שבת, 15 מאי 2021 15:10

כי מציון תצא תורה: אפס סובלנות לאלימות

היחס לפרט כחלק מקבוצה וכקורבן של נסיבות חברתיות גרר את תסמונת האחריות האישית הפוחתת, את הסלחנות וההכלה לאלימות. "קו ישר" קורא לאמנה חברתית חדשה. יזהרו הפורעים – לא השוטרים, לא המתגוננים.

2601 2

2601 1

תחת הפרדיגמה הקיימת, למרבית מדינות המערב אין דרך להילחם באלימות: לא בביזה של חנויות במנהטן ובמיניאפוליס, לא במאות הרובעים המוסלמים בערי צרפת אליהם המשטרה הצרפתית חוששת להיכנס ולא בלוד בה שורפים תחנת משטרה או בית כנסת.

יש יסוד לסברה כי מנהיגים במערב מביטים מזרחה בדאגה ובסקרנות אל העימות מול מוסלמים בישראל. הצלחה כאן תהיה אולי דוגמה לחיקוי בלונדון, בפריס ובשטוקהולם. ישראל ממוצבת, שלא מרצון, בחזית מדינות המערב מול האסלם.

עשרות שנים של זיבולי שכל באקדמיה, במשפט ובתקשורת הביאו אותנו אל סף אנרכיה. מעשי אדם ותוצאות מעשיו אינם נשפטים אישית, אלא מושפעים מהשתייכותו הקבוצתית. לשחור מותר לבזוז חנות של נייק כי סבא של סבא שלו היה עבד, לערבי מותר לירות בערבי ובטח ביהודי כי "ככה הם", ולנכה מותר לחסום באלימות את נתיבי איילון כי הוא שייך לקבוצת "מגיע לי". צריך "להכיל", צריך "להבין", צריך לנתח איפה קורבן האלימות טעה, איפה "החברה" טעתה.

על פי הגישה השלטת, זהות האדם ומעשיו נשפטים במידה רבה על פי השתייכותו הקבוצתית וגורמים "סביבתיים". צריך "להבין" ערבי שגדל בשכונת פשע בלוד ולכן בית משפט יפסוק לעבריין אלים עונש של קיצוץ דשא במגרש כדורגל – "עבודות שירות למען החברה". הוא לא אשם אישית – הסביבה אשמה, מערכת החינוך, המכות שחטף מאחיו הגדול בילדותו. זו גם הסיבה שעבריינים יהודים אלימים יגיעו לרוב לבית המשפט עם כיפה על ראשם – להדגשת שיוכם הקבוצתי.

היחס לפרט כחלק מקבוצה וכקורבן נסיבות חברתיות גרר את תסמונת האחריות האישית הפוחתת, את הסלחנות וההכלה לאלימות. משטרת ישראל הונחתה, לפחות בתחילת פרעות תשפ"א, "להכיל את האירוע" כך הסביר קצין משטרה בכיר בערוץ 12.

דרוש מהפך: לא מעניין "למה" האיש אלים

לא מעניין למה "אללה אכבר" זרק את שרה חלימי אל מותה ממרפסת בפריז – גם לא חשוב אם התמסטל לפני כן מוודקה או היה בקריז; לא מעניין למה "המפגין" האתיופי שובר שמשת מכונית נוסעת במסגרת "הפגנה" בנתיבי איילון; לא מעניין אם הדקירה בוצעה "על רקע לאומני" – לא חשוב ה"רקע". נדרשת פרדיגמה חדשה: אדם יישפט לפי מעשיו ולא לפי חוות דעת פסיכוסוציאלית.

מותר לדבר, מותר להפגין. מותר לכנות את רבין "בוגד" ולציירו עם כפייה, מותר לקרוא לביבי "עבריין" ולשרוף את תמונתו. האיסור החמור הוא הרגע בו הפגנה הופכת לאלימה כלפי אדם או רכוש. חופש הפגנה והבעת דעה – אבל איסור מוחלט וקשוח על אלימות.

מרגע שהפגנה הוכרזה על ידי המשטרה כ"אלימה" כל משתתף בהפגנה שאינו רואה עצמו כחלק מהאלימות חייב לעזוב מיד את הזירה. אם ייפגע בעת פיזור האירוע הוא לא יוכל לטעון להיותו אזרח תמים שעבר במקרה בסביבה בדרך למינימרקט.

אירוע שהפך לאלים יפוזר על ידי המשטרה תוך הפעלת כוח "לא מידתי". השלכת אבן תיחשב לניסיון לרצח ופעולה נגד המשליך תיחשב התגוננות למניעת רצח. פעולת שוטר או אזרח המותקף באבן, בקבוק תבערה, נבוט או אגרוף ייחשבו להגנה עצמית. התנגדות למעצר תיענה בכוח "לא סביר" – אל תתנגד. ייזהר האלים – לא המותקף. כמה פשוט, כמה לא קיים בעולמנו.

נכון, יישום המהפך עלול לגרום פה ושם לקורבן "חף מפשע" ובייחוד בתחילת הדרך. אבל החלופה, זו בה אנו חיים, מובילה לאנרכיה בה כל הציבור החף מפשע חי בפחד.

התדרדרנו, אבל מהפך אפשרי וכעת ההזדמנות – שינוי בתבנית המחשבה, בחקיקה ובסדרי המשפט. לא מדובר על "הכרזת מצב חרום" זמני, אלא מהפך של קבע. עם שינוי הפרדיגמה ("הראש" החדש) צפויה תקופת מעבר לא קלה. מעצרים נרחבים בכל הפגנה, פצועים והרוגים מקרב "המפגינים" או הפורעים – יד קשה עכשיו תמנע קורבנות בהמשך. המסר ייקלט במהרה ולאחר מכן לא תידרש, ברוב המקרים, הפעלת יד קשה נגד אלימות – אלימים יורחקו בקביעות מהחברה, לעיתים לצמיתות.

לא קיימת דרך אחרת להילחם בגניבות ציוד מחקלאים, לא קיימת דרך אחרת לסכל גניבת נשק מצה"ל לעיני קצינים מבוישים בצאלים. אין דרך אחרת למנוע מבדואי "שובב" לנסוע בניגוד לכיוון התנועה בדרך לדימונה ולסכן נהגים. לא יחזרו ידיעות בתקשורת כי "לעצור היו 26 הרשעות קודמות על אלימות".

לא תהיה "הכלה" של אלימות בשם "שמירת שבת" בחסימת כבישים ויידוי אבנים, וגם לא בשם "זכויות העובדים" ו"זכות השביתה" – נעילה בכוח של שערי מפעל תיתקל בתגובה דומה לזו שנגד זורקי בקבוק תבערה בלוד.

כבר אחרי אירוע האלימות השלישי – העבריין ישב בכלא לצמיתות. סוף להכלה – תחילת עידן האחריות האישית.

המשטרה לא משתלטת על אירוע?

תחת הפרדיגמה החדשה לא ייתכן מצב בו "המשטרה לא משתלטת על אירוע אלים". אירוע של פוגרום אלים בעכו, לוד, אום אל פאחם או ואדי ערה חייב היה להסתיים מיד. אם הפורעים לא מתפזרים – דמם בראשם – האירוע צריך היה להסתיים ביריות והרוגים רבים.

לינץ'? שוטר, איש ביטחון, ואפילו אזרח חמוש – חייבים היו לירות גם בכל פורע יהודי שמשתתף בזוועה בבת ים בזמן אמת.

ביזה? פגיעה ברכוש? חובת המשטרה למנוע בכל הכוח – גם בירי באש חיה.

יזהרו הפורעים – לא השוטרים, לא המתגוננים.

אם כולם ידעו שאלה כללי המשחק החדשים – לא יהיה צורך לשלוף אלות, לא יהיה צורך לירות – חיים ורכוש ייחסכו.

קוד התנהגות חדש

המדינה תהיה מעין מגרש משחקים ענק. כל הנכנס למשחק מתחייב בשער הכניסה להשאיר את האקדח והאבן, את הנבוט והאגרוף – מחוץ למגרש. עיקר תפקיד המדינה: להגן על גדרות מגרש המשחקים מפני אויבים זרים מבחוץ; ובתוך מגרש המשחקים – למנוע, ללכוד ולהעניש בריונים פורעי-חוק שמפרים את כללי החופש הבסיסיים של הפרט: זכותו לחייו ולגופו, זכות הקניין, וזכותו של כל אדם לנסות לממש את אושרו לפי הבנתו והעדפותיו – אלימות אסורה.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב שני, 17 מאי 2021 16:32
תגובות  
0 #1 מילים כדורבנותבוריס 2021-05-15 16:05
כתיבה יפה, תמציתית ומדויקת. יישר כוח.
ציטוט
+1 #2 צריך לבחורשחרורון 2021-05-15 17:02
אם המדינה נוטלת מאזרחים את נשקפ ומתחייבת להגן עליהם ורכושם, מה נשכתב בכתבה צריך להתבצע.

אם המדינהלא רוצה או לא מסוגלת, יבוטלו ההגבלות על הנשק.
זה נשמע כמו משהו מפחיד למי שלא מכיר משהו אחר, אבל המציאות מוכיחה ש armed society is a polite society

המצב הנוכחי בו המדינה מגינה על פושעים ולוקחת נשק מאזרחים ישרים הוא בלתי נסבל
ציטוט
0 #3 הדגמה מופלאהלוי. 2021-05-15 18:36
להלן קישור למאמר דעה שפורסם אתמול, 14.5.2021, ב- ynet ...
https://www.ynet.co.il/news/article/SyaIlFid00#autoplay

כותבת המאמר היא ד"ר לתקשורת, מרצה בכירה במכללה, ומתמחה בסוציולוגיה של האמונה.

גיבור המאמר שלה הוא מוחמד, בן ה-18, תושב כפר לא מוכר בפזורה הבדואית בנגב.

ודעתה מאד מכילה. נראה כי גם את עדותו של מוחמד עצמו: "היינו לוקחים את האופניים שלהם ועושים איתם סיבובים", הוא מספר וצוחק. "היו צועקים עלינו. קוראים לנו גנבים. אבל אם יש להם כל כך הרבה אופניים, מה אכפת להם לתת גם לכאלה שאין להם?

כמובן שמומלץ לקרוא הכל (אולי זה קצת קשה מבלי להתרגז/לגחך/להיות מתוסכל/וכו'), אבל הנה, בתמצית, הקשר להצעת מוטי לשינוי הפרדיגמה.

דברי הבחור מוחמד ...
לפני זמן מה נורו ונפצעו קשה שני בני משפחה קרובים מאוד שלו. הרקע, לדברי מוחמד, נעוץ בעובדה שאחד מהשניים מחזיק בתפקיד מכובד בכפר, ובני חמולה אחרת ניסו להשתלט על התפקיד באמצעות רצח. מיד אחרי הירי שרף מוחמד עסק של בני משפחת היורים. "הייתי חייב", הוא אומר, "הם פגעו במשפחה שלי".
המשטרה לא עצרה את היורים אף שלטענת מוחמד היא יודעת במי מדובר. מצד שני, גם את מוחמד היא לא עצרה.
"אני לא מפחד מהשוטרים", הוא אומר, "הם לא יכולים לעשות לי כלום". הוא כן מפחד, לעומת זאת, מנקמת דם של המשפחה היריבה, כי "תמיד הם יכולים לירות עלי".

הפרדיגמה החדשה תשנה את המשוואה, הבחור כן יפחד מהשוטרים ! הם יהיו לא פחות מסוכנים עבורו מנוקמי הדם היריבים.
ציטוט
0 #4 חוזר: כי מציון תצא תורה: אפס סובלנות לאלימותשחרורון 2021-05-15 23:24
מצטט לוי.:
להלן קישור למאמר דעה שפורסם אתמול, 14.5.2021, ב- ynet ...
https://www.ynet.co.il/news/article/SyaIlFid00#autoplay

כותבת המאמר היא ד"ר לתקשורת, מרצה בכירה במכללה, ומתמחה בסוציולוגיה של האמונה.

גיבור המאמר שלה הוא מוחמד, בן ה-18, תושב כפר לא מוכר בפזורה הבדואית בנגב.
.


מוחמד לא מבין שהשוטרים הצילו את חיו. בעולפ שאזרחים ישריפ יבינו שמשטרה זה אשליה, וזה גוף שפועל רק כנגד אנשים ישרים, סופו של מוחמד היה כמו כל גנב קלאסי. לאחר סיבוב קצר באפונים הגנובים הוא היה נתלה על העץ הקרוב

תקופת המעבר מאשליה של צדק וצדק מבוזר היא אלימה ולא כל חברה שורדת אותה. חלק יוצאים בצד הטוב וחלק מסימים בחברה בדואית צמאת דם
ציטוט
0 #5 תיקון שגיאת כתיבמיכל 2021-05-17 05:21
לסכל גניבת נשק מצה"ל. סיכול=מניעה.
לסקול=לזרוק אבנים.
ציטוט
+1 #6 העולם שלו הולך בכיוון ההפוךדרור ישראלי 2021-05-18 07:26
לאלימים יש זכויות לקורבנות אין.
תוצאות כל אירוע לא נקבעות על פי איפה שהוא התחיל אלה המצב האוניברסלי שלו.
אם קבוצה מסויימת היא עניה יותר, אז מותר להם (אפילו, נדרש מהם) להפעיל אלימות על קבוצה אחרת, עשירה יותר.
זה אפילו לא משנה אם אינדיבידואל כזה או אחר הוא עני או עשיר. אם הוא שייך לקבוצה עניה, הוא יכול לפגוע בכל קבוצה עשירה יותר.
זה גם לא מחייב עוני בכסף. העוני תלוי במצב. להט"בים הם עניים. גם אם בממוצע הם לא עניים יותר בכסף מאחרים. אבל, הם פחות עניים מהערבים (לכן, לערבים מותר לרצוח להט"בים).
חרדים הם יותר עניים מכולם. אבל, יש להם כוח פוליטי, אז לערבים מותר לפגוע בהם אבל להם מותר לפגוע בכלל הציבור.
בכל אירוע, בכל הפגנה, בכל אלימות, השאלה הראשונה היא לאיזו קבוצה שייכים התוקפים והמותקפים והאשמה נופלת על מי שעני יותר. לא על מי שיזם את האלימות.
למזלנו, מצב כזה לא יכול להימשך במשך זמן ובסוף, או שזה יתפוצץ או שזה ישתנה.
ציטוט
0 #7 המשטרה היא המדינהיעקב 2021-05-19 08:06
זו אידיאליזציה להאמין שהמשטרה כול יכולה... זו אותה אידיאליזציה של המאמינים שהמדינה היא האלוהים - שהמדינה יודעת הכול ויכלוה לעשות הכול. ההתפרעות של הערבים - והאסונות של הדתיים (במירון) חשפו את מה שמובן מאליו. המשטרה היא חלק מה"ממשלה" או ה"מדינה" או השלטון. הממשלה-מדינה מורכבת מפקידים ופוליטיקאים מושחתים. המדינה לא מסוגלת להכלו. המשטרה לא מסוגלת לשמור על הסדר בצורה שמוטי מבקש. לאו דווקא בגלל האידיאולוגיה. זו לא כול כך בעיה של אידיאולוגיה זו בעיה מעשית. מה המשארה מסוגלת לעשות ומה לא. האידאולוגיה היא לרוב תירוץ לאוזלת היד של המשטרה.
ציטוט
0 #8 הנכים כמשל..יעקב 2021-05-19 08:11
לשוטרים לא נוח לפנות בכוח נכים מנתיבי איילון... לאף אחד לא נוח... אז ממציאים הצדקה אידיאולוגית ולא מפנים... כנ"ל מפגינים אתיופיים שרוגמים מכוניות באבנים (והיו עלולים להרוג נהגים).
המשטרה, כמו כול גוף ממשלתי, אין לה יכולות מי יודע מה... היה רצוי שיהיו לה יותר יכולות - אבל אין.
ציטוט
0 #9 כן, אבל ...לוי @ 2021-05-19 20:03
מצטט יעקב:
... המשטרה היא חלק מה"ממשלה" או ה"מדינה" או השלטון. הממשלה-מדינה מורכבת מפקידים ופוליטיקאים מושחתים. המדינה לא מסוגלת להכלו. המשטרה לא מסוגלת לשמור על הסדר בצורה שמוטי מבקש.


נכון. זה בדיוק מה שהיה עם צה"ל בשנות ה-50. ואז ... אריק שרון המציא את ה- 101 והתברר שיכול להיות אחרת.

אחת הטענות החזקות שלנו היא שהממשלה אימפוטנטית. אבל רצוי שגם אנחנו ניקח את הטענות שלנו עצמנו עם מעט ערבון מוגבל. כשהממשלה רוצה, מאד רוצה, היא יכולה להצטיין לא פחות מכל גוף פרטי.

ה-בעיה עם המדינה איננה כושר הביצוע הדל. ה-בעיה היא היותה מרושעת. כלומר, פוגעת בחרות ובקניין.
ציטוט
0 #10 גם וגםיעקב 2021-05-20 07:48
גם אימפוטנטית וגם מרושעת.
הממשלה מורכבת מבני אדם. בני אדם אינם אלוהים... הם לא מושלמים... למרות שיש כאלה שחושבים אחרת. לא מושלמים בחוכמה ויכולת, וגם רשעים לא חסרים...
זה שמתארגנים ומקימים ממשלה לא הופך אותם ליותר מושלמים.
ציטוט
0 #11 קח את לוד לדוגמהיעקב 2021-05-20 08:00
הסיפור של הערבים (נשמע לי סביר) הוא זה: הם הפגינו נגד ישראל והמאורעות בירושלים... התכנסו ליד המסגד בלוד והניפו שם דגל פלשתין. עד כה... תקין.

באו המשטרה וזרקו עליהם רימוני הלם וגז מדמיע. בתגובה לכך התחילו להשתולל, לשרוף בתי כנסת, להצית מכוניות ולזרוק אבנים על יהודים.

תמיד, כאשר המון משתלהב המצב עדין וצריך הרבה חוכמה ומזל בטיפול בבעיה. למשל: האם היה מוצדק שהמשטרה תזרוק רימוני הלם וגז מדמיע (מתוך הנחה שעד אז המפגינים לא עשו נזקים) ? כלומר - האם הנפת דגל פלשתין על המסגד בלוד הצדיקה תגובה חריפה של המשטרה?

אינני בטוח שהסיפור הזה נכון... לא הייתי שם (ב"ה).
העסק מסובך ועדין ...
ציטוט
0 #12 אידיאליזציהיעקב 2021-05-20 09:15
להגיד: אם המשטרה תנהג נכון, ועל פי העקרונות המוצעים - לא יהיו מהומות ולא יהיו נזקים - זו אידיאליזציה. יש פה הרבה גורמים, לא רק המשטרה, ולמשטרה אין פתרון לכול בעיה...

בקיצור: יש בעיה גדולה (יחסי יהודים וערבים) - שאין לה פתרון, והמשטרה היא הקטן שבגורמים הרבים... לא חשוב מה המשטרה תעשה או לא - הבעיה תישאר. זה לא אומר שהמשטרה לא צריכה לעשות כלום... היא צריכה... מה שהיא יכולה. (לא הרבה).
ציטוט
הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן