שישי, 27 דצמבר 2019 04:26

המאבק בפלסטיק – אקטיביזם ירוק שגוי

פסולת הפלסטיק אכן מזיקה לבעלי חיים ימיים וגם מכוערת. אבל, הארגונים הירוקים יוצרים "אויב" דמיוני ונוח ללחימה מתוך הכורסא בסלון: שקיות הניילון בסופרמרקט וקשי השתיה במקדונלדס.  


2534 1

לאחרונה מתרבים פרסומים בנושא זיהום פלסטיק: הצהרות אפוקליפטיות עם תמונות קשות של איי-זבל בים או חיות פגועות ורשימות של דברים שחייבים לעשות כאן ועכשיו כדי לתרום את חלקנו לפתרון הבעיה: לא להשתמש בשקיות חד-פעמיות, לא להשתמש בקשים לשתייה, וכד'.

בעיית פסולת הפלסטיק העולמית, באופן לא מפתיע, מסובכת ומערבת שחקנים ושיקולים רבים. ככל שמעמיקים עולה תמונה מורכבת שלא לגמרי ברור ממנה מה נכון לעשות ברמה האישית וגם ברמה המדינית. אבל ברור שאמירות פשטניות כמו אלו שמתפרסמות בפוסטים נפוצים עלולות להוביל ל"אקטיביזם שגוי": פעולות שמרגישות נכונות אבל מקרה הטוב לא משנות, ובמקרה הרע מזיקות למטרה לה נועדו לעזור. ואולי אף גרוע מכך, פעולות כאלה עלולות להשתיק את המצפון ולתת תחושה שגויה של "עשיתי את חלקי" – וכך להסיט את תשומות הלב ולאפשר לבעיות האמיתיות להמשיך ולגדול ללא הפרעה.

"המלחמה בפלסטיק" – דוגמה לאקטיביזם שגוי

לדוגמא: שקית הפלסטיק החד-פעמית השנואה מהסופר. בזמנו היא נחשבה להמצאה גאונית מכיוון שהיא קלה וזולה מאוד לייצור מבחינת אנרגיה ומשאבים. לעומתה, שקית רב-פעמית יקרה הרבה יותר וגם תהליך ייצורה מזהם יותר. כלומר, הפגיעה הסביבתית של ייצור שקית רב פעמית גדולה בהרבה מייצור שקית חד-פעמית. לכן לא ברור מיידית מה עדיף. השאלה הנכונה כאן היא בעצם: "כמה פעמים צריך להשתמש בשקית רב פעמית בודדת (שימוש חוזר באותה שקית), כדי שתהיה עדיפה סביבתית על פני אותה כמות של שקיות חד פעמיות". לפי מחקר של משרד לאיכות הסביבה של דנמרק מ-2018 המספרים הם:

- שקית פלסטיק אקולוגית: 37 פעמים
- שקית נייר: 43 פעמים
- שקית כותנה: 7100 פעמים.

במילים אחרות, שקית כותנה רב-פעמית אחת מזהמת כמו 7100 שקיות חד-פעמיות ולכן צריך להשתמש בה מספר זה של פעמים כדי שהשימוש בה ישתלם.

אגב, בשקית מכותנה אורגנית צריך שימוש חוזר של 20,000 פעמים באותה שקית. מסתבר שתהליך ייצור מכותנה אורגנית מזהם הרבה יותר מייצור כותנה רגילה, מה שמראה שוב שאינטואיציה עלולה להטעות.

המספרים כוללים את העלות הסביבתית החל משלב הייצור והשינוע ועד לטיפול סוף "חייהם". כמו כן נכלל בחשבון השימוש החוזר ברוב שקיות הפלסטיק מהסופר כשקית זבל (כ- 80% בקנדה למשל). ובאמת, במדינות בהן חוקקו חוק לאיסור שקיות פלסטיק בסופרמרקטים, נרשמה עליה משמעותית בצריכת שקיות זבל מפלסטיק, שהן הרבה יותר כבדות ומזהמות.
למסקנה זו הגיעו גם ממשלות קנדה ואנגליה שזיהו בין היתר ששקיות הפלסטיק הן דווקא אופציה טובה לסביבה.

בהסתכלות גלובלית, הבעיה מקבלת תפנית מפתיעה עוד יותר.

הטמנת פסולת פלסטיק – פתרון סביבתי סביר

מדינות המערב (ארה"ב, אירופה וכד') מייצרות את כמות פסולת הפלסטיק הגדולה גם אבסולוטית וגם לנפש. הנה חידה: מה אחוז מהפסולת הפלסטית במדינות האלה, שמגיע לבסוף אל הים כפי שרואים בתמונות?

התשובה: 0%! אפס. כמעט שום פסולת פלסטיק מגיעה לים ממדינות המערב. בישראל המספר עומד על כ- 1%.

בכל מדינות המערב יש מערכות מודרניות לניהול פסולת שמונעות זליגה לים. כמה שזה לא נשמע סקסי או "ירוק", הטמנת פסולת הוא פתרון סביבתי כלל לא רע. באתרי הטמנה מודרניים יש תקנות מחמירות נגד זיהום מי תהום ושחרור רעלנים לאוויר, ישנה אפשרות להפקת אנרגיה (מגז ריקבון ושרפה מבוקרת של פסולת), אפשרות למחזור מתכות ועוד. פלסטיק במטמנה מודרנית (שלא נשרף) לא משחרר גזי חממה, לא מרעיל מי תהום ולא חודר למערכת האקולוגית.

בחירייה למשל ישנו מפעל להפקת אנרגיה מפסולת (כולל פלסטית) המשמש את תעשיית ייצור המלט. רעיון מעולה שחוסך שימוש בנפט "רגיל" ובו זמנית הרעלנים שמשתחררים בשריפת פלסטיק נספגים בתוך המלט ולא משתחררים לאוויר.

כשאתר מתמלא אפשר להסב אותו לפארק ולחפור בור הטמנה אחר. נדרש שטח קטן יחסית (כי הבור עמוק) כך שלא קיימת באמת בעיית שטח, אפילו לא בישראל.

נפחי הפסולת אינם אינטואיטיביים: בחירייה לדוגמא קבורים כ-16 מיליון קוב פסולת כללית ששקלו כ- 8 מיליון טון. זה היקף הפסולת שהצטברה בחירייה במשך כ-47 שנים בהן האתר היה פעיל ושרת את רוב אוכלוסיית ישראל. סך כל פסולת הפלסטיק בעולם כולו מאז המצאת הפלסטיק עומד על 6.3 ביליון טון. כלומר, כל פסולת הפלסטיק העולמית כולה, עד היום, נכנסת בכ-400 עד 800 "חיריות" (תלוי כמה פלסטיק דוחסים במטר מעוקב – קוב). או, במונחי שטח, כ-400 קילומטרים ריבועיים שהם משבצת שטח ריבועית שצלעה 20 קילומטרים – שטח ממש בלתי נראה על מפת העולם. וזה לכל פסולת הפלסטיק בעולם מאז ומתמיד.

רוב ה"רעש" הסביבתי שאנחנו שומעים נגד פלסטיק – מוטעה

פסולת פלסטית בישראל ובמדינות המערב ממוחזרת, נקברת, או נשרפת וכמעט ולא מגיעה לים. אבל הלחץ החברתי המוטעה חזק, והולך וגובר. וזה דוחף חברות פרטיות (כמו סטארבקס וסופרמרקטים) וגם ממשלות להיכנע להמון הרועש ולעשות מהלכים שנשמעים "ירוקים". פעולות שבמקרה הטוב לא רלוונטיות ובמקרה הרע מזהמות אפילו יותר, אבל זוכות לאהדת הקהל או מונעות את זעמו.

פסולת הפלסטיק היחידה שאכן מגיעה לים ממדינות המערב היא מלכלוך בחופי הים, וזו כמות קטנה יחסית. אם רוצים לעשות טוב, רצוי ללכת לחוף ולאסוף פסולת. כדאי גם להגדיל מודעות ולהטיל קנסות על מלכלכים.

רובו המוחלט של הפלסטיק שנסחף לים מגיע ממספר קטן של מדינות עולם שלישי באזורים מרובי אוכלוסין עם ניהול פסולת גרוע. 90% מפסולת הפלסטיק מגיעה רק מ-10 נהרות! רובם באסיה ובאפריקה.

סין לבדה אחראית על 28% מהפסולת הפלסטית העולמית שאינה מוטמנת כהלכה ולכן עלולה להגיע לים. אינדונזיה על 11%, הפיליפינים ווייטנאם, על אף היותן מדינות קטנות יחסית, אחראיות על כ-6% כל אחת! מצרים שכנתנו אחראית על כ-3% מהפסולת העולמית בים. בישראל לשם השוואה הנתון הוא 0.06%.

 2534 2

בלוף מחזור הפלסטיק במערב

מדינות המערב מוכרות חלק מהפלסטיק למחזור למדינות עולם שלישי. הירוקים טוענים כי ה"מערב זורק את הזבל שלו על העולם השלישי" אבל זה לא נכון ובעיקר לא מאוד משמעותי כמותית. ראשית מדובר בפעולה מסחרית: מתן שירות בתשלום על קבלת הזבל ומחזורו. גם שבדיה, לדוגמא, "מייבאת" זבל תמורת תשלום. שנית, מדובר באחוז קטן יחסית מפסולת הפלסטיק המיוצרת במדינות המייצאות (ארה"ב כ-3% אנגליה כ-10%). היקף ייבוא פסולת הפלסטיק הוא כ-10% מכמות הפסולת המקומית של המדינות המייבאות.

מדינות אלו שמחות על תזרים המזומנים אבל בפועל הן לא תמיד מסוגלות לטפל הכמויות הגדולות. בהיעדר פיקוח ממשי, הפסולת המיובאת לא מטופלת כראוי ולעיתים מגיעה לים (יחד עם יתר הפסולת של אותה מדינה). המערב יכול לטעון לניקיון כפיים כי הוא גם ממחזר וגם עוזר לעניים, אך מעלים עין ממה שקורה בפועל.

ה"רשע" האמיתי

ישנו סוג אחד של פסולת פלסטיק שמרכיב כ-70%(!) מכלל פסולת הפלסטיק בים והורג בעלי חיים ימיים. הוא מתוכנן במיוחד כדי להיות קטלני לבע"ח: רשתות דיג וחבלים שנזרקו או נשכחו בים. רשתות אלו בעצם ממשיכות "לדוג" ולהרוג חיות סתם למשך שנים. זה קורה לרוב בטעות: רשתות שנקרעות על סלעים או ממזג אוויר סוער, אבל גם לעיתים בכוונה, בעיקר מדיג לא חוקי ובמדינות עולם שלישי היכן שאין דרך טובה להיפטר מרשתות ישנות.

קוראים לבעיה "ghost gear" וזו ממש בעיה חמורה וקשה מאוד לפתרון. אבל לפחות גרינפיס התריעו על כך. (קישור) קשי שתיה, לשם השוואה, מהווים רק 0.025% מהפסולת הפלסטית בים (לפי משקל).
נו אז מה עושים?! לא יודע. לצערי אין לי תשובה פשוטה וטובה.

הירוקים מאשימים את מי שקל ונוח להאשים – מדינות המערב

גם אם כל מדינות המערב יפסיקו לחלוטין את כל השימוש בפלסטיק בכל צורותיו, כמות הפסולת הפלסטית בים תקטן בפחות מ-5%.

הבעיה, והפתרון, אינם מקומיים. פעילי הגנת הסביבה מזוהים לרוב עם דעות ליברליות שמאלניות ולכן קשה לדמיין לדוגמא המון אמריקאי זועם מפגין נגד אוזלת היד בניהול הפסולת של אינדונזיה הענייה. קל ונוח יותר להאשים חברות ענק כמו סטארבקס ומקדונלדס כ"הרשעים" ולדרוש מהן לא להשתמש בקשים לשתייה. או להתמקד באחריות האישית של האינדבידואל (או המדינה) שחוטאים בשימוש בכלים חד-פעמיים – למרות שכאמור הבעיה, והפתרון, אינם שם.

אולי צריך לשלוח סיוע בצורת ידע וכסף למדינות האלה בכדי לשפר את אופן הטיפול שלהם בפסולת. אולי צריך לאיים בסנקציות כלכליות או דיפלומטיות על מדינות אלה כדי שישתפרו בעצמן. אולי צריך לסבסד למדינות אלו חומרי גלם יקרים יותר לשימוש במקום פלסטיק. אולי צריך להפסיק למחזר פלסטיק ע"י ייצוא אם הוא גם כך מושלך לים בצדו השני של העולם. אולי עדיף במקום לא למחזר פשוט לקבור את בפסולת הפלסטיק אצלנו. או אולי כן למחזר אבל רק מקומית, ואם כבר מוכרים לעולם השלישי, אז לא להעלים עין ממה שקורה לו שם. אולי צריך לתרום לגרינפיס... לא פשוט ולא ברור.

הנה עוד תשובות מאנשים חכמים ממני מה ניתן לעשות.

יש גם מקום לאופטימיות: סין שהיא המדינה המזהמת ביותר, היא גם זו שעושה את השינוי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות. כ-200 מדינות חתמו ב-2017 (כולל מדינות עולם שלישי) על אמנה להפחתת פסולת הפלסטיק בים.

העולם במשבר פסולת פלסטיק, נדרשת מודעות ואקטיביזם כדי להציל אותו, אבל חייב להיות אקטיביזם חכם ומבוסס על ידע אמיתי כדי שיהיה לו סיכוי.

רונן זילברמן

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

תגובות  
0 #1 כרגיל... לא מאהבת הטבעשחרורון 2019-12-27 08:24
הארגונים הירוקים אינם מונעים מאהבת הטבע, אלא משנאת האדם (או אולי הם שונאים רק עשירים או לבנים או גברים)

אם הם היו מונעים מהאהבת הטבע היו שוקלים גם את הפתרונות המובאים בכתבה
ציטוט
0 #2 אוף...רואה 2019-12-29 00:55
אוף... קשה מאד לקריאה !
זה ממש נגד כל החינוך והידע שלי בנושא.
ציטוט
0 #3 המאמר הטוב ביותר שקראתיאתאיסט 2019-12-29 18:03
בנושא.

תודה על המידע :)
ציטוט
0 #4 ניקיוןדוד ס. 2019-12-29 20:20
קנסות כבדים על שופכי אשפה ופסולת (לא רק פלסטיק) ברשות הרבים, ניקיון שיטתי של רחובות הערים, של החופים ושל השטחים הפתוחים, וחינוך לניקיון במרחב הציבורי , ישפרו מאד את המצב.
ציטוט
0 #5 חינוך... חינוך...יעקב 2019-12-30 16:00
אני מציע לשלוח משלחת מחנכים לסין ואינדונזיה, לחנך אותם לא להשליך פסולת לנהרות ולים.
באותה הזדמנות צריך לשלוח גם קצת אוכל כדי שהחניכים יהיה להם כוח לקלוט את הנלמד.
ציטוט
הוסף תגובה