חמישי, 12 מרס 2020 20:40

קורונה: מי יפצה אותנו? איפה האחריות של המדינה?

"אוקי. אתם, שמקדשים את חופש הפרט ושוללים את התערבות המדינה בחיי הפרט ובכלכלה – אז הנה הוכחה ניצחת לנחיצות התערבות המדינה בהגבלת חופש הפרט".

2544

"אוקי. אתם, שמקדשים את חופש הפרט ושוללים את התערבות המדינה בחיי הפרט ובכלכלה – אז הנה הוכחה ניצחת לנחיצות התערבות המדינה בהגבלת חופש הפרט". זו תמצית מייל שקיבלנו. משבר הקורונה הוא הזדמנות להבהרת הסוגיה לאוהדי רעיון מדינת החופש. מה בכל זאת תפקיד המדינה?

לאדם מוסרי אין זכות להחרים מקניינו של אדם אחר, מדובר בתוקפנות, בכפייה – ובלשון החוק המעשה מוגדר כשוד או כגנבה. כך גם צריך לראות כל פעולה של קבוצת אזרחים שמצליחה באמצעות לחץ פוליטי להעביר לכיסה כסף של אחרים בעזרת המערכת הדמוקרטית. שוד חוקי.

במציאות, במסגרת "מדינת הרווחה" מתחרות קבוצות לחץ על "הזכות" לכפות באמצעות המדינה על כלל האזרחים לממן את צורכיהם כי "מגיע להם". הנימוקים ידועים ומקובלים: "אנחנו קשישים", "אנחנו יצואנים", "מגיע לי טיפולי הפרייה", "אנחנו חברת אל על שבמצוקה".

רוב הציבור מסכים עם "מטרות" אלה, אבל מתקשה להבחין שמימושן מתבצע באמצעות פעולה לא-מוסרית. גביית מיסים היא החרמת קניין פרטי על ידי המדינה ולכן אינה מוסרית. במודל "האידיאלי" אנחנו שוללים עקרונית גביית מיסים לצורך ביצוע העברות לקבוצות שונות באוכלוסייה, קבוצות ה"מגיע לי".

מודל מדינת החופש רואה את האדם כבעל זכויות טבעיות לחייו, לחופש, ולקניינו. ההצדקה לקיומה של מדינה היא ההגנה על זכויותיו הטבעיות של הפרט. הגנה מפני אויב מבחוץ ופושע מהשכונה. אין מנוס מגביית מיסים למימון שירותים אלה של המדינה, אפשר להתווכח על טכניקות גביית המס.

שירותים אלה, שכדי ליהנות מהם נדרשת התארגנות חברתית במסגרת "מדינה" נקראים "מוצר ציבורי". מוצר שאין דרך מעשית למנוע מאנשים להשתמש בו או ליהנות ממנו גם אם יסרבו לשלם עבורו. התנאי הנוסף: שימוש במוצר על ידי אדם אחד אינו מפחית את הכמות הזמינה מאותו מוצר לאנשים אחרים.

הגנה על הפרט באמצעות צבא ומשטרה היא "מוצר ציבורי". קשה לגבות עבורו תשלום ישיר ולשלול את שירותי ההגנה שהצבא מספק מאזרח שמסרב לשלם מיסים. לכן, צריך לשלם מיסים כדי לממן גופי הגנה קולקטיבים, משותפים לכלל האזרחים.

צבא, משטרה ובתי משפט הם רק חלק מאותם "מוצרים ציבוריים" שמתפקידה של המדינה לספק לאזרח. ישנן דוגמאות נוספות, אפילו תאורת רחובות בלילה. אי אפשר לשלול את ההנאה מהמדרכה המוארת מסרבן מיסים. לא שילמת את המס לעירייה – נחשיך את המדרכה בדיוק היכן שתלך. כדי לספק "מוצרים ציבוריים" צריך מדינה, וצריך בכל זאת לגבות מיסים, אבל רק לאותם צרכים.

בלימת מגיפה היא "מוצר ציבורי"

טיפול רפואי במחלה הוא עניין פרטי. אדם חולה רשאי לקנות שירותים ישירות מרופא או מחברת ביטוח רפואית (כגון קופת חולים), או לטפל במחלה בעצמו. מי שלא טרח וביטח את עצמו לא זכאי מוסרית לדרוש מאחרים לשלם עבור הטיפול הרפואי שלו. ייתכן שיזדקק לסיוע ממוסד פילנטרופי או ממכריו.

מגיפה היא כבר "סיפור אחר". נגיף הקורונה ושותפיו הם דוגמה לאויב חיצוני שהפרט לרוב לא יכול להתמודד עם התפשטותו בכוחות עצמו. מדינה שמנסה לבלום התפרצות מגיפה לא יכולה להגביל את הבלימה רק לאנשים ששילמו מיסים ולאפשר לנגיף לתקוף רק את סרבני התשלום. לכן אין מנוס מלממן מניעת מגיפות ובלימתן אלא באמצעות מיסים על כל הציבור. אחד מתפקידי מדינת חופש מוסרית. אבל, אין בכך להכשיר השלכות אחרות של המגיפה – פיצוי קורבנות מגיפה על ידי משלם המיסים. זו אחריותו של הפרט (או של חברה עסקית) כלפי עצמו ומשפחתו. לימי סגריר כאלה נועדו חסכונות, חברות ביטוח, פילנטרופיה, סולידריות ועזרה הדדית מרצון.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב חמישי, 12 מרס 2020 20:53
אורי
הגדרה פיצוי קורבנות המגפה
מהי ההגדרה של פיצוי קורבנות המגפה?אם שרותים קורסים בשל המגפה: חברות נסיעות, חברות תעופה, בתי מלון, מסעדות, חנויות, האם יש צורך לממשלה לסייע להם? צריך לחשוב על העובדים שפוטרו וחסרי הכנסה אבל הביטוח לאומי יטפל באלו כך שזו הופכת להיות עזרה סלקטיבית. שוכרת דירה שלי ביקשה שאוריד במחיר השכירות היות וההכנסה שלה ירדה מאד בשל הקורונה. האם עלי לומר לה שהיא היתה צריכה לשמור חסכונות למקרי חרום? שזה לא עיניני שהיא מבזבזת כספים על מוצרים מיותרים ואני אשלם עבורם אם אוריד את השכירות? יש גם מציאות, רוב האנשים חיים בלי לחשוב על מחר ומוציאים כספים בלי זהירות. עד כמה צריך להתחשב בהם כשמגיע ארוע של פעם בדור כמו הקורונה?
0
ג.
יש מקרים יוצאי דופן
אשתי עובדת בנק, תכננו מראש טיול משפחתי ליוון אבל הבנק הודיע לה שהיא תאלץ לקחת שבועיים חופשה מהעבודה לבידוד בנוסף וזה ישפיע קשה על תפקוד הבנק ולכן על כולנו לבטל את הטיסה. חברת התעופה כמובן תגבה דמי ביטול גבוהים (ביטלנו את הטיסה קודם שהטיסות בוטלו). האם עלי לדרוש מהבנק פיצוי? מהממשלה? למרבה הצער יש דברים שצריך לספוג בחיים.
0
יעקב
מיתרונות המגפה
הודיעו שישיבת הממשלה הקרובה תיערך באמצעות וועידת ווידאו - ללא נוכחות אישית של כול הממשלה יחד.מצוין!אני לא ממש מבין מדוע אי אפשר לבטל בכלל את ישיבות הממשלה.לדעתי - הן לרוב בזבוז זמן - כמו כול הישיבות. דנים בנושא א' - בין השר הממונה ואולי ראש הממשלה ועוד שר או שניים, ועשרים וכמה שרים אחרים מנמנמים (ומבזבזים זמן לריק).צריך לבטל לגמרה את ישיבות הממשלה.את כול הנושאים ניתן להציג בכתב (להביא לידיעת כולם) במקום הישיבה. ניתן גם לקיים (לעיתים נדירות) דיונים ספציפיים על נושא זה או אחר בנוכחות מי שקשור לעניין (אחד, שניים או שלושה שרים), אם חייבים.חוץ מזה יש ב"ה אמצעים טכנולוגיים חדשים... ווידאו... צריך ללמוד להשתמש בהם.
0
יעקב
מלחמה במגפה
מלחמה במגפה - כמו מלחמה באוייב חיצוני - אינה אפשרית באמצעות צעדים אינדיווידואליים . אם אדם א' יחליט שלמען מניעת התפשטות המגיפה הוא ישאר בבית בהסגר - הדבר לא יועיל לו אם אנשים אחרים לא ישארו אף הם בהסגר. לכן דרושה פעולה קולקטיבית.
0
יעקב
הבעיה הכספית
בניגוד למלחמה במגיפה (נסיון לעצור אותה) שדורשת פעולה קולקטיבית, הרי בעיית הפיצוי הכספי היא בעיה קצת אחרת.אנשים נפגעו כלכלית מהמגיפה, ללא ספק. למשל ענף התיירות, אל על, ענף הבידור וענף הספורט - שהוא גם בידור (בינתיים). הפגיעה לא שווה. אלו שנפגעו יותר אינם אשמים יותר בהתפרצות המגפה מאשר אלו שנפגעו פחות.יש מן הצדק לנסות ולהשוות את נטל הפגיעה.שאלה האם אין דרך אחרת מאשר הכפייה - דהיינו סיוע מתקציב הממשלה. כנראה שלא.
0
יעקב
חופשה ללא תשלום.
למשל: אל על הוציאה עובדים רבים לחל"ת. אבל בינתיים נסגרו גם בתי הספר. האם גם המורים יצאו לחל"ת? כנראה שלא... כי ככה. האם זה צודק?
0

3000 תוים נשארו