0 #24 דוד אמר את הדבר הנכוןתחריראל 2019-09-26 08:35
"דוגמא לדבר: הרי אף אחד לא לוקח אקמול אם לא כואב לו הראש. אבל, אם יכריחו את כל אזרחי המדינה להקשיב כל יום במשך כמה שעות לרעש שבוקע מרמקולים בווליום עצום, אתם תראו עלייה בצריכת אקמול ובמקביל בכמות הרופאים שטוענים שזה בכלל לא מזיק ואדרבה זה מפחית כאבי ראש."

מדוייק.

מי שרוצה להבין יותר טוב, לכו ליוטיוב להרצאה של פרופ' יורם הרפז על חמש הנחות יסוד לחינוך במאה ה-21.

הבעיה: שום דבר לא ישתנה בלי שמסה משמעותית של הורים תבין את הבעיה ותרצה לשנות.
יש ליותר מידי גורמים יותר מידי אינטרסים בקיום המערכת כמו שהיא.
ציטוט
0 #25 להפריד נושאים - החינוךיעקב 2019-09-26 10:38
נושא החינוך הממלכתי בישראל הוא נושא גדול, מכובד מאד וכאוב.

נושא הריטלין הוא נושא **אחר**.
בואו לא נערבב בין השניים, ולא נהפוך קטע זה לדיון על החינוך.

בנושא הריטלין - לדעתי - האשמה העיקרית מוטלת על הרופאים. לא ניתן ריטלין (ככול הידוע לי) ללא מרשם רופא. מביאים ילד לרופא - והרופא ממהר להכריז עליו כחולה נפש הזקוק לתרופה - ונותן לו ריטלין. זו הבעיה העיקרית.
ציטוט
הוסף תגובה